עייפה, קפואה, תשושה, שוכבת על הספה בלי לעשות כמעט כלום חוץ מללטף את הילדים..
תחילת הריון ב"ה, פיצקלך צפופים פה. חלקם חולים, חלקים מחלימים. אני עם ברזל ברצפה,משתעלת ומשתעלת..
אני שליש כוח בערך.. אין לי כןח לקום לנעול את הדלת. גמורה ממש. הילדים פה בוכיים ורדומים למחצה סביבי.
בעלי במילואים יומיות, כשהו חוזר לוקח פיקוד ומתפעל פה. אבל עד אז (מאוחר) אני פשוט מרגישה סמרטוט.
(והם נאכסיים בקטע אחר!!!! משגעים את בעלי, משגעים אותי. יכולים לצרוח שעה ברצף סתם סתם סתם. מאשימים אחד את השני בהאשמות חסרות שחר, עולים עליי ודפוק את הראש שלהם בשלי🤔 בועטים בי מתסכול שכואב להם..
יש להם תעסוקה, הם פשוט אחרי מחלה כמו *%&₪*%).
אני לא עושה כלום בבית, להתקלח זה יפה ולא קורה כל יום כי אני קופאת. מקיאה ומובחלת ממש, בקושי שותה ואוכלת.. סבב כזה שלא נגמר. אכלתי מא. בוקר רק בסקוויט. וזה ככה בכל הימים האחרונים. אני אוכלץ רק לחם כי אחרת מקיאה..
בעלי לא יכול לצאת יותר, לקח מלא ימי חופש על מחלות שלו ושלהם, הוא בתפקיד חיוני ולא היה שבועיים..
קשה לי חברות. צריכה עידוד בעיקר. הבחילות רק מתגברות לי ככל שהשבועות מתקדמים, ואני לכאורה בשלב שהן אמורות לפחות.
אשמח שתתפללו עלי, ולעידוד כמובן. תודה!
