אבל ילדתי ממש בליל פסח עצמו אחרי הסדר

הפתעה

בגדול נקיון לפי ההלכה

אנחנו כן מוכרים חמץ

חמץ שנמצא מאחורי ארונות או מיטות ולא נראה או נגיע אליו או סביר להניח שהוא פחות מכזית - לא חיפשתי אותו 

סגרתי את כל ארונות המטבח ומכרתי את החמץ שבתוכם

הוצאתי כלי פסח לארגז וכך היה

ניקיתי יסודי רק מקרר שיש ושולחן וטאטאתי את הרצפה

אפילו לא שטפתי אותה כי זה היה מעבר לכוחותיי. גם בעלי לא היה בעניין 

זה מה שהיה באמת

שנה לאחר מכן הייתי שוב בהריון בפסח בחודש שמיני ועשיתי אותו דבר 

אני עשיתי רשימה של כל מה שצריך לנקות. חילקתי לפי חובה, מומלץ, אם מספיקים ומיותר. אח"כ לקחנו לוח שנה מיותר וכתבנו מהסוף להתחלה משימות לכל יום. לדוגמא המטבח צריך להיות מוכשר יום לפני פסח, אז יום לפני מנקים תנור ומקרר. השארתי זמן לבלתמי"ם.

לגבי הילד - עברנו לנשנושים שהם לא חמץ. למשל במבה, צ'יפס וכו.

מתחילים לנקות מהדברים שהוא לא מגיע אליהם (ארונות מטבח גבוהים, ארונות לא נגישים וכו)

הוא גם יכול לעזור לך לנקות. אני שמתי להם גיגית עם מים וסבון, נתתי סקוצ' והם ניקו מגירות, מדפים, משחקים וכל דבר עמיד. צריך סיבולת למים שפוכים ובגדים רטובים, אבל הם ממש נהנים מזה.

גם לעזור לרוקן ארונות ולחזיר חזרה ממש אהבו אצלי

רעיון מעולה החלוקה למשימות.

אני אלופה בלכתוב רשימות, זה דוחה עוד קצת את הישום🙃

לגבי הילד, הוא עוד לא בן שנה וחצי, אז מים וסבון זה אוי ואבוי לי לחלוטין. אנחנו עובדים עכשיו על להחזיר משחקים לקופסא, גם כן לא ממש עובד, בזה מסתכמת העזרה שלו

הבת שלי בת שנה ו3 ואחת התעסוקות האהובות עליה זה מגבון ומשימה איפה לנקות (את הקיר, בימבה, מקרר, ארון)

בטוחה שהיא תהנה גם ממשחק במים, ולך זה יתן אפשרות קצת לנקות כשהיא תשחק לידך במים.

לנו יש מרפסת אז אין לי בעיה שהכל שם נרטב ואחכ גורפים הכל

בקיץ אני אפילו לא טורחת לנקות אחריהם כל יום, השמש מייבשת ויום למחרת הם גם ככה משחקים שם שוב במים.

ואם זה בתוך הבית אז הייתי נותנת במקלחת או באזור אחר שבו יהיה לי קל אחכ לנקות את המים

היו לי 3 ילדים קטנים

ניקיתי רק מה שדחוף. ובשלב יחסית מוקדם, שבועיים לפני פסח הפסקתי לתת להם חמץ שמלכלך מאוד.

כמו קוסקוס. שקדי מרק לא קונים כבר חודש לפני פסח.

גם הפעם צריכה ללדת סמוך לפסח.

הבאתי מנקה לדברים הכבדים, מקרר, תנור, מטבח

וביום של בדיקת חמץ בעלי יצא ל 3 שעות עם כל הילדים ואני עשיתי שטיפה שלוקחת לי חצי שעה בד''כ, ב3 שעות

מה שהיה מושלם, זה שבגלל החג אז הבית היה יחסית מאורגן ונקי

והיה כיף לחזור לבית כזה.

הייתי במעייני הישועה 

כך שיש שם אוירת חג והיה נחמד

לי הכל זכור כחוויה נעימה וטובה (מקווה שגם לבעלי )

זה באמת נושא לשרשור אחר,

אבל אני בהתלבטות אם לנסוע דווקא לשם אם האשפוז יהיה בפסח עצמו. אז תודה שכתבת. 

אבל לא חסר כלום.

הם ממש מקפידים שלא יכניסו אוכל מבחוץ, בגלל פסח

אז משתדלים כמה שאפשר עם האוכל שנותנים.

זה בלי שרויה 

והאופציות מצטמצמות

אבל מבחינתי לא היה חסר כלום 

(סתם מצות ליולדת זה לא להיט..)

כי כולן באות בגלל ההכשרים

קחי בחשבון

מתי כן נהיה עומס

באותה שנה יצא שבת ושביעי של פסח צמודים

מכיוון שלא שיחררו בשבת וחג אז במוצאי שבת היה מפוצץ ולקח הרבה זמן השחרור

תל"מ ביום השואה

חוץ מלשריין 2 אחיינים לעזרה בערב פסח- אני בהכחשה

יפה שהאחיינים מגויסים לעזור.

בסביבה שלי הם לא ערים לקשיים של אישה בהריון.

יש להם תוכניות משלהם ולי לא נעים להפריע ולבקש

מדובר ב2 תיכוניסטים בנים

יחד עם בעלי- הם מתקתקים את הבית

ואני בתפקיד המפקחת

ההורים שלהם מבסוטים שהם לא מסתובבים להם בבית עם שגעונות של הטיפששעשרה

הם מבסוטים על ההכנסה

(גם מפנקים אותם בא. צהרים- מזמינים מאיפשהו...)

ואנחנו מבסוטים על הכח עזר

עשינו את זה גם שנה שעברה- והיה ממש מוצלח

גם להם וגם לכם.

נשמע פתרון מצויין, צריכה לחשוב אם יש לי תקציב שישתלם להם כי לסנגר אותם ככה לא רוצה ולא ילך, רוצה שיעשו את זה בכיף. את משלמת להם לפי שעה? גלובאלי על התקופה? 

אבל זה שווה לי כל שקל

התכוננתי לכל התרחישים:

לידה באמצע הניקיונות,

לידה באמצע ליל הסדר,

לידה בשאר הפסח...

בסוף המתוק יצא שבוע אחרי פסח... (בשלב הכי מאוחר אצלי)

בפועל - פשוט החלטנו שבמקרה הצורך בעלי יעשה את המינימום הנדרש, ונסגור חדרים וכו'. (היו לנו אז חמישה ילדים, אז לא היה שייך לחשוב על שהייה אצל ההורים במשך כל החג)

ואמנם כן הייתי בזמן הניקיונות בבית, אבל בעלי בכל זאת ניקה הרוב, כי הייתי חלשה וגמורה...

אז בכל מקרה לדעתי אי אפשר לבנות על האישה שתמקה, אלא הבעל או עוזרת.

שיהיה בשעה טובה!

ההורים רמזו שכל החג להיות אצלם זה יותר מידי,

וגם אני, אם לא אלד לפני החג, ממש ארצה את הפינה שלי עם המשפחה הגרעינית בחול המןעד אז ממש מעדיפה לדעת שיש לי בית כשר

לא יודעת אם יש משהו יותר משוגע מזה. ואכן באותה שנה הבית היה כשר אך לא נקי...

בגדול- מה שאת יכולה תעשי, לילד תמצאי קייטנות או בייביסיטר, ותביאי בחור או בחורה שינקו את מה שחשוב. 

אל תשתגעי ואל תנסי לעמוד סטנדרט של פסח רגיל, כי זה יגמור אותך. ללכת על המינימום הנדרש, ועם המון עזרה. שווה כל שקל...

חרדה לא היתה. בלגן היה בשפע. אבל גם שמחה ב"ה. והאמת שבאותה שנה כל היישוב פה היה מבסוט כי דאגנו שאף אחד לא יהיה רעב בערב פסח...ברית יצחק בליל בדיקת חמץ- על האש הגון שגרם לכל הגברים להיות שבעים ולא לאכול פריכית אורז עם קוטג' בפעם העשירית באותו שבוע.  ובבוקר- סעודת מצווה משביעה...

ליל בדיקת חמץ, כשהכל כבר רגוע, הגברים עושים על האש. אוכלים, מבסוטים, לומדים לקראת פסח. אחלה!

אנשים זללו את כל האוכל הטרי

תמיד בד''כ נשאר כמה מנות שאני לוקחת הביתה 

לא נשאר פירור

אבל כל פסח הייתי בהריון, כל פעם בשלב אחר 🙈

מה שאנחנו עושים כל שנה-

סוגרים כל מה שאפשר ומוכרים

מנקים את מה שחייב ורק ממש קרוב לפסח כדי לחסוך את האנרגיות שנצטרך להוציא בשביל לדאוג שהילדים לא יגעו שם

קונים 3-4 משחקים חדשים לפסח ואז לא מתעסקים עם ניקיונות של כל המשחקים (השנה מתלבטת לגבי זה, אם לנקות או שוב לקנות קצת)

ובעלי עושה את רוב הניקיונות....

להבין מה באמת צריך לנקות כדי שהבית יהיה כשר וזהו.

לא לבנות ניקיון אביב. מנקים חמץ.

ולהסליק את הקרקרים והעוגיות. זה הזמן לבמבה ציטוס וציפס

כמה שעות קודם, היה כיף...

ניקינו רק מה שצריך לפי ההלכה- יש מלא שיעורים כאלה, פסח ב3 שעות. זה לא 3 שעות אבל להבין מה באמת קשור לפסח ומה לא. למשל פירורים אין צורך לנקות. בכלל.

לקח לנו יומיים. בעיקר אני אמרתי מה לנקות ובעלי ניקה, אבל דוקא בתשיעי יש לזה יותר כוחות מבשביעי למשל..

וגם לא חששת מצירים כמוב הריונות אחרים מקסימום המאמץ יזרז אותי ..

הרעיון היה לעשות את כל הנקיון בבת אחת. כן חשבנו ותכננו קודם אבל שיהיה גג יומיים נקיון. ומאז עברנו למצב פסח. הבית נקי ואין חמץ. אנחנו אשכנזים אבל אז כן אכלנו קטניות בעיקר מבחינת חטיפים כמו שאת מתארת שמאד קשה בגיל הזה בלי.

ומיד עברנו למטבח פסח ככה שבישלתי כשלפ ואפילו הכנתי קצת אוכל במקפיא לאחרי הלידה...

תכלס זכור לי כשנה מושלמת.

אבל, יכול להיות שאם היה לי אןפציה לסגור את הבית וללכת להורים זה מה שהייתי עושה. אצלנו לא היה רלוונטי להורים שלנו אין מקום לארח אותנו לשבוע...

וזהו. יצא לנו ליל הסדר בבית חולים, האמת החלק הכי מורכב היה למצוא סידור לגדול שלא סאמת ממש גדול כשיוצאים למיון בשעת סריפת חמץ... אף אחד לא התלהב לקבל ילד אבל תכלס פשוט הנחנו אצל שכנים, הייתי פשוט בלידה......

בהצלחה! זה תקוםה מהממת ללדת אגב מבחינת מזג אויר- סוף ההריון הכבד בחורף וכשהץינוק מגיע אביב ונעים להזתובב, מאד בריא ליולדת שיש שמש ויוצאים לשאוף אויר, לא טיולים כמובן אבל נעים לשבת בחוץ....

להשלים שינה בלילות קיץ קצרים...

חח

לבן שלי יש בר מצווה בחודש אחר לגמרי וזה נשמע לי הרבה יור מורב התאריך.

לקראת לידה המקסימום שלי זה לדרוג מהברית אני לא רחבת אופקים עד כדי חישוב הבר מצווה, מועד הגיוס וכל היתר.

כשיגיע, נתמודד עם זה

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.

נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.

אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

צריך למצוא מישהו במשפחה או חברים שיודע 'להזרים' אוירה

ולבקש ממנו את השירים שרוצים

אחרת זה לא תמיד קורה

אם יש מישהו כזה שמודע למה שרוצים ויודע להוביל זה יכול להיות ממש מוצלח

האמת שבניגוד לרופא מוהל הרבה יותר מומה ומקצועי בזה,אלא אם כן זה רופא יר'ש שעושה כל יום בריתות.

כן כדאי לבדוק אם המוהל מופיע ברשימה של המוהלים של משרד הבריאות והרבנות הראשית כי ככה את יודעת שיש עליו פיקוח ושהוא באמת מומחה.

אני חושבת שלגבי הטקס עצמו תדברו עם המישהו מהמשפחה ומהזמומנים שיוכל לנהל את הטקס איך שאתם מעוניינים, כי לא כל המוהלים יודעים להגיש טקס יפה,ואם יש מישהו במוזמנים שיודע הוא ישמח לעשות את העבודה 

1. לברר על המוהל שהוא באמת טוב. גם עם רשיון וגם המלצות מאנשים שלקחו אותו.

ואפשר לשאול גם איך הוא מבחינת ניהול הטקס אם זה חשוב לך.

2. אם אתם גרים בקהילה, אז להודיע גם לחברים מהקהילה על הברית, במיוחד כשזה תאומים זה מרגש עוד יותר וכשיש הרבה אנשים גם אם חלקם שכנים שלא נשארים לסעודה עצמה, זה מוסיף.

3. אפשר להדפיס את סדר הברית ולחלק. רק ממליצה לתת מראש למישהו אחר לחלק, אחרת זה יכול להישאר בתיק של העגלה....

4. למצוא דוד/חבר שידאג לשירים והאווירה שאתם רוצים.

5. בברית של תאומים בנים, לפי הידוע לי לא עושים את 2 הבריתות ברצף. אז צריך עוד מישהו שיעביר שיעור או משהו כזה בין הבריתות. (ויכול גם להיות שהבריתות לא יצאו באותו יום.... מקווה בשבילך שלא יקרה, אבל כדאי לקחת בחשבון מצב כזה)

שיהיה בשעה טובה בידיים מלאות, בבריאות ובשמחה!!!

השאלה אם אפשר לעשות ברצף? מסיימים עם אחד ומיד מתחילים את הברית השניה?

הייתי לפני שנים בברית של תאומים, ואז שמעתי את זה לראשונה שעושים הפרדה. שם היה שיעור קצר שהסבא העביר בין הבריתות.

ומה שכתבתי לגבי אופציה ליום נפרד, זה במקרה של פגים, או צהבת לאחד או אפילו אחד נולד לפני שקיעה ואחד אחרי... 

את כל השלבים של הטקס - אחד אחד.

אני עשיתי ברית לתאומים.

לקחתי מוהל שקוראים לו שי עובד. הוא מוכר באיזור ירושלים. הוא עשה את הטקס והתאים לפי מה שביקשנו. הדפסנו שיר שרצינו והוא דאג לשיר אותו. היינו מאוד מרוצים!

ממליצה לך לדבר אחרי הלידה עם המוהל שתרצי כי לתאומים לוקח לפעמים יותר זמן עד הברית אם נולדים מוקדם. לא היה להם ביום ה8 ברית. הוא היה איתנו בקשר עד שהיה מותר לעשות להם.

יש גם שיטות שונות אצל תאומים אם עושים להם טקס ביחד או טקסים נפרדים. עשינו ביחד וזה היה מאוד טוב ולא בנפרד לכל אחד

יש לי איזו מחשבה שאולי שצריך לקחת בחשבון משקלים שונים של הילדים.

תאומים הרבה פעמים נולדים קטנים ולא עושים להם ברית מיד ואז יכול להיות שאחד הילדים כבר מוכן לברית מבחינת משקל או צהבת או אני לא יודעת וכבר צריך לחתוך ואילו לשני צריך לחכות.

אני חושבת שבמצב כזה לראשון עושים ולא ממתינים ולשני עושים כשהוא מוכן.

אז גם את זה צריך לקחת בחשבון מראש מבחינת תכנון אירוע.

בשורות טובות 

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.