טוב אני רוצה לא "לשמוע" עד גיל 25 כזה
איך להתמודד עם הלחץ של ההורים שלי?...
טוב אני רוצה לא "לשמוע" עד גיל 25 כזה
איך להתמודד עם הלחץ של ההורים שלי?...
תשבי איתם לשיחה. תסבירי להם את הסיבות למה את לא רוצה לשמוע.
ותזכרי שההורים שלך רוצים שיהיה לך טוב. אם הם יבינו שזה מה שטוב לך, יהיה לכולם הרבה יותר טוב וקל
אבל קודם, כדאי שיהיה לך ברור עם עצמך למה את לא רוצה.
ותהיי פתוחה אם יש משהו, או שאת מחליטה פתאום שכן באלך.
ובלנ"ו אולי יוכלו יותר לעזור לך
גיל 25 זה כשאני מסיימת את הלימודים.. אני לא יודעת מה יהיה באמת עד אז אבל...
פשוט זה מציק להרגיש כאילו אני מתכוונת להתחתן אבל עושה לימודים במקום... אז באלי להוציא את זה מהראש ולהתמקד בחיים של עצמי
לא להגיד "אולי אני אצא איתו עכשיו ואולי לא"
לא לשמוע מראש! בהגדרה
תודה רבה!
הם לא מסכימים איתי... הם טוענים שכולם עושים את זה תוך כדי הלימודים (לא נכון!)
הם חושבים שלהתחתן רק יעשה לי טוב ואני חושבת שיעשה לי רע
לגבי לנ"ו...לא צריכה הרבה עזרה... בעיקר רוצה לשתף ולהיעזר על הדרך
כולם מתחתנים תוך כדי לימודים?
אולי במקצועות היותר ״נשיים״, או במכללות מסוימות בהם התשלום גבוה מאוד והלימודים, בהתאמה, נעשים בהליכה…
לא במקצועות הנחשבים לקשים ומאתגרים - וברגע שאת נשואה, בהכרח לא ניתן להשקיע בלימודים כמו שצריך.
צריך לתחזק בית, ולפרנס, שלא לדבר על מה קורה אם מרחיבים את המשפחה בזמן התואר ואיך זה משליך על האפשרות להשקיע בלימודים הקשים.
כרגע,
או שאת מנסה לכבוש את הרגשות שלך ואת המקום שבו את נמצאת כרגע..
בזה זה תלוי
לדעתי המדד צריך להיות האם כבר מפריע לך העובדה שאת לבד. שאת רוצה להתקדם. שאת רוצה קשר עמוק.
אם זה קיים, זה גם לא חייב להיות באותה עוצמה כל הזמן..
אם את לא שם כרגע, זה נורמלי. אבל אולי תהיי שם רק בגיל 26. או כבר ב24. איך אפשר לקבוע מספר?
האם נכון לדחוק את הרגשות האלה, זה יכול לכלול בדידות וחוסר מימוש עצמי ועוד ועוד, זה נכון לדחוק את זה רק בגלל שקבעת גיל שעד אליו לא תשמעי?
אני רוצה קשר עמוק וחבר נפש ואני ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש רוצה ילדים.
אבל אני לא בשלה לזה.
ואני עסוקה בלימודים.
אני פשוט לא רואה את זה קורה עד אז, אז בשביל מה לנסות בכלל?
להדחיק את הרגשות שלך זה שווה את זה.
להגיד שאת לא בשלה-בוגרת מספיק זאת אמירה משמעותית. אם היא נכונה - את צודקת שכדאי לחכות. אבל מי אמר שהיא נכונה. ומי אמר שלא "תתבגרי" עד גיל 25? ומי אמר שזה יקרה עד אז. נכון בכלל להחליט על יעד?
תחשבי האם זה בכלל נכון לומר שאת לא בוגרת. ואם כן, איך תתבגרי. זה משהו שחשוב שיקרה גם גלי קשר להקמת משפחה
זאת אמירה משמעותית וזה ההרגשה שלי שאני חושבת שהיא נכונה. בגלל שאני רוצה לבנות את עצמי בלי קשר להקמת משפחה זה ופגישות לא הולך ביחד...
אוקיי אני אף פעם לא הצבתי יעד אבל נמאס לי. הייתי כאילו לא יוצאת כמעט אלא אם כן זה היה כאילו הצעה שמשמיים לא יכולתי להתחמק ממנה וכבר שמעתי פרטים והכל, אז רק בשביל הסיכוי שאולי יכול להסתדר הייתי אומרת כן. ואז יוצאת פגישה שתיים שלוש גג וחותכת. ואז הפסקה של חצי שנה מינימום. מבינה שאני לא מוכנה. וזה בעייתי ככה... כי לדוגמא הבחור האחרון שנפגשתי איתו כתב לי שהוא עכשיו לא שומע הצעות כי הוא סוג של מחכה. ויצאתי איתו לפני חודשיים... בסך הכל 3 פגישות. במצב אחר הייתי אמורה להמשיך כי אצל בנות לא מתחברים על ההתחלה אבל זה לא היה קשור רק אליו זה קשור ל"אני לא ממש רוצה נישואין בשביל להשקיע עד כדי כך". אם כבר היה יוצא חיבור טוב הייתי כן אומרת שדברים יסתדרו תוך כדי אבל אם לא אז סתם חבל... ומה הסיכויים? עכשיו יש לי יסורי מצפון מרגיש לי כאילו הוא מאיים עליי בדרך מעניינת... הוא חמוד אבל שלא יעשה את זה למה יצאתי איתו מההתחלה אם אני לא מוכנה זה היה הטעות... אז פשוט לא לצאת. לשכוח מזה עד שמאה אחוז אני מוכנה. ואני בספק אם זה יקרה לפני גיל 25 אבל צריך להציב יעד איפשהו כדי להיות עם ראש שקט😏
תודה
והוא כבר עובד ויכול לפרנס ולהחזיק בית (ואת ממשיכה בלימודים בלי דאגות פרנסה) - לדעתי התנאים יוכלו להתאים להתחתן במצב כזה….
אבל בשביל להכיר מישהו מתאים צריך לצאת... זה תנאים שצריך להכיר מישהו בדרך עקיפה
איך תתמודדי איתי???
מה קרה לך??
חשבתי שאת מבינה שאני לא מוכנה את כאילו חושבת שזה טוב לי להתחתן?! לא, נכון? יופי.
וחוץ מזה מה אכפת לך שתהיה לך עוד חברה בסטטוס של בלי מטפחת


הרמוניההופה
אני אהיה נשואה!
עברי אנכיהקטע הוא, שלמרות שבע"ה עת תשימי מטפחת ממש ממש בקרוב, אולי עדיין תצטרכי חברה בלי מטפחת.
לזה היא התכוונה.
אבל אם מכירה כאלה עם כוכע, אז אין להן מטפחת..
אני מחפשת נסיך.
כאילו בת כמה את עכשיו?
23 וחצי
דבר ראשון אני מבינה אותך כי אני גם במחשבות על העניינים האלה
ממש מבינה
וחוצמזה באמת זה תהליך, אני מנסה להגיד לעצמי שלא יותר מדי לתכנן מראש מתי, כי יכול להיות שיגיע ברגע הנכון גם לפני שאני חושבת(:
וואלה ממש מבינה אותך אני גם ויתרתי על הצעות טובות כי הרגשתי לא מספיק מוכנה(:
אני עדייןלא יודעת מה אני חושבת על זה..
אפשר לשאול בת כמה את?
אני סבבה עם עצמי יותר קל לי אבל כבר מפעילים עליי לחצים
ובאמת מכוונות טובות
תתחתני כשתרגישי מוכנה גם אם זה יהיה בגיל 30. פס הייצור הזה לחתן אנשים זה לא מתאים לכל אחד, ואם זה לא מתאים לך אז לא מתאים לך ואין מה להתבייש בזה.
אני אעיף בבעיטה את הקולות שמפחידים שיגמרו הבחורים הטובים! ואני אצחק בפנים למי שירחם עליי שאני לא נשואה! וגם אתן לו בעיטה!
חשבת כמה מבחורי ישראל יחכו עד גיל 25 בשבילך??
אתה לא הבנת את המצב.. אני לא רוצה לחכות, אני נאלצת...
נאלצת , רוצה מה זה משנה.. בחורי ישראל מגיעים לאותה תוצאה בסוף שהם צריכים לחכות לך..
סתם נו למה את חושבת שאת נאלצת?
אל תדאג. זה רק בחור אחד, והוא לא מחכה, הוא הולך ומשתבח. דבר שני, עדיף לו לקבל אותי יותר מאוחר ומוכנה מאשר בוסר חחח
אמרתי כבר, כי אני לא בשלה...
אתה יודע שיש לי חברה בגילי שכבר גרושה? זה לא העיקר להתחתן זה איזה חיים יהיו אחרי זה.
הוא הולך ומשתבח בדיוק כמוך..
בסוף אנחנו מתחתנים עם מישהו ברמתנו אז אני מסכים איתך ממש
לגבי חברה שלך מאוד מצער לשמוע אבל אני מסכים שהעיקר זה לא להתחתן , החתונה זה הסיפתח לחיים שלמים אחריהם
מההה?? ואוו זה מאוד לא שגרתי
זה שיא אבל ב"ה...
מכירה בנות שהתחתנו בגיל 19 והתגרשו אחרי שבועיים ונתקעו עם זה להרבה שנים
את מכירה גם רווקות פשוטות?? או שכל סיפור יותר לא שגרתי מהשני
תכירי לנו אותן חחחח יש פה אחלה מבחר
מי זה לנו?
ואני לא יכולה להכיר בנות שאני מכירה לאנשים שאני לא מכירה.
לבנים החמודים בפורום..
וכמובן שזה היה בצחוק
אני:))))אחרונהאישית, אין לי הרבה אפשרויות
שואל בשביל חבר😉
ברוך הנמצא☺️גלעד חייםולא הבנתי את השתי מילים האחרונות😉
חששתי לרגע שידיחו אותיגלעד חייםמשוועים פה לכל איש חדש 
ברוך הבא(:
ברוכה הנמצאתגלעד חיים
ניגון🌿זה די שקוף אבל סגור
@כקדם יקראו לכם!
מה עושים כשמתגעגעים?
ואל תגידו לי הזמן יעשה את שלו
וזה געגוע לא רק לקשר אלה למשו עמוק יותר למשו שלא היה
אבל יהיה מתישהוא בעתיד?
כיסופים מין געגוע שטבןע בתוכי
לגודל או לעצמי או למשו לא קיים משו נסתר, נעלם
לא יודעת להסביר בדיוק🙈
ואני מבין אותך מאוד!!
אני חושב שיש כמה כלים שעזרו לי ואוליי יכולים לעזור גם לך הלוואי
אז הדבר הראשון זה להשלים עם הרגש הזה ולהכיר בו, בלי לדחוק אותו לפינה. לתת לו מקום אמיתי
והדבר השני זה להתעסק בהווה. לי היה עוזר מאוד להתאמן,לסדר את החדר, לצאת לטייל
והדבר השלישי, אם זה ניתן אז ליזום איזו שיחת טלפון, או בהודעות לשמוע קצת היה יכול לעזור
צודק ככ באמת מנסה למצוא כל מיני דברים לעשות אבל כשקשה תמיד הגעגוע בא ונכנס בלי רשות ומציף..
וליזום שיחת טלפון התכוונת עם למי שאני מתגעגעת? או סתם לפרוק לחברה?
אם זה אפשרי אז למי שאת מתגעגעת, אם לא אז לחברה
חחחח תודה אבל 🙏
הלוואי שתהיי אחרי זה
יש לי שאלה לחכמת ההמונים..
מה הייתם עושים אם אתם מגלים שמישהו שאתם מעריכים וסומכים עליו שיקר לגבי פרט קטן אבל כזה שמשפיע עליכם, תתעמתו איתו ישירות? תבדקו קודם את הרקע? או תתנו לזה לעבור כאילו לא קרה?
והוא לא יודע שאתה יודע?
כי אני הרבה פעמים התעלמתי.../:
זה הכי קל להחליק את זה
אבל בסוף זה נשאר כיווצוצ בלב וזה יוצא בהזדמנות אחרת
אז אני הייתי מדברת איתו דוגרי אומרת לו לא כועסת עלייך(:
אבל שתדע...
לא מדבר על זה וממשיך כאילו לא קרה,
אבל סתם חשבתי שאם פותחים את זה זה יכול דווקא יותר לקרב בינינו כי אז מבינים את הצד השני ומה עומד מאחורי השקר לפעמים זה מכוונה טובה
טוב זאת חברות אמיתית שלא מפחדים להגיד..
גם האמת בסוף הכי טובה גם אם היא קשה וכואבת או פוגעת
כילו שממשיכים להתבחבש ועע לא אומרים אותה זה עושה יותר גרוע
קיצור שנזכה הלוואי
גלעד חייםאבל רק אם אפשר לא לכעוס.
כנות תפתור את הכל, אחד החברים הכי טובים שלי פגע בי בלי לשים לב, אז אמרתי לו "אחי, פגעת בי" ובסוף זה רק קירב ביננו יותר.
לראות דרך קירות מאתגר פי כמה את חובת שמירת העיניים - שריטות ליליות
מי שרואה דרך קירות, רואה דרך עצמים בעצם? או רק דרך קירות? והוא לא רואה קירות או שהוא רואה אותם ודרכם?
כמו חלון שקוף
שאתה רואה חלון אתה רואה רק את המעבר? אתה רואה גם את החלון
(לכולי עלמא. ואם מישהו יגיד עד אין סוף, יש דבר בטענותיו) אז המוח לא מבין כלום....
אנשים מכסים את הפנים עם הידיים? די נמאס.
(ולא, אל תעשו את השרשור הזה עם תמונה של אדם שמכסה את הפנים עם הידיים)
הקטע הוא ש20 דק' מהן היו חיוניות
וכל ה11:40 הנותרות היו אופציונליות גרידא
אני לא בנוי לזה
האמת היא שהייתי יכול לשבת בחוץ
טוב לפחות זה לא היה בינג' על סרטי הארי פוטר או שרשורי היא סבבה והכל
ישבתי הרבה מאוד שעות על המחשב אתמול (ועל האח הקטן שלו). כולן היו יעילות לכשעצמן (הזמן היה מנוצל) אבל בדיעבד היה נכון לשבת פחות.
פתית שלגאז יהיה אפשר לשבת מול העץ ולא מול המחשב