דאגה מדברים שיכולים לקרות להם.

סתם נגיד אם לא עונים בטלפון לאמא אז היא מתחילה להיחלץ ולחשוב על דברים נוראים שאולי קרו לנו.כל הזמן דאגה שלא יקרה משו רע לילדים.

מוכר… ולפעמים מעצבן וגורם למריבות ומתחים עם אמא.  

כנראה עניין שבגנים הנשיים, בביולוגיה של היותך אישה.  

בסקלה של דאגה בריאה, יש דאגה מוגזמת ומעל זה חרדה ולחץ, ובקצה יש את ההיסטריה.  

מקור השם "היסטריה", נגזר מהמילה היוונית לרחם (hystera)

בקיצור - אל תאשימי את אמא בדאגנות יתר.

זו הביולוגיה והטבע האנושי, הגורמים לה להיות דאגנית.  

גם אני מרגישה ככה כלפי אחותי הקטנה

אני ממש אמא שניה שלה היא עושה לי חרדות ובוחנת לי תאמונה

סתם יצא לסופר בלי טלפון והתעכב יותר מדי זמן

הוריד לי את הלב חשבתי על הדברים הכי גרועים שיכולים לקרות.

יוו מה יקרה כשנהיה אמהות??

לא יודעתת צריך לעבוד על לשחרר כבר מעכשיו... בד"כ הדאגה לא מציאותית וזה עניין של אמונה תחשבי איזה מעצבן זה אמא היסטרית את לא רוצה להיות כזאת...

נכון את צודקת.

ובכל זאת זה מפחיד העולם לא בטיחותי בכלל.

נראהלי שכשאהיה אמא אז ברגע שהילדים שלי יצאו מהבית אני כל הזמן אהיה בתפילות שלא יקרה להם כלום כדי לא להתקשר אליהם כל רגע ולהפריע.

זה חשוב ומעולה ולבכות עליהם, אבל בכל זאת אני לא רוצה לדאוג עד כדי כך, כמו שאני לא דואגת על עצמי יותר מדי, אפילו שיש הרבה סכנות. כי צריך לדעת ממש להפנים שלא אנחנו שומרים עליהם אלא ה', אם אנחנו עשינו תהשתדלות שלנו אז ה' טוב, ואם הוא החליט לשלוח ניסיון הוא כבר ישלח את הכוחות אין מה לדמיין את זה מעכשיו... בד"כ טוב וכשמשהו משתבש זה חריג ועם תכלית. הלוואי שאני אחיה ככה.

זה הרבה אמונה שבסוף הם גם הילדים של ה' . שלושה שותפים באדם וכו'

וזה מזכיר לי את הסיפור עם ברוריה ורבי מאיר אם אני לא טועה שהילדים שלהם נפטרו בערב שבת ואז במוצש אשתו שואלת אותו מה לעשות אם מישהו הפקיד בידה משהו והוא רוצה את זה עכשיו בחזרה ואז הוא אמר שברור להחזיר לו וזה לא שלה בכלל ואז היא הראתה לו את הבנים שהיו בעליית הגג ואז היא אמרה לו שהם גם ניתנו בפיקדון מה' ועכשיו רוצה אותם חזרה.

לא פשוט אבל זה נכון.

רמה ממש גבוהה..

את יודעת שיש לי פחד מצחיק ממש...

אני מפחדת שמרוב שאני בוכה הריסים שלי ישרו בסוף כמו של לאה אמנו

גם אני הייתי פוחדת מזה וגם קצת רוצה כי בסוף אחרי זה היא נענתה וגם אני רוצה להיענות.

אנחנו דומות מדי חח

אבל אני לא רוצה שזה יקרה לי...

אני רוצה להיענות בלי ההשלכות של זה חחח

לפני שאתה הולך לישון, שיש משהו שחסר לך ולכן קשה לך ללכת לישון? 

זה העיקר!

בדיוק עכשיו אני משנה כיוון בחיים, מעניין לאן יתגלגל...

מתחילה כעת

המוח שלי מכור אליכם

דופמין זול ואנשים יקרים

הבטחת לנו חופש ממך וזה לא התממש

הצלחתי לא רע

אבל אם "נשואה" עושה לך יותר טוב בלב 🧡 לכי על זה

אם כאב יותר הראש או הבטן,

אבל כל השאר היתה אחלה שבת!

איך אצלכם?

קראתי ספר מעניין ומטלטל ונהנתי מכל רגע עד שהוא נגמר ואז התבאסתי.

רפואה שלמה?

איזה ספר?

עגונה

כן, כבר השם כבד, אבל נהנתי מזה, להתחבר לכאב של גיבורת הספר עד הסוף המשמח וגם הסיומת לא הייתה מושלמת לחלוטין, כמו בחיים.

להכנס ולראות את סבא רבא שלי יושב ומתפלל תוך כדי נמנום😍

מצד אחד גאווה מטורפת שאלו השורשים שלי, מצד שני צורך להצדיק את הקיום הלא ברור מאליו שלנו.

מי היה הניק שכתב שהוא מאוהב באנשים מבוגרים?

ברור שזה עניין של רווח מול סיכון, שאי אפשר למדוד ולחלק בצורה חד משמעית.

אבל משום מה די ברור לרוב הנשים (וגם ייתכן שלרוב הגברים למעט גברים צעירים) שיש הבדל בין:

לנסוע במהירות סבירה על מנת להתנייד ממקום למקום במהירות, לעבודה, משפחה, בילויים, עם סיכון נמוך של תאונה וסיכון עוד יותר נמוך של תאונה קטלנית.

לעומת:

לנסוע במהירות 160~ בשביל הנאה של כמה דקות, בסיכון גבוה יותר משמעותית לתאונה קטלנית.

(וזה לא רק עניין של להבין שיש הבדל, אלא התנהלות בפועל ושליטה עצמית)

לכן לא אמרתי שאתם יצורי אופל זדוניים ומפגע לציבור, רק שלדעתי שיקול הדעת וניהול הסיכונים שלכם לקויים בחסר

הסיכון בשביל ההנאה

ובתכלס, מלא אנשים גם מתים משתיה מתוקה, כי אף אחד לא באמת רציונלי לגמרי.

ואם כבר מדברים, בדר"כ בנות הולכות יותר עם הרגש מאשר בנים...

הסיכון הזה כמו הרבה דברים בחיים,

לגבי סיכון של אנשים אחרים יש לדון במצבים שאני נוסע מהר...

הרכב יתהפך או יתקע באמצע הכביש משיהו יכול להתקע בך

אם הכביש פנוי וקורה לי משהו, זה יקרה רק לי.

אא"כ יש כמה רכבים מסביבי...

אנשים מתים ונפצעים מתאונות. ויותר בטוח להיות טייס מעל איראן מאשר לסוע במהירות מופרזת

גם יותר בטוח לנסוע על 300 קמש

כי סטיסטית הרבה פחות אנשים עשו תאונה על 300 קמש מאשר על 150

זה לטוס איטי

זה מסוכן כמו הרבה דברים בחיים,

ונשתדל להימנע.

נשים הן לא קרובות להיות קרוב ללהיות קרובות ללהיות קרובות לכליל השלמות ושאר מרעין בישין שהזכרת (תהיו יפות ותשמחו את הגברים, כל השאר פחות קריטי)

אבל כאן אני שותק ומסיר בפנייך את הכובע: אכן סר מר המוות.

שאלתי את אחותי (האמיתית) : "תגידי כמה הכי מהר נסעת מאז שקנית את הרכב?" (שנינו קנינו טויוטה יאריס בהפרש של חודש)

והיא ענתה בהסמקה: "האמת שהשבוע נראה לי שעברתי את ה110 קמ"ש"

ואז אני עניתי: "אבגע..."

והיא אמרה: "מה נסעת יותר מהר מ110?"

...

כבר כמה פעמים בכבישים מותאמים לבדיקה בדקתי כמה הכי מהר אני יכול להגיע - הכי הרבה שהגעתי זה 155 קמ"ש. ולדעתי אם הכביש היה ארוך יותר ופנוי יותר הייתי יכול להגיע ליותר קמ"שים

אני מודה שאני טיפש, אבל לפחות ברור לי שלי זה לא יקרה אז הכל בסדר

כל כך נהדרות

לפעמים אני זוקף אצבע לשמיים בברכות השחר ותוהה למה אני מוכרח לברך "שלא עשני אישה", ועוד בשם ומלכות! בטח כשאני פוסט מודרניסט לעילא ולעילא וכשהניתוחים ממומנים באהלן אהלן. (תקבלו אותי כמו שאני!!! אני ילדת אנימה סגולה והיקום גזל ממני את החד-קרן הקדם מצחי)

אלוהיי נשמה - אנא עשה שאשתי תהיה טיפשה גמורה, רוכלת גסה. כשאדבר מהלב היא תצחק וכשאעיר לה היא תגיד שהיא צריכה להתרענן ותתפוצץ מצחוק בחוץ

שתאהב עיתונים זולים, שתעשה ניתוחי בוטוקס עד שלא ניתן יהיה לזהות אותה. שתביא כלב מבלי לשאול אותי, שתטוס לחו"ל בלעדיי, שלא תעמוד בצפירה, שתעשה שנ"ץ בחדר מורים

ריבונו של עולם הקדוש ברוך הוא אנא עשה אותה אווילה גמורה, מוח חוט לחוט מאוזן לאוזן, שתאהב אלכוהול ושתשתה בסתר, שתחשוד ותעשן דווקא כשהאוויר עומד והחלונות סגורים

רק שתאהב אותי

אמן

ולעניין שאלתך בפסקה הראשונה, אולי ימצא חן בעיניך כאן.