לעשות מזה דרמה,
למשל לתאר איך עוגה נאפית.
וחם חם חם חם, הצילו
המים רוצים לצאת אז הם בורחים מהתבנית וככה העוגה יבשה.
הילד ידע לקשר בין חם חם חם לתנור וידע להיזהר.
בנוסף אפשר לומר מה כן אפשר,למשל אפשר להסתכל מרחוק,
אפשר להתקרב לאט לאט לאט עד שנרגיש שחם לנו מדי ונתרחק. (אני עושה לקטן למשל עם תנור אמבטיה, אני מרימה אותו לאט לאט כשהוא עטוף במגבת עד שהוא אומר זהו. עד שנעים לו.
לגבי לטפס על משענת של ספה אז אפשר להדגים עם כדור ו.."אאוצ נפל על הראש"
ואז עם חפצים נוספים ש"אאוצ נפלו על הראש"
אפשר נגיד אם הוא עדיין עולה, לעשות לו גלגול "ולהפיל" אותו לאט לאט לכיוון הרצפה תוך שאת משמיעה "אאוצ נפל על הראש".
ואם הוא רוצה שוב ושוב אז לשחק איתו ותוך כדי להגיד מותר רק בהשגחה כשאבא או אמא מחזיקים אותך.
אם אח"כ הוא חוזר על המעשה, לא נורא אם יקבל מכה, ככה ילמד.
לדחוף ידיים לסכין כנראה שהוא רוצה להיות שותף אליך.
את יכולה להסביר לו איך כן אפשר.
למשל אצלנו אסור להושיט יד כשיש סכין,
אחרי שאני מסיימת לחתוך אני מעלה את הילדון לשיש ואז הוא "עוזר" לי לדחוף את הקוביות מהקרש לסיר.
ואז אני מורידה אותו וממשיכה לחתוך.
רדיאטור לא חושבת שזה מסוכן, אבל זה בהחלט מעצבן. חשבתי על פתרון של מזגן אבל עוד לא יושם.
נראה לי זה בעיקר בתחילת החורף מלהיב אותם.
אפשר להפריד בין זמן המעשה עצמו ללמידה. זה לא חייב לבוא יחד ואפילו עדיף להפריד שלא יהיה כתוכחה.
כלומר בזמן המעשה לומר- אסור זה מסוכן
אבל לזכור מתישהו להמחיש לו כדי שיחרט לו בראש.
אני לא חושבת שבגיל שנתיים הם יכולים להסיק שאם א' זה מסוכן אז גם ב' מסוכן.
זה גיל של לרדוף אחריהם כל הזמן, אבל בגיל שלוש לרוב זה כבר מתחיל להסתדר.
אם יש הרבה דברים מסוכנים כדאי לחשוב על סידור הבית מחדש עד שיגדל.
כל מה שכתבת זה דברים רגילים אבל אם נגיד יש אגרטלים בהישג יד, חפצים חדים או מוצרי חשמל שאפשר להרחיק, אז להרחיק מראש.
