הפי זה ממש לא נכון.

וזכותו של כל אדם לרצות מה שבא לו.

שאת מנסה לשדך מישהו רזה מאוד בלי שום שריר

ויש לו דרישות בנראות של הבחורה מפה ועד באר שבע?

ברור שזכותו של אדם לרצות מה שבא לו אבל מודעות בסיסית .

אין לך שרירים בכלל בכלל? לך לחדר כושר 

הכיפה שחורה אז לכבס 

בלנסטון שלך מת או השורש אז לחדש

זהו מה ביקשנו

זה לא נכון שאת קובעת שלכול הבנות חשוב שרירים.

את כן צודקת בזה שבן אדם צריך קצת מודעות עצמית לפני שבא עם דרישות מפה עד הודעה חדשה אבל בסוף זה זכותו של כל אדם להתעקש על מה שחשוב לו.

יש משפט כזה- רצונו של אדם זהו כבודו .

אני לא יודעת על מה את מסתמכת

אבל שאני באה להציע בחורים כאלה

התגובה הראשונה של הבנות : אופ מתלבטת הוא ממש רזה בידיים..

אז אני מעלה את זה לא כדי לפגוע כדי להבהיר

כמו שאתם רוצים בחורה יפה וזה זכותם המלאה

כך בנות רוצות בסיס מסויים

(לא דוגמן) אבל מינמום כדי שירגישו ביטחון או כתף  להישען עליה

אני ממש לא מדברת איתך על שריר מוגזם ..

בנות דתיות לא מסתכלות על מוגזמות ב"ה

אוקי, וגם בחורים כאלה מתחתנים ויש עוד הרבה פרמטרים חיצוניים שהרבה בנים לא עומדים בהם ובכל זאת מתחתנים באושר.

מה שבת אחת רואה כחיסרון בת אחרת יכולה לראות את זה כיתרון ואני אומרת את זה מידיעה.

ביטחון אפשר להרגיש גם בעוד דרכים לדוגמה גובה, החלטיות,חכמה וכו'

לגבי מה שאמרת על בחורה נשית,אני חושבת שמה שאת/אנחנו מגדירות כנשיות אצל בנים לדעתי זה הרבה פחות מזה.

לא מסתכלות ואולי גם נרתעות..

לא באתי לפגוע או להציק

את לא מחדשת לי בכלל שביטחון מרכזי זה באופי

ברור לי

מאיזה ידיעה את אומרת את זה?

אני מכירה לפחות 5 בנות שהתלבטו קשות אם להתארס בגלל הפרט הזה

3 התארסו 2 פרקו את החבילה הרגישו שממש קשה להן להימשך בצורה בסיסית

וזה לא שיש לגבר יותר מידי עבודה אף אחד לא ביקש שיהיה אישה אלא הפוך

יש כאן בעיונת שיכולה להיפתר בקלות יתרה

למה לא לנסות כן לשפר

בסדר אין בעיה לנסות לשפר אבל כשאת אומרת שבנות לא ירצו אותו ככה זה לא נכון.

יש בנות שיוריד להן בחור עם שרירים.

מידיעה אצל חברות שלי לדוג'.

לכן אמרתי לא בצורה מוגזמת

אלא ממש קטנה

ולא נראה לי שמישהו ישקיע חדר כושר בכדי למצוא חן בעיני מישי...

זה לוקח שנים.

בכללי בנים לעיתים רוצים מישהי מטופחת כשהם מזניחים את עצמם.

למה מה קרה שמישהי שמשקיעה בעצמה תרצה שלומפר?

גם בלבוש גם במראה.

לא צריך להיות דוגמן. צריך להיראות נורמלי .

פשוט נראלי הזוי כמות הבנות שזה מפריע להן

חלקן התחתנו איתם כי התפשרו על זה

אבל מישהו צריך להגיד את זה .. כן זה חשוב להן

לא משנה אם אתה רווק נשוי ..

והן לא יגידו לו את זה 

גם לי ממש לא נעים להעלות את זה ולכתוב את זה פה..

אבל שידעו בנות כן שמות לב לנראות מינימלית 

כיפה יחסית נקייה .. ולא יד של ילד בן 10.

לא נצא מזה...

חשוב לחשוב על מה שאנחנו מצפים ומבקשים ולנסות גמישים עד כמה שניתן

תנ"ך והיודעים יודעים.

תכונה של יופי של גבר בתנ"ך, חז"ל בד"כ מפרשים על תכונה מידתית או כנגד משהו סימבולי.

שיר השירים זה סימבולי גם לדוד ולרעיה. 

אבל נשים צדקניות נאמרו עליהם יפה תואר ויפה מראה כפשוטו.

רק לתפקידים חשובים של ייצוגיות,  כמו מלך או לכהונה גדולה דרוש יופי ובזה נאמר עליהן בתנ"ך תכונות יופי.

חז"ל דיברו בכמה מקומות על חשיבות היופי של האשה, לא הגבר, חוץ מייצוגיות כפי שכתבתי.

לפי דעתי עדיף להתמקד אם יש בו מום או חולי רפואי או נפשי וזהו.

אבל אני לא בת, ורק כותב את הרושם שלי המקורות ואיך שהעולם האמתי עובד.

יותר חשוב שיהיה לגבר חכמה וכסף מאשר נראות.

על כל פנים, מכיוון שאני לא בת, אני לא יכול באמת להביע דעה.

זה בכלל קורעעע

יש הבדל דיי מהותי בין אנשים שמחוברים יותר לתורה מאשר לאנשים שפחות..

אפשר גם לראות דוגמא ממשית לזה בערים חרדיות לעומת ערים שלא.

יש לזה סיבות בתורת הסוד אבל לא ניכנס לזה עכשיו.

לבחורים תורניים יש נטיה להזניח את הדברים האלה. אני אישית לא חושב שזה נכון לנהוג ככה. כי התורה שלנו היא תורת חיים משמע שהיא-היא החיים. ואסור להתכנס רק בד' אמות של הלכה.

אבל, וזה אבל גדול. הנסיון הזה לבחורים תורנים לקדש את החול הוא ממש ממש קשה, פשוט כי זה נגד הטבע. וכן הפוך. לכן אפשר להבין למה נוהגים איך שנוהגים.

אגב, אני לא חושב שבחורים תורניים מאד מתמקדים בלחפש בחורה יפה ומטופחת יכול להיות שיש כאלה אבל אני לא חושב שזה הקו המרכזי. וגם אם כן, זה לגיטימי מבחינתי. בסופו של דבר גברים הם גברים וכמו שאת מחפשת בחור שלא נראה ילד גם גברים לרוב יחפשו אישה יפה

בין אם זה לבוש, פרנסה, ספורט וכו יהיה יותר קשה לבחורים תורנים

והעובדה שהם מנסים להתאמץ בזה זה דיי זר להם ולא באמת שייך להם. וזה רק "צל של רעיון תורני" כמו שכתב הרב

אתה מצייר כאילו אדם תורני הוא איזה רוח מהלכת.. בסוף מדובר בבנאדם שעשוי מנשמה וגוף.

"כשם שהאנשים המעשיים, בעלי הכשרון לדברים ולחכמות המעשיות, אינם מוכשרים להשתכלות בהירה בעיניינים הרוחניים, והסתכלותם הרוחנית באה לקויה, ומעורבת עם משפטים כהים המתמצים מעולם המעשה שהם קשורים בו, כמו כן אין האנשים הרוחניים, העומדים ברום עולם, מוכשרים להסתכלות מעשית שלמה, והידיעות המעשיות שלהם, וקשר חפצם בהשלמתן, אינם כי אם איזה צל היוצא מתוך העיניינים הרוחניים העליונים" (קובץ א,קצב)

כל בחור בשיעור ד' או ז' הוא בין "האנשים הרוחניים, עומדים ברום עולם"?

אני מאוד מעריך בני ישיבות, אבל לא יודע אם הם בהכרח עונים על ההגדרה הזאת.

בכללי הפסקאות של הרב הם כלליות מאוד, להשליך אותם למעשה זה מחוייב מן המציאות אך זה גם מצריך יכולת תרגום, משפה שהיא מאוד כללית - למקרים שהם מאוד נקודתיים מעשיים. הכתבים המעשים של הרב הם אגרות הראי"ה והמאמרים שהוא כתב בעצמו ופרסם שנמצאים בין היתר במאמרי ראי"ה. לא הייתי ממהר להסיק מסקנה מעשית ספציפית מדברים שהרב קוק כתב לעצמו והסתפק בלשון כללית, לעומת כתבים שבהם הרב ממש בתור מנהיג של קהילה עסק בסיבוכי העולם הזה בהם הכל מופיעה ישירות למעשה.

במיוחד שהיא דיברה על להתלבש נורמלי ולא על איזה טעם אופנתי מיוחד, אז מה הקשר בין זה לזה? לכן קראתי לזה הגזמה.. כי העקרון שאתה מביא הוא נכון בפני עצמו, הוא פשוט לא נראה לי שייך למציאות שהיא דיברה עליה.

לשאלתך - כן.

כל הפסקאות מאורות/-התשובה/התורה/הקודש הרב כתב לכאורה לעצמו אז אני לא מקבל את הטענה הזאת למרות שיש בה מעט מן האמת.

היא לא דיברה רק על לבוש אלא בעיקר על מראה חיצוני כלומר כושר וכו

היא דיברה על "נראות מינימלית" "רק שלא יראה ילד"

זה לא "כושר וכו" (קצת שרירים, נו שויין)

היחיד שמבין אותי כמעט תמיד

זה לא מה אני מחפשת אני לא העניין ..

פשוט לא ברור לי למה הם לא משקיעים מעט (ממש במידה קטנה) בכושר 

מתי שצריך ..

דברים שעלו לי לראש.

א. זה לא קשור דווקא לדוסים. וגם לא רק לבנים.

בסוף כולם חוטאים בזה. הכוונה כל אחד ואחת יודע שהוא לא דוגמן ובכל זאת ישלו משאלת לב שמשהי יפה בכל זאת תרצה אותו בגלל פרמטרים שאינם יופי.

ב. לגבי זה שלא מתלבשים טוב.. זה בר שינוי בפרט אם הבחור בראש כזה שאין לי בעיה ללבוש (עכ"פ מידי פעם) מה שאשתי תרצה/מה שישמח אותה. ולכן זה הגיוני שלא רואים בלבוש הנוכחי חיסרון..

ג. לגבי הדוגמא הספציפית שהזכרת.(סליחה שנכנס לפרטים)

מניח שאם יש גבר רזה שמתלבש סבבה. אז העובדה שהוא מתלבש סבבה + העובדה שאמנם הוא רזה ולא שרירי אך סוף סוף הוא לא מלא. גורמת לו לחשוב שהוא בסהכ נראה טוב..

או במילים אחרות.. להיות אפילו קצת שרירי נתפס בעיני ובעיני אותו בחור (ואולי בעיני עוד רבים..) כרף נוסף של יופי.. שלא נראה לנו שהרבה בנות רוצות..  אולי אנחנו טוכים אבל קשה להוכיח לכאן או לכאן... 

בחור שרירי

הרבה יותר מאשר בחור בלי שום שריר

 בטח במצבים שזה מוגזם

 והבחור גם רזה לחלוטין ולא מעניין אותו שום דבר

וזה חשוב שתדעו

וזהו תעשו עם זה מה שאתם רוצים

אולי הן מתביישת לבקש 

אבל בסופו של דבר הן אומרות את זה למי שמציעה להן

גם אם הן מתחתנות איתו הן לא היו "מתבאסות" אם הוא היה מעט יותר רחב

ואני לא מדברת על השרירים המוגזמים שלא מעניינים אף אחד

ממש מעריך שאת משתפת את זה נקווה שזה יתרום לידע כללי של הצדיקים ;)

עשית סקר מדעי ומדוייק? לא חושבת שכל הבנות רוצות דווקא איזה סופרמן, במיוחד בציבור התורני. מה שאמרת לגבי ניקיון ולבוש מסודר בהחלט נכון.

אם הבחור לבוש בצורה צנועה ונורמלית לא תראי אצלו שום שריר אלא אם כן הוא מנופח בצורה ממש מוגזמת.

לדעתי זה גם מוגזם לרדת לרזולוציה הזאת. כמו שבנים לא אמורים להגיד יותר מ"נראת יפה" ולא להתחיל לנתח מה יש או אין בגוף שלך.

שתהיי בריאה לאן את לוקחת את זה

למקום אחר לגמרי ממה שהתכוונתי ..

אז בואי אדייק לך בחור שרירי הכוונה לא רזה בידיים בצורה קיצונית

לבנות אין יותר מידי דרישות לגבי נראות אבל זה בהחלט מוטיב חוזר שהן מבקשות 

חשבתי לשים את זה כאן כדי לחשוף את מה שאני נחשפתי אליו 

רוצה שנשקר ביחד ונגיד שהן רוצות גוף של ילד בן עשר 

סבבה מה שטוב לך

ועדיין אולי יש מקום לדבריה בתור איזו הארה

ואני אשמח לגלות אחרת 

וזה נראה לי פשוט ילדותי ברמות שכל הודעה את פונה לאנשים בגוף ההודעה 

את .. שלך ..

תלמדי לכתוב 

אני פונה אלייך כי אני מדברת אלייך. באמת לא ברור לי איך אפשר בכלל לקשר את זה לילדותיות.

במיוחד שאת התנסחת בעצמך בגוף שני הנורא, ועוד בטונים הרבה פחות נעימים וירידה לפסים הרבה יותר אישיים.

ושוב, בפעם השלישית- לא כל הבנות רוצות את אותו הדבר. את לא יכולה לדבר בשם כל הבנות. יש בנות שרוצות בחורים שריריים, ויש כאלו שלא אכפת להן או שבכלל לא מעוניינות בזה. את לא יכולה להכליל.

לגבי מראה נקי ומסודר אני מסכימה איתך, אבל גם כאן- יש תתי מגזרים שבהם מראה מסודר אומר נעליים כמעט בלי בוץ, ויש כאלו שזה אומר ללבוש מותגים בשווי אלפי שקלים מגוהצים למשעי, והצפיות של בנות שם בהתאם.

לק"י

זו הכללה.

לא כל הבנות מחפשות בחור שרירי.

בעיני יותר נכון להגיד: שיש לך בעיה עם זה שגבר לא מטופח מחפש את מלכת הטיפוח.

(ואגב, לא בטוח שלבחורה מטופחת יפריע שבעלה יראה כך או כך. זה עניין של טעם אישי).

אני קצת טעיתי בתגובה הקודמת שנתפסתי לדוגמאות שציינת. מעדיף לענות שוב.

בסהכ אני חושב *שהעקרון* שכתבת הוא נכון והוא שהגיוני שגברים ואני ביניהם מחפשים אשה יפה ולעיתים מאוד יפה כשהם לא מודעים לכך שהם צריכים לבצע כמה שינוים ומאמץ ביחס למראה החיצוני שלהם.

אבל! מה שלא נכון (לדעתי) במה שכתבת הוא *באיזה זכות*

כי כמו שכבר כתבו לך.

א. כל אדם רשאי להתעקש על מה שחשוב לו.

ב. מניח פה הנחה - לרוב נשים יפות מהבעל שלהן ומניח שרובנו מכירים מקרים בהם הפער הוא לא קטן ולכן זה לא נתפס כזה מוזר שאם אתה לא ככ חתיך בכל זאת תרצה משהי כן כזאת.

ג. מניח שב90 אחוז מהמקרים זה לא כזה קיצוני.. הכוונה, בחוויה של אותו אדם הוא לא מבקש דווקא את מלכת היופי, וכן הוא לא תופס מעצמו "ככ לא נאה" אלא ממוצע ולכן זה לא מוזר לו להתעקש על משהי נאה..

שכוייח.

הסקאלה הזו שמצד אחד זה חילונים מטופחים ומצד שני צדיקים מרושלים

זו סקאלה מעצבנת.

וכתבתי על זה פעם.

דווקא מהצד של בנים.

כלומר, סקאלה כזו שככל שהבחורה דוסית יותר, היא פחות מטופחת.

כל חודש להראות יפה.

הייתי מתחתן עם בחורה שלוקחת את הכסף הזה ועושה עם זה צדקה לעניים.

הרבה פעמים טיפוח יתר עושה את הבחורה מלאכותית, ופחות מושכת ויפה.

אשה צנועה נמשך עליה חן, כאסתר המלכה והיא יפת תואר ויפה מראה כרחל.

לא אומר שלא צריך טיפוח כלל. אבל החילונים מגזימים בטירוף.

אבל גם זה קיים .. לצערי הרב

ככל שתלך לדתיות תורניות הסקלה של הטיפוח תרד והלוואי שהייתי טועה

אני לא מדברת על החרדיות ששם זה עולם אחר

אם תגיד לי את טועה הלוואי סבבה אמן ואני רואה את זה כטעות

לגבי זה שכביכול בחורים תורנים מחפשטים אישה מטופחת

צריך להגדיר גם מה זה מטופחת, כי אם הכוונה לבחורה איפור אודם לק וכו יודע בבירור שלהרבה דוסים זה מוריד ודווקא מעדיפים יופי הרבה יותר טבעי

סמים של המין הנשי

ואגב, אין יופי טבעי

יש מי שיפה גם בטבעי

בעיני איפור זה לא טיפוח. אלא משהו מעבר.

גם עקרונית, וגם חברתית.

"הַמַּלְבּוּשִׁים וְהַקִּשּׁוּטִים לֹא הִזְהִירָה הַתּוֹרָה עַל יָפְיָם אוֹ עַל תַּבְנִיתָם, אֶלָּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם כִּלְאַיִם וְיִהְיֶה בָּהֶם צִיצִית וְאָז כֻּלָּם מֻתָּרִים.

אָמְנָם, מִי לֹא יֵדַע שֶׁמִּלְּבִישַׁת הַפְּאֵר וְהָרִקְמָה תִּמָּשֵׁךְ הַגַּאֲוָה וְגַם הַזְּנוּת יִגְבֹּל בָּהּ, מִלְּבַד הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהָעֹשֶׁק הַנִּמְשָׁכִים מִכָּל מָה שֶׁהוּא יָקָר עַל אָדָם לְהַשִּׂיגוֹ, וּכְבָר אָמְרוּ זַ"ל (בראשית רבה כב): כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה הַיֵּצֶר אָדָם שֶׁתּוֹלֶה בַּעֲקֵבוֹ, מְמַשְׁמֵשׁ בְּגָדָיו וּמְסַלְסֵל בִּשְׂעָרוֹ, אוֹמֵר, זֶה שֶׁלִּי" (מסילת ישרים)

וממילא החברה בישיבה בזה לעיסוק המוגזם בחיצוניות, כ"ש בבניית שרירים וכו',

וזה מתבטא גם בעוד דברים, כמו אכילה בחוץ, צריכת חדשות, תרבות...

באופן כללי, כשמגיעים לישיבה, משתדלים להרפות מכל התרבות הסוחפת בחוץ ומה שהיא מכוונת אליו.

אם כי בדר"כ גם לא יפסלו יותר מידי על נראות של הבחורה.

אני חושב שגם הפי מסכימה שמצופה מבחור תורני פחות לעסוק בטיפוח,

מצד שני ברור שהיא צודקת בנק' שכן בחורים תורניים צריכים לדאוג שיראו נורמליים ומכובד.

אז צריך גם את זה וגם את זה. מאוזן 

למה לדעתך האמהות שלהם לא מסבירות להם?

אפשר להסביר את הראש של בחורים כאלה, אבל אין כ"כ טעם כי לא משנה מה זה דבר שהם צריכים לשנות. מינימום של נראות שמכבדת את הצד השני. בגדים נקיים ומסודרים, כיפה בלי כתמי שמש, דאודורנט, נעליים לא מאובקות ולא משיעור א', משקפיים לא חלודות.

מצד שני אם השאר טוב ויש פוטנציאל לשינוי כי הוא מקשיב אפשר לעבוד איתו על זה אם מרגישים בנוח לדבר על זה.

בפועל לא מעט מחבריי הנשואים שייכים לקבוצת הרזים ודקים או לעבי כרס, וכן שאר הדברים שכתבת.

מצד שני אני מכיר לא מעט רווקים שהם בחורים ממש טובים ונאים ומזלם לא שפר עליהם…

ככל שעובר הזמן מתחזקת בי ההבנה שמי שנשארו רווקים הם דווקא אלה שאני מצפה ורוצה שיתחתנו, בעלי מידות טובות, ערכיים, תורניים, חכמים, נאים. 

סיכמת את זה יופי

עשית לי אחלה סגיר

אין לי ספק שזה לא הדבר הקריטי

אבל אמרתי אני יעלה את זה למודעות עשיתי את שלי

ואני מסכימה איתך לגבי כל מילה 

בכנות, בתור מישהו שרואה את עצמו גם מהקבוצה הזו, אני סך הכל מחפש מישהי דומה, ולא חסר. הקטע שלא מעט פעמים אותן בחורות פוסלות על הסף…

תחשבי שגבר פוסל בערך 3/4 הצעות (שבהן גם הצעות לא קשורות וכו'), אם בנות פוסלות ככה אז אין פלא שיש רווקות מאוחרת…

תקשיב, מה ששלך יגיע אליך ואין לך מה לחשוש מזה בכלל, כמו שאמרת שיש לך גם חברים כאלה שהתחתנו והכל בסדר.  זה בסה"כ עוד דרך לסנן מי שלא מתאימה ובאמת שלא חסר בנות שזה בכלל לא מפריע להן.

אבל לפסול 3/4 מההצעות נשמע לי גוזמה, אולי אתה לא מחפש במקומות הנכונים.

מאלה שבין היתר משקיעים גם במראה ועדיין לא מוצאים…

יכול להיות שאת צודקת, הייתי שמח לשמוע מקומות רלוונטיים יותר.

מה שאמרתי זה הממוצע, שדכנים אמרו לי שזה ככה בהתחלה כי לא היה נעים לי לפסול הצעות לא קשורות והרגשתי בררן…

ב"ה כל העולם מושגח וה" דואג לכולם

אני הרגשתי חובה לשתף את זה ..

לא באתי להציק לך באתי להראות לך מה קרה שניסיתי לשדך כמה פעמים 

זה לא משהו רע זה משהו כל-כך בר תיקון..

זה עלה עם רווקות וגם עם נשואות שבולעות את זה ואני אומרת לך שיש בנות  שלא אוהבות את זה אבל גם לעולם לא יעירו לאיש להם דבר כזה

אז הנה יש פה פורום פתוח

כן מביך אותי להגיד לכם את זה אבל התגברתי

את יכולה לא להסכים איתי אבל מה שאני כותבת זו לא דעתי האישית

אוקי אם הרגשת חובה אז אני לא מתערבת לך ברגשות

אני בטוחה שעשית את זה עם הכוונות הכי טובות שיש.

ובכל זאת,יש לי השגות על זה ואם תרצי ארחיב בש"א.

יש בזה מן התרבות הגלותית שמנותקת מקדושת הארץ, הגוף, החומר.

יתרה מכך, איך שאני פוגש את זה מהישיבה, חוסר שימת הלב לכך נובעת מן אמירה שזה לא עיסוק ראוי. ראיתי לא פעם אבסורד שלמדתי שיעורים על תאוות מרבנים שלא בקו המשקל הבריא וכשהשולחן מלא בעוגות…

יש בזה מן התרבות הגלותית שמנותקת מקדושת הארץ, הגוף, החומר. -

איך אפשר להסביר בצורה ברורה יותר מלהביא פסקה של הרב זצ"ל:

גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנו צריכים, התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש. עזבנו את החיים המעשיים, ואת התבררות החושים ואת הקשור עם המציאות הגופנית המוחשית, מפני יראה נפולה, מפני חוסר אמונה בקדושת הארץ, "אמונת זה סדר זרעים - שמאמין בחי העולמים וזורע". כל תשובתנו תעלה בידינו רק אם תהיה, עם כל הוד רוחניותה, גם תשובה גשמית יוצרת דם בריא, בשר בריא, גופים חטובים ואיתנים, רוח לוהט זורח על גבי שרירים חזקים, ובגבורת הבשר המקודש תאיר הנשמה שנתחלשה, זכר לתחית המתים הגופנית.

(אורות התחיה ל"ג)

יתרה מכך, איך שאני פוגש את זה מהישיבה, חוסר שימת הלב לכך נובעת מן אמירה שזה לא עיסוק ראוי. -

בדר"כ מה שקורה בישיבה זה שכושר בא על חשבון לימוד, זה יוצר לחץ חברתי שמי שמתאמן הוא מהבחורים הפחות רציניים ומתעסק בדברים פחות שייכים…

ראיתי לא פעם אבסורד שלמדתי שיעורים על תאוות מרבנים שלא בקו המשקל הבריא וכשהשולחן מלא בעוגות… -

לי באופן אישי הרגיש מזוייף ללמוד נושאים כמו תאוות אכילה, או כמה הפסקה לעיל, ממי שנראה שלא מיישם את זה…

נתחיל מהסוף דווקא מי שהעלו את זה ב"ה 

משקיעות מעצמן ב"ה

זה נכון שלא נעים לדבר על זה מסכימה זה מביך אותי לכתוב שריר אפילו

יפה מאוד הדברים של הרב קוק גם מידי פעם עולה לי מה שהוא אמר על הצמחונות

לגבי זה שזה כמו בגולה

איבדת את הקשר כי זה לא מה שכתבתי

זה נכון שיש דברים בגולה שהם ברי תיקון ואין לזה סוף

אבל ההקשר של מה שכתבתי לא קשור

כי כמו שאמרתי אף אחד לא התכוונה לדוגמן וזהו כאן נעצור

כמו בגולה - לא את כתבת, אני כתבתי, ככה אני מזהה את המקור של התופעה שאת מדברת עליה.

אם אני כותבת שזה צורך של בנות דתיות

ואתה רושם שזה צורך של הגולה כי יש פה עניין שטחי

אז למה זה המקור?

מה דוד המלך לא היה יפה תואר ?

עכשיו דיברתי על דבר שאמור להיות קצת בסיסי 

לא על יפה תואר יותר מידי

כתבתי שהצורך הוא טוב וחיובי, גם הפסקה שהבאתי מדברת על החשיבות של הגוף.

אני התכוונתי שהתפיסה שמתעלמת מהצורך/ הגוף היא גלותית.

עכשיו ירד לי האסימון

תודה 

דרך אגב בדיוק קראתי שכתבת שזה לוקח חודשיים אימון.

זה כל כך נכון למי שלוקח את זה ברצינות, רק שברוב המקרים חושבים שמספיק לעשות 5 דקות תרגילים בבוקר ובערב ואחרי חודשיים כאלה פורשים.

אני בחורה יפה מאוד (ב"ה...) ונשית ממש.

כשפנטזתי בתור בחורה על איזה בעל יהיה לי, דמייתי גבר גבוה, רחב כתפיים...

בסוף בעלי רזה, גבוה ממני ב3 סנטימטר בלבד ושוקל פחות ממני (ואני לא שמנה בכלל)

ואני חושבת שהוא חתיך הורס, והוא באמת כזה!

נמשכת אליו ממש ממש!

והוא הכי מהווה לי כתף להשען עליה, מרגישה עטופה ממש בחיבוק שלו והכי האישה המוגנת שרציתי להיות.

בלי טיפת תחושה של ויתור.

ועכשיו לפאנץ'

הוא חרדי, לא הולך לחדר כושר, ולא לובש בלנסטון.

אבל הוא מטופח, נקי מאוד, לבוש יפה ומחמיא - כן, יש כזה דבר בשחור לבן...

ואם הוא היה משקיע זמן בלפתח את הגוף שלו וכו', זה היה מוריד לי ממנו.

מה שבאתי לומר, זה שזה לא קשור למגזר ורמה דתית. זה קשור למודעות עצמית, וחשיבות למראה.

דרך אגב אחת השיטות הכי נפוצות במגזר הליטאי (שיטת סלבודקא) שמבוססת על גדלות האדם, שמה דגש עצום על נראות.

ועוד נקודה, שכשאת פוגשת בחור כלבבך, הרבה פעמים כל הראיה שלך על מה שחלמת ורצית, משתנה. מניסיון.

בכל מקרה אף אחד לא מדמיין ולא סופר כאן על דמיונות

אלא עובדות מהשטח

מבינה מה שרשמת אבל שוב ההקשר

נאבד לי

דיברתי רק על עניין בסיסי הכי בנאלי שיש ואם יש קיצוניות מסוימת אפשר וראוי וזה בסדר גמור לשנות אותה

ואולי יעזור גם ..

בנוגע לעניין שהוא חרדי אני לא מדברת על הציבור החרדי אין לי מושג מה קורה שם 

את זה באתי להציף, זה הכל...

באותה מידה יכלת לומר שמלא בנות רוצות בחור חכם, גם אם הן לא אי אי אי...

אז באיזה קטע הן יכולות לפסול על כשרון אם הן צולעות בנושא?

ככה כל דבר. זכותו של כל אחד לרצות מה שהוא רוצה, זכה וקיבל - אשריו.

אבל כאן מרגיש לי שיש עניין

כי זה מוטיב שחוזר על עצמו

בנוסף מרגיש לי שאף אחד לא מדבר על זה ..

בדתי לאומי ובלייט יש את העניין של הספורט ..

יש את העניין של הכנה גם לצבא לפעמים שמשם הם לוקחים השראה להמשך וכו'..

בתורני לפעמים משהו מרגיש לי תקוע

אז העלתי את זה מחדש

זהו

ברור לי שזה נושא קצת מביך ואולי אפילו רגיש 

אבל בגלל שזה כל-כך בר שינוי ברמה של חודשיים אימון אז כן למה לא

שתלמידי חכמים צריך להקפיד לא ללכת עם בגדים עם כתמים.

לצערי, יצא לי לפגוש תלמידי ישיבה שהיו חסרי מודעות עצמית בסיסית - הגיעו לדייטים עם בגדים מוכתמים, קרועים. הגיעו לדייטים מסריחים.

וצבט לי בלב שבישיבה ובבית אף אחד לא דיבר איתם על זה. (או אולי כן והם לא קלטו? אז למה לא העבירו להם שיעור פרטי?).

בלי קשר לזוגיות, יש כאן עניין של כבוד הבריות. דרך ארץ שקדמה לתורה.

(ולהדגיש, לא מדברת על מקרה חד"פ).

וזה באמת נושא שאני חושבת שבציבור החרדי מקפידים עליו יותר (ככלל! לא מדברת על פרטים), ע"ע "לבוש רחובי".

אני חושבת שהיהדות נותנת איזשהו איזון בין הגשמיות לרוחניות. היהדות לא מתעלמת מהפן הגשמי של דברים. יש עניין בנוי, ביופי. זה לא שכל עיסוק בחיצוניות הוא דבר אסור ופסול. וברור שיש כאן מקום להעמיק ולמצוא את נקודת האיזון.

ע"א.

אבל אומר לך שלא כל בחור ישיבה הוא תלמיד חכם.

שאין צורך לכתוב שוב הודעה שנמחקה!!

שאין צורך למחוק *כל הודעה* שמישהו כתב כי *מישהו דיווח עליה.*

הייתי אומר שזו חוצפה. ולכן אמשיך לכתוב את אותה הודעה עד שתתייאשו מלמחוק אותה.

בתודה 

@יעל מהדרום 

יצאו מחוץ לחוק !!!

הוא גרסה קצת מחודשת שלי..

חוץ מהפצלשים כמובן

לפעמים מגיעים לכאן כמה ניקים נורמלים. אבל זה מאוד נדיר.

את אומרת אולי זה סימן שאתם לא ממש נורמלים ..

זו גם אופציה . חחח

אפרופו פצלשים, 

מת לדעת פצלש של מי את. 

בעצם אני פצלש

אה.. את עדין חושבת שאני זה הוא? ..

לא

אני בעצמי גבר רזה ולא שרירי כלל.

אבל.. אני לא נראה ילד.. לא אני ולא רבים מהרזים שתיארת.

אפשר לטעון פחות חתיך.. פחות מושך.. לגיטמי לגמריי.

אבל להראות ילד זה נשמע לי קיצוני..

בפרט שגבוהים ויש זקן.. קיצור הבנתם.

לדעתי צריך לעשות חילוק מאוד גדול בין טיפוח לחזות חיצונית

על הטיפוח אני חד משמעית מסכים איתך , גבר צריך להגיע מטופח באופן יחסי לגבר לדייט ולא זרוק ומרושל
לעומת זאת על החזות החיצונית אני ממש לא מסכים איתך , שום דבר או אישה לא צריכים לשנות את גופם הטבעי כדי שמישהו ימשך אליהם
למה שגבר שלא אוהב ספורט ישקיע מאמץ להתאמן כדי שמישהי תרצה אותו? נשמע לי קצת מגוכך...
 

החזות החיצונית לרוב נשארת קבועה במהלך החיים וזכותך להחליט עם מי לצאת ולכן הדרישה לא ריאלית מלכתחילה
לגבי טיפוח שגרתי אני מסכים איתך חד משמעית וזה בר שינוי וחובה שתיהיה מודעות לדבר

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

@איזו

ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.

וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.

באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.

לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.

יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה. 

בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.

אורך ההכשרה ושנות הניסיון לאו דווקא מעידים על התאמה ואיכות,

וזה נכון לכל דבר ועניין..

לגבי טיפול, הפרמטרים החשובים הם התאמה בהשקפת עולם וחיבור בין-אישי.

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.