מוכר?
ליתר דיוק, בן שלוש וחצי
אני באמת לא יודעת איך להתמודד עם זה.
זה היה ככה בתחילת שנה ואז הייתה הפסקה ארוכה מהגן בגלל המלחמה וקיויתי שעכשיו כשנחזור אז הוא כבר יהיה מספיק גדול ולא יורגש שלא ישן צהריים.
אבל לא, הוא חוזר מהגן ב3 וחצי-4 ולא מפסיק לבכות.
כל דבר קטן גורם לו לבכות בלי סיבה אמיתית וברור לי שזה מעייפות.
(אין קשר ללידה, זה היה ככה מהיום הראשון שנכנס לגן עירייה והפסיק לישון צהריים)
מנסה להציע לו לנוח על הפוף או על השטיח, לא רוצה.
לשבת לאכול, לא רוצה.
לשחק, לא רוצה.
הוא פשוט מסתובב בבית בוכה וצורח.
מתייעצת כי מפריע לי שזאת החוויה שלו בבית כשחוזר מהגן.
התחלתי להרדים אותו ב17:15-17:30
השאלה אם באמת זה הפתרון היחיד...
ויותר חשוב, מתי זה עובר?
מתי הם מתרגלים לזה שלא ישנים צהריים?
לא מזמן סיימנו טיפול בברזל אחרי שהצלחנו להעלות אותו.
יכול להיות שירד ושזה קשור או שזה תואם גיל?
וככה או יותר גרוע מחכה לי גם שנה הבאה עם הילד שעולה לגן עירייה לפני גיל 3? 🤦♀️



