שבוע 6 יש דימום. שק הריון אחד ריק והשני לא ברור. אמרו שאולי תהיה הפלה. וגם אם לא, אתייעצתי עם הרבנית כבר לפני הבדיקה. אמרתי שאני פוחדת מההריון. אני רציתי. כ"כ חיכיתי והתפללתי לזכות. אבל עכשיו כשנהיו לי מתחילת ההריון נדודי שינה זה מחזיר אותי לימים של החרדה והדיכאון. לא רוצה לחזור לזה ולא לכדורים. פוחדת שההריון יחמיר את הריפלוקס וכבר לא יודעת אם יש לי כח שוב לגדל ילד. פוחדת שההריון יכביד עלי פיזית ונפשית. אם אני רוצה היתר להפלה במצבי זה אומר שסיימתי אם שלב הלידות. שאולי זה מה שנכון אבל קשה לי להחליט זאת. מתוסכלת ככ רציתי עוד לידה. יש לי ב"ה ילדים. ועברתי הפלה אחת. וכעת לא יודעת מה לעשות ואין לי כח לכל זה. לא ברור אם תהיה הפלה טבעית או לא. ואם צריך כי לא תקין. או שרב יתיר. אולי עדיף שלא הייתי מנסה בכלל.
מתוסכלת וצריכה בהקדם לומר לרב אם מעוניינת בהפלה.
למשהי יש עיצה או מהו מעודד לומר?
לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 