אפשר כבר ללדת? או שעוד קצת?פה לקצת

כבר לא יודעת מה אני מעדיפה, מזל שזאת לא החלטה שלי.

מצד אחד, באלי כבר להיות אחרי. רוצה לדעת שעברנו את זה בשלום ושנינו בסדר.

מצד שני, האתגר של ילד נוסף במשפחה הוא אתגר. ולהתכוונן מחדש כזוג, כשמשפחה גם דורש הרבה כוחות אז אולי עדיף לדחות את זה קצת.

 

אבל כואב לי, כבד לי, נמאס לי מחוסר הודאות של מתי זה יקרה, אין לי כבר כח לזוז, אני נהיית יותר ויותר מותשת עם כל יום שעובר ודיי מיציתי.

 

הלוואי שמתי שזה יקרה, שזה יקרה בקלות, בבריאות, בידיים מלאות ובמהירות, שייצא מהר ברגע שנגיע למיון יולדות.
 

ואין לי מושג מה נעשה אחרי לידה, באלי לחזור הביתה אבל לא יודעת כמה זה מעשי כשאני עם עוד שני ילדים חוץ מהתינוק.
 

והלוואי שלא יהיו אזעקות בזמן הלידה, לא רוצה לדעת מה עושים במקרה כזה.

 

ועוד לא הכנתי תיק לידה.

ועוד לא קניתי מתנות לילדים ומשהו לבעלי 🤦‍♀️

אני דיי מזדההטארקו

למרות שכבר שחררתי

הבנתי שלא הכל יהיה מוכן ולא הכל יהיה כרצוני, ופשוט נחיה עם מה שהספקנו ונדאג תוך כדי תנועה למה שלא..

מיציתי לגמרי, ופשוט בא לי כבר ללדת..

הכאבים, הכבדות, החוסר ודאות... הכל ביחד ואני פשוט מוצפת כבר.


הכנתי תיק לידה אבל חסרים בו הרבה דברים

לא הכנתי תיק אשפוז וגם לא תיק לבן שלי שיהיה לו למתי שלא נהיה(בגדים ליום-יומיים בעיקר, ואולי הפתעה לחלק בגן..)


השבת כבר ממש הגעתי למיצוי.. ואני אפילו עוד לא ב39😐(אני כמעט)

מפחדת מאוד ממה יהיה אחרי ואיך נסתדר ואיך בכלל מגדלים ניובורן(לא היה לי תינוק כבר חמש וחצי שנים!) ואיך נסתדר עם הגדולה במקביל שהוא אמנם בן 5 וחצי ובןגר וילד מעלף, אבל עדיין הוא רק בן 5, לא 15......

אבל פשוט איכשהו נלמד את השגרה החדשה הזו, תוך כדי תנועה......


וזהו, 'עוברי'(ככה הבן שלי קורא לו..) יכול לצאת מבחינתי..


(ורק לגבי האזעקות- לא יודעת איפה את גרה ומה ריאלי לך. אבל ממה שאני יודעת כל הקומה של המיון יולדות וחדרי לידה באסותא ממוגנים. אם רלוונטי לך להגיע לשם...)

יאללה בעז"ה שיהיה בקלות, בידיים מלאות ובזמן הנכון!פה לקצת

אני גם עוד לא 39, רק 38+2 אבל מספיק לי.

ומ38 זה בסדר ללדת אז יאללה, שייצא.

 

הזכרת לי, היום הבן שלי אמר לתינוק שהוא יכול לצאת כי כבר קנינו אוטו חדש אז יש לו מקום באוטו 😅

 

בכלל לא חשבתי על להכין בגדים לילדים 🤔

מזל שגם בעלי לא חשב על זה כי אין לי כח ומה כבר יכול להיות? מקסימום הבן שלי יילך לגן עם מכנס שברוגז עם הגרביים כי זה של אח שלו. זה כבר קרה גם בלי שילדתי אלא כי סתם נסעתי בלילה ובבוקר הוא לקח אותו לגן ואני ישנתי.

האחרים לא משנה מה ילבשו, הם גם ככה בבית.

 

ולגבי האזעקות, אין לי כח לנסוע, מעדיפנ מה שהכי קרוב ושאני כבר מכירה.

צריכה באמת להתקשר לברר שחדרי הלידה פעילים ולא נמצאים באיזה מקלט שאני לא יודעת מה התנאים שם.

הוא פשוט לא יהיה בבית..טארקו

אלא אצל גיסתי שגרה פה בישוב..

אז יש לה ילדים בגילאים קרובים אליו ועדיין מעדיפה שיהיה לו תיק עם הבגדים שלו ולא יצטרך בגדים של אחרים(שאחכ אני אצטרך לכבס ולזכור להחזיר.....)


וב38+0 הייתי אצל הרופאה שלי שאמרה לי את המשפט האלמותי "מבחינתי את יכולה ללדת"


היא הציעה לי גם סטריפינג וסירבתי(היו תנאים) ואז כשחזרתי הביתה לא הבנתי למההההה סירבתי🤦


אז זהו יש לי אישור ללדת... רק שיקרה כבר🙈

ללבוש בגדים של אחרים זה באמת מבאס, גם בשבילופה לקצת
חח גם אני הייתי מסרבת ב38, אומנם רוצה ללדת אבל מעדיפה שהגוף יהיה כמה שיותר מוכן ואז בעז''ה יהיה יותר בקלות ומהר ועם כמה שפחות התערבויות.
ליבי איתכן❤️יעל מהדרום

לק"י


השלב של מתי זה יקרה ואיך, לא פשוט.

חוסר הידיעה הזאת.


בעז"השיהיה בעיתו ובזמנו, בקלות ובידיים מלאות ובריאות!!

וואי לגמרי ❤️ אמן לאיחולים!המקורית
אמנם יש לי עוד מלא זמן, אבל מזדהה איתכןפרח חדש

מאוד בקטע של החשש איך יהיה אחרי הלידה

מצד אחד באלי שיעבור הזמן מהר

מצד שני.. וואלה.. נהנית מהלילות הרצופים

יכולה לצאת בכיף בערב בלי לחץ לחזור לבייביסיטר..

@טארקו גם הבן שלי יהיה כבר בן 5 בלידה בעז"ה וזה באמת מעלה חששות כל השינויים

אבל מנסיונות קודמים אצלי, לפעמים באמת לקח קצת יותר זמן ההסתגלות

אבל בסוף זה מגיע. כל אחד שוב מוצא את מקומו

והבית נכנס להתנהלות שגרתית


שיהיה לכן בקלות, בבריאות וידיים מלאות!!

ממש מזדהה איתךערגלית

אני בשבוע 36 אז יש לי עוד מלא זמן

ומצד אחד רוצה להיות כבר אחרי בבריאות ובשלום, אבל מצד שני שני קטנים ובטן נשמע לי קל יותר משלושה פיצים.

והמלחמה שלא נראית שהולכת להיגמר בקרוב, וכל הדיבורים על מלחמה בצפון רק מלחיצים אותי יותר

כאילו אני כתבתי...והנה יכולה להעיד שזה יגיעבן בא לנו

כשאת בתוך הימים האלה זה מרגיש נצח

פיזית

ונפשית

וכל החוסר ידיעה והדאגה והמתי יהיה ואיך

והילדים שבבית

וכו


והייתי לפני רגע כל כך שם


והנה מחזיקה יצור קטן ומתוקקקק

ב''ה אלף פעם


זה מגיע

וזה שווה הכל


מה כן ממליצה למצוא דרך להפוך את הימים האלה לכאלה עם התרחשות בפני עצמה

בעיקר פנימית

שמעתי הרבה עורי הכנה ללידה בגישות שונות..בקטע הנפשי בעיקר והתמודדות עם פחד

שמעתי הרפיות

שמתי כל ערב מוזיקה באוזניות קפצתי על הכדור פיזיו והתפללתי..ודברתי לעובר.. וגם לפחד שלי

כתבתי המון


זה ממש הלך איתי

והלידה בעצם התחילה עוד אז בהכנה בעצמה..

אני רק בשבוע 33 וכבר אין לי כוחעלמא22
אני ממש מרגישה שמיציתי.. הכל כבר כואב לי, כבד ולא נוח. ובעיקר- אין לי כוח לעבודה.. אני ממש מרגישה שזה מתיש אותי. בדיוק סיפרתי בשבת לבעלי כמה דברים שקשורים בעבודה, ואז אמרתי לו שמה הפלא שאני חוזרת כל יום גמורה וחסרת כוחות.. ברגע שהילדה ישנה אני נשפכת על הספה וזהו, אין עם מי לדבר..
מפה לשם, אחרי שעה של צירים סדירים וכואביםפה לקצת

ועוד שעה של צירים שהתעוררתי מהם כל 3-4 דקות כדי ללחוץ על האפליקציה של הצירים ונרדמתי חזרה מיד כשנגמרו

התחילה ירידת מים ונעלמו הצירים

אוף. כל כך קיויתי ללידה קלה ומהירה.

עכשיו סתם מכלה את זמני בחדר לידה בלי זכר לצירים.

לא כייף ומתבאסת על עצמי ממש ממש, כאילו זה בשליטתי.

 

לא רוצה זירוז, לא רוצה אפידורל, לא רוצה שעות בחדר לידה.

ורוצה כבר להיות אחרי בבריאות שלי ושלו ובידיים מלאות.

אהובה הצירים יכולים להתפתח בכל רגעממשיכה לחלום

ואפדר לעזור לזה

למשל - כנסי למיטה,

תעמימי אורות

תתכסי בשמיכה

את אוהבת מוזיקה?

שימי לך שירים שמרגשים אותך באוזניות ותסתכלי על תמונות בטלפון של הילדים הקטנים..


או כנסי למקלחת, שבי על כדור פזיו ותכווני על עצמך מים חמים ונעימים תוך כדי תנועות סיבוביות באגן


או כל רעיון אחר שיאפשר לך להתכנס בעצמך 

שיהיה בהצלחה ובקלות אהובהפרח לשימוח🌷
ידיים מלאות 🙌😘
בהצלחה!!כי כל פה
בעז"ה יהיה בקלות ובבריאות!!🤗
ואוווטארקו
וזה יכול להתקדם ממש ממש מהר פתאום, אל תתייאשי...❤️


והסגולה עבדה אצלך מהר ממש!!!


אני סתם לא ישנתי הלילה מהכאבים הרגילים... לא נראה שיש פה מישהו שבעניין לצאת🤦

ששום סגולה, פתחתי את השרשור כי היה ברור לי שזהפה לקצת

הכיוון.

כל השבת התפללתי שרק לא יתפתח בשבת, אז באמת הוא חיכה אבל עכשיו הוא נרדם באמצע המשימה.

לא קורה כלום.


והצוות פה עיצבן אותי כל כך.

אין לי כח לדבר עם אף אחת מהן אבל בסוף לא תהיה לי ברירה.

בינתיים אמרתי להן שיעזבו אותי בשקט.


כבר שעות אני מחוברת למוניטור, סתם.

ביקשתי שינתקו ואמרו שצריך להיות מחובר עד הלידה.

ובהחלפת משמרות אני שומעת שהם מעדכנות אחת את השנייה באיזה שעה לתת לי פיטוצין.

אמרתי להן באיזה קטע הן מחליטות בשבילי ולא מעדכנים לפני, ולא נותנים לי אפשרות לנסות לזרז בתנועה, להתקלח, לעשות משהו עם עצמי.

מאז אני מבקשת שינתקו לי את המוניטור והן כל פעם מסבנות אותי.

עוד רגע אוריד אןתו בעצמי.


לא רוצה זירוז. ולא אפידורל.

ואיזה צוות דפוק.

אוף מתסכלמאמינה ומתאמנת
בלידה הראשונה ביקשתי שינתקו אותי מהמוניטור כדי ללכת לשירותים ואחר כך כמה שעות לא הסכמתי שיחברו אותי שוב, וכשחיברו התעקשתי על מוניטור אלחוטי והייתי על כדור פיזיו


לידה קלה ומהירה. שתבשרי אותנו בשורות טובות בקרוב❤️

את יכולה לעמוד עם המוניטור?רבע ל7
או על כדור כמו שכתבו


(אני ניתקתי את עצמי בעבר וזה הקפיץ צוות שכעס עלי אז לא יודעת אם רעיון טוב)


שיהיה בקלות ובבריאות 

וואי אני מבינה אותך.בן בא לנו

פשוט תקבעי עובדה בעיני

תגידי להם דלא באת לקבל זרוז

ושאת רוצה להתנתק מהמוניטור ולקדם את הלידה בדרכים פעילות...מקלחת תנועתיות ובעיקר אגב הרפיה נפשית

אל תשאלי

תקבעי עובדה

זאת הלידה שלך

ויש לך זכות על הגוף שלך ואף אחד לא יחליט עבורך


מקסימום תחתמי להם על זה שאת לוקחת את האחריות


וגם סליחה שאני אומרת

אבל בירידת מים לא צריך בכלל להגיע לבי''ח מיד.. אז בטח לא להיות בניטור רציף ובטוח פיטוצין וכו


ויש גם מוניטור אלחוטי אגב

ואז תוכלי לזוז רגיל

מסכימה עם זההמקורית
לא הגעתי מיד, הגעתי רק כשראיתי דםפה לקצת
וזה לא מדוייק. הבנתי שזה תלוי כמה שעות עברו מאז שהתחילה הירידה
היה לי פעם אחת ירידת מיםפרח חדש

למרות שכשהגעתי כבר היו לי צירים משמעותיים

שמו אותי במחלקת נשים ולא בחדר לידה

וזה היה מצויין.

הייתי חופשיה ללכת ולעשות תנועות

רק כשכבר היה ממש כואב, ביקשתי שיקחו אותי כי אני רציתי אפידורל.

אז אולי תדרשי מהם שישימו אותך במחלקה.

כי כנראה מה שהם עושים לך זה נוהל של חדר לידה.

 

דווקא ההמלצה היאתקומה

כן להגיע לבית חולים.


נכון שאם זה טפטוף אז אפשר להתארגן בנחת ולצאת.


אבל למשל בשטף של ירידת מים חוששים לצניחת חבל טבור, לי אמרו אפילו להתפנות באמבולנס (לא עשיתי את זה, אבל זו ההמלצה)

ואם המים לא נקיים, אז גם צריך להגיע מהר כי זה יכול להעיד על מצוקה של העובר.


כנראה תלוי את מי את שואלתבן בא לנו

אני התיעצתי עם כמה וכולם אמרו שאין צורך להגיע מיד.. אפשר לחכות כמה שעות בבית.. רק כמובן אם המים יצאו נקיים.

להקפיד על היגיינה שלא יהיה זיהום

אני מדברת על שטףתקומה

ולא על טפטוף

כזה שהמים יורדים כמו דלי שנשפך ולא מפסיקים

גם אני כתבתי על שטף. בטפטוף מים נקיים אפשר להישאראמא לאוצר❤
8-10 שעות!
גם עם ירידה של שטף, אם המים נקיים והראש מבוססאמא לאוצר❤

אפשר להישאר בבית 3-4 שעות

זה ההנחיות 

3-4 שעות, לא יותר..טארקו
צריך לזכור גם שכשיש ירידת מים הסיכון לזיהום עולה.
נכון, זה מה שכתבתי;) 3-4 שעות זה לא לנסוע מידאמא לאוצר❤
איך תדעי מהבית שהראש מבוסס?יעל מהדרום
הרבה פעמים זה משהו שאומרים באולטראסאונדאמא לאוצר❤
לקראת סוף ההריון 
אותיתקומה
במצב כזה העיפו לבית חולים, הנחו אותי לזוז כמה שפחות וגם בבית החולים אמרו לי לא לזוז יותר מידי
ממש מוזר. זאת לא ההנחיה הרפואית בוודאותאמא לאוצר❤
אלא אם כן ידעו שהראש לא מבוסס
אוי אוףnorya

רק שולחת חיבוק וחיזוקים!!

מתפללת עליך שיעבור במהירות ובקלות וכמובן בבריאות!💕

יש לך אפשרות לבקש דיקור סיני שם?אחת כמוני
ממליצה לנסות
אני במצב הזה עזבתי את הבית חוליםמפלצתונת

חתמתי על כל המסמכים והלכתי לבית חולים אחר.

(שבו כבר שלחו אותי הביתה ואמרו לחזור כשמתפתחת לידה)

לא הייתי מסוגלת להשאר בבית חולים הראשון עם היחס הנוראי והלחץ של הצוות.

ואגב, ברגע שהחלטנו שעוזבים את הבית חולים - התחילו לי צירים🙂

מאחלת לך לידה קלה ובידיים מלאות🙏🙏

וואו!נביעה
יאווו מבאססהשקט הזה

תנסי להתקלח..

אצלי אחרי ירידת מים המקלחת ממש פיתחה צירים משמעותיים.


ואפ זה אפשרי אולי תבקשי שיאשפזו אותך בינתיים במחלקה. ואז תוכלי להיות יותר בנחת וזה יאפשר לצירים להתפתח

ואי ממש מבינה אותך!נביעה

ורק שבוע 36+3....


 

אתמול בשבת שלשלתי..

ושלשלתי..

ופתאום התחילו צירים של חצי דקה למשך איזה שעתיים-

חשבתי שנטוס לבי"ח, נכנסתי לסרטים ופחדים וחששות כמו בכל פעם שאני לקראת לידה-

עד ש...

בעלי הבדיל ושתיתי חצי כוס מיץ ענבים:

ופוף

נעלם כלא היה...


 

כנראה התייבשות😶‍🌫️😶‍🌫️😶‍🌫️

 

וואי כמה אשמח להיות אחריי!!!!

תודה לכולכן יקרות!פה לקצת

התחלתי פיטוצין, בלי אפידורל.

מקווה שאשרוד את זה בלי ושיתקדם מהר.

עכשיו ביקשתי שיעלו מינון כי לא מרגישה שזה עושה משהו ורוצה כבר להיות אחרי.


לגבי הירידת מים, היא התחילה ב11 עם זרמים לא מאוד גדולים ואני יצאתי רק ב2 כי אז התחלתי לראות גם דם ופחות להרגיש תנועות (כי הייתי עם צירים חזקים, ובין לבין נרדמתי) וגם הזרמים נהיו חזקים אז רציתי לוודא שהתינוק לא במצוקה.

לא אמרתי להם שאני לא מרגישה תנועות ואחרי כמה זמן כאן התחלתי להרגיש ב"ה.


הגעתי עם פתיחה 2 ואני עדיין עם פתיחה 2. 🤦‍♀️

כל כך קיויתי ללידה אחרת...

לאט לאט מצליחה לשחרר, העיקר שיגמר בידיים מלאות ובבריאות!

בהצלחה!!השקט הזה

שילך בקלות!

לידה זה אחד הדברים הכי לא צפויים.

יכול להיות שפתאום יתחיל לטוס לך..


מאחלת שיהיה מהר, בקלות והכי הכי חשוב- בבריאות!! שלך ושל הנולד

שיהיה בקלות ובבריאות! עוצרת להתפלל עלייך!!מאוהבת בילדי
שימי מוזיקה מרגיעהשופטים
תשאירי מאחור כל מה שעברת עד עכשיו ותעשי לך דמיון מודרך איך התינוק מגיע אלייך, אית את מחזיקה אותו בידיים, מניקה אותו, מקלחת אותו בפעם הראשונה, קוראים לו בשם..



וואי איך זה קשה ממליצה לך משהו מהלבבן בא לנו

מה שהכי עזר לי עכשיו בלידה

זה לשחרר לגמרייייי את כל התכניות,האיך חלמתי שיהיה, המה אמור אולי היה להיות...ואיך חשבתי ש..


אין כלום כלום

חוץ

מהרגע הזה

ומה שקורה בו


לרכז את כל האנרגיות בלהיות נוכחת בכאן ועכשיו

לא לבזבז אותן על מחשבה אחת על מה שהיה

או מחשבה אחת על מה אולי עוד יהיה ..


זה מחליש את כל הכוחות


למעשה גם בנק' הזאת עם פיטוצין הכל פתוח

והכל יכל להיות

אין לזה חוקים

ברגע שתתחיל פתיחה יותר משמעותית.. זה יכל לרוץ לך תוך כמה דקות לפתיחה מלאה

וגם אם לא תצליחי להתמודד עם הצירים של הזרוז ותבקשי אפידורל -גם זה יכל להיות לטובה..ותצליחי לנוח לפני ולהתפלל..


תסמכי על מי שנתן בתוכך חיים

יש מאין

ושמר וגידל אותם עד עכשיו

שגם ידע להביא אותם לעולם הצורה הכי מדוייקת שיש.

וזה רק בידיים שלו ולא של אף אחד אחר

וואי אחותי.. שה' ישלח לך מלא כוחות לעבור את הלידהיטבתה

בשמחה ובקלות

כל כך מבינה את הבאסה בהתרסקות התוכניות שלנו

חיבוק

גם אני הייתי בהלם כשאישפזו אותי כשרק באתי לביקורת

ורציתי רגיל ובלי זירוזים ומהיר וכו' וכו'

אבל לה' יש תוכניות אחרות ומדוייקות ביותר לנו ולקטנציק שבתוכו

ברגע שהבנתי את זה ושיחררתי לו את השליטה גם למטה זה השתחרר


בהצלחה

מתפללות עלייך 

חיבוק אהובה 🩷🩷 חושבת עליך ומתפללתאמא לאוצר❤
שיהיה בטוב ובבריאות
מה איתך יקרה? חושבת עלייך ❤️המקורית
תעדכני כשתוכלי
אז אני אחרי ב"ה. מנסה להתאוששפה לקצת

ילדתי בסוף בלי אפידורל, עם גז צחוק.

תודה לה' שנינו בריאים ושלמים.


רק מה אני עושה עם ההתכווצויות האלה?

ולמה היה צריך להיות דימום רציני שמשבית אותי למיטה עד מחר?

חלק מהעניין שלא רציתי אפידורל זה כדי לקום אחרי הלידה 😐


אבל באמת שהכל מתגמד לעומת הנס הזה שגדל בתוכי ויצא מתוכי.

וואו, ב"האחת כמוני

מזל טוב יקרה

והתאוששות טובה

מזל טוביטבתה

אין כמו להיות אחרי

השינה של אחרי הלידה

יואוון איך באלי

שינה של אחרי לידה???מה זה?בן בא לנו

זה מגיע אצלי רק שנה וחצי אחריה....


בבית חולים אני לא ישנה אפילו 5 דקות בערך

ובבבית בקצת שבעלי שומר עליהם

אני איתךרוני_רון

ילד בן עשרה חודשים, עוד מחכה לישון יותר מ3 שעות רצוף. בנתיים לא קרה.

ואני כבר בחודש שלישי ב"ה.

אולי אחרי שנתחתן אותם נצליח לישון💪

@פה לקצת-

המון המון מזל טוב!

התרגשתי לקרוא!!

שיהיה לכם הרבה נחת!

ומלא כוחות לגדל את כולם באושר!!!

מההההיטבתה

הם בתינוקיה עם אבא שלהם או אחיות ואני ישנה וחסר למי שיעיר אותיייי

אני חופרת על השינה הזאת מחודש 6

אז זה רלוונטי למי שרוצה תינוקיההשקט הזה
מי שרוצה ביות מלא, גם בחדר פרטי לא תישן שנת חלומות..


למרות שביממה הראשונה התינוק באמת יחסית ישן ולא קם הרבה אבל עדיין זה לא שינה רציפה

לא מסכימה... עשיתי בוולפסון ביות מלאירושלמית במקור
והיה עדיף בהרבה על מצב שיש עוד יולדת בחדר שמעירה את שלי או אותי
ברור שעדיף חדר פרטי בכל מצב!!השקט הזה
פשוט @יטבתה תיארה מצב של שינה חלומית שבה היא ישנה והתינוק בתינוקיה אז ברור שאפשר לישון ככה כמו שצריך


אבל מי שרותה את התינוק לידה/ מניקה לא תישן שינה כזו אחרי הלידה גם אם יהיה לה חדר פרטי

נכון, אבל חדר גדול ופרטיירושלמית במקור
אכלס במקרה שלי בנוחות רבה מאד בן משפחה שטיפל בתינוק, את האב הישן, ואותי הישנה
זה נשמע חלוםדבורית

Too good to be true!!

יש את זה רק בוולפסון? הם מומלצים מעוד בחינה?

אני ממש אשקול לבוא לשם רק בשביל זה

יש להם אפס הפרדה?

אישית בדקתי רק בתי חולים במרכז. לגבי אפס הפרדה -ירושלמית במקור

אז כן, עשיתי שם ביות מלא ולהבנתי זה אותו דבר.

לשאלתך היתה לי שם חויה מצויינת, ילדתי כמו שרציתי. לידה ראשונה בלי שום אפידורל או משהו אחר ובלי קרעים או תפרים.


הדולה המליצה עליו כמקום שקשוב ליולדת ובפרט זורם על בקשות למהלך טבעי יותר של הלידה.

התכוונתי שבמרכז הם היוירושלמית במקור
היחידים שהתחייבו לזה.


זה בי"ח קטן, הרגשתי שאינטימי. מחלקת יולדות משופצת

ב"הדבורית

ביות מלא זה כמעט כמו אפס הפרדה

אבל לא אותו הדבר

באפס הפרדה, כשמו כן הוא, מרגע הלידה אין הפרדה בין התינוק לאמא וכל הבדיקות והחיסונים מתבצעים לידה והם הולכים יחד למחלקה. באף שלב התינוק לא בתינוקיה.

ברור, גם אצלי באף שלב לא היתה בתינוקיהירושלמית במקור
בכל מקרה כשתתקשרי יגידו לך שיש 0 הפרדהירושלמית במקור
כבר נכוויתידבורית

מבתי חולים שאמרו אין אפס הפרדה

ולא הבינו את ההבדל בין ביות מלא לאפס הפרדה

ואז את מוצאת את עצמך אחרי לידה צריכה לזחול לתינוקיה לעמוד ליד התינוק לחיסונים ובדיקות וזה כל כך מתיש

יודעת שהגיעו אליי לחדר אחיות ורופאותירושלמית במקוראחרונה
אז מציעה להתקשר לברר מה שחשוב לך... שימי לב שהכל שם ממש קרוב אז לי לא היה אכפת ללכת את הכמה מטרים עם התינוקת לקבל חיסון ולחזור איתה... אין תור או משהו, הכל קטן
יש גם באיכילובDoughnut

מחלקה ענקית עם חדרים פרטיים יפהפיים וגדולים, עם מיטה נפתחת למלווה, שיש ומקום לטיפול בתינוק, שירותים פרטי.

אפשר להכנס לאתר שלהם לראות.

אבל יש גם מחלקה רגילה, כך שאם המחלקה החדשה מלאה נמצאים ברגיל.

אני לפני 3+ שנים הייתי בחדשה והיה חלום!

באתי לבקר משהי שהייתה במחלקה הזאתממשיכה לחלום
זה באמת מטורף
וואודבורית
אני גם מניקהיטבתה

אבל בדרכ ביום הראשון הם לא רעבים בכלל...

וזה כיף כי אפשר לישון על הבטן/ כל תנוחה בלי להרגיש היפופוטם ויש את השקט שלפני הסערה שרק תגיע ב"ה (!)

תמיד אמרו לי שהם לא צריכים אוכל ביום הראשוןמחי
התינוקות שלי לא שמעו על זה... יונקים בלי סוף 
גם שלי לא שמעו על זהכמו שבלול תמס
אבל כל טיפה של החלב הצהוב כל כך טובה ויקרה! היא מכילה את הנוגדנים שלך. הם אוספים אותם בשקיקה
חחחחחדבורית
היפופוטם 😂דבורית
וואו כנלדבורית

איזה לישון ואיזה נעליים

לישון ובית חולים זה אוקסימורון

חח בול גם אני לא הבנתי את התחביר של המשפט🤭אמא לאוצר❤
חחחח תלדו בוולפסוןיטבתה

זה לא פרסומת

חדר פרטי, אין אף אחת. עם בידוד רציני שלא שומעים כלום

שקטטטטטטט אף אחד לא נכנס

אולי האחות אבל היא ראתה שאני ישנה ולא הסכימה שיעירו אותי או ידליקו לי את האור

רק לקרוא לה כשאתעורר

וואי את עושה לי חשק..פרח חדש
זה תלוי בעומס או שככה זה בכל לידה?
וואי תקשיבי אני מתחילה לשקול ברצינות 😅ממשיכה לחלום

אני לא מצליחה לישון נורמלי כשאני בבית חולים

כל פעם שפותחים את הדלת אני מתעוררת..

וכל שניה נכנס מישהו, אז עד שנרדמתי אני מתעוררת

בכל לידה. יש במבנה רק חדרים של אחת ירושלמית במקור
יואו!! הכי חלומי. מתחילה לשקול רציניפרח חדש

רק אל תעמיסו עכשיו את המחלקה בגלל זה שישאר לי מקום

 

כמה לילות נשארים שם?

מה זה חדר פרטי?דבורית
לכל יולדת? תמיד?
כן וכן. נהניתיירושלמית במקור
וואו!!דבורית
נכון, בבית חולים אין שינהפרח חדש

אבל דווקא כשחוזרת הביתה

והימים הראשונים כשהתינוק עדיין ממש ישנוני אני יושנת כזה טעים ומתוק...

אבל זה רק עניין של כמה ימים/לילות חח

חחח אצלי בדיוק ההפךממשיכה לחלום

אחרי הלידה, אני שפוכה ועייפה

ובמקום לישון עמוק אני ישנה גרוע, מרגישה חצי ערה

מזל טוב!! הרבה נחת והתאוששות קלה ומהירה🙏יעל מהדרום
יאאא איזה אלופה את!!! מחכות לשמוע את הסיפור המלא🩷אמא לאוצר❤
מזל טוב!!!🤍🤍
ואו בשעה טובה!! תגדלו אותו בשמחהטארקו
עם שאר האחים החמודים שלו💞


שתהיה לך התאוששות טובה ומהירה🤗

איזה כיף !! ברוך השם מזלטוב !!! ❤️המקורית
התאוששות קלה ורוב נחת
וואו מזל טוב!Doughnut

החלמה קלה ומהירה והרבה נחת!

מזל טוב אהובה!!נביעה

לגבי ההתכווצויות-

אל תנסי להיות גיבורה... את כבר גיבורה.. וקחי משככי כאבים כי זה סיוטטט

לגמרי לקחת משככי כאבים! לפחות חצי שעה לפני הנקהבן בא לנו

בימים הראשונים זה הכרחי

זה כואבבב בטרוף ההתכווצויות...

וואו, מזל טוב! התאוששות קלה ❤️מתואמת
מזל טוב מזל טוב! כמה טוב להיות אחרי,שגרה ברוכה

לגבי ההתכווצויות הנוראיות , לקחת משככי כאבים סביב השעון!  אני ממש ניהלתי לוז לעצמי.. כתבתי בפתקים בפלאפון. מתי לקחתי. וככה סביב השעון ביומיים הראשונים. אחכ כבר רווחתח עד שהפסקתי. לא לסבול!!! סבלנו מספיק בלידה

תתאוששו לכם בנחת ובבריאות

ואי רעיון מצויןנביעה
ב"ה בשעה טובה!! התאוששות קלההשקט הזה
ולהתכווצויות- משככי כאבים!! אין סיבה לסבול.. 
מזל טוב!אמאשוני

טוב להיות אחרי.

התאוששות מהירה, הרבה כוחות!

נחת מהמתוקי!

מזל טוב!!! איזה יופי! מחכה לשמוע את הסיפורבן בא לנו

ואיזה גיבורהועזבי עכשיו

למה


העיקר המתנה העצומה הזאת 💖

וואו מזל טובבב!!!דבורית
איזו הקלה!!! אני נושמת לרווחה ביחד איתך 😅
מזל טוב אהובה🩷מאמינה ומתאמנת
התאוששות קלה❤️
מזל טוב אהובה!שריקה

כ"כ שמחה ומתרגשת בשבילכם

 

התאוששות קלה והרבה נחת

וואו מזל טוב ענקממשיכה לחלום
מקווה שתתאוששי בנחת
מזל טוב אהובה!!!בתנועה מתמדת

איזה מלכה את ששרדת זירוז בלי אפידורל!

המון מזל טוב ונחת, הלוואי שתצליחי לנוח כמו שצריך אחרי מה שעברת ❤️

מזל טוב אהובה!!!מחי

מתרגשת איתך ❤️

התאוששות קלה והרבה נחת!

מזל טוב!!פולניה12

איזו אלופה!

התאוששות קלה והרבה נחת!

מזל טוב!!!ואילו פינו
מזל טוב!מכחול
ב"ה ששניכם בטוב!


מצטרפת לאחריות לגבי ההתכווצויות - אומרים שזה מחמיר מלידה ללידה, אז גם אם בעבר הסתדרת, זה לא סיבה לסבול עכשיו.

מזל טוב! הרבה נחת מכולם וגידול קלאמא יקרה לי*
מזל טוב ❤️נטועה
מזל טוב!!עלמא22
סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

אפשר קצת נק' מבט אחרת?תהילה 4

א. אהבתי מאד מה ש [@אמאשוני] כתבה. וכן את מה ש @זווית אחרת כתבו.

אן אתם תהיו יותר נוכחים ואסרטיביים לא יהיה מרחב שבו הסבתא תצטרך להיכנס. כי כנראה שהייתה חציית גבול מצד הבת שלכם.


ומצד שני-

אם הבת שלך נמצאת הרבה אצל סבתא כנראה שהיא מרגישה בנח עד כדי כך שהיא זורקת צלחת עוגיות

חבל לקלקל את זה. גם אם *לכם* הענישה נראתה מזעזעת. אני מאמינה שיש לבת שלכן מספיק חוויות טובות עם הסבתא וחבל לקלקל בגלל מקרה חד פעמי.


ב. גם לי נשמע שנהגתם ביותר מידי הכלה כלפי הילדה ולא הייתם מספיק אסרטיביים בהצבת הגבולות.


ג. אני רואה פה המון תגובות מזועזעות ורק רוצה לומר שעדיין לרוב רובינו אין שום ערובה לזה שהחינוך שלנו הוא דווקא טוב. אולי בעצם החינוך היותר קשוח של פעם הביא ליותר משמעת ויותר נימוס כלפי מבוגרים ובעיקר- יותר דרך ארץ? נשמע פה שהילדה יכולה להרוס את הבית אבל הסבתא היא זו שעברה את הגבול. למה?


ד. אמא שלי מארחת המון נכדים וברור שגם מענישה לפי הצורך ו-יש נכדים שהיא פחות מרשה להם לבוא אליה כי היא יודעת שההתנהגות שלהם יותר מאתגרת (הכוונה להגיע אליה שבתות בלי ההורים) תנסו לחשוב איך אתם רוצים שיהיה הקשר עם הסבתא ואיך אפשר לבנות אותה בצורה חיובים לכל הצדדים ולא רק לנכדה- זה בדיוק המשמעות של לחנך.


לשון בחוץדינהלה

תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?

הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה 
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

 

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש לא!דיאט ספרייט

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
הבכור שלי היה ככהגפן36
פחדתי שאין לו מספיק מקום בפה בשביל הלשון 😅

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

נראה לי כדאי לבדוק טונוס שריריםמתיכון ועד מעוןאחרונה

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

ייתכן שיש מישהי כזאתהמקורית

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית


יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה


יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

הרעיון הכי טובבתאל1

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

אצלנוoo

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים


לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

הנה זאת דוגמה מעולהפרח חדש

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....


 

 

זה מעשה שלו וזה מעשה שלי ולמה לנו לדבר מאחרים...עכבר בלוטוס

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

 

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

 

 

מצטרפת לכל מי שאמרהמתיכון ועד מעוןאחרונה

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אולי את כבר מתכוונת לענייני שליטההמקורית
מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוניאחרונה
וכדאי לעשות תיאום ציפיות עם בעלך לגבי שמירה על הילדים במהלך השבת.
מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

לאאנונימית בהו"ל

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

התייעצות לגבי בריתששיק

היתה לנו כבר ברית ב"ה, אבל עשינו אותה מאד מצומצם, רק בני משפחה, אצל אחות שיש לה בית גדול, ולא כולם הגיעו אז היו בערך 50 איש, וגם זה היה פעם ראשונה שלי אז לא ידעתי בכלל מה הטקס, והייתי כ"כ לחוצה שממש רציתי מוהל רופא ויצא שהרופא שמצאתי היה ספרדי ואנחנו אשכנזים והטקס שהוא עשה לנו הרגיש קצת זר, ובכללי היה קצר.

הפעם זה תאומים ויש ציפיה מהמשפחה שנעשה אירוע גדול, ולמען האמת אני כ"כ סובלת (בניגוד לבן הראשון שהיה הריון רגוע וקל, ולידה מהירה וכיפית) שאני מרגישה שזה צריך באמת להיות אירוע גדול גם, וגם סעודת הודיה בעזרת השם.

יש עוד קצת פחות משלושה חודשים ב"ה אז יש זמן אבל אנחנו מתחילים לחשוב על דברים. נגיד מצאנו מוהל שמתאים לנו בהשקפה, נקווה שהוא יהיה פנוי. אבל אשמח לשמוע על טקס, איך עושים שמח וזה. נגיד אנחנו מאוד רוצים שכולם ישירו "ישמח ליבי" לפני כל ברית. חשבתי אולי להדפיס את מהלך הטקס והשירים ולחלק. מוגזם?

קיצר אשמח לשמוע כל דבר ובעיקר דברים שאני לא חשבתי עליהם. 

יש לי דקה אבל אכתוב מה שבעיני הכי חשוב לגבי האוירהעכבר בלוטוס

צריך למצוא מישהו במשפחה או חברים שיודע 'להזרים' אוירה

ולבקש ממנו את השירים שרוצים

אחרת זה לא תמיד קורה

אם יש מישהו כזה שמודע למה שרוצים ויודע להוביל זה יכול להיות ממש מוצלח

קודם כל בשעה טובה שיהיה ובידיים מלאותעל הנס

האמת שבניגוד לרופא מוהל הרבה יותר מומה ומקצועי בזה,אלא אם כן זה רופא יר'ש שעושה כל יום בריתות.

כן כדאי לבדוק אם המוהל מופיע ברשימה של המוהלים של משרד הבריאות והרבנות הראשית כי ככה את יודעת שיש עליו פיקוח ושהוא באמת מומחה.

אני חושבת שלגבי הטקס עצמו תדברו עם המישהו מהמשפחה ומהזמומנים שיוכל לנהל את הטקס איך שאתם מעוניינים, כי לא כל המוהלים יודעים להגיש טקס יפה,ואם יש מישהו במוזמנים שיודע הוא ישמח לעשות את העבודה 

כמה דבריםרק טוב!

1. לברר על המוהל שהוא באמת טוב. גם עם רשיון וגם המלצות מאנשים שלקחו אותו.

ואפשר לשאול גם איך הוא מבחינת ניהול הטקס אם זה חשוב לך.


2. אם אתם גרים בקהילה, אז להודיע גם לחברים מהקהילה על הברית, במיוחד כשזה תאומים זה מרגש עוד יותר וכשיש הרבה אנשים גם אם חלקם שכנים שלא נשארים לסעודה עצמה, זה מוסיף.


3. אפשר להדפיס את סדר הברית ולחלק. רק ממליצה לתת מראש למישהו אחר לחלק, אחרת זה יכול להישאר בתיק של העגלה....


4. למצוא דוד/חבר שידאג לשירים והאווירה שאתם רוצים.


5. בברית של תאומים בנים, לפי הידוע לי לא עושים את 2 הבריתות ברצף. אז צריך עוד מישהו שיעביר שיעור או משהו כזה בין הבריתות. (ויכול גם להיות שהבריתות לא יצאו באותו יום.... מקווה בשבילך שלא יקרה, אבל כדאי לקחת בחשבון מצב כזה)


שיהיה בשעה טובה בידיים מלאות, בבריאות ובשמחה!!!

אפשר לעשות ביחדפרח שמח
אנחנו עשינו לתאומים ביחד.
ביחד כן.רק טוב!

השאלה אם אפשר לעשות ברצף? מסיימים עם אחד ומיד מתחילים את הברית השניה?

הייתי לפני שנים בברית של תאומים, ואז שמעתי את זה לראשונה שעושים הפרדה. שם היה שיעור קצר שהסבא העביר בין הבריתות.


ומה שכתבתי לגבי אופציה ליום נפרד, זה במקרה של פגים, או צהבת לאחד או אפילו אחד נולד לפני שקיעה ואחד אחרי... 

יש מנהגים שעושים ממש אחד אחרי השנירק רגע קט

את כל השלבים של הטקס - אחד אחד.

בשעה טובה!!פרח שמח

אני עשיתי ברית לתאומים.

לקחתי מוהל שקוראים לו שי עובד. הוא מוכר באיזור ירושלים. הוא עשה את הטקס והתאים לפי מה שביקשנו. הדפסנו שיר שרצינו והוא דאג לשיר אותו. היינו מאוד מרוצים!

ממליצה לך לדבר אחרי הלידה עם המוהל שתרצי כי לתאומים לוקח לפעמים יותר זמן עד הברית אם נולדים מוקדם. לא היה להם ביום ה8 ברית. הוא היה איתנו בקשר עד שהיה מותר לעשות להם.

יש גם שיטות שונות אצל תאומים אם עושים להם טקס ביחד או טקסים נפרדים. עשינו ביחד וזה היה מאוד טוב ולא בנפרד לכל אחד

אני לא מתכננת 2 טקסים נפרדיםששיק
בעזרת ה', אבל לא הכל תלוי בנומחיאחרונה
אם נולדים מוקדם, או שיש פער משמעותי בין המשקלים ואחד משתחרר לפני השני, לפי רוב הדעות צריך לעשות ברית לכל אחד מתי שהוא מוכן לברית (אם מדובר בהבדל קטן לפעמים אפשר לחכות כמה ימים ולעשות ביחד. אבל אם מדובר בהפרש של כמה שבועות בדרך כלל לא מחכים שהשני יהיה מוכן)
שי עובד ממש ממש מומלץ.נברשת
הרבה בריאות ובידיים מלאותדיאט ספרייט

יש לי איזו מחשבה שאולי שצריך לקחת בחשבון משקלים שונים של הילדים.

תאומים הרבה פעמים נולדים קטנים ולא עושים להם ברית מיד ואז יכול להיות שאחד הילדים כבר מוכן לברית מבחינת משקל או צהבת או אני לא יודעת וכבר צריך לחתוך ואילו לשני צריך לחכות.

אני חושבת שבמצב כזה לראשון עושים ולא ממתינים ולשני עושים כשהוא מוכן.

אז גם את זה צריך לקחת בחשבון מראש מבחינת תכנון אירוע.

בשורות טובות 

יודעות לכוון אותי איפה יש חולצות מכופתרות לילדים?שיח סוד

בכל מיני צבעים,

שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי

ובארץ…

ילד לא נער

לידר, קיוויעם ישראל חי🇮🇱
צ'ילדרנס פלייסחנוקה

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

אני גם ראיתי, אפשר לקנות אונליין בטרמינל Xשומשומ
תמנוןהמקורית
את מכירה את התלבושת האחידה שיש בתלמודי תורה?שושנושי

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

את מתכוונת לחולצות שיש בהן כפתורים לכל האורך?מתואמת

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

למה לא? בטח שישהמקורית

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

 

יכול להיות באמת שיש... זה פשוט נשמע לי לא מתאיםמתואמת
ל"קונספט"...
מה הקונספט מבחינתך? לא הבנתי האמתהמקורית
חולצות מכופתרות הן הרבה פעמים מכותנהקופצת רגע
הן עשויות מאריג, והאריג הוא הרבה פעמים מכותנה או תערובת כותנה.

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.


זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

כנראה באמת שאני לא מבינה בזה...מתואמתאחרונה

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

כותנה לא חייב להיות בד טריקו (שזה בד סריג)חילזון 123

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

אולי יעניין אותך