את רגשות האשמה תעיפי בבקשה.

אספר לך בקצרה..

יש לי 5 ילדים כולם היו סופר נוחים בלי בעיות מיוחדות אפילו הפג היה עם מזג קל והיו איתו קשיים אבל המזג הנוח עזר מאוד להתמודדות..

החמישי היה פשוט זוועה עד גיל שנה וחצי רק בכי,רק ידיים וגם אז בכי אין שינה איןנאוכל חוץ מהנקה היה קשוח בטירוף.ניסינו הכל הכל והגענו למצב של תורנויות לילה בעלי ואני כי באמת כבר לא היה אפשר לתפקד עם כזה חוסר שינה.

אצלה לא מצאנו שום בעיה כן היה לה לדעתי הבשלה מאוחרת של כל פעילות המעיים וכשזה הסתדרהקיבלתי ילדה חדשה.

עדין קצת קשה אבל זה כלום לעומת מה שהיה..

אז אני פה כדי לספר שזה חולף גם שעכשיו נראה שלעולם לא.

בפינת הםרקטיקה קודם כל להתחלק בליחות איתה אם אפשרי שה לא פותר את הקושי אבל שה הופך אותו לנסבל.

חיבוק גדול את אמא מקסימה ונהדרת אל תתני לקושי לבלבל אותך..

נשמע באמת קשה

האמת שהתחושות שלך מאוד מובנות ולגיטימיות..

אין לי עצה טובה, רק להגיד לך שאני בטוחה שאת אמא מהממת ושהקושי הוא זה שמדבר מתוכך 

אם את אחרי שנה וארבע וככ הרבה אתגרים רק עכשיו צעקת עליה וקראת לה נודניקית יש לך עצבים מברזל ואני מצדיעה לך

זה קשה! והכל בסדר

את לא הופכת להיות אמא רעה או גרועה אם קראת לה נודניקית.

גם אני שמתעוררת כמה וכמה פעמים בלילה כבר מאבדת אתזה ויכולה לתת צרחה של דיייייי!!!

עוד קצת היא תגדל וזה באמת ישתנה

היא עדיין גור קטן שבאמת זקוק לך בגלל כל השינויים/חולי

הייתי נעזרת המון במשפחה ובתשלום מה שאפשר

ועכשין שהבעל חזר ממילואים בע״ה אולי זה יקל קצת.

גם הבן שלי היה ככה. עד גיל 8-9 חודשים כל הזמן רק בכה. גם מתוך שינה. ורצה כל הזמן על הידיים, ורק שלי. לא של בעלי. זה זכורה לי בתור תקופה נוראית. ממש שמחתי לחזור מחופשת לידה, רק כדי לקבל קצת שקט ממנו.

והחוסר שינה נוראי. הוא היה קם כל שעה בלילה, וזה פשוט גומררר.

ממש הצלחתי להבין למה משתמשים במניעת שינה בעינויים 😵‍💫

אין לי כ''כ עצות חוץ מזה שזה באמת משתפר בהמשך. ולהעזר כמה שיותר במי שאת יכולה!

אותך לרעה.

לא היו לי ילדים קשים, לא הייתי במקום הזה שלך, ועדיין כמו כל אמא, מכירה את התסכול שיכול להגיע בלילה קשה. אל תאכלי את עצמך על זה, זה מצב שהראש לא מתפקד וכל הגוף צועק שהוא צריך לישון קצת לשם שינוי כדי להצליח לחשוב.

בעניין הפרקטי, שאני לא יודעת אם הוא משפר בכלל טכנית, אבל יכול טיפה לשנות את הגישה: אם את מצליחה להרגיש אליה אמפתיה, אז תגידי לה דברים מהסוג 'אוי ביתי, משהו מפריע לך לישון טוב וזה כל כך קשה לא לישון רצוף' 'שוב משהו כואב לך, וכואב לי יחד איתך שאת ככה סובלת' 'את לא מצליחה לישון? ובכלל מהרגע שהגעת אלינו קשה לך להסתגל לעולם הזה? את צודקת. זה שינוי עצום מלהיות מוגנת בתוך הרחם של אמא, לשמוע קצת רשמים אבל לא להצטרך להתמודד בנפרד' 'את יודעת, כשאת קמה בלילה אני גם קמה אליך, אני יודעת גם מהגוף שלי כמה שתינו רוצות עכשיו לישון בכלל, את גיבורת על להתמודד עם זה בגיל כל כך פיצי, ואני כאן איתך בזה'

נראה לי שהעיקרון מובן. תתרגמי את התיסכול שלך למשפטים של חמלה והבנה אליה, דוקא כי את יודעת כמה זה קשה. ואם את יכולה וזוכרת, אל 'תאשימי אותה' במצב, היא הרי לא בחרה בזה, אלא להפנות את התסכול לגורמים האמיתיים שמכעיסים, המחלה, הקושי, העייפות. תבכי איתה, כמה זה קשה לשתיכן... אני חושבת שבשבילך בראש זה משנה קצת את התמונה, היחס הוא שונה אם היא עצמה הבעיה או הבעיות שהתלבשו עליה הן מושא הקושי. ואולי אולי אולי, אני לא הייתי בונה על זה, אבל מתוך האמפתיה שתבטאי בקול, מתוך ההזדהות איתה על מה שהיא כל כך קטנה וכבר מתמודדת איתו ואת רואה את זה וסופרת את זה, אולי גם מפרגנת לה (אם יש לך כח), אולי תהיה פה איזה מגמת רגיעה. הרי הרבה פעמים אנשים לא יכולים לקחת מאיתנו את הקשיים שאנחנו מתמודדים איתם, אבל זה נותן הרבה כח לחוש שהקרובים אלינו מבינים את גודל ההתמודדויות שלנו, ואיתנו בזה... ובעיני בנק' הזו זה לא משנה אם זה תינוק בן יומו, ילד שכבר מדבר, חברה או סבא שלי. בני אדם באשר הם רוצים להרגיש שמבינים אותם באמת.

מה אגיד, זה שלב כל כך מתיש פיזית ונפשית להיות בלי שינה, גם לעצמך תשמרי קצת אמפתיה... ובע"ה, בסוף יהיה בסדר.💕

בגיל כזה הם עדין תינוקות וטבעי שקשה לך, גם תינוקות שלכאורה קלים מאתגרים בגיל הזה.

אני חושבת שבמצב כזה הכי חשוב לדאוג לעצמך, לצרכים שלך, לרוגע שלך, לדעת שכל תינוק הכי מתאגר גדל בסוף ולתת לזמן לעשות את שלו. 

הבן הראשון שלי היה ככה ואולי אפילו יותר גרוע

רפלוקס נוראי שלקח המון המון זמן לגלות. שנה שלמה ישנתי בישיבה על הספה איתו בידיים. צרחות נוראיות

כשהתחיל מוצקים וגם עבר למטרנה נוספו עוד צרחות בערב וכל הלילה ושוב מיליון בירורים, וייעוץ שינה ורופאים וכד עד שעלינו על אלרגיה לחלב...  והוא היה ילד קשה ממש וגם לא ישן בהמשך והיה חולה מאוד גשהכנסנו למעון. 2/3 מהחודש הוא היה בבית

גם אני כעסתי עליו שאין לי חיים נורמליים והרגשתי בדיוק כמוך שהוא כל עולמי ואני לא מצליחה לחיות ככה

לא לנקות, לא לבשל,לא לאכול נורמלי, לא לעבוד, ובטח שלא להתפתח

אבל

וזה אבל גדול

עברו מאז המון שנים, הוא גדל ונולדו לו מאז עוד כמה אחים ברוך ה'

היום זה נראה זיכרון רחוק ואנחנו צוחקים על זה... הקב''ה עשה לנו טבילת אש בהורות

כותבת לך את זה כדי לחזק אותך

יש חיים עוד

ההתבוננות על המשבר מלמעלה נותנת כח

זה יעבור. היא תגדל ואת תחזרי לחיות.

תחזיקי חזק. ה' יתן לך כח!! 

את צריכה לקחת יותר עזרה ולאת להתאוורר

ואלל תדאגי מבטיחה שזה עובר

ואת אמא נהדרת

הרגשות האלה הגיוניים מאוד

ברמה שאין לתאר!!!!

מה שאת עוברת איתה זה באמת באמת מורכב ולא שגרתי

מגיע לך את כל הצלשים שבעולם!!!!!!!!

לרגע אל תהיי ביקורתית על עצמך.

משהו קטן, אני כן הייתי מנסה להעזר במשהו מתחום הרפואה האלטרנטיבית. לפעמים בעז"ה זה יכול מאד לעזור

הגדול שלי היה קשההההההה

עד היום מאתגר אותנו אבל כשהיה תינוק פשוט לא הבנתי איך אמהות מביאות 2 ילדים

וכשהבנתיש הוא החריג פשוט לא ישעץי מה לעשות עם עצמי

רעדתי מחולשה מחוסר שינה ומתסכול. גם לו היה הרבה חלק...

מה יש לי לומר?

א זה נורמלי. את אמא מהממת ועוד התמודדת זמן מסוים לבד...

ב לא לתת לילדים להרוס את הביחד של ההורים. אני מתכןונת להעדפה שלה אותך. זה לא טוב גם לה. אפשר לאהוב יותר אבא או אמא אבל לא להסכים לקבל טיפול מאחד ההורים זה לא. עשינו עכשיו גמילה כזו לבת שלי שבלילה לא הסכימה שבעלי יגיע אליה. 2 לילות של צרחות רצוף וזה עבר.

ג הבעיה בסיטואציה שאת מנסיוני זה שנמצאים בכזה ענן של עייפות שכבר אי אפשר לחשוב מילימטר קדימה. והאמת? גם לא צריך.

לקחת עזרה בתשלום ווטאבר העיקר להשלים שעות שינה. לאכול טוב. וטעים. לאכול בלי ילד בידיים הכוונה..

להקפיד על זמן לעצמך אפילו רבע שעה שקט לצאת מהבית אם היא בוכה כשאת בחדר אחר.

לזכור שאם היא ץלויה בך טובתה היא שתחיי! תצאי תתאווררי תעבדי.. כמוש את אומקת אי אפשר לעצוק את החיים למרות שכרגע זה מרגיש שטובעים בהם- עד גיל שנתיים וחצי בערך יהיה יותר טוב!

ואם את מחפשת פתרונות יותר עומק אצל הבן שלי זה היה שילוב של מעקכת עיכול פחות בשלה פלוס רגישות תחושתית ורגשית מטורפת.. ולקראת גיל 3 נהיה פי מאה יותר קל..

חיבוק והצלחה רבההה

את מתמודדת עם מציאות לא פשוטה בכלל, למה את מרגישה כ"כ רע עם התחושות שלך?

מותר להגיד קשה לי. מותר לרצות שהיא תפסיק לקום.

אסור שזה יצא עליה,

אבל חשוב מאוד לתת לעצמך להתאוורר ולהשתחרר קצת, להגיד בדוגרי מה את עוברת וכמה זה קשה.

נודניקית זאת מעל, ממש עדינה, תרשי לעצמך לאוורר רגשות.

לגבי עצות- אז קודם כל מקווה מאוד שכשמזג האוויר ישתפר אז הכל ישתפר.

אבל גם עכשיו, אין סיבה שבעלך לא ישתתף איתך בקושי. אין דבר כזה תינוקת בגיל הזה שכועסת עליו.

היא לא רגילה, אבל היא יכולה להתרגל. זה אבא שלה.

לא יהיה קל בימים הראשונים אבל תראי הקלה מאוד משמעותית בהמשך.

לגבי שינה כשהיא חולה כל הזמן, באמת לא יודעת מה להציע. לידך היא ישנה טוב? או בכל מקרה היא בוכה וצריך להרים אותה?

הייתה תקופה שעם ילדת ריפלוקס הדרך היחידה שלי לישון הייתה להשעין ספה אחורה כשהיא ישנה עלי במנשא.

לא יודעת אם רלוונטי בגיל שלה, אבל אם אין דרך להפסיק את הקימות שלה אולי תחפשי דרך יצירתית לישון גם כשהיא ערה או משהו..

לגבי המחשבות מה יהיה הלאה- עצה חמה מכל הלב, תרפי מהמחשבות האלו. הם לא יעילות כרגע ושואבות ממך המון כוחות נפש.

כרגע את מתמודדת עם גידול לא פשוט בכלל, בע"ה יעבור ויהיה יותר קל ותתחילי להרגיש שהחיים שלך חוזרים אלייך. תאחזי בזה.

חיבוק גדול ומקווה שישתפר ממש בקרוב!

קודם כל תזרקי את המצפון לאבדון. יצאו לי מליון משפטים כאלה כשהיו לי תינוקות. נכון. זה לא מהמם ולא אידאלי. אבל את אנושית וקשה לך.

לי עזר לכתוב או לומר לאנשים אחרים ולפרוק. אבל כן יצא לי גם מולם. וגם מילים יותר קשות ממה שאמרת.

אני חושבת שבאמת הרמת פה עכשיו דגל אדום. ושצריך שינוי. אני לא חושבת שיש מה לעשות עם הקטנה שלא עשית. אני כן חושבת שאת צריכה לדאוג רגע לנפש שלך. תחשבי מה ימלא אותך קצת ויעזור לך להרגיש שיש אותך שוב. בין לבין מתי שהיא בריאה תנסי אולי טיפה לצאת? תשאירי עם בעלך. היא תתרגל אליו שוב בהדרגה. יש זמן שאת חוזרת מהעבודה בלעדיה? שווה לאסוף אותה שעה יותר מאוחר אם זו אופציה ולישון שעה. תחפשי דברים קטנים בשבילך. להשאיר אותה איתו ולהתקלח ארוך, לשים מוזיקה שאת אוהבת, לבקש מבעלך להביא סלט טעים בדרך מהעבודה לארוחת ערב. דברים שיעזרו לך להרגיש פחות שיעבוד מוחק כזה.

את על סוללה ריקה. ברגע שתצליחי קצת להטעין יהיו לך יותר כוחות להתמודד עם הקשיים. בטוח.

בקשר לקטנה, מבינה ממש את המלחמות על הרגלים. מציעה לשחרר. קמה מאה פעם- קחי אותה אליך למיטה ותשני. כן זה יצריך גמילה ותהליך בהמשך. יש לזה מחיר לגמרי. אבל אישית הייתי מעדיפה לישון קצת. כשהיא תהיה בריאה ויותר מאוזנת אפשר לעבוד על הרגלים. בנוגע לאוכל אם אתם במעקב רפואי והמצב בסדר מבחינת תזונה שמספקת להתפתחות וגדילה אז בעיקר תמיד להציע ברוגע ולתת לה לבד ושליטה. אם יש באמת בעיה אז להתייעץ עם דיאטנית ילדים נראה לי.

לגבי עוד ילדים- העצה שלי החד משמעית בשלב הזה היא לשחרר את זה לחלוטין. אבל ממש. גם אני חשבתי שבעה ילדים ויש לי שלושה כרגע, אין מה להשוות בין לדמיין אותם לבין לגדל אותם. מה שחשבת כבר לא רלוונטי. עכשיו את בהווה (אלא אם כן את לקראת סוף שנות הפוריות ואז זה כן דיון קצת אחר). ובהווה אין מקום כרגע לעוד אתגרים. לשחרר ולבחון מצב עוד חצי שנה לפחות. בסוף הזמן זה הדבר הכי טוב. דברים ירגעו. את תשני. את תמצאי את עצמך. הזוגיות תשתפר. ואז כשתרגישי שיש לך כוחות ואור תוכלי להרגיש רצון ולהביא עוד ילד. 

הבן שלי (שנה וחודש) גם לא ישן ואוכל כל כך טוב... היה עם ריפלוקס ולשון קשורה, לא הצלחתי להניק, היינו בפיזותרפיה כי לא התהפך בזמן, וחולה המון המון המוןןן ברמה שהרופאה שלחה אותנו לבירור אלרגיה כי היא חושדת לאסתמה עונתית על רקע אלרגי, מה שגורם להחלשה של המערכת החיסונית + מערכת הנשימה ואולי לכן יש לו מלא ענייני ריאות. זה באמת לא פשוט!

לי עוזר כמה דברים:

1) להזכיר לעצמי שזה לא "אופי קשה", אלא מורכבות רפואית שעתידה לעבור בע"ה (ואם אתם בוגרי ריפלוקס, את בטח מבינה כמה זה משמעותי כשבעיה רפואית נפתרת), שזה לא משהו מסוכן ושזה משהו שיחלוף עם הזמן כשיגדל...

2) להזכיר לעצמי את הנקודות אור שבו, כמה שהוא תקשורתי, וורבלי, ילד זורם עם נסיעות, מקומות, אנשים אחרים... חייכן ושמח בזמן המועט שהוא לא חולה

3) טכנית - להתחלק עם בעלי בלילות. משמרות. כתבת שגם שלך על תמל, אז זה יותר קל ממי שמניקה. ממש לעשות משמרות.

4) אני לוקחת ימי מחלת ילד בלי לדפוק חשבון, גם אם "רק" הצמיח שיניים ולא ישנתי בלילה ובדוגרי הולך למעון כי הוא בלי חום וסבבה. אני לא יכולה לתפקד על פחות מ4-5 שעות שינה לא רצופות. מבינה שלא לכולן זה אפשרי, כתבת שאת לא מקבלת מחלה מהיום הראשון אז זה יותר קשה כלכלית (אני מורה ומקבלת מהיום הראשון) ושאת עובדת גם לנפש אז אולי מבאס אותך להפסיד (אני סובלת בעבודה אז לא כזה אכפת לי. אולי זה לא הכי יפה מוסרית, אבל גם הם לא הכי מוסריים כלפיי) ואגב אני ממש במחשבות אם לעבור לעבודה גמישה/ להוריד אחוזי משרה או למצוא פתרון כלשהו, כי מרגיש לי שעניין הלילות גומר עליי כי מלחיץ אותי שאני צריכה לתפקד יום אחרי, יותר מעצם הקושי של הלילה עצמו. חפרתי, אולי אפתח על זה שירשור בנפרד. אבל אולי תחשבי על משהו היברידי? פחות אחוזי משרה? גמיש יותר? אולי יקל עלייך?

5) כמה שזה לא אידאלי בעיניי והייתי רוצה להוציא מוקדם, אם לא בכוחות שלי (לא נעים לומר שזה רוב הימים 🙊) אני מוציאה ב15:30-16:00 גם ביום חופשי/ יום קצר כדי לנוח לפני שיהיה לי כח אליו וללילה 😏

6) לגבי המחשבות על המשך ילודה ומשפחה, אמאלה אני מבינה כל כך!!! משהו שממש עוזר לי זה להבין שמה שעכשיו, לא מחייב על הילדים הבאים. ואם כן - זה רצון ה' באופי הילד שהביא לי ובכוחות שנתן לי. אולי ה' נתן לי נשמות גדולות שדורשות הרבה ולא רוצה ממני דווקא משפחה גדולה? פשוט צעד צעד. גדלתי במשפחה של צפופים וכן רציתי למנוע בין ילד לילד אבל לא המון, נגיד חשבתי שבגיל שנה שלו אני כבר ארצה עוד אחד... והנה הוא בן שנה וחודש ועוד לא התחלתי לקחת חומצה פולית מרוב שזה רחוק ממני 🙈 זה קשה לשחרר את התוכניות, אבל מבחינתי עכשיו זה הדבר האמיתי, עכשיו אני בוחנת את העולם התעסוקתי שלי ואת כמות הילדים והרווחים שאני רוצה בהתאם למציאות, ולא בהתאם לדמיונות של ילדה בת 18. עכשיו אני באמת עובדת, ובאמת אמא ומגלה מה הכוחות האמיתיים ולא המדומיינים שלי. צעד צעד בע"ה.

7) זה משהו שאני לא עושה כי לי פחות מתאים, אבל אולי לך יעזור - לקחת עזרה בתשלום/ משפחה! בייביסיטר או עזרה במטלות הבית, מה שיקל עלייך ויתן לך לנשום.

8) לגבי מה שכתבת על חברות ותחביבים, אני ממש מבינה ועוד מחפשת בעצמי את הפתרון (במיוחד שהחברות הטובות שלי לא גרות קרוב, והשכנות הן מקסימות אבל לא חברות נפש) אבל לגבי זוגיות - לנו ממש עובד לקבוע דייט שבועי! שישי בבוקר קבוע אנחנו יוצאים, וזה ברזל ברמה שאם הילד היה חולה באותו יום, אשכרה יוצאים ביום חופשי/ מזמינים וולט במהלך השבוע הבייתה ועושים ערב זוגי בבית. עבורי זה ממש אוויר לנשימה.

9) תפס אותי שכתבת "למה דווקא אני קיבלתי תינוקת קשה", אני ממש מבינה אותך... ורק רוצה להגיד שבאמת כל אחד והתיק שלו, עוזר לי לזכור שתכלס לא הייתי מתחלפת עם התיק של אף אחד אחר. כמה שזה קשה התיק שלי, כל אחד סוחב משהו ומתמודד... כנראה שלא הייתי מתחלפת

10) שולחת כוחות וחיבוק גדול ❤️❤️ את אלופה 👑 אני לא עם פרספקטיבה כמו הנשים המדהימות שהגיבו לך, אז לא יכולה להבטיח שזה יעבור.. אבל ככה מספרים גם לי, אז נשאר לקוות שזה נכון

מקווה שהועלתי ולא חפרתי מדיי עם המחשבות המבולגנות שלי 🙈

רק בקשר למה שכתבת - למה  דווקא אני קיבלתי תינוקת קשה - זה מחשבה שגם לי עברה בראש במיוחד שבסביבה  שלי לכולם יש ילדים "קלים" (או ככה זה לפחות נראה)

ויכולה להגיד לך שהיום כשהבת שלי בת שלוש כולם מקנאים בנו איזה ילדה רגועה ושמחה ומתקשרת 🤗

אי אפשר לדעת מה יהיה אבל הכל יכול להתהפך..

בהצלחה! בטוחה שאת אמא מדהימה

מעריכה את זה מאוד.

מבינה שאין לי הרבה מה לעשות בפועל, מלבד לחכות שזה ישתפר.

מקווה שבאמת נראה שיפור, ושיהיה בקרוב כי אני באמת גמורה.

הלילה היא התעוררה 5 פעמים, ואנחנו כן עושים חצי חצי, פשוט לפעמים היא רוצה רק אותי וצורחת עד שאני מגיעה. זה לא שבעלי לא תומך, זה שמאז המילואים פשוט נהיה פה קטסטרופה.

אני הולכת לישון מוקדם (22:00) וקמה מוקדם (6:00) אבל כשאני ערה באמצע 5 פעמים, כל פעם לחצי שעה לפחות ואז עוד לוקח לי זמן להרדם חזרה, אני פשוט לא אני. זה משפיע לי על מצב הרוח ואני חוששת שזה גורם אצלי לסוג של דכאון. אני ממש כבויה וחסרת אנרגיות, והפתרון הוא לישון יותר אבל אין לי איך. 

חוסר שינה באמת יכול לגרום לתחושות של דכדוך כאלה. שקלת אולי ייעוץ שינה? אולי אוסטאופתיה? כשהיא קמה, מה היא צריכה בעצם..? 

מה אוסתאופתיה תעזור?

פעמיים בלילה צריכה בקבוק. השאר חיבוק/ קמה מצינון/ שיעול/ שיניים/ וירוס חום כלשהו/ דלקת...

הבן שלי בן שנתיים ממש מזכיר את התאור שלך והיום מתחרטת שלא הלכתי לאוסטאופט מיד (הולכת עכשיו עם הקטנה שלי וממש חושבת לקחת אותו גם )

בד''כ שה מומלץ לתינוקות שנולדו בלידה מורכבת או הריון מורכב- נגיד עם סימםיוזילזיס לידת וואקום לידת בזק לידה ארוכה מאוד.

הבן שלי אני מתלבטת אם יש לו משהו כזה או קושי בויסות חושי- אולי תבדקי את זה גם- להלביש בגדים נוחים, אור לא מסנוור (גם הקטע של האוכל יעול להיות קשור..) תבדקי אן זה מרגיע אותה

ואז אפשר להתייעץ עם מרפאה בעיסוק  איך להרגיע אותה אם זה זה

חיבוק! 

בזמנים כאלו הלכתי לישון גם ב20:00

הפתרון היחיד לחוסר שינה הוא לישון בזמנים אחרים.

תינוקת מאתגרת קשה להספיק דברים ואם עייפים הכל נעשה קשה ואיטי יותר.

התיעדוף שלי הוא קודם לישון ולא לעשות בכוח מתוך עייפות.

כלומר ברור ברור שאת זקוקה לשינה גם בשבילך,

אבל את זקוקה לשינה שלך גם בשבילה.

את חייבת להציב קו אדום, המצב הזה להמשיך ככה לא יכול.

מה היה קורה אם היית מתאשפזת?

היא ואבא שלה היו מסתדרים איכשהו.

גם אם הוא תצרח כמה לילות רצופים, בסוף היא תתרגל שאמא לא קמה אליה חמש פעמים בלילה.

יש או אבא או הירדמות עצמאית.

תנסו לארגן מיטה לאבא לידה ללילות הקרובים, שיוכל לטפל בה בלי לקום ממש על הרגליים שלו,

זה מרגיע אותה, יופי.

לא מרגיע- היא תתמודד עם שינוי ההרגל.

כמו שאת אמרת בעצמך היא לא ניובורן וזה לא שאתם סוגרים עליה את הדלת ומתרחקים.

אבא לידה, היא יודעת ומרגישה, רק שהיא פיתחה תלות אלייך.

כדאי שהוא יצטייד באטמי אוזניים...

כמה לילות קשים ותראו את האור.

תסבירו ותכינו אותה לתהליך הקשוח, תגלו אמפטיה לקושי בהסתגלות, אבל אל תוותרו על התהליך.

תקבעו יום שאתם מתחילים.

אם אפשר תקחו חצי יום חופש לפני כדי לישון טוב ולבוא עם קצת יותר כוחות נפש לתהליך,

לפי איך שאת כותבת, אתם ממש חייבים את זה לעצמכם כמשפחה.

אפשר לעשות מדורג ולהחליט על מספר הולך ופוחת של קימות שלך, אבל לדעתי הרגלי התלות בך כ"כ חזקים שבכל מקרה זה יהיה קשה וכואב, אז עדיף כבר לחתוך בבת אחת ולהיות כמה שיותר מהר אחרי כל זה.

בהצלחה!

ולא הבנתי למה הוא צריך אטמי אוזניים, מבחינת שנינו התעלמות מבכי זו לא אופציה. גם לא הרם-הורד וכדו'. פחות הגישה שלנו בהורות, פחות מתאים לנו כבית. 

ואת הגדולה באמת הרגלתי להרדמות עצמאית עם ליטופים עבד מהמם.

גם את הקטנה הרגלתי ככה וזה עבד, הבעיה שזה לא פתר את המשך הלילה והיא מסוגלת לקום כל שעה בלילה.

גמלתי אותה מהנקת לילה בתקווה שיעזור, נרדמת עצמאית כמו שכבר כתבתי ועדיין.

רק לאחרונה כשהתחלתי לתת לה לבכות ולהרגע לבד (אני שמה לה מוצץ, יוצאת ונותנת לה לבכות קצת. אם הצרחות ממשיכות בטירוף אני נכנסת ומרגיעה אותה. אבל לפעמים היא בוכה קצת ואז מפסיקה) אני מתחילה לחוות קצת שיפור.

אז אני לא אומרת מה לעשות, רק חושבת שלפעמים צריך לשקול שינויים מסויימים בגישות שלנו. 

אלא רמת הדחיפות. אני לא חושבת שמישהי אוהבת לתת לילד שלה לבכות,

אבל אם זה מביא אותך למצב של קריסה, אז לטובתה עדיף לה לצרוח ולקבל אמא שפויה.

אטמי אוזניים כי לפעמים גל מה שמנסים לא עוזר להירגע אז כדי לא לצאת מהדעת זה עוזר שהצרחות לא חודרות לנשמה ומאפשרות להמשיך לחשוב צלול ולנסות תנוחות שונות או אמצעים שונים להרגיע אותה.

אם אתם מצליחים לעשות את השינוי בהדרגה זה מעולה, אבל אם לא אז לפעמים צריך לעשות את השינוי בלי הדרגה ופשוט לעשות אותו.

לגבי השאלה מאתם מרווחים אם שניכם ערים, אתם מרווחים את התהליך. את ניתוק התלות בך.

תינוקת בת שנה פלוס, לא אמורה לקום 5 פעמים בלילה, אז בסוף תקופה של כמה ימים רצופים של חוסר שינה נורמלי של שניכם, אח"כ שניכם תוכלו לישון טוב ולא להמשיך עם המצב שבהכרח אחד מכם לא ישן טוב.

את יכולה לבחור שלא לעשות את התהליך אם את לא מאמינה שזה מה שנכון לכם בסיטואציה הנוכחית, אבל כמו שכתבו, לידיעה שיש לך בחירה, ואת בוחרת אחרת, יש משמעות מיטיבה לנפש.

שיש הרבה מה לעשות. אבל זה מצריך רגע לעצור ולחשוב כדי לצאת מהלופ שנכנסתם אליו.

הסוללה שלך כרגע מרוקנת, זה מאוד מאוד הגיוני. אבל במצב הזה את לא מצליחה לא לדאוג לעצמך, וקשה לך גם להיות בחמלה כלפי הבת שלך, שמתמודדת בעצמה עם ההשלכות של המלחמה, רק עם הרבה פחות כלים מאשר מה שיש לך.

בתור התחלה, אני חושבת שאת צריכה לישון. כמו שאמאשוני כתבה. ככה פשוט.

כשאנחנו עייפים, הכל הרבה יותר גרוע, ובטח במצב כזה, זה כבר יכול לגרום להתמוטטות ולמצב רוח רע.

איך ישנים?

מעבירים אחריות למישהו אחר.

היום בערב את לוקחת את הבת החמודה שלך לפני השינה, ואומרת לה ככה: מתוקה שלי, אמא מאוד עייפה. היום בלילה, אבא יגיע אלייך ואמא ישנה.

חיבוק גדול, נשיקה, אמא אוהבת אותך. ומכאן האחריות עוברת לבעלך.

את סוגרת את הדלת והולכת לישון

בעלך מתמודד מולה

זה בתור עזרה ראשונה כדי שתוכלי לישון ולהתמלא.

אחרי זה, אולי צריך להתחיל תהליך של לבנות את הביטחון שלה במשפחה מחדש. למשל, להיות שלשתכם ביחד אחרי הצהריים. היא משחקת איתך ובעלך לידכם. אחרי שהיא מרגישה ביטחון, באופן יזום את מפנה מקום ובעלך משחק איתה. את עדיין שם, אבל עכשיו המיקוד זה הוא מולה ולא את מולה.

ככה באופן הדרגתי, אתם יוזמים רגעים שבהם היא מרגישה בטוחה ביחד עם שניכם ולאט לאט בעלך גם נמצא איתה יותר.

אפילו שהיא קטנה, תראי לה שאת סומכת על אבא. "עכשיו אבא יקלח אותך. איזה כיף! איזה אבא אלוף!"

את מלבישה אותה, וקוראת לו רק להלביש את הגרביים. "רק" הולכת להביא משהו וחוזרת.

היא קטנה, וביום אחד אבא שלה פשוט נעלם מהחיים שלה (מבחינתה). זה באמת מטלטל מאוד, והיא צריכה עכשיו את העזרה שלכם כדי לבנות את הביטחון מחדש.

זה לא יקרה ביום אחד, אבל אני חושבת שלאט לאט אתם יכולים לבנות את זה מחדש. אבל זה מצריך רגע לעצור, למלא את עצמך ואז יהיה לך כוח גם לעזור לה

רק אולי כדאי לשים לב שפה זה כבר בחירה ולא חוסר ברירה.

כי כתבת שאין לך מה לעשות אלא להשלים עם זה...

וזה מאוד מתסכל להיות במצב שלא טוב לנו ולהרגיש שאין לנו ברירה אלא לשרוד אותו. אבל כאן זה לא שאין מה לעשות, אלא שאת מעדיפה לעשות אחרת.

יש לזה מחיר, של עייפות שלך. אבל זה מאפשר לך אחר כך לנוח בצהריים.

אז זה כבר לא חוסר ברירה, אלא בחירה.

לי עוזר להבין שהדברים הם בסוף בחירה שלי, ואז אני יכולה להחליט האם מתאים לי להישאר בבחירה הזו וההשלכות שלה, או שלא

אבל מהכרות שלי עם גידול הילדים זה ממש נראה כמו תקופה קשה שתעבור.

יום אחד בע"ה תראי פתאום שהכל יותר קל..

בינתיים צריך להחזיק את הראש מעל המים...

וזה קשה מאד! ואת נורמלית!!!!

ורק כדי לעודד אותך- עדיף ילד ראשון "קשה" מילד ראשון "קל", שאז בהבא לא יהיו לך ציפיות ובע"ה תופתעי לטובה ויהיה לך יותר קל! בעזרת ה'!

הלב איתך!!

תמצאי לך בינתיים כל מיני קטנים משמחים...

והשמש תצא בקרוב והכל יראה יותר בהיר😚

תצוגה של כלי תחבורה, בעיקר משאיות מקום המדינה עד היום. אפשר גם להיכנס לתוך רוב כלי התחבורה.

מדשאות, אגם עם ברבורים, מתקנים שווים, פינת חי קטנטנה

בעיקר המזרקות שוות, יש גם קצת מתקנים

הפארק המפורסם שנמצא בלב ירושלים ;)

הצבאים מסתובבים בחופשיות, ואפשר לראות אותם. אפשר לקבל גם משקפות בכניסה.

הכניסה היא ללא תשלום, אך אין שם כמעט חניה.

חיסרון- חם!!

יש לפעמים פעילויות יצירה או הצגות, גם חינמיות. אפשר להתעדכן באתר שלהם...

ליד ממילא

מרטיב לגמרי, צריך בגדי החלפה

נדלקות כל שעה או שעתיים...

מנסה ממזרח למערב ומוזמנות להוסיף עלי, כותבת רק מה שזוכרת עכשיו

בהודעה נוספת אכתוב מעיינות עמוקים/רב גילאיים:

מעיין עמית במגדלים- פארק חמוד של דשא ו2 בריכות רדודות, עם תעלה כזו שמחברת בינהם ואפשר ללכת בה גם. צמוד לעגלת קפה שווה ממש(עם אוכל והכל) ויש שם גם סטודיו סדנאות צמוד אם רוצים בכלל לסגור פינה

מצפה בניו- בין חוות עמק אברהם לאלון מורה. מצפה מהמם עם שכשוכית חמודה.

מעיין אירוס השומרון- מעיין חמוד באיתמר, בתחילת הכביש לכיוון הגבעות. נקרא גם עין נריה.

מעיין עמשא- בעליה להר ברכה, 2 בריכות רדודות בקצת מרחק אז גם אם יש אנשים זה יחסית מתחלק

עין שלהבת-יה מעיין משה- בגבעת שלהבתיה ביצהר(פשוט ממשיכים ישר עם הכביש של הישוב בלי לפנות עד אחרי הטחנת קמח, יש שילוט. בריכה עגולה גדולה ובכל הפעמים שהיינו שם היינו לבד

פארק הצנירים בקדומים- פארק דשא גדול יחסית עם כ6 בריכות כייפיות והרבה דשא, הבריכות במפלסים שונים ככה שהרבה פעמים אפשר למצוא פינה לעצמנו.. אם רוצים לסגור יום שלם יש באותה שכונה גם את פארק צפנת שהוא גן שעשועים שווה עם איזור סקייטפארק.

מעיין איל ברחלים- מעיין מלאכותי מסודר ונוח מאוד עם ילדים, יש הרבה דשא סינטטי ומקומות ישיבה והוא מתוחזק ברמה דיי גבוהה

פארק ידידיה ברבבה- מעיין חדש, יחסית עמוס(בעיקר מבחינת חניה) אבל הבריכות ענקיות ויש הרבה דשא אז לא מורגשת הצפיפות במקום עצמו. מורכב מ2 בריכות גדולות מחוברות, הכי עמוק הגיע לבת שלי(בת שנתיים וחצי) למותן. יש שם גם עגלת קפה חמודה ועגלה של שניצלונים והמבורגר כזה, אם רוצים אוכל חלבי ולא רק נשנוש, יש קצת מעל המעיין עוד עגלת קפה.

עיינות שיר בקרני שומרון- לא הייתי🫣 אבל שמעתי שגם ממש חמוד.

מוסיפה אחד בבנימין גם שאנחנו אוהבים מאוד-

עינות רעי בגבעת היובל בישוב עלי. 2 בריכות מחוברות בתעלה כזו והכל רדוד וחמוד, כולל בית עץ כזה ומקום ממש מותאם לקטנטנים.

מודה שבזה אני פחות בקיאה כי אני דיי נמנעת מלהגיע למקומות כאלה, מצד צניעות ומצד בטיחות של הילדים שלי שלא יודעים לשחות.

אבל אנסה כמה שאני זוכרת ופה באמת אשמח שיוסיפו עלי..

עין כפיר ליד אלון מורה- בריכה רדודה+עמוקה, מחוברות. יש גם ניקבה שלא תמיד רטובה.

עין אב"י(נראה לי זה השם שלו) ביקיר- חושבת שרק עמוקים

מעיין חוות יאיר- לא זוכרת אם שניהם רדודים או אחד רדוד ואחד עמוק😆 אם מגיעים לחוות יאיר יש שם טיילת תצפית מהממת עשויה כולה מעץ על הנוף.. משהו ממש מטריף.

מצפה הדר אריאל- קריית נטפים- בריכה גדולה לא מאודדד עמוקה אבל כן סביבות 70 ס"מ, מתאים גם לילדים שלא שוחים אבל בעיקר לגדולים יחסית. בריכה מלבנית שקצת נראית כמו בריכת שחיה רגילה רק על הנוף

מעיין אוריה בתפוח- בריכה עמוקה שממנה יוצאת מגלשה אל הבריכה הרדודה, אפשר לעלות למגלשה בלי להיכנס לעמוקה. יש עגלת קפה חמודה צמודה.

בטוחה שיש עוד אבל כאמור אלה המעיינות שאני פחות בעניין שלהם אז מוזמנות להוסיף

פארק עם המון דשא, אגם ברווזים, מגלשות גבוהות ומתקנים, והכי שווה- מזרקות מים!

המזרקות פתוחות כל יום מ8-21.

בתוך הפארק יש גם את גן החי (בתשלום של 30₪ לאדם, מגיל שנתיים)

כדאי להביא מגבות ובגדי ים

שטח ענקי עם דשא, אגם, מתקנים ומגרשים. נמצא מול בילינסון והקניון הגדול אז הגעה ממש נוחה

מעבר לזה שזה שטח דשא ענק יש שם גם מתקני גן שעשועים ענקיים ואומגה קטנה. לא מזמן, אולי עדיין, היתה שם גם תערוכת פסלי חיות מיוחדים בגן הטרופי. בכללי יש שם המון אזורים

יש שם מתקנים שווים, מזרקות, וגם קצת חיות שאפשר לצפות בהם

פארק גדול, הרבה שבילים שאפשר לרכב על אופניים, יש שירותים ציבוריים בשטח, אגם מלאכותי עם ברווזים, יש מזרקות שפועלות בשעות מסויימות (אפשר להתעדכן באתר של עיריית מודיעין על השעות) עבר לאחרונה שיפוץ, יש חניה וגם מרחק קצר מתחנת הרכבת.

מתקנים שווים ומזרקות

יוצאת ממרכזית המפרץ

טיילת על החוף, ים מצד אחד, מסילת רכבת מצד שני.

אפשר לרדת ולהרטיב את הרגליים בין הסלעים.

לא חוף רחצה בכלל.

מלא צדפים.

יש גם בהמשך הטיילת מתקנים מיוחדים ונגישים גם לבעלי מוגבלויות

זול יחסית, קצר. הלכנו עם ילדים קטנים ונהנו מאד.

אפשר להכנס לרכבות ישנות, לקטרים ישנים.

לא ממוזג, לפחות ברובו.

אני חושבת שזה כיף לילדים בגילאי ה2-5, בייחוד כאלו שאוהבים רכבות וכלי תחבורה.

כניסה חינם למים קפואים. כדאי להגיע מוקדם כדי לתפוס מקום טוב.

פארק מושקע, כל מיני סגנונות של מתקנים.

יש גם פינת חי בשטח הפארק, אני חושבת שהתחילו לגבות תשלום על פינת החי אבל לא בטוחה.

פארק חמוד מאוד עם נחל קטן ורדוד שזורם. דשא מותקנים. הרבה צל

באוגוסט מתקיים פה פסטיבל יאללה גליל ים מלא הפעלות- אז יש גם ימים שיש שם מתנפחים

פארק רעננה - בכניסה לרעננה, פארק ענק, מרחבי דשא עצומים! מתקנים לילדים, אם אני לא טועה מתקני כושר למבוגרים, אני חושבת שיש גם אגם עם ברווזים, דגים וכו ֫ יש שולחנות קקל.

פארק הדרים ברחובות- ליד בית העלמין ( אני לא זוכרת רחוב אז פשוט בווייז אפשר למצוא אותו)

מקום ממש נחמד, מרחבים גדולים ושבילים להליכה נוחה , יש מסלולי הליכה בפארק שטובל בירוק ומלווה בהמון טווסים שמסתובבים חופשי אבל לא מזיקים (רק צריך לשמור על האוכל שהם לא ייקחו...) וגם שם יש אגם וסוג של פינת חי נחמדה (מרחב יחסית גדול אבל יש מגוון מצומצם של חיות)

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

https://babybasic.co.il/product/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=pmax_old_degel&utm_term=&gad_source=1&gad_campaignid=16462244856&gbraid=0AAAAADevRwEUBm4myr7Av2HNI0Z_GLY_b&gclid=CjwKCAjwyabTBhBFEiwAM3mNUEIq1GZ9MF8BT714CvMqPs70PxthxEeXAgXl9CkU3340dydXbnxSthoCRLwQAvD_BwE

זה ממש יקר.

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

סט של 4 גופיות ללא שרוולים סרוגות לבנות, מתאימות כגופייה, לחוץ, לבוש יומיומי, טיולים, גילאי 6 חודשים עד 3 שנים, מתאים לאביב/קיץ, נוחות קלה, לבוש יומיומי, עונת טיולים משפחתיים, שמחה קטנה ויקרה, בגדי חופשה, חופשה, פריטי חובה לתינוק, חופשה רגועה, תחושה נעימה, אופנתיות יומיומיות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.

סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.

הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅

וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.

בפרטים הקטנים

עציצים

מנורות

ידיות לארונות

שטיח

ווילונות

ואז מרגישים בבית

עברנו,

ברוך ה'

ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'

ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו

עדיין התקלחתי עם כפכפים😅

מחר ננקה שם שוב

אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…

וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה

קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.

זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה

מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.

יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.

רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.

ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.

אז כנראה זו חלודה ולא אבנית

מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?

אני??

לאאאא

מפתאוםםםם

😳😳😳

😂

מה נעשה צריך שיהיה נקי

כי זו חומצה מאכלת

בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב

יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש

אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה

זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר

מחזיק מעמד כמה שנים.

אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.

אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר

באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום

מעולה.

דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס

מתלה כביסה פלסטיק אופיר – אשגר אקספרס

דומה לזה. הפסים עבים יחסית. בלי מקום לאטבים

לא מכירה את המוצר ואת האתר אז לא יכולה להמליץ

יש חוף נפרד

ויש חוף מעורב

ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.

את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם

מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.

אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.

או לחוף באשקלון ממש מבודד.

אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.

וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.

יש שם חניה מאד גדולה.

זה צמוד מימין לחוף הנפרד.

זה פשוט חוף לא מוכרז וללא שירותי הצלה.

אפשר בכיף ללכת, רק כדאי מאד מאד להשאר בחוף ולא להכנס למים.

לנו למשל לא מפריע שיש כמה בנות כאלו.

מוצאים פינה לעצמנו בהרכב משפחתי.

אבל למי שמפריע אז לא קיים דבר כזה.

פעם במעיינות ובכינרת היה יותר טוב.

אגב גם בנפרד הרבה פעמים יש בגדי ים כאלו..

אם יש בנים מתבגרים הייתי נמנעת מהבילוי הזה וזהו.

אם מעניין אותך אז יש בריכות עם שעות מעורבות עם לבוש נסבל.

פעם היינו בקיבוץ עין צורים לקראת שבת וממש נהנינו להיכנס לבריכה כל המשפחה.

בפארק הפיראטים באשדוד

היו כמעט רק חרדים

אז לא היה בעיית צניעות

והיה ממש נחמד

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

או חצאית גזרה גבוהה וחולצה בתוך החצאית

בגדול, כל חיתוך שמונח על הבטן (ולא מעליה),

וגם קצת ניסוי וטעיה של גזרות של חולצות.

חצאיות גיזרה ישרה

חצאית פליסה (קפלים) וחולצה מבד אלגנט בפנים או בחוץ (תלוי בגובה וברוחב)

חולצה בפנים וחגורה

שמלות קומות

שמלות עם תפרים שחותכים את הטופ באזורים הקריטיים או שמלות שהעיצוב עם כאלה רצועות בד מכווץ (מתקשה להגדיר) שתפורים על הטופ. סגנון שיש היום להודולה וגם יש דגמים דומים שאפשר להזמין משיין.

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ תחרה או סרוג עם חורים גדולים שנחתך על הבטן

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ מקושקש שנחתך על הבטן

טופ גיזרה רחבה עם חצאית ישרה

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

יש הרבה אפשרויות, הבאתי גם כמה דוגמאות.. בהצלחה

בסוף זה תלוי גזרה ומבנה גוף

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע