לא קרה לי

אבל שולחת לך חיבוק

נשמע כל כך לא קל ואת כל כך גיבורה!!

הקב"ה בעז"ה ישלח לך תינוק במהרה בקלות ויידים מלאות!

תודה לך!

מתנחמת בזה שלפחות רואים שכן יש סיכוי גם ללדת - לא שכל ההריונות נפלו...

אבל עדיין

ומאחלת לך שלעולם גם לא יקרה לך!

צריך לעשות ברור של הפלות חוזרות

יש פה בנות שיידעו להמליץ

שהשם ימלא חסרונכם בקרוב

אני אשמח באמת לשמוע המלצות, ואצטער רק על הניסיון המר שגרם לבנות לדעת מה להמליץ...

אני מטופלת אצל פרופסור כארפ.

עזר לי למנוע המטומה בהיריון אחד (אחרי שהיו ב2 היריונות קודמים המטמות) וכמובן המליץ על זריקות ותמיכה.

ההיריון החזיק.

תחפשי פרופסור שמתמחה בהפלות חוזרות.

לי הוא היה השליח שהתאים לי

כמובן שלח אותי לכל הבדיקות האפשריות...

הכל יצא תקין...

ואז החליט על טיפול בזריקות וכדורים.

בהצלחה יקרה

אל תתיאשי. בעזרת ה' ההריון המופלא יגיע. 

דרך אגב גם אצלי שבקושי היה בחילות היו  הפלות כשהקאתי את חיי הבנתי שההיריון תקין... 

מי זה פרופסר כארפ? איפה הוא מקבל?

בהיריון הזה שעכשיו נפל באמת היתה המטומה. הרופאה אמרה שזה לא קשור להפלה, אבל לא יודעת...

היא גם אמרה שהיעדר הבחילות גם לא קשור, אבל לזה כבר קשה לי להאמין... כשיש 3 ככה ו-3 ככה - קשה לי מאוד להאמין שאין שום קשר. סטטיסטית סביר להניח שכן.

ומה זה הזריקות והכדורים שהוא נתן לך?

יש לי חברה שעכשיו בהיריון עשירי, אחרי 4 הפלות ו-5 לידות, בשבוע 10, ולחוצה לחוצה לחוצה...

וכל הבדיקות האפשריות יצאו תקינות גם לה...

אני מתפללת שיגיע, אבל אלוקים - אם זה מה שקורה לי בגיל כל כך צעיר, מה יהיה בעוד 10 שנים?
אני הגעתי ממשפחה של 10 ילדים, וזה פחות או יותר מה שאני רוצה...

אבל מתחילה לאט לאט להבין שאני אאלץ להוריד ציפיות... לאמא שלי ב"ה לא היתה אפילו הפלה אחת. וגם מהיפראמזיס היא לא סבלה...

והבנות שלי שואלות אותי כל הזמן מתי יהיה לנו תינוק...

אחרי 2 הפלות רצופות הוא יעשה לך בירור מקיף.

לי נתן זריקות תמיכה הורמונליות. ודופסטון עקב המטומות שהיו.

היו לי היריונות עם המטומה ולא הפלתי.... אבל היה מלא דימומים.

אז הוא החליט לתת דופסטון בשילוב זריקות ולא היה פעם ראשונה המטומה ולא נפל.

הוא מקבל בתל השומר.

שווה ללכת אליו ליעוץ. מוציאים טופס 17

מעניין, הרופאת נשים שלי אמרה שאין בכלל מרפאת הפלות חוזרות... אבל כן נתנה המון הפניות - להמטולוג, ייעוץ גנטי, היסטרוסקופיה, והפניה להריון בסיכון להריון הבא.
אני אשאל אותה שוב עליו ספציפית, אם אפשר עם התחייבות

מה זה דופסטון בדיוק? מה הוא עושה?
ומה זה הזריקות האלה? פרוגסטרון?

תודה רבה רבה, אני אברר באמת!

מה כל כדור או זריקה עושים...

לא שאלתי לעומק...שווה לשאול את הרופא המטפל.

בטח שיש מרפאות להפלות חוזרות.

לא הרבה אבל יש.

לי הרופאת נשים נתנה הפניה והלכתי לתל השומר.

יש נראה לי גם בבאר שבע ובעוד מקומות.

הרופאה לא עשתה לי בירור. זה לא ההתמחות שלה. עדיף ללכת למומחה בתחום.

תקראי באינטרנט על פרופ' כארפ זו בדיוק ההתמחות שלו. הפלות חוזרות..

הוא מבוגר. יש לו ניסיון רחב. 

אצלי לא נתן זריקות קרישיות.

גם בזריקות היה רק תמיכה הורמנלית.

אבל אני הבנתי שהזריקות שנתן נועדו לעזור בהשרשה של ההיריון ומשהו שקשור לגופיף צהוב אבל לא התעמקתי..

ללכת להמטולוג זאת התחלה מצויינת

וגם לעשות היסטרוסקופיה

שה' ימלא חסרונכם במהרה!!

שיתקבלו כל האיחולים והתפילות!

אני מקווה כל כך שימצאו את הבעיה במהירות ושזו תהיה הפעם האחרונה, לי ולכולנו...

בבריאות ובשמחה בקרוב ממש

ושהחיבוק הבא לך, לי ולכולנו יהיה רק בהריונות שמחים

וואי איזה סבל, איזה כאב , שה' ימלא חסרונכם בקרוב ממש בידיים מלאות!

אני בוגרת הפלות חוזרות לצערי, ההפלות התחילו אחרי שילדתי 2 בנים מתוקים. סה"כ היו 9 הריונות שלא צלחו (מתוכם לידה שקטה והריון מחוץ לרחם) . עברתי בירור מקיף ומלא אצל פרופ' כארפ שיצא תקין ובירור קרישה שגם יצא תקין. לרוב הבירור יוצא תקין, לפעמים יש בעיות קרישה שעם קלקסן/ אספירין פותרים את הבעיה

אצלי פרןפ כרפ גם נתן זריקות וכדורים ולא עזר לכן החלטתי לעזוב אותו. באיזה שלב היה נמאס והחלטתי ללכת עם הלב שלי, באותו יום של גילוי ההריון הפסקתי לעבוד (עבודה מעט פיזית) , ביקשתי תמיכה חזקה בזריקות, אספירין וכדורים וב"ה ההריון הזה הצליח

גם אני אמרתי לא מונעת בילד הבא כי לא אדע מתי עוד אצליח ומה קרה? חודשיים אחרי הלידה נכנסתי שוב להריון שב"ה היה גם תקין וחזרתי על אותם דברים שעשיתי בהריון הקודם. הכל היה משהו *שאני* ביקשתי מהרופאים (שמירה, כדורים וזריקות) כי כולם אומרים בואי נחכה נראה מה יהיה עם ההריון ואם יהיה צורך נוסיף תמיכה, אבל למה? למה לחכות לבעיות? למה לחכות לדימום? תתנו תמיכה חזקה מההתחלה וזהו. התעקשתי על זה וה' עזר לנו

מחזקת אותך, שיש ניסים, יש בורא לעולם ומבטיחה לך שהןא לא מקפח אף אחד  לפעמים הדרך קצת ארוכה...

תתחילי עם בירור קרישה ומה ששלחו אותך גם אם זה לוקח קצת זמן עדיף כן למנוע עד לסיום הברור

אם בורא עולם רוצה לתת לך הריון הוא ישלח את זה גם עם מניעה. אני הבאתי את 2 הקטנים שלי עם מניעה ודווקא זה נקלט, אז אם בורא עולם רוצה הוא יכול הכל

חיבוק חזק!! 💔

אמאלה, לא רוצה לחשוב על זה בכלל - לידה שקטה, היריון מחוץ לרחם, ועוד 7 הפלות "רגילות"???

שלעולם לא יקרה לך שוב, לא לך ולא לאף אחת מנשות ישראל!!!

מה זה בדיוק הכדורים והזריקות שנתנו לך? מה זה התמיכה?

ועבודה פיזית - אני מבינה למה לא, אבל אני מתכנתת - יש טעם להימנע גם מזה בהיריון הבא? ומה עשית עם הילדים והבית?

ונכון, אלוקים יכול לשלוח לי ילד גם עם מניעה, אבל נראה לי שאחרי הבירור הזה - אני עם מניעה גמרתי...

ולא משנה כמה קשה יהיה ההריון הבא...

תודה רבה רבה על ההבנה והתמיכה, כל כך עוזר שאת מבינה אותי, אבל עצוב כל כך שהגעת למקום כזה שאת מבינה את זה כל כך טוב...

פרופ כארפ יושב בתל השומר ומקבל בפרטי גם באיזה מקום בארץ. הןא מפנה בעיקר לבדיקות קרישה מקיפות, קריוטיפ ל 2 בני הזוג, סיווג רקמות, היסטרוסקופיה/צילום רחם. לרוב הכל יוצא תקין (פרט לקרישה) והפרוטוקול שלו די זהה לכולם. זריקות פרגניל- שהבנתי שלא משוןק בארץ והתחליף שלו אוביטרל, דופסטון ולעיתים גם אספירין.

אני ברגע שגיליתי על ההריון אמרתי לעצמי זהו, אעשה הכל כדי להחזיק אותו בעזרת ה' כמובן והחלטתי שאני לא הולכת לעבודה ויהי מה (עבודה קצת פיזית) , הרופאים שלי בעבר הרימו גבה שלא קשור עבודה פיזית להפלה אבל אני הרגשתי שזה כן קשור וכן התעקשתי על תמיכה חזקה ממה שקראתי באנטרנט. בחסדי ה' הגעתי לרופא צדהים מהריון בסיכון בשיבא שזרם איתי בהכל. נתן לי שמירה מההתחלה ממש..אני ניסיתי פרגניל בעבר שלא עזר אז התעקשתי על זריקת פרוגרסטרון כל יומיים, דופסטון ונתנו לי אספירין . וב"ה זה עזר. חזרתי על הפרןטוקול הזה גם בהריון שהגיע ממש אחריו וגם ילדתי ילדה בריאה

לא בהכרח שהזריקות והכדורים יעשו לך הקאות יתר, ממש לא מחייב ...

היה לי בבית 2 ילדים בני 11-12 אז הם די גדולים ועצמאיים , נחתי עם רגליים למעלה לרוב, בישול רק בישיבה , לא שטיפןת, לא טיטוא של הבית, לא מצעים כלום כלום. עד שבוע 12-13 , המזל שלי שבעלי זרם איתי.

גם בהריון אחריו שכבר הייתי עם פיצי בן חודשיים בבית נחתי ממש , חוץ מלטפל בו וקצת בישול לא עשיתי כלום.

לא היה לי ברירה.

משתפת עוד שהתחברתי גם לקו הצניעות וקיבלתי קבלות וידועת שזה גם מה שעזר לי

העיקר בידיים מלאות ילד בריא ושלם!!❤️

אחרי שני ילדים אני חוויתי מספר הפלות (כולם בשליש ראשון) ואחרי בירורים , כשלקחתי תמיכה הורמו ההריונות הבאים בה נולדו לנו עוד ילדים.

בעז"ה תזכו לראות עוד הרבה נחת!

רק שאלה - מה זה בדיוק תמיכה הורמונלית? פרוגסטרון? וממתי מתחילים לקחת את זה?

ראיתי שעוד בנות ציינו כאן - תמיכה הורמונלית, זריקות, כדורים...

אלו זריקות שניתנות למטופלות ivf ומזריקים/ נוטלים מתחילת ההיריון עד שליש שני לפחות.

זה מחזק את ההורמונים שאמורים להיות באופן טבעי בגוף.

אמנם במקרה הזה ספציפית אין לי ניסיון אבל באופן כללי לגבי רופאים אם יש צורך ממש תתעקשי ותלכי לרופא אחר, הרבה פעמים הם הולכים לפי הפרוטוקול ויכולים להגיד שאין סיבה נראית לעין, אבל בשבילך, חבל לנסות שוב כך.

חיבוק❤️ ושיהיו שליחים טובים

אבל היא כן אמרה מעצמה שאם אני רוצה היא יכולה לתת לי אספירין בהריון הבא בכל מקרה

וכמובן נתנה לי הפניות לעשות בדיקות מקיפות, והפניה להריון בסיכון להריון הבא

כך שמאמינה שאני אוכל כן לבקש תמיכה הורמונלית, עכשיו שאני יודעת שכדאי...

בהריון עם הבת הקטנה שלי סבלתי נורא מההיפראמזיס - בחילות, הקאות, עירויים, חולשה נוראית ועלפונות...

אבל עכשיו - לא מעניין אותי בכלל כמה סבל זה יהיה, העיקר שיסתיים טוב, בבקשה ה'!

ואני מניחה שזריקות כאלה בהחלט יגבירו את הבחילות, אבל אם זה יגדיל את הסיכוי שזה יסתיים בילד בריא - הכל הכל כדאי...

ואומרים באמת שהורמונים מוגברים קשורים לבחילות=פחות סיכויים להפלה... אבל אני לא רופאה🤷🏻‍♀️

את ההיפראמזיס אני מכירה היטב לצערי עם שלל הנספחים:/

מקווה שיהיה לך הריון בריא בלי יותר מידי בחילות💗

אבל תודה!

מעניין באמת, אולי אם הבת הקטנה שלי באמת היו הורמונים מאוד מאוד מוגברים עם כך, כי הבחילות התחילו בשבוע 3 לפני שגיליתי הריון...

בטח אם יש ברקע המטומה

ולא לקחת מדללי דם ללא יעוץ המטולטגי

מנסיון שלי-

כרגע בשבוע 30... הריון שישי (בידיים מלאות - אמן)

בבית 2 ילדים מהממים (תעשי חישוב... )

יש לי קרישיות מאובחת (קלה... עשיתי בירור קרישיות מקיף)

וגם היסטוריה של המטומה

וההמוטולוג שלי- שהוא ממש מומחה להריונות

(שטוען לא פעם שגניקולוגים מחלקים מדללי דם כאילו זה סוכריות...) אמר לי במפורש שעם הרקע של ההמטומה- זה סיכון מידי ויכול יותר להזיק מאשר להועיל

מאחלת לך מכל הלב לחבוק תינוק

מכירה את הכמיהה הזו מקרוב והיא שוברת את הלב

אני גם מאחרת לך שתצליחי לחיות חיים מלאים של היש

ולא להישאב לעולם המצומצם של הציפיה והאין...זו ביצה טובענית 

גם אם רופא מומחה להפלות נותן לך דברים שקשורים לקרישיות

תבררי קודם את העניין אצל המטולוג

(אומרת את זה מנסיון גם)

וטוב לדעת, לא ידעתי שיש סיכון בלקחת את זה!

אבל כן, ב"ה, זה גורם לי מאוד להעריך את הבנות שכן יש לי, אבל זו באמת ביצה טובענית...

אפילו בהפלה הראשונה שלי, כשהייתי בסך הכל כמה חודשים אחרי לידה! עדיין...

תודה רבה רבה, ושלעולם לא תעברי את זה שוב!!!

לי היה בתוך שנה וחצי

הריון כימי, אחכ הפלה שבוע 8 (היה דופק והפסיק)

אח"כ עוד כמה הריונות כימיים. משהו כמו 4 או 5.. כבא לא זוכרת

(הריון כימי זה שיש עליה בבטא אבל לא הגיע לשלב של עובר/שק הריון)

עשיתי המון בירורים, הכל היה תקין

באמת יש את הגישה של לקחת פרוגסטרון וגם אספירין

גם כשלא מוצאים את הסיבה

אצלי בסוף התברר שהיה לי דלקת באנדומטריום (רירית הרחם), טיפלנו בדלקת וב"ה עכשיו אני בהריון מתקדם.

אבל בזמנו דיברתי עם מכון פועה

המליצו לנו גם לעשות בדיקות יותר מקיפות לזרע, כי לפעמים הבעיה נובעת מזה.

חיבוק ענק

הפלות בשבוע 9,11,8

בנוסף גם כמה כימי

וגם בין הילדים הבאים היו לי עוד הפלות.

היו לי 2 גרידות והשאר נפלו לבד....

הרופאים לא המליצו על בדיקות לזרע, אני אשאל באמת בייעוץ גנטי, תודה!

וגם פרוגסטרון ואספירין אני אשאל אם לקחת בהריון הבא, מה אכפת לי? מקסימום אני אקיא יותר, העיקר שבסוף אני גם אלד...

השאלה היא רק אם במקרה של היפראמזיס אפשר לקחת את כל זה שלא דרך הפה

וואו, קשה מה שעברת... שמחה בשמחתך! שיהיה בשעה טובה, בקלות בבריאות ובידיים מלאות!!!

לקחת קבוע מינון נמוך, רק בזמן הוסת להפסיק

פרוגסטרון- יש בנרות וגינליות. כך שזה פותר את העניין בהקאות.

יש לי קרובת משפחה שעברה הרבה הפלות, אחרי שילדה כמה ילדים

כל הבדיקות תקינות

לקחה מלא דברים רק בשביל האולי לא יועיל לא יזיק. ועדיין הפילה.

בסוף הלכה לפרופסור גדול ממש  (שמחה יגל אם שמעת עליו), הוא אמר לה לשנות בכלל כיוון

לדאוג לעצמה, לנפש שלה, וגם לפיזי. אוכל טוב. פעילות גופנית. ויטמינים

והמליץ לה לא לעבוד בחודשים הראשונים.

באמת היא הצליחה לקבל שמירה, אחרי הרבה בירוקרטיה. ישבה בבית הריון שלם וילדה תינוק בריא ושלם.

עכשיו שוב היא בהריון, והיתה בבית עד חודש 6. לא קיבלה שמירה הפעם אז חזרה לעבודה כשהרגישה שהיא גם רגועה יותר עם ההריון.

ההפלה הקודמת שלי באמת היתה בתקופה של מתח ולחץ שכמעט לא אכלתי וירדתי המון במשקל ממש לפני ההריון...

אבל דווקא עכשיו היה רגוע, אם כי לא עד כדי כך - שמירה, פעילות גופנית וויטמינים

תודה רבה!!!

קודם כל פרוגסטרון

וגם, למרות שבדיקות קרישיות יצאו תקינים, הרופאה נתנה לי אספירין בבחינת- לא יועיל לא יזיק(הוא גם מדלל דם)

מתי לקחתי? כשהייתי במעקב זקיקים, אז מהביוץ עד שבוע 14 נדמה לי. וגם אספירין.

בהרינות שלא הייתי במעקב, אז מגילוי ההריון. (אבל אני בדכ גיליתי על ההריון מיד באיחור...)

ובאמת גם אותנו שלחו לבדיקת זרע

ב"ה שנולדו עוד ילדים, אבל אני מבינה שגם התמיכה לא עזרה לכל ההריונות...

שלעולם לא יקרה לך שוב!!!

צריך מעקב זקיקים בגלל הפלות?

שלקחתי דופסטון 3 ביום ונרות פרוגרסטרון הביוץ ( אחרי מעקב זקיקים) היה לי הריון מחוץ לרחם. ואמרו לי שזה קשור. כי הרירית הייתה ממש עבה והביצית השתשרה בחצוצרה ולא יכלה לעבןר לרחם.

לא מחייב מה שהיה אצלי אבל ככה הוסבר לי

ב"ה אחרי דכרתו לי חצוצרה הצלחתי כן להרות טבעי וללדת

אין עניין לקחת פרוגסטרון מיד אחרי הביוץ

כי אז כמו שקרה לך הביצית עדיין לא נמצאת בכלל ברחם

צריך להתחיל את זה כמה ימים בודדים לפני שאמורה להגיע הוסת הבאה, שאז אם יש הריון שנקלט צריך פרוגסטרון טוב שיחזיק את הרירית.

הפרוגסטרון לא תומך ישירות בעובר.

אוהה, לא חשבתי על סיכון כזה בכלל...

זה לא סיכון שאני מוכנה לקחת, כי שחלה אחת עם החצוצרה כבר כרתו לי, אני לא יכולה בשום אופן להסתכן בכריתת חצוצרה...

ההריונות הבאים שנפלו לא תמיד לקחתי תמיכה בזמן...

כלומר הייתי פחות על זה (או שלא ידעתי על ההריון מיד כי הנקתי...)

לא צריך מעקב בגלל ההפלות. המעקב היה מסיבות אחרות

כדי לקחת תמיכה בזמן זה נשמע.

להניק ממילא לא הצלחתי עם אף אחת מהבנות שלי, לא היה חלב למרות כל המאמצים, והן גדלו יפה מאוד על תמ"ל.

רציתי להניק, אבל לא ביכיתי את זה יותר מדי - כי גם אמא שלי רצתה להניק ולא היה חלב... כך שגם אני ואחים שלי קיבלנו תמ"ל וב"ה לא נצפו נזקים כלשהם.

עכשיו אני רואה שיש לזה רווח מסוים - יהיה הרבה קל לעקוב מתי מתחיל הריון...

איזה כאב לב וצער לאישה כה צעירה

כואב לי הלב עלייך ♥️♥️♥️

לא יודעת לעודד, בטוח לא מתיימרת לתת כח

שולחת חיבוק מלא בתפילות!!!!

אני בדיוק גם עם המטומה, אל תגידי לי שיש קשר בין ההפלה להמטומה!!!!!!!!🫤

סליחה שגלשתי, אני פשוט אוףףף, באלי שיהיה לכולם הריון קל תקין וכיפי

מקווה שתחןוי את זה בקלות וכמה שיותר מהר

מקווה שזה מרגיע אותך!

היא אמרה שאין קשר בין ההפלה להמטומה, אבל באמת שאין לי מושג.

אני אישית חושדת הרבה יותר בעובדה שלא היו כמעט בחילות.

לא זכור לי שהיתה לי המטומה באף הריון חוץ מזה, לא באלה שהצליחו ולא באלה שנפלו...

ותודה כל כך על ההבנה והשתתפות!

מאחלת לך שיעבור בקלות ויסתיים בלידה קלה בעיתו ובזמנו, בידיים מלאות ובבריאות לשניכם!!!

ומאחלת לי גם שיקרה בקרוב...

אמרה לי חברה שעברה 4 הפלות, שהנשמות האלה הן נשמות גבוהות שהיו צריכות רק תיקון קצר.

אמרתי לה שהכהן הגדול ביום הכיפורים בקודש הקודשים - לא היה מתפלל על הנשמות האלה שתזכינה להגיע על תיקונן...

"שלא תפל אישה פרי בטנה"!

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

נראה לי שאם לא יחזרו למסגרות אני בכל מקרה לא אשלח, גם ככה יש עוד ילדים בבית...

זה הכי טוב.
להחזיר למטפלת הישנה, ושוב להוציא ממטפלת ולהעביר לחדשה נשמע מסובך מידי...
וכל זה אחרי שהסתגל והיה בהפסקה בגלל מלחמה/חגים... זה מבלבל והוא פיצי.
אם את עדיין לא חוזרת לעבוד ויש לך אפשרות כלכלית ופיזית, אין שאלה בכלל, לטובתו תישארי איתו.
כשתחזרי לעבוד בע"ה תכניסי אותו בהדרגה למטפלת החדשה (וחסכת לו פה בלבול חוזר ממטפלת ישנה לחדשה ובמדינה שלנו לכי תדעי עוד מה יהיה...) בבטחה ובטוב. (ונקווה שעד אז תיגמר המלחמה)

הבעיה היא שיכול להיות שיחזרו רק למקומות עם מרחבים מוגנים, כלומר כשעדיין יהיו אזעקות, ואז הגדולים יחזרו ואני אחזור לעבודה, ואצטרך להחליט מה לעשות איתו.

אני בעיקר עצמאית, אז אני יכולה להחליט לעבוד פחות בזמן הזה, אבל זה יהיה לי קשה נפשית...

אבל אם ת עובדת, אין מה לעשות הוא צריך מסגרת...
כלומר אין לך ברירה כל כך, לשלוח אותו למפלת הראשונה וכשהיא תצא לחופשת לידה להעביר אותו בתיווך שלך ובשלבים שלא יהיה לו קשה.

גם הפרידה מהמטפלת הישנה חשובה, שיהיה תהליך כלשהו

לשלוח למטפלת בלי ממ''ד?

נראה לי זה ממש תלוי כמה אזעקות יש אצלכם.

אם מורידים את שיקול הממ''ד- נראה לי שבהחלט עדיף למטפלת החדשה.

אבל אם את גרה באזור שכן יש בו אזעקות, הייתי מחזירה למטפלת הרגילה. כי לשלוח למקום בלי ממ''ד זה סכנה ממש, ומקווה שתוך 3 שבועות המלחמה תיגמר.