דבר מעניין - גם בסימלריון וגם העולם של נרניה (ספר 6- אחינו של הקוסם)- שניהם נוצרים באמצעות מנגינה.
למה לדעתכם בריאת עולם מיוחסת למנגינה?
והאם יש לזה קשר לפרקי שירה?
דבר מעניין - גם בסימלריון וגם העולם של נרניה (ספר 6- אחינו של הקוסם)- שניהם נוצרים באמצעות מנגינה.
למה לדעתכם בריאת עולם מיוחסת למנגינה?
והאם יש לזה קשר לפרקי שירה?
לא נראה לי שיש קשר לפרקי שירה.
אבל טולקין הושפע מאד מהמיתולוגיה הגרמאנית*(הנורדית) ביצירתו. במיתולוגיה הגרמאנית יש לשירה מקום נכבד, מהסיבה הפשוטה שסיפורי המיתולוגיה הועברו מדור לדור באמצעות שירים שחיברו זמרים נודדים על האלים ומעשיהם ולרוב לא בכתב**. לכן השירה בתרבות הגרמאנית קיבלה מעמד אלוהי.
מהבחינה היהודו-נוצרית, התפיסה היא שאלוהים יצר את העולם בדיבור מסודר, באופן שמזכיר שירה, עם סוג של אפילו פזמון ("ויהי ערב ויהי בוקר...") לכן בריאת העולם גם כאן מקבלת אלמנט של שירה.
מקווה שעזרתי
______________________________________
*(הדבר לא סתר את לאומיותו של טולקין כי המוצא האתני של האנגלים הוא מחבל סקסוניה. )
**היה תיעוד בכתב, אבל נדיר, רוב התיעוד בכתב מגיע ממסיונרים מתחילת ימי הבניים שרצו לתעד את הדת הנורדית. (לפני שהם משמידים אותה).
לא מדויק.
המיסיונריים סילפו את המיתוסים הנורדיים
הם כותבים שהאלים הם פליטי טרויה, ומנסים לתאם ולתרץ איך בריאת העולם הנוצרית והנורדית התרחשו שניהם כאחת.
וטולקין לא ממש קרא את פרק שירה, אז...
לגבי השאלה,
עונים על זה בשר השאלות (כן, אני מטורף על אתרי נומנור):
לא מוצא. לא חשוב.
שירחיב אופקים
מי שלא עוקב, לאחרונה יש דיון אינטרנטי בקהילה הטולקינאית העולמית.
הדיון התחיל כשטולקינאית משוודיה העלתה סרטון שטענתו המרכזית היא ששרה"ט מושפע מהמיתולוגיה הנורדית.
כמובן שבתגובה הרבה טולקינאים דתיים (נוצרים) זעמו על הטענה מכיוון שלטענתם שרה"ט מבוסס על המיתולוגיה הנוצרית.
רציתי להעביר את הדיון הזה לכאן מסיבות ברורות (דת וטולקין)
אז מה דעתכם?

בסוף גולום הוא זה שהשמיד את הטבעת, הוא לא הרגיש את הנפילה מהצוק, זה היה בשבילו כמו לרדת במדרגות.
..
כשהוא קרא שר הטבעות בפעם הראשונה שגנדלף באמת מת
קראתי את שר הטבעות לראשונה לפני כעשרים וחמש שנה, אז אני כבר לא לגמרי זוכרת, אבל אני די בטוחה שהייתי מופתעת מאוד לגלות שגנדלף לא מת בסוף... זה אחד הטוויסטים הטובים בתולדות הספרות, לדעתי.
היה קשה הרגע ההוא...
אבל רק בגלל בדידות החבורה ללא גנדאלף.
הוא היה נעדר בלבד מבחינתי, כיוון שכל עוד הגיבור לא מת בזרועות מישהו (ע"ע בורומיר, מלך רוהאן וכו'),
כל עוד מילותיו האחרונות לא מעוררות השראה עמוקה ("בירחו, טפשים!", נו באמת..) - תמיד יש תקווה.
רבי גנדלף, רבינו האפור
באתי עד אליך כי חלמתי על גונדור.
רבי גנדלף, רבינו הלבן
באתי עד אליך, רבי גנדלף מאמן
הם רכבו על הארלי דייוידסון בעמק הטרשי
מדי פעם עברו על יד תחנת אוטובוס או אוהל בדואי מזדמן
גימלי ישב בתוך הסירה ליד לגולס ידידו
בעוד החמה שוקעת - צללי הערב ירדו
ככה רכבו כל הלילה בדממה שאיש לא הפר
היה זה ערב פסח וגנדלף נשא באמתחתו את הציוד הנדרש
"דבר לגולס, תאר את אשר עיניך רואות"
לגולס ההאיל על עיניו מפני השמש העולה
"אני רואה גבעה ירוקה מסביבה בנייני בטון אדירי קומה
ובראשה מבנה מוזר עם כיפה עגולה
סביב לגבעה הכל דומם כולם ישנים
אך בחצר המבנה שני אנשים עם קסדות בד
שותים משקה שחור עם גרגירים
מעודי בכל שנות חיי לא ראיתי כמראה המוזר הזה"
זאת ישיבת הספר ו"אדורס הקודש" שמה
וראש הישיבה "תאודן בן תימה" שמו
מלך רוהן ארץ הספר שוכן בו כבוד
בעלות השחר מגיעים אנחנו
ונתפלל איתם ותיקין אך מעתה
עלינו לנקוט במשנה זהירות משום
שבמלחמה על הבית הם נתונים
על כן הישמרו לבל יישלוף
אף אחד מכם את הספרים..
המשך יבוא
..