"או לקבל את זה שזה לא מושלם"נגמרו לי השמות

(נזכרתי בהודעה הזו שכתבתי לפני יותר משנתיים ורציתי להביא אותה שוב, מרגישה שזה נכון (עבורי לפחות) גם היום )

 

או לקבל את זה שזה לא מושלם

ולא יכול להיות מושלם

 

וזו המציאות

 

וזהו העולם שברא הקב"ה.

 

אז לא, את לא תמיד תהיי מוקפת בשקט ושלווה והרמוניה מושלמת עם הילדים,

והם *בהכרח* יריבו

ובהכרח יצעקו לפעמים

ובהכרח יבכו לפעמים

ובהכרח תרגישי שאת רק רוצה שקט

כי ככה זה ילדים

וככה זו המציאות

וככה העולם עובד

ואת יכולה כל פעם מחדש להתפלא,

או להתאכזב

או להרגיש אמא לא מספיק טובה

או להרגיש שמשהו כאן לא עובד כמו שצריך,

 

או לקבל את זה שזה לא מושלם.

 

ולא יכול להיות מושלם.

 

וזה בסדר גמור גם איך שזה, ככה

ככה בדיוק

עם הרגעים של הריבים בין האחים, של הבכי של החמודים שלך לפעמים, של הרעש, של החוסר אונים,

כי כל זה חלק בלתי נפרד ממה שנקרא "חיים"

ולצד כל זה יש עוד אינסוף חיוכים ורגעים יפים

ואחים מחבקים וצוחקים ומאוחדים

ומשפחה

וחיות

כי כאן גרים בכיף המשפחה שלכם

וכאן חיים

 

ולא, את ובעלך / אתה ואשתך לא תמיד תהיו מוקפים בפרפרים ולבבות בעיניים,

ולא תמיד תסכימו זה עם זו, ולא תמיד תרגישו הכי קרובים ומסונכרנים ומאוחדים שיש,

ואתם *בהכרח* תריבו (או תגיעו לקונפליקטים וחילוקי דעות)

ואתם בהכרח תכעסו לפעמים

או תהיו מתוסכלים ומאוכזבים אחד מהשנייה

ובהכרח תרגישו לפעמים שמי זה היצור הזה בכלל?! או מי זו היצורה הזו בכלל?!

כי ככה זה זוגיות

וככה זה נישואין

וככה זו המציאות

וככה העולם עובד

ואת/ה יכול/ה כל פעם מחדש להתפלא,

או להתאכזב

או להרגיש שהעולם נגמר מבחינתך

או להרגיש שאתם לא זוג מספיק טוב

או להרגיש שמשהו כאן לא עובד כמו שצריך,

 

או לקבל את זה שזה לא מושלם.

 

ולא יכול להיות מושלם.

 

וזה בסדר גמור גם איך שזה, ככה

ככה בדיוק

עם הרגעים של הריחוק, והתסכול, וחילוקי הדעות,

עם הקונפליקטים וחוסר ההסכמות

כי זה חלק בלתי נפרד ממה שנקרא "זוגיות וחיי נישואין"

ולצד כל זה יש עוד אינסוף חיוכים ואהבה וקירבה ואחדות ושלמות ובהירות

ואתם מחובקים וצוחקים ומאוהבים

ומעניקים ומקבלים, ומתמלאים ונהנים וחווים את אינסוף הטוב של הזוגיות שלכם ואחד את השנייה

ואיש ואישתו

וחיות

כי כאן גרים בכיף את ובעלך / אתה ואשתך

וכאן חיים

 

ולא, לא תמיד תדע/י את הכיוון שלך בחיים,

את המקצוע המתאים לך בדיוק,

את המקום המקצועי בו את/ה יכול/ה לתרום ולהיתרם הכי הרבה

ולא תמיד תרגיש/י עם עצמך הכי טוב

*ובהכרח* יהיו רגעים שלא תמצא/י את עצמך

*ובהכרח* יהיו רגעים שתהיה/י מתוסכל/ת מעצמך

ותכעס/י על עצמך

ולא תסבול/י את עצמך

כי ככה זה הנפש, עם כל המורכבות שבה

וככה זה החיים, שפעם אתה למעלה ופעם פחות,

וככה זה הפן האישי

והאנושיות שבנו,

וככה העולם בנוי

מתנועה

ערב – בוקר

חושך – אור

קושי – רווחה

למטה – ולמעלה

ואת/ה יכול/ה כל פעם מחדש להתפלא,

או להתאכזב מעצמך

או להרגיש שאתה כלום ושום דבר

ושהכל שחור

 

או לקבל את זה שזה לא מושלם.

 

ולא יכול להיות מושלם.

 

וזה בסדר גמור גם איך שזה, ככה

ככה בדיוק

עם הרגעים של הכאב, והבילבול

עם הרגעים של חוסר הידיעה וחוסר האונים

עם הרגעים של הקושי העצום,

כי זה חלק בלתי נפרד ממה שנקרא "אדם" וחיים של אדם,

ולצד כל זה יש עוד אינסוף הצלחות, וחלומות שמתגשמים, ועשייה ברוכה, ותקוות,

ולצד כל זה יש עוד אינסוף סיפוק והרגשה של התמלאות ומלאות בפן האישי

שהצלחנו, שאנחנו טובים, שעשינו משהו טוב, שאנחנו חשובים בעולם הזה ולא כאן "סתם"

ואין העולם נברא אלא בשבילנו

וכמה כמה כוח יש בנו

וזה רק אומר שאנחנו –

חיים

 

אז בפעם הבאה שאשמע את הגוזלים רבים ומשתוללים בעיצומה של הדלקת נרות שבת,

והנפש שלי תשווע לשקט וןשלווה וכיף עבור כולם

אני לא אגיד לעצמי: "איך זה יכול להיות?! ומה קורה?! משהו כאן ממש לא בסדר!

אלא אומר לעצמי:

תקבלי את זה שזה לא מושלם.

כי זה לא יכול להיות מושלם.

ולא צריך להיות מושלם.

ורק הקב"ה לבדו מושלם.

 

ואז עצמי תענה לעצמי: "אז זהו? לוותר מראש על הכל? אז לזרוק הכל ויהיה מה שיהיה? אז איפה העבודה שלנו? ואיפה ההשתדלות? ואיפה השאיפות? ואיפה האידיאלים? ואיפה עבודת המידות"?

 

ואז עצמי גם תענה לעצמי: ממש לא

וכל זה לא סותר את ההשתדלות

את התפילות

את התקוות

את המאמץ

את העבודה

ובעיקר עבודת המידות

את המשאבים, הזמן, הכוח, ההתבוננות שאני צריכה להשקיע בכל דבר ודבר

את ההשקעה

 

זה יבוא ביחד.

זה יבוא זה על גבי זה.

על גבי כל ההשקעה והעבודה והשאיפות –

תבוא גם המציאות,

אותה מציאות לא מושלמת

כן שלמה הרבה פעמים,

כן טובה ומטיבה המון פעמים

אבל לא מושלמת

לא חפה מטעויות או נפילות בצורה הרמטית ובכל מאת האחוזים.

זה לא.

אבל אנחנו?

אנחנו כבר נדע.

נדע שרק הקב"ה לבדו מושלם

נדע שאנו שואפים להיות כמו מרדכי היהודי שרצוי *לרוב* אחיו – ולא כל,

והוא כל כך שונה מהמן הרשע שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי..."

הרשע הזה חשב ש*הכל* צריך להיות מושלם, ואם לא – הכל לא שווה!

או הכל או כלום!

ולא משנה שהיה עשיר ומכובד ובעל מעמד והכל – הוא ראה אדם אחד שלא השתחווה לו – אז זהו! שוברים את הכלים ולא משחקים!

אז לא! אנחנו לא כמוהו

אנחנו כמו מרדכי

שגם שהוא רצוי לרוב אחיו, כי אף פעם אף פעם אי אפשר להיות ולצאת הכי טוב עם כוווולם, אבל הרוב – הרוב זה הכל!

הרוב זה מספיק!

אנחנו מספיקים!

אנחנו הורים מספיק טובים

אנחנו בני זוג מספיק טובים

אנחנו אנשים מספיק טובים

כי זה הרוב

והרוב טוב

ובשאר?

בשאר אנחנו עושים עבודה וקמים ונופלים וקמים ושוב נופלים ושוב קמים

וממשיכים לעבוד

להתאמץ, להשקיע,

כמה שרק אנחנו יכולים

ובשאר?

בשאר אנחנו מתמלאים בענווה, וזוכרים שלא הכל מושלם.

ומקבלים את זה

בחיוך,

בחיים

מהמםאחת כמוני

תודה רבה

כל כך מדויק ומדייק

משמח מאוד לשמוע, תודה לך יקרה 🙏נגמרו לי השמות
ואווו תודה לך על זה ❤️בתנועה מתמדת
מדויק ובמקום
בשמחה ❤נגמרו לי השמות

איזה כיף לשמוע בחזרה שהיה לך מדויק ובמקום, ב"ה ממש 🙏

ובקצת יותר פירוטבתנועה מתמדת

תפס אותי ממש לאחרונה.. מרגישה שאצל אחרים יש "מושלם" וזה עזר לי לזכור שגם מה שנראה מבחוץ כמושלם לא אומר שלא מסתיר התמודדויות מאחוריו.. ושאני הנורמלית ולא הם


וגם הזכרת לי את הפשטות של פשוט להתפלל על זה, על חינוך ילדים עם שלום בית על שלום עם עצמי..

כמה שזה מובן מאליו לפעמים אני צריכה להזכיר לעצמי את המנוע הזה של התפילה ויש משהו כ"כ משחרר בלדעת שאנחנו לא יכולות ולא אמורות להחזיק הכל אצלנו, לדעת להשליך על ה' ולסמוך עליו שהוא יודע לנהל את העניינים

ואו, מוריד עוד עומס ושליטה מהכתפיים


אז הפעם ביתר פירוט, שוב- תודה❤️❤️

וגם אם פעם קראתי את זה, לרוב הדברים האלה לא הולכים איתי כל הזמן ויש משהו כ"כ חשוב בלהעלות למודעות שוב ושוב עד שזה נהיה חלק מההסתכלות הטבעית

אז תודה שאת ממשיכה לשלוח עוד ועוד פעמים גם דברים שאת יודעת שכתבת בעבר, כי כל פעם זה תופס מחדש, ונותן הסתכלות ונקודת מבט מדויקת על המצב העכשווי 

וואו תודה רבה לך יקרה שכתבת את זה 🙏נגמרו לי השמות

שימחת אותי כ"כ

זכות גדולה ב"ה ב"ה 🙏 לשמוע שהוריד קצת עומס מהכתפיים, שהזכיר, שהתיישב על הלב ❤

והיה לי יקר מאוד גם מה שכתבת בסוף - שהייתה לך חשובה ההעלאה למודעות שוב ושוב עד שזה נהיה חלק מההסתכלות הטבעית,

ועל כך שזה תופס אותך בהווה מחדש ונותן הסתכלות ונקודת מבט מדויקת על המצב העכשווי.

ממש התרגשתי לקרוא אותך יקרה,

שתבורכי בכל הטוב והאור שיש ורק בשורות טובות ב"ה 🙏❤

בשמחה 🙏🌷נגמרו לי השמות
יפה! תודה שהזכרת לנו❤❤כמו🐌תמס
תודה לך 🙏🌹נגמרו לי השמות
הרגיש לי שכתבת בדיוק עליישיפור

קראתי ובכיתי, איך שדייקת בדיוק מה עובר עליי, וכמה שזה קשה, ועזרת לי להבין שזה גם הגיוני ובסדר ונורמלי.

וואו יקרה!נגמרו לי השמות

ריגשת אותי מאוד בתגובתך זו 

כל-כך יקר ומשמעותי לי לשמוע שכך הרגשת 🙏❤

ב"ה ממש! ושתמיד תרגישי את ההקלה והאוויר הזה ואת כל השפע והברכה שיש ❤❤❤

תודה רבה!שיפור
אהבתי כל כך! זה כל כך מדוייק, וממש ממש חשובבארץ אהבתי

לקחתי את הסגנון שכתבת והוספתי עוד חלק, שאני מרגישה שאני צריכה להתחזק ולזכור אותו...



את לא תמיד תצליחי לפעול כמו שאת באמת רוצה.

גם אם לפעמים את מצליחה להיות סבלנית,

ולהיות עם הילדים באווירה טובה,

ולהגיב בזמני קושי כמו שלמדת שצריך.

לפעמים זה לא ילך,

את תכעסי גם כשלא מגיע להם,

ותגידי מילים שתצטערי עליהן,

ותצעקי יותר חזק ממה שהיית רוצה,

ו*בהכרח* לא תהיי תמיד האמא הכי טובה,

זו שתמיד שולטת ברגשות שלה

ומגיבה לפי הספרי חינוך

או הקורסים בחינוך שהיא למדה

או העצות שהיא קראה בפורום…

ו*בהכרח* יהיו ימים טובים יותר

וגם ימים טובים פחות,

ימים שתשמחי כל כך בילדים שלך,

וימים שרק תרצי שהם ייעלמו לך מהעיניים.

ואת יכולה כל פעם להרגיש ששוב נפלת,

שכל מה שעמלת ולמדת על חינוך ירד לטמיון,

ליפול לרגשות אשמה

ולפחד שאת מזיקה לילדים לילדים שלך,


או לקבל את זה שזה לא מושלם.


ולא יכול להיות מושלם.


וזה בסדר גמור שלא תמיד הולך,

שלא כל מה שלמדת את מצליחה מיד ליישם,

שלפעמים את בראש ה'סולם' של עבודת המידות

ומצליחה להיות מחוברת באמת

לרצונות ולשאיפות שלך,

ולפעמים את בתחתית הסולם,

הניסיון קשה מתמיד,

וזה לא הולך.

וזה בסדר, זה חלק מעבודת המידות.

זה חלק מהניסיון, שלפעמים בא לנו כשאנחנו בטוב

ומסוגלים להתמודד ולהגיב כמו שצריך,

ולפעמים מגיע כשאנחנו בשפל,

והכוחות ברצפה,

ואנחנו לא תמיד נצליח,

וננסה שוב בפעם הבאה.

וזו העבודה שלנו בעולם,

אנחנו לא אמורים להיות מושלמים

בשביל אנחנו פה -

בשביל לעבוד, ולתקן, וליפול לפעמים - ושוב לקום,

ולאט לאט להתקדם בסולם

להצליח יותר ברגעים שאנחנו בראש,

וגם ברגעים הנמוכים להיות קצת יותר גבוהים מפעם,

זו עבודת החיים שלנו,

ובשביל זה אנחנו פה בעולם

חיים ומתקדמים🙂

דמעתיאחת כמוני

תודה

סוף של יום כזה של החצי השני של הכתוב...

חיבוק לך❤עטלף עיוור

ו @בארץ אהבתי כתבת מדהים!!

ממש תודה על זה!

חיבוק❤️❤️❤️בארץ אהבתי

אני יודעת כמה זה קשה להרגיש ככה.

מכירה את זה מאוד מאוד.

כתבתי כי גם אני צריכה את זה, שמחה שזה נגע גם בך...

מקווה שמחר יהיה קל יותר❤️

חיבוק גדול ❤נגמרו לי השמות

הלוואי שהיום יהיה טוב יותר 🙏

וגם על מה שלא היה - חיבוק מכולנו ומקווה שתחבקי גם את עצמך

💜אחת כמוניאחרונה
התחברתישיפור
וואו בארץ אהבתי יקרה, איזה יופי התוספת שלך!נגמרו לי השמות

כתבת פשוט נפלא ומקסים!

 

ותודה יקרה על כל המילים הטובות ❤

 

מהמם תודה רבה לךהדרים
תודה רבה יקרה ❤נגמרו לי השמות

ובשמחה 🙏

מושלם😉עטלף עיוור
וברצינות, ממש יפה!! ככ מדויק!
😅🙂נגמרו לי השמות

תודה רבה לך יקרה! ❤

אני רוצה לפרוקשושנושי

סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,

שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב

אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה

מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.

דם צילום הכל תקין.

חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה

אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות

רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.

בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).

לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.

וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)

בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)

אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.

אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.

5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.

היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום? 

לא. 

אז לא כואבת לי הבטן.

 

אין לי כח לאתגרים.

מיציתי.

 

וואייי חיבוק💙ואז את תראי

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?


יוצא לכם לראות אותם הרבה?

שאלתי אותו אם רוצה שלא יגיעושושנושי

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

 

וזה קורה רק עם סבא וסבתא האלו? איזה חמודיPandi99
מעולם לא נתקלתי בתופעה כזאת, ככה שכן - רק איתם.שושנושי
הייתי כן מעוררת אותו לשיח מותאם לגיל בנושאPandi99
האם יש משהו בסבתא הזו שמאיים או מפחיד?
הסבתא הזו שהיא חמותי ברור שבעיניי היא בלתי חחחשושנושי

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

איזה חמודיאורוש3
צריך לאט ללמד אותו שיח רגשי. הוא עוד קטן,אבל מלא דוגמא אישית. אני ממש מתרגשת לחזור היום לעבודה אחרי חופש, זה קצת מפחיד אותי כי התרגלתי לחופש. אני קצת עצובה היום כי..., היום ממש שמחתי בעבודה כי... לחשוף לחשוף לחשוף. לדעת שהוא ''מועד'' להתרגשויות משינויים ולדבר את זה. אני רואה שאתה קצת לא מרגיש טוב, אתה יודע שלפעמים כואבת לי הבטן כשאני מתרגשת? זה בסדר, בא נכין תה חם. זה לא שזה קסם. זה תהליך. היו לנו כמה חתונות קרובות בטווח של כמה שנים קרובות. אחד הילדים שלי היה פשוט מעלה חום. לפני החתונה האחרונה דברנו מלא על כמה זה מרגש ומה הולך להיות, המחזנו בבית את החופה. וואלה היה שמח והרגיש מעולה... 
יש בבית מלא שיח רגשישושנושי

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

וואו, איזה ילד רגיש!מתואמת

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

קראתי על זה קצת - בדיוק מה שקורה אצלנושושנושי

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

אויש, חיבוקמתואמתאחרונה

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)


בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

הערות על המשקלאין לי הסבר

"וואי, איך את כל כך שמנה?"

"ממש רואים שהיית בהריון"

"את נהיית הר''

.

.

.

הערות צובטות, נכון?

לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.

אז למה כשזה לצד השני זה מותר?

למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.

.

.

.

זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.

לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.

זה נושא רגיש.

גם אצל מישהי ששוקלת מעט.

.

.

.

אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.

אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?

אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?

.

.

.

משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.

אז שתדעו- לפעמים זה לא.

לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.

אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.

.

.

.

והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.

והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.

כי מבחינתי

זו לא

מחמאה.


 

 

חג שמח🌟

אבל זה בדיוק העינייןדרקונית ירוקה
אם ניקח את הדוגמא שלך של בהיר = יפה, זה כמו שיהיה מישהו לבקן. הרבה אנשים יגידו לו משפטים, אולי עם כוונה טובה, אבל בו זה יפגע. למשל "כדאי שתשתזף קצת. אתה לא נשרף ככה?", "נראה שאף פעם לא יצאת לשמש" ועוד. 
אירוע ברית במשפחה ממש קטנהאנונימית בהו"ל

יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים

מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה

ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.


לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.

לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.


כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...


אשמח לכל דעה או רעיון

קלאסי למסעדה. וזה גם הכי כיףירושלמית במקור
ובחדר פרטי שם תוכלו לקשט קיר כרצונכםירושלמית במקור
מה עם לסגור מקום בבית קפה או מסעדה?ואני שר

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

אנחנו עשינו במסעדה לכמות של 20 איששושנושי

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

אפשר לשאול איזו מסעדה?אנונימית בהו"ל

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

ילדת כבר או שאת במחשבות מראש?איכה
אם עוד לא ילדת, אפשר להזמין עיצובי בלונים וכל מיני דברים כאלו משיין ואליאקספרס.


זה זול ומרשים.


ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

למשל -איכהאחרונה

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

בדיקת NIPT- כן או לא?בידיים פתוחות

מתלבטת אם לעשות..

אשמח לשמוע את דעתכן על הבדיקה הזו

שיקולים בעד- לא מעוניינת לעשות מי שפיר/ סיסי שליה אבל בכל זאת רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר

שיקולים נגד- יקר, לא אבחנתי, אני פחות אוהבת לבדוק אקסטרה כשאין צורך ספציפי, כי גם זה מכניס אותי ללחץ.. 

בעיני תוסיפי שיקול של גיל + הסטוריית הפלות אם ישירושלמית במקור

למשל אני הייתי עושה אם לא הייתי חוששת כי זה בשבוע מוקדם מדי כשעדיין יש חשש להפלה, ואז הכסף ירד לטמיון. היו לי 2 הפלות.

אבל אני ממילא רוצה לעשות מי שפיר, ולא רק בגלל הגיל היחסית מבוגר שלי.

אז זה משתנה בין נשים...

רוגע עם ניפט זה אינדיבידואליכורסא ירוקה

הרי זה סטטיסטי ולא אבחנתי אז תמיד יכול להיות סיכוי קטן.

זה גם בודק פחות דברים ממי שפיר לפי הבנתי. לא שמי שפיר יכול לחזות כל דבר אבל זה כן יותר רחב.


בעיני השאלה היא תמיד מה יקרה אם התשובה שיש בעיה, אם התכנון במצב כזה להפסיק את ההריון אז ברור שלעשות אפילו אם זה לא מי שפיר, אבל שתהיה לך אינדיקציה. אם בכל מקרה להשאיר אז נראה לי פחות קריטי, יותר מה שמרגיש לך

כותבת נקודה למחשבהאנונימית בהו"ל

לגבי המשפט שכתבת על זה שאת 'רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר".


שום דבר לא יכול להבטיח לנו שהכל יהיה בסדר.

גם אם כל הבדיקות תקינות.


אצלנו בהריון האחרון עשינו מי שפיר (בדיקת שבב) ויצא תקין (בעקבות שקיפות עורפית מוגברת).

בסוף יש לנו מורכבויות רפואיות שלא ראו בהריון (ולא יכלו לראות).

אם היינו משלמים הרבה יותר על בדיקת אקסום כבר במהלך ההריון, היינו מגלים את המוטציה שגילו לנו אחרי הלידה (בבירור הגנטי שעשינו בעקבות המורכבויות הרפואיות).

ועדיין זה מן הסתם היה רק מבלבל, כי המשמעות הקלינית של המוטציה הזו מאוד משתנה (יש כאלו שזה בקושי משפיע, יש כאלו שיותר. אבל סה"כ לרוב אפשר לחיות איתה חיים טובים).


לא רוצה לכתוב את זה כדי להלחיץ.

רוב התינוקות הם בריאים ומתפתחים מצוין והכל בסדר איתם.

ואני כן בעד לעשות את ההשתדלות שלנו בבדיקות בהריון כדי לעלות על דברים שחשוב לעלות עליהם בזמן (אם זה בשביל לדעת להפיל במקרים חמורים, או לדעת לטפל במקרים שאפשר, או רק לעשות הכנה נפשית במקרים רלוונטיים).

אבל אני באופן אישי לא מאמינה בלהשקיע המון כסף בבדיקות שלא בסל, רק בשביל 'לדעת שהכל יהיה בסדר', כי את זה אף אחד לא יכול להבטיח לנו. עדיף בעיני להשקיע בתפילות... 

תודה על התגובה 🙏בידיים פתוחותאחרונה
לגבי הפיסקה האחרונה, זה לגמרי אחת הסיבות שאני פחות רוצה לעשות..
איפה ממליצות לקנות מתנות לילדים דרך ביימי אול?תודה לה''

מצאתי רק את טויסאראס והם יקרים פחד...


יודעת שיש את צומת ספרים...

אשמח לעוד רעיונות..

סטימצקי אם מקבליםכורסא ירוקה

ושילב נראה לי גם מקבלים.

לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.

גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.

אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס.. 

אגב לסטימצקי וצומת יש גם משחקיםכורסא ירוקה
מהמון סוגים - בובןת, משחקי קופסה הרכבה וכו 
רעיון מעוללההתודה לה''
תודה רבה!! רוצה לקנות להם דמי חנוכה..תודה לה''
אולי yolo,ביגודחילזון 123
אגב את יכולה אולי להתקשר אליהם ולבקש להמיר את זה לשובר שלהם מסוג אחר
מה התכוונת שובר אחר? ותודה!תודה לה''
פחות יש שם חנויות צעצועיםהשם שלי

חוץ מטויסאראס.

יש יותר חנויות של בגדי ילדים.


אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.

את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.


או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.


יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.

משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף. 

ממש תודה על הפירוט!תודה לה''
ואני צריכה לקנות סידורים ולהבדיל תחבושות רב פעמיותתודה לה''אחרונה

חח סליחה על החוסר קשר...

יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?


סליחה שאני חופרת 🤭

למה לא לחשוף ילדים למסכים?אנונימית בהו"ל

אשמח ממש לתובנות..

למאמרים, להכל.

אני שמעתי שזה גורם לקשב וריכוזכבתחילה
אלימות, שיעמום מדברים אחרים/מיצוי מהר של דברים אחרים. 
ממש לא בריא למוחDoughnut
זה גירוי חזק מדי למוח וגורם לנזקים מגוונים. יש הרבה מידע ברשת אם מעניין אותך.
ציפייה לא ריאלית למענה שיתן לך כאן רשימות וקישוריםאלישבע999

לים המידע שקיים בנושא, מאמרים ומחקרים.

זו באמת ובתמים שאלה קלאסית למנועי החיפוש באינטרנט, ולא לפורום בו התשובות לשאלות הן קצרות ותמציתיות.  


בגדול - מאוד תלוי גיל.  

0-2, 2-5, 6 ומעלה.  

כל טווח גילאים עם המלצות רלוונטיות גיל.  


בנוסף, לכל הגילאים:

1.ללא מסכים לפני השינה: יש להימנע ממסכים 60 דקות לפני השינה ולהרחיק אותם מחדר השינה.

2. ללא מסכים בארוחות: המסך לא צריך להיות מופעל בזמן ארוחות משפחתיות או אינטראקציות חברתיות.

3. תיווך ובחירת תוכן: כאשר צופים, ההורה צריך להיות מעורב, לבחור תוכן מתאים ולשוחח עליו עם הילד.

4. דוגמה אישית: ההורים צריכים לשמש דוגמה אישית טובה בהתנהלותם עם המסכים.

אני רק אגיד שאני ממש רואהואילו פינו

שהילדים שלי אחרי שרואים סרט הם לא רגועים.. זה מוציא אותם מאיזון ממש..

הם רואים פעם בשבוע לפני שבת. ולפעמים בעוד סיטואציות קצה שלי שזה עוזר לי שהם עסוקים בלי שאני צריכה להיות צמודה ותמיד מתחרטת על זה כי אחרי זה הם מחורפנים.. 

בול!שושנושי

גם אצלי ככה

אחרי צפייה הילד מאבד את זה לגמרי.

מצרפת קישורoo

של משרד הבריאות שמתכלל את הנושא


 

לא שאני מסכימה עם כל מה שכתוב שם

אני כן נתתי מסך מגיל צעיר ולא מגבילה זמנים ומסננת תוכן בצורה אחרת


 

אבל עדין המידע שם יותר טוב מסתם הפחדות


 

חשיפה למסכים ובריאות הילדים

 

מצרפת מצגת שהכנתי באיזה קורסתודה לה''
ואפשר גם להקשיב לפודקאסט של לוקחים אחריות בספוטיפיתודה לה''
זה הנושא שהם עוסקים בו- מסכים
אני לא רוצה שיהיה לי טריגר לעימותים מולםדיאן ד.אחרונה

רואה בסביבתי שילדים שיושבים מול מסך ממש קשה לנתק אותם

בעיניי זה ממכר ולכן לילדים קשה להתנתק מהמסך

אז אצלנו זה פשוט לא וזהו.

 

לא רואה שום יתרון למסך לילד

זה רק להורים שיהיה להם יותר קל (שזה לגיטימי)

אבל אני בשיקולי עלות מול תועלת מעדיפה שלא יהיה וזהו.

הסרת משקפיים- שואלת בשביל אחותיהשם גדולל

עם משקפים מהיסודי

מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר

רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?

תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר

עשיתי לפני ההריונותאחת כמוני

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

איזה סוג עשית?השם גדוללאחרונה
אני עשיתימחכה להריון
היו לי שני ילדים שעשיתי.. היום אני עם ארבעה ולא חזר רואה מצוין ברוך השם
איזה סוג עשית?השם גדולל
לימוד אנגלית לגיל הרך מה דעתכן?דיאן ד.

הבן שלי בן 4 מאוד מתעניין באנגלית

כל היום שואל אותי

אמא איך אומרים שולחן באנגלית? איך אומרים תודה באנגלית?

 

יש לנו בבית משחק של אותיות באנגלית אז כבר מכיר ומזהה את כל האותיות באנגלית.

 

קצת מתלבטת אם ללמד אותו מעבר לכך

ובעיקר אם כן אז איך עושים את זה?

 

אני בעצמי יודעת אנגלית די בסיסית, שלא לדבר שהמבטא שלי איום ונורא

קצת חושפת אותו למילים שזה אומרים ככה וזה ככה

אבל לדעתי זה לא משהו שיעזור לו לדעת מעבר ויחזיק מעמד.

 

סרטים לא באים בחשבון! הילדים אצלנו לא חשופים למסכים בכלל בכלל

אז לא סרטים ולא שיעורים (שזה גם לא נראה לי מתאים בגיל)

 

חשבתי בעיקר משחקים, ספרים ושירים.

אני מאוד רוצה שייחשף לא דרך המבטא שלי שכאמור הוא לא משהו.

יש רעיונות בקהל?

וגם אני רוצה משהו חוויתי וכייפי.

אצל הבן שלי יש חוג אנגלית בגן והוא ממש נהנה ואוהבכבתחילה
חוזר כל שבוע עם מילים חדשים ושירים באנגלית.


אפשר לחפש אם יש באזורכם חוג אנגלית קליל לילדים. 

היי! לא היית פה הרבה זמן, לא?השקט הזה
אני פה כל יום פשוט לא תמיד יש לי מה להגיב..כבתחילה
תודה הוא כזה קצת זמן בבית שלא רוצה להוציא לחוגיםדיאן ד.

חוזר בארבע מהגן ובשש כבר מתחילים שגרת ערב.

 

אבל אם את יודעת בגדול מה עושים בחוג אשמח לקבל השראה

נעשה לו חוג פרטי בבית

אולי ספרים מנגנים?שומשומ

יש ספרים מנגנים  עם מילים בסיסיות לפי נושאים

(כמו בעברית..)


אם מסך לא בא בחשבון אולי רק שמע? סיפורי ילדים באנגלית 

אני מתלבטת אם יבין סיפור בלבד באנגליתדיאן ד.אחרונה

מה שואילו פינו שלחה נשמע לי טוב כי זה שילוב של עברית ואנגלית.

 

אבל גם פה מתלבטת איך הדרך הנכונה לחשוף ילדים לאנגלית

יש סיפור מוקלט שנותן חשיפה לכל מיני מיליםואילו פינו
יוני ובובי.  לא מוצאת את הקישור אבל זה קבוצת וואצפ עם סיפורים ממש חמודים ובול לגיל 4.. 
הנה בתיאור הסירטון יש את מספר הטלפון להרשמה בוטספחילזון 123
וואי ממש חמוד תודה רבה!דיאן ד.

אולי יעניין אותך