זה לא מתאים - לא בגלל הפעילות היקרה והכסף, אלא בגלל שאין את הקשר והחיבור החברתי.  

שני זרים שנפגשים לראשונה - לא הולכים לעשות משהו גדול ביחד, שצריכים להגיע אליו מתואמים במידה כזו או אחרת.  

מסעדה יקרה - צריך לברר מראש שקולעים לטעם וההעדפות של שני הצדדים.

חדר בריחה - גם כאן נדרש בירור ותאום מראש שזה מתאים לשני הצדדים, האופי של הפעילות הזו.

סדנת יצירה - כנ״ל. בפרט בנושא בו מתוכננת הסדנה.

טיסה בשמי הארץ - גם.

השאלה אם הצד השני רוצה. לא זורם. ממש רוצה בזה גם, ואז וואלה יצא טוב לשניהם

לפעמים דווקא הקיבעון הזה על מה מתאים ואיך מתאים ומאיפה מתאים וכו', חוסם אפשרויות לדברים להתפתח.

מעריך ומקבל את מה שאת אומרת. רק מעלה נק' לבירור..

גם אם מישהו היה מביא לו את זה בחינם זו הדעה שלי.

זה לא עניין של מה מתאים, בסוף יש זוג שירצה בית קפה ויש זוג שירצה בחוף הים.

העניין הוא שצד אחד עושה משהו פשוט כי הוא מנצל את הנוכחות של השני בשביל לעשות משהו בשביל עצמו, ודבר כזה בדייט ראשון לא יוביל לכלום.

את לא חושבת שבכל זאת האינטראקציה יכולה ליצור משהו? ולפעמים דווקא אינטראקציה יותר חזקה יכולה ליצור משהו יוצא חזק.

בסוף זה לא שהיא תשלים לו מקום כי הוא לא יכול לעשות לבד. הוא יכול. הוא פשוט לא רוצה לעשות לבד. הוא רוצה לעשות עם מישהי. הוא רוצה לחוות את זה עם מישהי. הוא רוצה שתהיה להם חוויה משותפת.

במקרים כאלה לפעמים דווקא הפתיחות של שני הצדדים יכולה להביא לחיבור יפה.

בקיצור גם אם יווצר "משהו חזק" זה נורא שטחי ומנותק כי פשוט לא מכירים את הבן־אדם.

באשר לרצון לעשות את זה דווקא עם מישהי... אם זאת חווייה לשם חווייה אז אני חושב שזאת כבר בעיה של הקלת ראש מול ערווה כו'.

לפעמים עשיה חוויתית יותר יכולה לאפשר יותר מאפשר סתם שיחת ספסל.

אני לא מצליח להבין את הקו חשיבה הזה.

למה אי אפשר להכיר את הבן אדם וכו' מתוך דבר כזה. רק שיחה (שאולי יכולה להיות מאוד בנאלית) על ספסל או על כוס קפה מאפשרת היכרות עם הבן אדם וכו'?

ולגבי הפסקה האחרונה, נו באמת 🙄

אבל בגדול:

א. ברור שאפשר להכיר מתוך עשייה חווייתית. השאלה היא מה טיב ההיכרות הזאת, ואילו צדדים מכירים.

בפגישות ראשונות אני רוצה להכיר את הצדדים המהותיים, טכניים ובנאליים ככל שיהיו. מהותי זה למשל מה הרמה הרוחנית שלה, איפה היא רואה את עצמה בעוד 5 שנים, מה דעתה על קריירה, האם היא אדם שצריך הרבה חום ורגש או עצמאית, איך היא מסתדרת עם האנשים מסביבה, האם אני מצליח לתקשר איתה, כו' כו'. אני רוצה לגבש לעצמי תמונה האם ברמה הכי בסיסית ומהותית יש התאמה. ואלה דברים שאי-אפשר לברר תוך-כדי צניחה חופשית או חדר בריחה.

הלאה כמובן אפשר לבדוק צדדים עמוקים יותר של הנפש שיכול להיות שיבואו לידי ביטוי באיזו סדנה או כל משחקי הקופסה האלה או מה שזה לא יהיה. שזה נחמד כי גם בזה יכולים להיות דברים מהותיים. אבל דברים שהם ממש מפוצצים, אני אישית חושב שהם שייכים לשלב ההיכרות שאחרי החתונה. אני פשוט לא ממש יודע מה בדיוק אני אמור לגלות או להכיר בפעילות של חדר בריחה לצורך העניין. OK יש בזה גיבוש ו-bonding... אבל מבחינתי אלה דברים שאמורים להיות או אחרי החתונה, או עכ"פ בשלב מתקדם שהמטרה שלו היא לפתוח איזה ערוץ רגשי שאמור לקרב אותנו להחלטה להתחתן.

ב. מבלי לדבר על הנושא של מובכות וכו', אני יודע, אולי יש אנשים שהם מספיק extraverted שזה נחמד להם, לי זה לא, נראה שגם לרוב העולם לא

ג. ברצינות, אם אני רוצה לחוות איזו חוויה מיוחדת, ובשביל זה אני מחפש בחורה, זה לא רציני וגובל גם בלא צנוע

הגבולות המדויקים כמובן תלויים בהשקפה, ההשקפה שלי אישית יותר קרובה להשקפה החרדית

אני פשוט שואל את עצמי מה הרב שלי היה חושב על זה

א. למה אתה חושב שאתה מקבל את התשובות האלה באופן טוב יותר כאשר זה במסירת מידע תוך כדי ישיבת על ספסל? למה בשיחה תוך מפגש טבעי ודינמי יותר לא מאפשר לקבל מידע כזה?

אני כמובן יוצא מנק' הנחה שהדייט הוא (לצורך העניין) להיפגש, לעלות על מטוס, לקפוץ, לנחות, להגיד שלום וללכת הביתה..

ג. אני לא ממש הגבתי לזה כי אני חושב שאתה לוקח את זה למקום לא ראוי וזה ודאי לא הכוונה.

א. כמו שאמרתי סוגים שונים של פעילויות יוצרים אווירות שונות שמשפיעות על איזה מידע אפשר לקבל

בשלב הראשון אני רוצה לראות שאנחנו משדרים על אותו גל מבחינת אותם דברים שהזכרתי וזה לא משהו שאפשר לדבר עליו תוך-כדי צניחה חופשית או סיבוב בקונגה בסופרלנד. ואפילו לא בגלגל ענק. כאילו ברצינות תוך-כדי סדנת שוקולד אני אשאל אותה מה דעתה על טלוויזיה בבית (סתם לצורך העניין)?

קודם אני רוצה להכיר קצת עובדות יבשות, לבדוק את השטח, וזה לא משהו שאפשר לדעתי לעשות באופן יעיל בפגישה שמרוכזת בחוויה, אני לא רוצה לפתוח את הצד החווייתי-רגשי שלי מיד

וכמו שהגבתי איפשהו כאן, אם אתה צריך לקבל מועמד לעבודה, דבר ראשון בודקים קצת דברים טכניים (קו"ח או "כרטיס"), מזמינים לראיון ושואלים שאלות ענייניות, משם לוקחים אותו לסיבוב בחברה, לראות איך הוא מסתדר עם אנשים, נותנים לו תקופת ניסיון ורואים אם זה הולך טוב, זה הסדר הנורמלי של הדברים, אני לא חושב שהדרך הכי טובה למצוא עובד טוב היא לקחת אותו לסופרלנד עוד לפני שראיינת אותו. ולא שפגישה היא ראיון עבודה, אבל באיזשהו מקום כן הרעיון הוא לדלות מספיק מידע (שחלקו הניכר הולך להיות יבש ו"רציני") כדי לקבל החלטה מושכלת

הייתה לי בזמנו זוגיות שהתבססה על "מפגשים טבעיים" ו"זרימה" ובדיעבד הבנתי מה החשיבות של בירורים טכניים לפני שעוברים לשלב רגשי וחווייתי יותר

ג. כתבת:

"בסוף זה לא שהיא תשלים לו מקום כי הוא לא יכול לעשות לבד. הוא יכול. הוא פשוט לא רוצה לעשות לבד. הוא רוצה לעשות עם מישהי. הוא רוצה לחוות את זה עם מישהי. הוא רוצה שתהיה להם חוויה משותפת."

לדעתי זה יכול בקלות לגבול בחוסר צניעות, אני לא מדבר על "לקחת את זה למקום לא ראוי" אלא על צניעות במובן היותר רחב של המילה. חז"ל התירו להסתכל ביופי של בחורה כדי שיישאנה, וכמובן אפשר למתוח קצת את ההגדרה ברמה כזאת או אחרת, אבל לדעתי מה שתיארת זה חורג, לאו דווקא בפעולה אלא בגישה.

נראלי שזה יכול להיות (אם מגיעים בפתיחות) שיחה נעימה יותר לשני הצדדים. בדיוק המקום שרוצה לדלות פרטים אבל שלא ירגיש כראיון. איך יוצרים את זה? דייט ספסל נראלי פחות..
 

אתה עשית בירורים יבשים עוד לפני שנפגשת (מקווה לפחות). מכאן הרעיון הוא יותר להבין עד כמה הכימיה בניכם עובדת, ועד כמה הפרטים הקטנים יותר תואמים. בדיוק מתאים לחוויה יחד.

אני באופן כללי חושב שאם זוגות היו יוצאים יותר מהמשבצת של "חיפוש מידע" ויותר נמצאים במשבצת של "לחוות את המפגש יחד", היה יותר פוטנציאל להיכרות טובה.

זה הבדל גדול בצורת חשיבה ובגישה לאדם שמולך. וזה משפיע ללא ספק.
 

ג. ברור שהוא עושה את זה בשביל מגמה של להכיר לנישואים. זה לא סתם למצוא מישהי לעשות איתה חוויה כלשהי. נו באמת 🙄

נ.ב. לג. לחשוב כל הזמן על מה צנוע ולא צנוע, לא בהכרח צנוע..

סתם בא להעלות מחשבות בנושא

תמיד בסיפור זה נערה יפה ואם היא לא היתה יפה לא היו מצילים אותה

לא ברור לי העניין

אגיב בשניהם ומקווה שהדברים לא יפגעו:

1. הנחת המספר היא שרמת החשיבה על מה שקרה הושפע מהיופי שלה.

2. פעם בסיפורים חשבו לצייר את המציאות באופן מוקצן ולכן היופי מקצין את האירוע.

א. בירורים מקדימים זה לרוב די שטחי

יש פעילויות שבהן אפשר לדלות מידע

לא רואה את עצמי פותח שיחה מהסוג שהייתי רוצה בזמן שאני עסוק בלהכין שוקולד, זה פשוט לא עובד

אני לא מדבר על חקירת שב"כ אלא קצת תיאום ציפיות עם כובד ראש

תאר לעצמך שאני מספר משהו על עצמי שהיא מבינה שזה דיל ברייקר, יותר נוח על ספסל מאשר בצלילה באילת חחח

ואם להשאיר הכל במסגרת של שיחות קלילות וכיפיות... אפשר לפספס הרבה דברים מהותיים מניסיון

ג. לא הניסוח המקורי

נ.ב ג. לא אמרתי לחשוב באופן אובססיבי פשוט לשים לב מתי צריך לשים גבולות, אני לא מדבר על צניעות במובן של הפוך מפריצקעס אלא על מושג כללי של התנהגות נאותה ונימוסים ראויים בין המינים. וכן כשיש מפגש בין המינים צריך לשאול האם זה צנוע או לא, כמו כשאתה בודק כשרות לפני שאתה אוכל

לא לוקחים אותך לסופרלנד, כי המטרה של הראיון היא לא לבדוק איך תגיב לגלגל ענק, אבל כן יש בהרבה מקצועות מבחן מעשי שבודק את היכולות שלך במקצוע. "ראיון טכני" מה שנקרא.

בהנחה שזוגיות היא (בין השאר) חוויות משותפות, אז לעבור חוויה משמעותית ביחד נשמע לי כמו רעיון מצוין למבחן כזה

בוא תסביר לי מה בדיוק אתה רוצה לבדוק בפגישה שהיא יום כיף בסופרלנד

ומה יום כיף כזה מאפשר לבדוק

איך בדיוק תיראה הפגישה? איזה מידע אתה הולך להוציא משם? אילו תובנות אתה הולך לקבל? אילו רשמים? האם אלה הולכים להיות רשמים שאפשר להתבסס עליהם?

מה הרלוונטיות של סופרלנד לשאלות הגדולות של איך תחיו אחד לצד השני בשגרה, תגדלו ילדים, כו' כו'?

בחזרה לראיונות עבודה, כמו שאמרת לא לוקחים לסופרלנד במקום ראיון עבודה כי זה פשוט לא קשור, אני לא הולך לגלות כלום על המועמד חוץ מאולי האם הוא מפחד מהקומבה או לא

לכן כמו שאמרתי הדרך הנכונה היא לעבוד מסודר, ראשית קורות חיים (= "כרטיס"), אח"כ ריאיון אישי (= שיחות ראשונות, תיאום ציפיות, להכיר קצת פרטים, תחביבים, שאיפות), אח"כ מה שאתה מתאר כ"ראיון טכני" שבודק את היכולות שלך במקצוע (= לעשות כל-מיני דברים ביחד שיעזרו להכיר אחד את השני)

סופרלנד לא בודק את היכולות שלך בלהקים בית

וגם אם תעשו כיף חיים זה לא אומר כלום לגבי איך אם זה יהיה מוצלח או לא

בוא נגיד שאני מצוות לך מישהי מעצבנת. מתלוננת כל הזמן. רואה את הרע בכל דבר. מקללת בצעקות מי שעוקף אותה בתור.

ואתה הולך איתה לסופרלנד.

איך זה יהיה? חוויה מרנינה, או שהיית שולח חבר שימלא את מקומך?

בדיוק זה.

וזה בלי להתייחס לזה שהנזק בבילוי חד פעמי עם מישהי לפני שסיימת לבדוק *ה-כ-ל* הוא נזק די מינורי. בסופו של דבר, הבדיקות הן תהליך שאמור להתבצע במקביל לבניית הקשר, ואני לא מכיר אנשים שמסוגלים להחליט בדיוק כמה לבנות את הקשר רגשית בהתאם לרמת הידע שלהם על הבחורה. זה דורש ניהול סיכונים ברמות של אשפי פיננסים, וניהול רגשות ברמה שאם אתה מסוגל לה אז לא ברור לי בכלל למה אתה חושש מרגשות שמתנהלים לבד. אז פעם אחת גם תתן לרגש לשחק קצת לפני ששאלת אותה כמה אחים יש לה ולמה היא בחרה במקצוע הזה

קטונתי

אבל א' לא הסגנון שלי

ב' אם יהיה צורך לפסול, אני מעדיף שזה יקרה כמה שיותר לפני הקומבה

ולכן נשמע לי הגיוני לעשות את זה באיזור דייט רביעי חמישי ומעלה ולא דייטים ראשונים.

המטרה של דייטים זה לחוות חוויות משותפות נעימות ובכך להרגיש אם שייך להמשיך.

מתי שמדובר בחוויה שהיא מאוד משמעותית אז זה לא מקדם את המטרה בצורה יותר טובה ויכול יותר לבלבל ולעשות מכשולים מיותרים בעיני.

דיי זה מפגש עם בנאדם למטרות שידוכים. ולכן דייט זה לא משחק. 

לכן, צריך לחשוב בראש ובראשונה על טובת מטרת הפגישה ולא על טובת הנאה מסויימת של אחד הצדדים.

העניין של הכסף לא כל כך תופס מקום עיקרי כל עוד שני הצדדים מגלים רגישות ביחס להשקעה של הזולת. וממילא אם ישנה רגישות, סביר שיהיה הסכם טוב עבור שני המשתתפים.

לא הייתי הולכת על זה.. לדעתי זה יותר מידי 'זיקוקים' על הפגישה הראשונה, כשהמטרה זה לספק את הצורך שלו במציאת פרטנרית ל'הרפתקאה'. 

פגישה ראשונה אמורה להיות משהו קלאסי ורגיל.. כשזה מתחיל בווליום גבוה- לרוב ההמשך יהיה פחות מוצלח (תהיה ירידה)

מה זה יציאה עם חברים או שמנסים להקים פה בית..?

נשמע חמוד מעניין אחר ..

נגיד פארק מעניין או סדנה מיוחדת

אבל זה בתנאי שיש פרטים ממש טובים על האדם

שלא יהיו פאדיחות למה אם נתקעת הלך עליך אחות

אפילו אם זה משהו שאני הייתי ממש רוצה בעצמי.

איך אדע אם יהיה לי טוב איתו במשהו כזה? זה גם הרבה זמן מנהסתם וגם כשמדובר על חוויה, כיף לעשות עם מישהו קרוב. שגם מרגישים בנח איתו, שאפשר להיות מספיק פתוחה לידו. וליד גברים, במיוחד בדייט ראשון, גם ככה מורכב ומביך. מעט מאד גברים באמת זורמים ומרגישים בנח לידם.

זה גם קצת העניין הכספי אבל בעיקר החוויה הרגשית. כמו שלא אלך בדייט ראשון לים עם מישהו.

אם זה כן היה קורה, זה היה גורם לי להרבה יותר קושי להגיד אח"כ שלא מתאים (במידה וזה היה לא מתאים באמת) ורוב הסיכויים שהייתי מושכת את זה יותר זמן.

דבר ראשון המטרה בפגישות היא לא לבלות אלא לבדוק התאמה, במיוחד בפגישה הראשונה

בפגישות יותר מאוחרות זאת כנראה שאלה של השקפה כמה מה-bonding צריך לעשות לפני החתונה וכמה אחרי ועד איזה גבול

בכללי זה פשוט משדר חוסר רצינות, אם רוצים לבלות אז אפשר או לבד או עם חברים למה להכניס מישהו זר שלא מכירים אותו (+כל המובכות שבעניין) ועוד מהמין השני

אני גם ככה לא מרגיש ממש בנוח ליד אנשים זרים אז גם מבחינת החוויה עצמה זה יהרוס לי ממש

פגישה רביעית+ אני יכול לזרום למשהו כיפי אבל לא מוגזם נגיד רכיבה על סוסים

פשוט אמרתי ביחס לשאלה המקורית, שזה משהו שאני יכול לזרום איתו אם יש התעקשות מהצד השני אבל רק אחרי כמה פגישות

אבל זאת סתם דוגמה אקראית שעלתה לי לראש

נראלי מוגזם מאוד

דווקא יש מלא סדנאות מאוד מכובדות

הכנת שוקולד ..

ציור בצבעים מיוחדים ..

הכנת תוצר..

סדנאות משחקי קופסה

מלא

לא יודע משום-מה לי הכנת שוקולד נשמע יותר קירוב לבבות מאשר להסתובב על סוס

מגמל אז גם לא

לא אמרתי שאי־פעם הצעתי את זה, או שאני מתכוון להציע את זה

שאלו במקור מה קורה אם הצד השני מאוד מעוניין בחוויה מסוימת האם זורמים

סתם נתתי דוגמה אקראית למשהו שאישית אולי הייתי זורם איתו אחרי כמה פגישות

לא יודע אצלי אין לזה קונוטציה רומנטית יותר מדי זה נשמע יותר כמו טיול בטבע פשוט פחות עומס על הרגליים

סתם חבל חוויה כזאת עם מישהו שעדיין לא יודעים אם ימשיך איתו.

אפשר בהמשך, אחרי 2-3 דייטים ללכת לדבר כזה,יותר ריאלי

אם זה היה קורה בצורה כזו (דומה למה ש @השתדלות ! כתבה):

קבעתם דייט ראשון בבית קפה. שלושה ימים לפני הוא מתקשר אלייך\שולח הודעה ואומר שהוא זכה מטעם העבודה בשובר שתקף לשבוע למסעדה שווה, והוא רוצה להציע שבמקום להיפגש בבית קפה תלכו יחד למסעדה השווה.

קבעתם דייט ראשון דייט ספסל. שלושה ימים לפני הוא מתקשר אלייך\שולח הודעה ואומר שהוא זכה בשובר לסדנת יצירה\חדר בריחה שתקף לשבוע, והוא רוצה להציע שבמקום דייט ספסל תלכו לשם.

וכו'.

האם התשובה שלך תשתנה?

@פ.א. מהתשובה שלך נשמע כאילו שצד אחד סובל, ומוכן לבלוע את הצפרדע בשביל האחר. אני גם חושבת שעצם זה שהסכמת לצאת עם מישהי אומר שיש כאן בסיס משותף כלשהו. אף פעם לא יצא לך להיות במסגרת שעושים בה פעילות גיבוש עם אנשים זרים? (נניח סמינריון, יום גיבוש בעבודה?).

@advfb מסכימה שדייט הוא לא משחק. אבל, האם בדייט ספסל מכירים מישהו יותר טוב מאשר חוויה משותפת? אם אקביל את זה רגע לעולם העבודה, בראיון עבודה רואים צדדים מסוימים, לעומת מצב שבו מבקשים לבצע את העבודה (נניח להעביר שיעור לדוגמה).

@מחפשת111 שאלה לגבי הגישה שלך, בדייט ראשון, את באה עם ציפיות גבוהות? כלומר, מתוך תחושה של - זה יכול להיות האדם שאתחתן איתו, הדייט הראשון האחרון בחיי?

@מתנות באדם איך יצרת את מעגל החברים שלך? האם קודם ישבת איתם ל"דייט ספסל", או שבעקבות חוויות משותפות התחברתם?

@אחו מקבלת את הגישה שלך. רק חושבת שרכיבה על סוסים בדייט רביעי זה מוגזם...

נו ואם יש שובר למלון זוגי באילת? כך או כך זאת סיטואציה לא נעימה, אני חושב שברוב המקרים זה יותר נזק מאשר תועלת. לגבי מסעדה יקרה שוין כי ברמה הבסיסית הפעילות עצמה לא שונה בהרבה מאשר בית קפה, אין פה איזה משהו מביך. אבל חדר בריחה וכיו"ב => לא בשביל זה אני יוצא לפגישה, וגם אני רוצה דבר ראשון לדעת מי הבן־אדם לפני שמתחילים לערב רגשות.

לגבי מה שאמרת על ראיון עבודה => אם אני צריך לקבל מישהו לעבודה, אז בראיון הראשון אני רוצה לשאול אותו שאלות, לראות אם הוא מתמצא בתחום, לראות עד כמה הוא רציני, מה היכולות שלו, כמה לחץ הוא יכול לשאת, לקבל קצת רושם איך הוא מסתדר עם אנשים, נימוסים, דברים בסגנון. גם לבקש שידגים איך הוא עובד זה רעיון טוב. אבל תארי לעצמך שבמקום ראיון עבודה אני אקח את המועמד לסופרלנד וככה אני אבדוק אם הוא מתאים לעבודה. ברור שאם הוא עובד כבר איזה כמה שבועות אפשר לצרף אותו לימי גיבוש או טיול של החברה כדי לתת תחושה טובה ולחזק את הקשר החברתי... אבל לא על סמך זה אני בודק אם הוא מתאים. גם אם טכנית אפשר ללמוד משהו על צדדים מסוימים באופי שלו...

כך גם כאן, קודם אני רוצה לשמוע מי היא, מה היא רוצה, לאיזה סוג אנשים היא מתחברת, מה הסגנון שלה, מה החלומות שלה, כו' כו', להתחיל לגבש הערכת מצב האם היא הולכת להיות בן-אדם אחראי ורציני, האם היא תהיה אימא טובה לילדים, תכל'ס זה מה שמעניין אותי

כמובן חוץ מכל העניין שזה מביך ולא נוח, אני לא יכול להתרכז בחוויה כשאני עם מישהו זר לגמרי, במיוחד אם זאת מישהי

סוסים בפגישה רביעית זה באמת קצת מוגזם, אבל הייתי יכול לזרום עם זה (כמו בשאלה המקורית שיש לה משהו שהיא חולמת עליו המון זמן)

יש גם דברים שלא הייתי זורם איתם כמו חדר בריחה או סדנת אומנות כי זה מרגיש קרוב מדי

כמו שעניתי מקודם, אז אענה לך כעת -

חוויה משותפת היא הדרך להכיר. כדאי מאוד שהחוויה תהיה מותאמת לרמה ולסגנון של מפגש ההיכרות.

מי אמר לך שדייט ספסל הוא לא נחשב חוויה משותפת? הוא גם עניין חוויתי, במינון יותר נמוך ממסעדה שווה, וזה המינון שלדעתי מתאים לדייט ראשון.

לא חייבים דייט ספסל או בית קפה בדווקא, אך כדאי שהחוויה הראשונית עם האדם בדייט תהיה מותאמת לסיטואציה.

כאשר החוויה לא מותאמת עבור הסיטואציה, בקלות מאוד עשויה להגרם חוסר נעימות במהלך התקשורת.

אם את מסוגלת לעבור חוויה ריגשית משמעותית עם הפרטנר שלך למפגש ולדעת שאולי מחר הוא יפרד ממך וזה לא מותיר עליך רושם - מעולה. אשרייך. אין בזה שום פסול. רק תבדקי שגם הפרטנר שלך ירגיש ככה (זה לא עניין שיכלי, שבו אפשר בהכרח לסמוך על האמירה של הזולת). אם זה כן יפריע לך עצם המחשבה - אז למה סתם לאתגר את המטרה שלשמה התכנסנו? שהמטרה היא נסיון ליצור תקשורת הראוייה לשני אנשים שלא נפגשו אחד עם השני לפני. זה יכול לחבל במטרה הזאת וחבל..

יכול להיות מעניין לדבר עם בנאדם על הא ועל דא

ואז יותר להטות הגוף לצד ואז נוח

ש-"אני הולך להכיר חבר" היא טעות.

כי אני לא הולך "להכיר חבר" אלא לבחון אם בניית בית עם האדם ממולי היא מתאימה.

זה שבסוף אני רוצה(ומאחל לכל אחד ואחת) שאישתי תהיה החברה הכי טובה שלי(ובעומק, הרבה מעבר), זה דבר אחר, אין כל קשר בין זה לבין פגישה ראשונה מפוצצת ורעשנית עם מישהי שאני בקושי מכיר.

ולשאלה, לא, גם אז אומר לה ביי יפה ובהצלחה.

אם זו סדנה של אמונה או תורה וזה קרוב אליך ואליה

למה לא

״מהתשובה שלך נשמע כאילו שצד אחד סובל, ומוכן לבלוע את הצפרדע בשביל האחר״.

לא יודע מאיפה הבאת את ההבנה הזו.

התנסחתי, באופן שחשבתי שהוא די ברור, שאין בכלל מקום לדייט מהסוג הזה.

לא שצד אחד סובל, אלא בכלל לא נפגשים.

״אני גם חושבת שעצם זה שהסכמת לצאת עם מישהי אומר שיש כאן בסיס משותף כלשהו.

אף פעם לא יצא לך להיות במסגרת שעושים בה פעילות גיבוש עם אנשים זרים? (נניח סמינריון, יום גיבוש בעבודה?).״

יום גיבוש בעבודה הוא עם אנשים שעובדים ביחד - ויוצאים לפעילות חוויתית כדי לצאת מהשגרה היום יומית.  והגיבוש אינו פעילות שמטרתה לבדוק התאמה זוגית ראשונית בין גבר ואישה.  

כנ״ל סמינריון.

מה שכתבתי בתגובה שלי לדעתי ממש זהה למה שהגיב @אחו. כנראה אותו הבנת יותר טוב מאשר הבנת אותי. 

חוץ מהעלות, שכאן אני מניח שהצד היוזם ישלם את הרוב, והצד השני ישלם מקסימום כמה שהוא היה מוכן לשלם על החוויה הזאת עם אדם זר.

א. זורם, לגמרי, אלא אם יש לי התנגדות לדבר עצמו

ב,ג. אם הצד השני מציע לשלם - במקרה הזה אני לא משלם בכלל. כן אשמח להציע שאבוא ברכב שלי ואחזיר אותה הביתה, שאקנה גלידה אחרי הדייט, וכו'

ד. לדעתי זה ישפיע לטובה כי מדובר במפגש חווייתי וכיפי לפחות עבור הצד השני

ד2. לא ארגיש מחויב יותר. ממש לא.

אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.

מראש אין להם סיכוי .

וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.

כל אחד ומה שחשוב לו.

אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.

ופוסלת עוד לפני הדייט, 

בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%

ותודה על התשובה🙏

אם בדייטים זה פחות מפריע, תתקדמי עם זה.

אני חושבת שחשוב להתחתן עם משיכה, ולא מסכימה עם הדעות שגם ככה עם השנים מתכערים, מי שמשקיע בעצמו לא מתכער, הזנחה יכולה לגרום לדחייה גם אחרי קשר של שנים גם כשאוהבים, מתבגרים ומפתחים יופי אחר.
 

אם את מרגישה דחייה, תחתכי.

אם אין דחייה, גם אם הוא לא מושך ממבט ראשון, כדאי לתת צ'אנס של כמה דייטים.

בסוף נשים נמשכות לביטחון ולא ליופי, לרוב מתרגמים ביטחון ל- שרירים, גובה, כסף.

נתונים חיצונים שלכאורה משדרים שהגבר הזה יגן עליך ויתן לך ביטחון.

במציאות, הבריאות הנפשית והאופי נותנים הרבה יותר ביטחון מכל אלה, ולכן יש  סיכוי להימשך יותר ככל שמכירים את האופי. (לדעתי יותר ממקרה הפוך של משיכת גבר לאישה)
 

אז אל תוותרי על חתונה עם משיכה מסוימת, אבל תני לה זמן ומספר דייטים להתפתח במקרה ואין דחייה.

אגב, כבן, לא הייתי רוצה לצאת עם בחורה שמפריע לה המראה החיצוני שלי. זה מאוד מבאס להרגיש דחוי.

יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?

אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...

בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...

ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)

מממ לגבי מראה וכל דבר שהוא קשור לתחושה שאולי יכולה לעבור האינדיקציה בעיני זה אם את יכולה לבוא לדייט ולהנות ולהתמקד בשאר הדברים.

אם את יכולה אז הייתי ממליץ לך לנסות להמשיך לצאת אבל בלי לשים סטופר מתי זה ישתנה, דהיינו בלי לשאול כל סוף פגישה זה השתנה, זה לא השתנה? ככה הכי פחות יש סיכוי שזה ישתנה. ושוב, לא להכחיש במכוון את הקושי בתחושה שעולה.. זה יחסית עדין, מקווה שסה"כ הבנת מה באתי לומר.

ולגבי התגובות שאמרו לך "מראה משתנה" והקטינו בחשיבות של מראה כזה או אחר. יש בהם צד של אמת אבל כדי להשלים את התמונה נראה לי לומר שזאת משוכה שצריך לעבור, ואי אפשר להתעלם ממנה על ידי ידע שכלי קר ויבש. זה עניין ריגשי שצריך לדעת לעבוד מולו. ניסוי וטעייה. אם את מתלבטת בנוגע למשהו מסויים, תנסי אותו..

ועוד דבר חשוב - בסוף את בעלך את תאהבי ומתוך כך תאהבי את המראה שלו, אז קחי את זה באמת כמשוכה שצריך לעבור. כי נניח גם אם תתחתני עם בחור שמושלם חיצונית כעת מבחינתך או שתתחתני בסוף עם בחור ש"התפשרת" לגביו - בפועל מבחן התוצאה יהיה כעמעט אותו דבר מבחינת החיבור שלך אליו, ככה נראה לי. בסוף האמון והקשר והאהבה משפיעים על הכל וגם על החיבור למראה

מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי? 

זה תלוי בך. 

תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.

יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.

הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.

אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות. 

עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים... 

בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.

רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?

ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏

בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...

השאלה היא האם המראה שלו פשוט לא מושך אותך כרגע, או שהוא ממש דוחה אותך.

כשיש דחייה, לעניות דעתי חבל על כאב הלב של שניכם.

כשהבחור חמוד והכל אבל את לא מרגישה אליו משיכה (וגם לא דחיה)- זה משהו שלדעתי ממש יכול להתפתח.

לא הייתי מתחתנת בלי שיש משיכה. אבל משיכה זה משהו שממש יכול להתפתח עם ההיכרות והאהבה הרגשית, ועם הזמן. אז כן הייתי ממשיכה לדייט שני (כמובן אם האופי מתאים וכו)

ותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.

האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"

כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.

פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.

ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...

מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅

ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.

אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.

מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40

מסכימה עם כל מי שכתבו שצריך פה להכנס פנימה, לראות על מה זה יושב אצלך וכו'

ואחרי שעושים את העבודה, בעיניי לשחרר ולתת מקום להקב"ה. יופי זה דבר גם סובייקטיבי... בע"ה כשה' יפגיש אותך עם בעלך הוא ימצא חן בעינייך. 

תשתדלי להיות מחוברת לעצמך וצאי לדייטים בביטחון ובשמחה. הכל מאת ה'.

אם את מרגישה שיש הרבה פעמים שהחלטת בדקות הראשונות בדייט שלא מתאים ואם היית חושבת על זה כבר מהתמונה היה ברור לך שלא מתאים, אז לדעתי נכון לפסול כבר מראש. לאו דווקא כי זה סיבה נכונה או שגויה לדעתי, אלא כי אם ברור מראש שאין סיכוי חבל סתם לבזבז ערב לשניכם.

אם את מרגישה שצריך שהוא יהיה יפה יותר כי את יפה, מה שמגדיר בני אדם כטובים יותר או פחות זה היופי?

אולי יש דברים אחרים שחשוב יותר להקפיד עליהם ולבחור לפיהם?

שאלות נוספות בסיסיות ביחס להעלאת או הורדת סטנדרטים:

1. האם יש עודף הצעות? או חוסר?

2. האם יש הצעות רבות לא שייכות? אם כן, מה מאפיין אחוז ניכר מההצעות הלא שייכות?

ושניהם - לא קולות שלך. כלומר את פשוט משקפת קולות חיצוניים שמתנגנים אצלך בראש.

מה הקול האמיתי שלך? אולי בכלל זה פחד להתחתן שמתחבא מאחורי  רצון במשהו שלא ניתן להשגה. ואולי זה משהו אחר. שווה לעשות שם התבוננות יותר מעמיקה.

תוך 15- 20 רוב הגברים בשכבת הגיל הנוכחית יקריחו, יגדלו כרס ויהיו עם גיבנת קלה.

באופן דומה, כנראה שהיופי שלך יראה בעיקר על ידי בעלך אחרי מספר הריונות...

אפשר ורצוי להתגבר על הטבע, זו תכונה בסיסית של עמנו.

משיכה נובעת משילוב של מציאת חן פנימית וחיצונית.

אי אפשר להיות בטוחים ב100% שהכל יתאים, זה ביטוי לחוסר אמונה וחוסר נכונות לעבוד על עצמך בזוגיות.

אם יש לך מספיק הצעות אז אין בעיה שתפסלי על כל דבר שתרצי. רק תקחי בחשבון שגברים משיבים תשובה חיובית ל20% מההצעות בערך. 

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש