לק"י

אני מבינה אותה שקשה לגמור מאוחר רוב השבוע, (וב"ה שאצלינו זה צהרון, כך שזה לפי הצורך שלנו, וגם אפשר להוציא מתי שרוצים).

אבל נשמע לי מוזר לשחרר קבוע מלימודים מוקדם....

מה הם לומדים בשעתיים האלה?

כי גם להשלים קבוע חומר זה לא שוס.

והיא דווקא לא מסיימת מאוחר רוב השבוע. הרגיל אצלה זה 13:30, ויש לה יומיים שהיא מסיימת ב15:20. אז באחד הימים יש אנגלית בסוף היום והיא מבינה שלא כדאי להפסיד כי זה לא נוח להשלים.

אבל ביום ראשון יש שני שיעורים שלא באמת קריטי להשלים. שיעור אחד שהיא לא אוהבת, ועוד שיעור של כתיבת סיפורים, שהיא מסתדרת בו אבל אם היא לא תהיה לא יקרה כלום.

אבל אני גם לא אוהבת את הרעיון של לשחרר קבוע...

אבל אולי אני סתם מרובעת🤷‍♀️

לא בטוח שהיא מדייקת. יכול להיות שהיא מאוד רוצה ולכן זה נראה לה הרבה, אבל ממליצה לך לברר עם אמהות אחרות.

ולי זה גם נראה הרבה לשחרר באופן קבוע...

וכן שמעתי גם מה הפריע לה בשיעור שהיא לא אוהבת (היה קשה קצת להיות אוזן קשבת כי זה היה בזמן לא הכי מתאים ובצורה לא הכי נעימה, אבל השתדלתי...).

היא לא היתה כל כך מוכנה לשמוע ממני כרגע, אבל בהחלט עוד נדבר על זה.

האמת שאין לי ילדים בגיל הזה בכלל אז מרגישה לא ראויה לענות לך.

קודם כל שולחת לך חיבוק וכוחות.

ורק משהו קטן, לפעמים לנסות לחשוב על פיתרון או על משהו פרקטי רק מעצבן יותר בזמן אמת. אולי כדאי לתת לה לפרוק, גם רגשות "שליליים" כמו עצבים וכעס ותחושה של אי צדק ולמצוא זמן רגוע לדבר על הדברים כמו שמדברה כעדן. הציעה.

בהצלחה!!

וגם על העצות.

היא באמת קצת מתבגרת קטנה.

יכול להיות שאת צודקת לגבי לא ללכת לפתרונות מיד בזמן אמת. (הבעיה היתה שכל מה שהיא רצתה היה תשובה אחת - שאני אסכים לשחרר אותה. אז רק להקשיב בלי לתת תשובה גם לא ממש עבד. אבל כשנדבר שוב אני אנסה לא לדחוף פתרונות בזמן שהיא פורקת רגשות שליליים, אלא לתת לכל אחד מקום בפני עצמו).

אבל ביום ראשון יוצא שיש בשעות האלו שיעורים יותר קלילים.

והיא בכיתה ה'...

אין לי בעיה שהיא תהיה בבית. מפריע לי עצם הרעיון של להשתחרר באופן קבוע סתם ככה בלי סיבה.

היא טוענת שהן נשארות בכיתה כל שבוע כ-15-16 בנות (בכיתה יש 24), ושכל בת השתחררה כבר לפחות 6 פעמים, והיא רק פעמיים...

אפשר לקבוע תדירות אחרת שנוח לך כמו פעם בחודש

לא יודעת אם פעם בחודש נשמע לי סביר. אבל אני אחשוב על זה.

בכלל להשתחרר באופן קבוע.

כן נשמע הגיוני להשתחרר באופן יוצא דופן בתור פינוק מיוחד. כמו שאפשר להפסיד יום בית ספר באופן יוצא דופן בשביל בוקר עם אמא. אבל זה משהו שמתאים לעשות אולי פעמיים במחצית? לכל היותר

אולי אפשר לדאוג לאוכל מיוחד לימים הארוכים. או לדברים אחרים שינעימו את השהייה הארוכה יותר?

מה לגבי לנסות להציב מטרות אישיות בשיעורים שעל פניו פחות מעניינים אותה? לא יודעת עד כמה זה יכול לדבר אליה, אבל נניח אם יש זמן קבוע בשבוע שמוקדש לכתיבה אפשר להפיק מזה ממש המון, גם אם זה לא משהו שהיא אוהבת במיוחד.

(בכלל מצב השחרורים שמשתקף מוזר קצת. יכול להיות שיש הורים שזקוקים שהילדות יעזרו להוציא אחים קטנים ומרשים לעצמם לשחרר עבור זה בגלל שהשיעורים "פחות חשובים", אבל זה בעצם לא לגמרי "בלי סיבה"?)

ותודה על החיזוק שלא מתאים להשתחרר באופן קבוע..

שחרור מידי פעם כפינןק זה כן משהו שהצעתי, אפילו אמרתי שנקבע מספר פעמים שהיא יכולה להשתחרר והיא תבחר מתי לנצל אותם, אבל היא ציפתה להרבה יותר מזה אז זה לא עבד. אבל אולי אם היא תבין שזה הכי הרבה שאני מוכנה לאפשר, זה באמת יהיה הפתרון. (זה בנוסף לימי כיף שאני עושה לה, כפעמיים-שלוש בשנה, ביום החופשי שלי...)

הרעיונות הנוספים שלך טובים. אני אנסה לחשוב יחד איתה. מקווה שהיא תהיה מוכנה לשמוע, כי היום השיחה בנושא היתה די סוערת...

ומצב השחרורים שמשתקף בהחלט מוזר. דיברתי הלילה עם המחנכת והיא אמרה שתנסה לברר עם המורים של אותן שעות מה באמת המצב, וגם שתגיד להורים שזה לא מקובל לשחרר 'סתם', כי בסוף מי שכן נשארת בכיתה מרגישה 'פראיירית'.

מקווה שנצליח לדבר על זה בנחת השבוע ולהגיע להחלטה טובה, בעז"ה...

גם לי זה נשמע מוזר (אולי לחלק מהבנות יש טיפול / תוכנית אמירים וכדומה?) ואני מצטרפת לכל מי שהגיבה, אני לא הייתי מאפשרת להפסיד קבוע חלק ממה שקבוע במערכת בלי סיבה ממש חזקה…🤷🏻‍♀️

לא קראתי את כל התגובות.

נשמע שאולי חלק מהענין הוא לחץ חברתי. אם מספרת שהרבה הולכות וגם היא רוצה דוקא ביום הזה.

אולי לאפשר פעמיים בחודש לצאת מוקדם בימים משתנים, נגיד ביום שאת פנויה לשעת איכות איתה או או אבא או לפעמים באמת בלי תוכנית כלשהי. בעיניי לא קריטי עצם ההפסד של שעה.

דוקא לא הייתי משדרת ששיעור מסוים פחות חשוב.

לחילופין: אם באמת השיעור משאיר משהו שלילי בהרגשה אולי יוצאים קבוע אבל עבור משהו קבוע אחר (נגיד כתיבה לפי כללים שלה/שלך, פיתוח מיומנות אחרת או חוג). 

אם היא יוצאת מוקדם, זה ב13:30, ואז היא מחכה לי עד קצת אחרי 2 שאני מגיעה עם הקטנים ישר לארגן ארוחת צהריים.

דווקא ביום חמישי שאני ביום חופשי יש לנו קצת זמן לשתינו, כשהיא חוזרת ב13:30 ויש עוד חצי שעה עד שלוקחים את הקטנים. ומידי פעם אני עושה לה יום כיף איתי.

אבל פה זה באמת נשמע קצת לחץ חברתי (למרות שהיום שאלתי אותה איך היה והיא אמרה שדווקא רוב הבנות נשארו)

למה הוא רוצה את המוסד הזה?

למה אתם לא?

אי אפשר לענות על שאלה כל כך ספציפית באופן כללי.

אם ילד בן 5 רוצה להירשם ליסודי הדו לשוני כי הוא רוצה להיות חבר של ילדים ערבים, זו תגובה שונה לגמרי מבחור בן 18 שנרשם לישיבת הסדר חסידית לעומת ישיבת הסדר יותר פלפלנית- בריסקאית כמו שאבא לו היה.

בגיל חטיבה והלאה,

אם חשוב לכם מקום אחר, כדאי להסביר לילד למה ההורים מעדיפים אפשרות אחרת, להמליץ לו לנסות בכל אופן לתקופה את המקום שאתם מעדיפים אבל בסופו של דבר עם הילד מתעקש, לזרום איתו (כמובן אם מדובר במקום שאתם לא הכי מתחברים אליו, ולא במקום שאתם ממש מתנגדים לו עקרונית).

ילד בגילאים האלה שיהיה במקום שהוא לא רוצה להיות בו, ככל הנראה לא יהיה פתוח לקבל את מה שיש למקום להציע.

לאתר אשמורת ותראי מה הם מציעים...

נראה לי שאי-ג'אמפ לסוגיו יכול להיות מושלם בגילאים הללו (ומין הסתם יש הנחה יפה לאשמורת).

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.

שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.

לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  

מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.

אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פחות אטרקציה ללכת לשם

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)

את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?

אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש

רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת