יש לי הרבה נושאים שמציקים לי בחיים ולפעמים זה כיף לשבת ולחשוב את כל המחשבות השליליות ולהרגיש איך אני שוקע עמוק יותר בבוץ בדיוק כמו שזה כיף לגרד פצעים

לרוב על בעיות משמעותיות אנחנו חושבים כל-כך הרבה שכבר טחנו את כל האפשרויות לפחות כמה פעמים ואם נמשיך לחשוב נגיע בדיוק לאותה מסקנה כמו שאם פותרים את אותו תרגיל במתמטיקה מגיעים לאותה תוצאה

במקרה כזה אני אומר לעצמי שאם אין לי משהו חדש שיכול להפר את המשוואה פשוט אין טעם לחשוב על זה

האם עשיתי שינוי משמעותי בחיים שלי? האם הגעתי לתובנות משמעותיות? האם עברתי תהליך? אם כן אז אני יכול לנסות לחשוב על אותו נושא מחדש אם לא אז חסר תועלת

לי אישית למשל עוזר לחשוב על נושאים שמטרידים אותי מיד אחרי נסיעה לקברות צדיקים כי אז באמת עם היציאה מהשגרה אפשר לקבל מבט אולי מפוכח יותר

ונניח אחרי חודש לשאול את עצמי האם אני במקום אחר

אכן לעתים קרובות אנחנו באמת נמצאי במקומות לא טובים בלי קשר לרווקות ושווה לשפר, אתה יודע אין הבדל בין אלה שרצים להתחתן לבין אלה שמפחדים חוץ מהמודעות העצמית...

לגבי שמחה וחיות אין לי עצה יעוצה - "נתת שמחה בלבי" כלומר עיקר השמחה מעת ה'

אבל בהחלט מאיתנו לנסות לשנות דברים בחיים שלנו

לפני שאענה לשאלה המרכזית אחדד עניין מסויים - הקשר בין אשמה למסכנות הוא לא הכרחי. אפשר להיות מסכן וגם לא אשם, אפשר להיות אשם ולא מסכן. מעניין למה זה בעיניך התחבר..

לגבי השאלה עצמה - רווקות בהגדרה היא מצב של חוסר בזוגיות יציבה. החוסר הזה מוליד מתוכו כאב של הבדידות.

כדי לא להתמודד עם המציאות בה יש כאב, יש כמה אפשרויות,

אפשר להכחיש אותו ("לא כואב לי בכלל, לא מפריע לי") 

אפשר להדחיק אותו ("בואו נעביר נושא..." כל פעם שזה צף)

אפשר להצדיק אותו ("אני מסכן ולכן זה צודק שאני לא בזוגיות", כך לא תהיה לאדם אכזבה מהציפיות שלא התגשמו כי אם הוא מסכן אין לו למה לצפות)

ואפשר... לכאוב אותו. להכיל אותו.

וזה כואב.

וזה שובר לפעמים.

אבל גם קמים.

כאב? - תחושה טבעית ובריאה מאין כמוה!

חוסר התמודדות? - יכול להיות טוב בתור פתרון זמני בלבד.

אפשר להחליף את המילה רווקות בהודעה שלך בהרבה מילים אחרות.

רווקות, כמו גם מצבים אחרים, יכולה להוביל למקומות נפשיים כאלה ואחרים. זה טבעי ונורמלי לחוש קושי.

אבל יש שלב של קושי שבו צריך לפנות לעזרה חיצונית. לאיש מקצוע שיעזור לתת כלים להתמודד עם הקושי.

מה שאחרים מרגישים נראה לי לא רלוונטי.

אם לי יש פחד גבהים, מה אכפת לי שכל האחרים יכולים לעלות על הגשר בלי בעיה?

אתה צריך להסתכל על עצמך. אם אתה מרגיש שזה קשה לך, תוקע אותך, מונע ממך להתקדם, משבית שמחה וחיות - למה אתה מחכה?

יכול להיות שפגישה אחת תסדר לך קצת יותר טוב את הדברים, ותוכל לתת לך את הכלים שאתה זקוק להם.

המשותף בין רווקות לשאר המילים שאפשר להוסיף ליד המילה "מסכנות" זה כל משהו שמבטא חוסר.

לחיות בחוסר בעניין מסויים (גם אם הוא מקיף וגדול) לא מחייב להיות מוגדר כ"מסכן" מכך.

לחיות לצד החוסר - זה להיות גיבור, לא מסכן.

מה שהתכוונתי לומר, זה שאין משוואה כזאת שרווקות = מסכנות, נישואין = חוסר מסכנות.

אלא שבכל מצב ושלב בחיים אפשר לחוש במסכנות, ובכל תחומי החיים. אפשר להרגיש מסכן בגלל מקום המגורים, בגלל סוג העבודה, בגלל המשכורת, בגלל המשפחה שנולדת לתוכה, בגלל מצבך הפיזי וכו' וכו'.

ואני חושבת שיעזור לפותח לקבל הדרכה וכלים איך להתמודד עם מסכנות באופן כללי. להבין שזה לא גזירת גורל שהוא חייב לחיות לפיה, אלא רגש שאפשר להתמודד איתו, למסגר אותו בצורה מסוימת.

שוב, תחושת המסכנות היא אמיתית. היא נוכחת. השאלה היא עד כמה התחושה הזאת מנהלת את החיים. זה לא משנה לי אם אחרים חשים כמוני או לא, כל עוד זה משבית אותי, פוגע בי, מונע ממני להיות מה שאני רוצה ושואפת - יש מקום לדעתי לפנות לאיש מקצוע.

מסכנות בהקשר של סטטוס משפחתי זה הרבה פעמים באה ביחס לחברה בה אדם נמצא. לדוגמא בחור בן 25 יכול להרגיש בישיבה "רווק זקן" כי סביבו הרוב נישואים אבל כשהוא יוצא מהישיבה הוא מגלה שזה פחות משקף.. בכללי, לפעמים הסיפור הוא להתמודד מול תיוג חברתי ולאו דווקא משהו פנימי. לפעמים העבודה היא גם מבפנים וגם מבחוץ.

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש