לי באופן אישי ממש חסר מקום לשחרר את המחשבות והתחושות ולדבר עליהן. ההסתרה שואבת הרבה כוח.

בדיוק מתמודדת עם קושי באיך לחפש פרק ב'.

מצד אחד אני בלי אמונה ועושה דברים (בסתר) שהם נגד ההלכה ומצד שני כל כך מחוברת לעולם הדתי עם כל הערכים שבו וסולדת מהעולם החילוני המתירני.

איך אפשר לחפש ככה זוגיות??

ואם את לפני פרק ב' ולא נשואה

נראה לי לא הוגן בשום צורה להסתיר מבן זוג עתידי את האמת.

ולגבי העולם החילוני- הוא לא מתירני כמו שנדמה,

פשוט הכללים אחרים. 

יש כל כך הרבה אפור בין שני הקצוות שרשמת.

יש אנשים ערכיים, עמוקים ומלאי משמעות גם ללא אמונה דתית.

ככה הרגילו אותנו (אותי לפחות) לחשוב.

שבחוץ הכל פרוץ וחסר משמעות ורק הדת נותנת לנו משמעות.

ממש לא בהכרח.

כתבתי את ההודעה הקודמת די בתמצות ולכן הגבתן ככה.

אני מכירה את העולם החילוני מקרוב ויודעת שיש בו אנשים ערכיים וטובים מאוד! ממש לא מזלזלת ולא מכלילה.

אני פשוט לא רוצה מישהו חילוני ולא מחפשת כזה כי אני רוצה להישאר בעולם שאני נמצאת בו ובקהילה שאני חיה בה. אוהבת את החיים האלו מאוד!!

יש לי גם כמה ילדים מקסימים שאני לא רוצה לטלטל אותם שוב אחרי הגירושין. למתבגרים זה יכול להיות מבלבל מאוד וממש לא רוצה שבתור נוער יתחילו להסתובב בעולם הפתוח.

כתבתי גם בעבר, לא יצאתי ממקום מתריס. רציתי להישאר באמונה, חיפשתי אותה וקיוויתי שתחזור, היא חסרה לי מאוד. לכן חשוב לי מאוד למצוא בן זוג מהעולם הזה שיקבל אותי כמו שאני ואולי יום יבוא ותתעורר בי מחדש האמונה.

כרגע 'החטאים' שלי זה בעיקר חילול שבת בתוך הבית/ חדר כשאני לבד. אם יהיה לי בן זוג קרוב אני מניחה שלא אחפש את זה כי לא יהיה לי צורך..

אשמח לעצה בפועל מה נראה לכם נכון לעשות במצב שלי. לא יודעת מה, איך ומאיפה להתחיל זוגיות ככה.

ברור שלא הוגן להסתיר ממישהו את המקום שאני נמצאת בו אבל אני לא רוצה מישהו לייט ומטה...

את צריכה לעשות לעצמך רשימה מסודרת מה את מצפה מהבן זוג שלך בקטע הזה.

איך את מצפה שהבית יתנהל ביום יום מבחינה דתית? מה לגבי שבת? טהרת המשפחה? איזה חינוך את רוצה להנחיל לילדים שלך? האם ההתנהלות שלי לא סותרת את הציפיות שלי?

לחשוב מה חשוב לך שכן יהיה בבן זוג ולראות איך משדרים לו את זה בצורה נכונה.

אני אישית נשוי לאשה דוסית ממש ועל כל מה שנוגע אליה ולמשפחה אני מקפיד קלה כבחמורה ובשאר שביני לבין בוראי אני לא מערב אותה ומשתדל לא לידה וגם אם יצא לידה במקרה אז אני מסביר לה שקשה לי.. היא משתדלת להכיל אפילו שכואב לה

ומיקדנו את התחושות והמחשבות שלי.

בירור טוב ומעמיק שמספיק לי כרגע..

תודה על התגובה!

גם לי המקום הזה חסר

אולי כדאי לחשוב גם על פורמט יותר נגיש ואנונימי כמו טלגרם או משהו

למגזר שממנו הגיעו.

אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.

השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.

כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.

אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .

אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.

תודה לאל שיש את מי לארח.

לעשות רק יום טוב אחד?

אתם ישראלים לא?

תאמת אני ניסיתי לקחת בכיף את ליל הסדר והכנתי להם קסמים על עשר המכות אז היה ממש כייף ומצחיק

אפשר גם להגיד לבעלך להריץ קצת להבא שיעבור יותר מהר ובשמחה