עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך כ' בשבט תשפ"ד 14:43
שדרכה, ובזכותה - אפשר להגיע לעוד עומקים בזוגיות 
כדי לעשות זאת בצורה הכי נכונה ושבאמת תקדם אתכם ותתאים עבורכם ספציפית, צריך לעשות עבודת עומק וכמובן שלא ניתן על גבי הפורום להכריע בשאלה כבדת משקל שכזו.
אנסה לשרטט קווים כלליים, אבל חשוב לדעת שחשוב להעמיק בצורה הכי נכונה ומותאמת עבורכם בכדי ששניכם תרגישו שלמים בהחלטה, תהיה אשר תהיה.
ראשית כדאי למפות את הצרכים של שניכם
וגם את ה"למה" (ל' בקמץ) שלך שניכם
ליצור הקשבה אמיתית, עד הסוף
הבנה עמוקה
ומשם - הדרך למציאת פתרונות תהיה הרבה יותר סלולה ב"ה.
לגבי מיפוי הצרכים (על סמך מה שכתבת בלבד, יכול מאוד להיות שיש עוד):
אצלך -
- את אומרת שהמקום הנוכחי ללא קהילה וללא משפחה - משמע יש לך כאן צורך בחיי חברה, עזרה, הרגשה של יחד.
- את מאוד רוצה לחזור לעיר ילדותך שם נמצאית גם משפחתך - משמע יש לך כאן צורך בהעמקת תחושת השייכות, החזרה להרגשת המתיקות בילדות וגם עזרה בפועל מההורים.
אצל בעלך -
- הוא אומר שתפסידו כל חודש 3,000 ש"ח בערך (ההפרש בין השכרת הדירה שלכם להשכרת הדירה בעיר החדשה) - משמע יש לו צורך ביציבות וביטחון כלכלי.
- הוא חושש שתפסידו את המשפחתיות שלכם (כי ההורים שלך יהיו קרובים ואת יותר תישעני עליהם) - משמע יש לו צורך בביחד החזק שלכם, במשפחה שאתם שניכם בונים, במשפחתיות שלכם, בלהיות המשענת המרכזית אחד של השנייה ללא גורם חיצוני, הגם שזה ההורים.
- הוא אומר שהאמת שלא בא לו לעזוב כאן - משמע יש לו צורך ברוגע ובטוב שיש במקום הנוכחי (ואפשר כמובן לשאול אותו עוד על ה"למה" שלו ולהבין עוד מדוע חשוב לו להישאר).
התבוננות משותפת על איך ניתן שהצרכים של *שנינו* יתממשו יכולה לקדם אתכם מאוד
(לצורך הדוגמא בלבד:
האם אני יכולה להרגיש תחושת שייכות בביחד שלנו, שלי ושל בעלי, ולבנות אותה במקום הנוכחי?
האם אני יכולה למלא את הצורך במשפחתיות ובחברה גם בנסיעות מדי פעם מחוץ לבית ולאו דווקא במקום מגורים קרוב?
האם אני יכולה למצוא גם במקום הנוכחי כמה חברות נחמדות?
האם אני יכול להרגיש שעדיין יש לנו יציבות כלכלית וה3,000 ש"ח הללו הולכים לאושר של אשתי, לאושר הזוגי שלנו, וזה בסדר גמור לי לשלם על זה וגם כי ב"ה יש לנו וזה מספיק חשוב לי?
האם נוכל ליצור תא משפחתי חזק ועצמאי גם אם נגור ליד ההורים?
האם נוכל להחליט יחד שאנו נשענים אחד על השנייה קודם כל וכל גורם חיצוני אחר הוא רק משני לנו ורק כאשר זה לא בא על חשבוננו?
האם אוכל למצוא רוגע וטוב גם במקום החדש, לאט לאט ובהדרגה ולהכיר שם יותר?
וכן הלאה).
נתון משמעותי - בעלך אומר שהוא איתך ומוכן לחזור לעיר ילדותך.
נתון משמעותי נוסף - לך קשה לעשות את הצעד כאשר את יודעת שהוא לא רוצה.
הנתון הראשון מאוד משמח ומרגש ומראה עד כמה בעלך אוהב אותך ואכפת לו ממך, שלמרות כל הנ"ל הוא מוכן לעשות מה שישמח אותך ויעשה לך טוב, ושהוא *איתך*
זה נפלא! ויש לזה ערך ומשקל רב מאוד מאוד.
גם הנתון השני משמח - כי הוא טומן בחובו בדיוק אותו דבר גם עבורך - שבאמת אכפת לך מבעלך, שאת באמת אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו טוב, ושאת לא רוצה לעשות שום צעד שיצער אותו ושהוא יהיה במקום שליבו אינו חפץ.
אז קודם כל אשריכם ממש
איזה זוג מקסים אתם
ודעו שעצם הדבר הזה - האכפתיות האמיתית אחד מהשנייה, אחד לאושר של השני/ה - הוא הוא אחד המנועים הכי חזקים שיעזרו לכם לצלוח גם את ההתלבטות הנוכחית וגם כל קונפליקט אחר בזוגיות.
אכן חשוב מאוד להגיע להחלטה ששנינו שלמים איתה. שאף אחד לא ירגיש שמחק את עצמו. אפשר להתגמש, אפשר למצוא את האמצע והאיזון, אבל לא למחוק את עצמינו.
ותהליך בירור נכון יקח בחשבון את כל השיקולים בכדי להגיע לכך באמת.
והבסיס הזה, האוהב, הרואה את האחר, ממנו שניכם יוצאים הוא כ"כ נכון וחשוב, ותנכיחו אותו ממש כל הזמן לנגד עיניכם גם בהתלבטויות.
לגבי הבנת הפחדים:
- את מפחדת שכל דבר שיקרה זה יהיה בגלל שעברתם
- את מפחדת שאם תאבדו הכנסה אחת זה כבר יהיה גדול עליכם
- את מפחדת לקבל החלטה שבסופו של דבר תפגע בכם ובזוגיות שלכם.
- צריך להחליט *היום* בגלל הרישום לגנים של הילדים
אפשר וכדאי לתת מקום לפחד.
להקשיב לו, לראות מה הוא רוצה, בפנים
וכמובן להתחיל לענות לו:
- לגבי הפחד שכל דבר שיקרה זה יהיה בגלל שעברתם,
וגם הפחד לקבל החלטה שבסופו של דבר תפגע בכם ובזוגיות שלכם (שנשמע ששניהם מגיעים מאותו שורש):
אני רואה אותך פחד שרוצה לשמור על הקשר שיש לבעלי ולי, על הזוגיות שלנו.
אתה לא רוצה שנאבד אותה.
ואתה כ"כ צודק!
איך נגיע לכדי כך שזה לא יפגע בזוגיות שלנו?
איך ניצור מצב שאנו שלמים בהחלטה ויודעים בצורה מושכלת ובוגרת שאנו הולכים לקראת מסע חדש, ונדע ונזכור ונשמור לשים את הזוגיות בראש סדר העדיפויות ולהתמודד עם כל האתגרים בדרך מתוך מקום של יחד ולא נפרד, מתוך מקום של אחד עם השניה ולא אחד נגד השנייה.
- לגבי הפחד שאם תאבדו הכנסה אחת זה כבר יהיה גדול עליכם -
אני רואה אותך פחד שרוצה לשמור על היציבות הכלכלית שלנו.
זה נכון וצריך להיות מחושבים גם כלכלית.
איך נוכל ליצור לעצמנו מרווח ביטחון?
ידיעה שמצד אחד אנו חיים בהווה, בכאן ועכשיו, ויש לנו ב"ה את הכסף הדרוש
ומצד שני להיות עם יד על הדופק ולראות אם וכאשר יהיו שינויים לפעול בהתאם.
למשל אולי למצוא עבודה חלופית זמנית, להגדיל הכנסה ממקור אחר, להפחית הוצאות אחרות, להיעזר בפעמונים וכד',
לנסות תקופה של שנה בלבד ולפי זה לראות מה הלאה,
הרי אנו לא מוכרים את הבית אלא משכירים, וגם גרים בשכירות אחרת.
לכן שום דבר לא סגור וחתום.
ואפשר בהחלט לנסות שנה אחת ולקבע זאת בחוזה.
ואם יתאים לנו - מעולה, אפשר להאריך את החוזה.
ואם לא יתאים לנו - גם מעולה, למדנו, גדלנו, התפתחנו, אנו יותר מדויקים ונוכל לחזור לבית שלנו שקנינו כי הוא עדיין בבעלותנו
וכן הלאה למצוא עוד אפשרויות שיכולות להתאים.
- ולגבי הצריך להחליט *היום* בגלל הרישום לגנים של הילדים - זה די בעייתי שיש זמן כה קצר ולחוץ.
כי החלטות שמתקבלות בלחץ לא תמיד הכי מדויקות לנו.
הייתי מציעה לשים שנייה בצד את הלחץ ולחשוב באמת מה הכי נכון ומדויק לנו.
ולהיות שלמים בהחלטה.
שנינו.
לקחת את כל היתרונות והחסרונות
את כל הצרכים
את כל הפחדים
את כל הלמה
את כל השיקולים
ולהחליט.
זה לא קל
אבל זה אפשרי!
(למשל כחלק מכתיבת היתרונות במקום הנוכחי ציינת כבר ש:
- יכולתם לקנות בו דירה.
- כתבת גם שהסיבה הגדולה שעברתם אליו היא בשביל שלום בית.
ואפשר להוסיף עוד
וכנ"ל לגבי החסרונות
ואז את אותו התהליך מול המקום החדש)
לסיכום,
יש כאן בהחלט הרבה דברים ושיקולים שצריכים להילקח בחשבון
כאשר בראש ובראשונה עומד האושר שלכם. הזוגיות שלכם.
הבית שלכם פנימה. עבורכם. עבור הילדים שלכם שאתם מהווים עבורם את המודל הזוגי היחידי שהם רואים, ואושרכם הזוגי - הוא בהכרח גם אושרם!
והבית שלכם פנימה הוא לא רק הבית הפיזי של 4 קירות - אלא האהבה והקשר שהם הם בונים ומחיים את הקירות הפיזיים.
התבוננו פנימה גם בעצמכם ומצאו מה חשוב לכל אחד ואחת מכם
תקשרו זאת באהבה ופתיחות אחד לשנייה
ותגיעו ב"ה לפתרונות הכי נכונים לכם.
ב"הצלחה רבה רבה! 
(ותודה 🙏)
❤️