חברה באו נעשה שירשור מלא בדיחות להלן כמה משלי
:אשה מתקשרת לבי"ח מקומי אומרת "שלום, אני רוצה לדבר עם האדם שאחראי לתת מידע בנוגע לחולים שלכם. אני רוצה לדעת אם החולה מרגיש יותר טוב, מחלים כצפוי, או שמצבו הורע." הקול בצד השני של הקו אמר, "מה השם ומספר החדר של החולה?" היא הגיבה "שרה פינקל, בחדר 302" "אני אעביר אותך לעמדת האחיות". "עמדת האחיותA-3, איך אני יכולה לעזור לך?" "אני רוצה לדעת את המצב של שרה פינקל בחדר 302". "רק רגע, תני לי להסתכל על הגיליון שלה. או כן, גברת פינקל בסדר גמור. היא אכלה שתי ארוחות מלאות, לחץ הדם שלה בסדר, ובדיקת הדם שלה יצאה בסדר. הולכים להוריד לה את המוניטור של הלב עוד כמה שעות אם היא תמשיך להראות השתפרות, וד"ר כהן הולך לשלוח אותה הבייתה ביום שלישי ב-12." האשה אמרה, "תודה לאל! זה נפלא, חדשות נהדרות! כל כך הוקל לי!". האחות אמרה, "מההתלהבות שלך אני מבינה שאת משפחה או חברה קרובה מאוד!". "לא בדיוק," אמרה האשה, "אני שרה פינקל מחדר 302 ואף אחד פה לא אומר לי כלום!"
קצת יותר קצר:
איש אחד עזב את רחובותיה המושלגים של שיקגו כדי להנות מחופשה בפלורידה שטופת השמש. אשתו, שהייתה בנסיעת עסקים, תכננה להצטרף אליו ולפגוש אותו במיאמי, ביום למחרת. האיש הגיע למלון לאחר שבילה כל היום בחוף, תחת עצי קוקוס ושתיית קוקטילים טרופיים...
הוא החליט לשלוח E-MAIL לאשתו, כדי להקדים ולספר לה את נפלאות המקום. הוא לא מצא את כתובת ה- E-MAIL שרשם בפתק, לכן סמך על זכרונו ושלח:
agoren@freenetland.net בתקווה שזה נכון. מקסימום, אמר לעצמו, זה ממילא לא כל כך חשוב.
אבל רצה הגורל והכתובת לא הייתה נכונה. הוא טעה באות אחת וההודעה הגיעה לתיבת ה- E-MAIL של אשת כומר פרוטסטנטי שנפטר יום קודם. בלילה, אשתו של הכומר פתחה את הדואר האלקטרוני כדי לראות את הודעות הניחומים ששלחו לה. כאשר ראתה את ההודעה נתנה צעקה, ניסתה לקום אבל התמוטטה ומתה מהתקף לב. קרובי משפחה ששמעו את הצעקה רצו לחדר, ולאחר שראו את האישה המתה קראו את ההודעה:
"אשתי היקרה, הרגע הגעתי. הנסיעה היתה ארוכה, אבל היה שווה.
הכל מאד יפה! העצים, הגנים, המסיבות. למרות שאני נמצא פה רק כמה שעות, אני מרגיש כבר כמו בבית. עכשיו אני הולך לנוח קצת. רק רציתי להגיד לך שכבר דיברתי עם האנשים פה וכולם מצפים לבואך מחר. אני בטוח שהמקום ימצא חן בעיניך.
זה בינץיים יש עוד מלא תגיבו