כתבתי פה לארונה ונתנו לי עיצות טובות לקושי בשינה. וזה ממש עודד.
נכון שעוד לא ניסיתי. אבל עדיין אני פוחדת מההשפעה של ההריון על הבריאות שלי. לא רוצה. ממש מרגישה מפוחדת. אין לי כוחות לחוסר שינה כח תשישות. לא רוצה לחזור לכדורי דכאון. לא רוצה לחזור לכדורים להיות תלויה בהם כדי לישון והשפעה שלהם לשמנה מסוכנת. הריפלוקס עלול להחמיר. הלילה התעוררתי מצרבות. ולא חזרתי לישון. פוחדת לאכול כי מרגישה שהגוף תשוש. ופוחדת מעוד סיכונים שעלולים לקרות מחוסר שינה בהריון ומההריון בכלל ומהלידה. אחרי מה שעברתי (דיכאון ושאריות אחרי לידה ואז הפלה עם ציטוטק וגם גרידה) לא בא לי . בא לי מנוחה. יש לנו משפחה חמודה. אז מה אם חשבתי שיהיו לנו עוד ילדים. וגם אם הכל תקין. אין לי סבלנות לכל המתח הזה. אין לי פניות נפשית ופיזית לילדים שלי והיום בעבודה הרגשתי בלי כוחות. בכלל פתאום אין לי סבלנות לתינוק כבר שכחתי איך זה ולא בא לי.
החוסר שינה. תשישות. חולשה מחזירים אותי לימים של הדכאון. פוחדת שעד שהצלחתי להשתחרר מהכדורים לרדת במשקל לישון טוב ואפילו הצרבות פחתו הכל עלול להחמיר. חשבתי שההריון יהיה כמו הקודמים. חיכיתי ורציתי לזכות בהריון.
אבל כעת יש לי מלא תחושות אחרות. למה רציתי את זה בכלל. ואולי באמת לא רציתי. פוחדת ממש.
אני ממש בהתחלה. חושבת על הפלה.
לא יודעת עם מי להתייעץ.
)