ובמקביל הולך גם למרכז ברקת. נשמע שיותר יתאים לכם מבחינת הסגנון.
זה מרכז למחוננים ומצטיינים מבתים דתיים וחרדים.
נמצא ביד בנימין ויש הסעות מהדרום, ירושלים והמרכז.
הם עושים אצלם מבחנים אז לא צריך לחכות למבחנים של משרד החינוך שמן הסתם לא מתקיימים בתלמודי תורה.
יש לזה כמה יתרונות מבחינתי:
1. חשיפה לתוכן מאתגר- יש גירוי למוח אז בזמנים אחרים הוא יותר רגוע. כשאין גירוי מספק הוא לא מצא את עצמו וזה התבטא בתסיסה לא הכי בריאה.
2. חשיפה לילדים כמוהו- גם מנרמל דרכי חשיבה והתנהגות וגם צריך להתמודד עם דברים שאחרים מתמודדים מגיל קטן ולו לא הייתה ההזדמנות להתמודד איתם.
כמו למשל לחזור על חומר שוב, להיתקל במצב שנשאלת שאלה ואתה לא יודע וכו'.
3. כישורי למידה- בתוכנית לימודים רגילה מעט מאוד מתייחסים לכישורי למידה עצמאיים. יש מדי פעם פרויקטים ועובדות חקר. אבל זה מעט מאוד.
בתוכנית מחוננים לא רק נחשפים לידע רחב, אלא גם לכישורי למידה חדשים, ככה שגם אחרי שעות הלימודים הוא בעצם ממשיך ללמוד על סמך הכלים הוא קיבל.
יש לי שני ילדים שאותרו כמחוננים וגם הקטנה בכיתה א' מגלה פער בכיתה.
אצל הבנות העניין החברתי היה יותר טבעי, אצל הבן היה מאתגר ממש. בסוף כמה שמנסים לתווך ולהסביר על נורמות חברתיות, אין כמו לחוות את זה בעצמו.
רק הערה קטנה שחשוב לי לציין, יש הבדל בין ילדים מצטיינים ומחוננים. לרוב הם מאותרים ולומדים יחד, אז היחס לשתי הקבוצות האלו לרוב די דומה. אבל האמת היא שיש הבדל גדול בין מחוננים למצטיינים.
מצטיינים במובן מסויים הם חכמים אבל עדיין בטווח נורמה "נורמלי". הם לא מפתחים בעיות משמעויות בגלל שהם חכמים.
מחוננים מוגדרים חינוך מיוחד וזה לא סתם.. יש להם את הבעיות שלהם. סוג של חכמים "יותר מדי". המוח שלהם עובד אחרת והפער בין היכולת הרגשית והשכלית הוא יותר משמעותי
לא כל המחוננים חווים את הבעיות האלו,
אבל בעוד שאצל מצטיינים לרוב הם מצליחים להשתלב בנורמות חברתיות, אצל מחוננים יש יותר בעיה וצריך להיות מודעים אליה כדי לטפל בה.
סתם דוגמה כדי לסבר את האוזן, הבן שלי כרגע בכיתה ו' וקורא חומר שמותאם לילדים הרבה יותר מכפי גילו, בגלל שהמאמרים האלו יותר מורכבים מבחינה אנליטית.
אני עוברת על החומר שהוא נחשף אליו בד"כ, אבל למשל בעקבות אירועי ה7 באוקטובר האחרון נחשף לתוכן ממש לא מותאם גיל וזה גרם לו למצוקה רגשית גדולה.
אז הוא חייב תוכן מותאם. שבחינת החשיפה למידע שיהיה מותאם גיל. ומבחינת סגנון שיהיה הרבה יותר עמוק ומגרה את החשיבה.
זה כמו שכתבת על הבן שלך עם חטאי אבות רק על סטרואידים. מהניסיון שלי זה לא נפתר עם הגיל אלא רק מחמיר.
לרוב לגננת אין בעיה לספר כאלה דברים כי ילד לא מבין את המשמעות העמוקה של חטאי אבות. אבל הבן שלך כן. וזה גורם למועקה רגשית כי ילד בגילו לא יכול להתמודד עם הדברים האלו.
במרכז ברקת למשל ממש נותנים מקום לפרוק את הקושי הזה. זה לא רק השיעורים עצמם, יש שיעור קבוע עם המנהל שמדברים על אקטואליה בגובה העיניים שזה בדיוק זה, מותאם רגשית ושכלית לילדים מחוננים. ושם ילדים משתפים את החוויות שלהם ומעלים מצוקות ומקבלים מענה.
בשלב הזה ממילא אין לך מה לעשות מבחינת הילד אם יאתרו אותו כמחונן. מה שחשוב כרגע זה שאתם כהורים תקבלו הדרכה מאנשי מקצוע מתאימים.
ולא, הגננת והפסיכולוגית של הגן הם ממש לא הכתובת. וגם לא המפקחת.
אם הגננת הייתה מבינה את הנזק שהיא עושה היא לא הייתה עושה אותו, אז בטח שהיא לא תדע להדריך אתכם.
תחפשו מישהו שמבין את הסוגיה לעומק ויוכל באמת לתת לכם כלים.
