הרבה פעמים יש לנו מצבים בחיים האלה, לא ברור לנו כמה למה ומה לעשות..
האוירה בשבת בבית לא הכי נוחה כי ההורים לא הכי מסתדרים ביניהם.
ומה שנשאר לעשות זה בעצם "להשאר באולפנא" כי כבר נמאס עם כל זה..
אחות, האחים רואים הכל ממבט קטן הם לא מבינים על מה ולמה, את קצת יותר גדולה וכאן יש לך תפקיד מאוד חשוב.
אהרון היה אוהב שלום ורודף שלום ומקרב את הבריות לתורה, לא אמרתי לך תקרבי את הורייך ותחזירי אותם בתשובה.
אלא עדיף שכשאת בבית להוות דוג' לאחים הקטנים- להרבות בשלום ולהראות להורים כמה כיף זה שהאחים בשלום, וגם לפעמים כשאמא נמצאת בבית ואבא לא, אפשר לבוא אליה עם חיוך ונשיקה על הלחי ולהגיד "אמא אני אוהבת אותך.. שומעת?! לא נראה לי אבא מתכוון למה שהוא אומר.. חבל על הויכוחים תראי את הילדים המדהימים שלך (אנחנו) אבא סה"כ אוהב אותך, תבררו מה קורה אולי זה אי הבנות קטנות".
וכמובן להגיד את זה בכבוד, וכשאבא נמצא איתך באיזה מצב לבד אפשר להגיד לו "אבא יקר, אתה אבא מדהים ומסור, חבל שהמצב ככה בבית, אמא סה"כ אוהבת אותך, היא בטח לא מתכוונת, טוב לברר עיניינים.. אני מחזיקה לכם אצבעות" או משו כזה, ולא "להתערב" להם יותר מדי... סה"כ זה עיניינים שלהם, אבל לנסות תמיד אפשר.
ושוב לומר את זה בעדינות ובאופן זהיר ומכובד.
וכל הזמן לשים לב לאחים, לדבר איתם בחדר, ולהגיד להם שצריך להיות בשלום (בלי ללכלך על ההורים) ולומר כמה קשה להם ולהסביר ת'מצב הקיים.
זו אישיות לדוגמה.
שמעי דקה.. זה לא קל, אפילו קשה מאוד.. אבל אין כל ספק שההצלחה לא תגיע כמובן עם תפילות, בע"ה ה' ישלח שליחים שיעזרו להורים לסדר הכל ביניהם.
ולא לשכוח תתפקיד החשוב הזה.. בנתיים הבית עומד על זכותך- בעזרתך, ואת לא צריכה לקחת את זה בכיוון של נשיאת עול, אלא בכיוון של זכיה!! יש לך שכר עצום..
אם את צריכה משו, שאלה או איזה עזרה תפני אלי שאישי אשמח לעזור.!
