קצת אובדת עצות, אשמח לשמוע מהניסיון שלכן..
ב"ה ילדתי לפני חודש (לידה ראשונה) והחודש הזה היה מלא במאבקים על ההנקה. אני רוצה להניק, כי נראה לי שכשהאכלות מתאזנות זה משתלם וכיף והרבה יותר נוח משטיפות בקבוקים וחלקי משאבה.
אבל באמת שאני מרגישה שההנקה גורמת לי לא לעשות כלום מלבדה. אני נלחמת על שעות שינה, על זמנים לאכול, אין לי זמן לתפילות וסתם זמן לעצמי מלבד להיות בפלאפון בזמן ההנקה.
מרגישה שהתכלית שלי עכשיו היא פשוט לייצר מזון לתינוקת. שזה מבורך, אבל גם קצת אולי מקטין אולי באיזה שהוא מובן.
במקביל, אני סטודנטית להנדסה באחת האוניברסיטאות הנחשבות בארץ, לא לקחתי סמסטר חופש אלא נרשמתי לקורסים מתוך מחשבה ש"קטן עליי".
מפה לשם אני בקושי נוגעת בחומר וממש מרגיש לי שאין שום סיכוי לשלב את הלימודים עם ההנקה במצב הנוכחי שלה.
ברור לי שאם אעבור לתת שאוב / תמ"ל החיים שלי ישתנו משמעותית, כי היו כמה ימים שכך עשינו ובאמת היה לי זמן והצלחתי לשבת ללמוד.
אז מנסה להבין,
יש מישהי שהצליחה לשלב בין לימודים אינטנסיביים להנקה? עד איזה גיל?
ההנקה שווה את הלימודים שלי? בינתיים היא ממש באה על חשבונם.
קצת מרגישה שסיום התואר זה מאורע שהולך ומתרחק ממני..
אשמח לעצות, תובנות וחיזוקים
