היי, אני בטוחה שהנושא הזה בטח עלה פה הרבה..
אבל ממש מרגישה שבאו מים עד נפש.
אז משתפת..
אני הגיסה הגדולה במשפחה,
בהתחלה הגיסות שלי היו משוגעות עלי ממש ואני אחת שרק משקיעה ועושה הכל בשביל כולן.
כשאחיו התחתן (שנה וחצי אחרינו) באה גיסתי שהיא לא אחת שמשקיעה בהן אבל הן פשוט אוהבות אותה ואני פשוט נדחקתי לצד..
מרגישה שאני כל היום מקנאה..
כמה שאני דאגתי להן כמו אחות, כשהיא מגיעה לבית של חמותי הן מתרגשות ברמותת..
תבינו שאני יכולה להכנס לבית של חמותי אחרי חודשיים שלא הייתי ויגידו לי "שלום ומה נשמע" והיא תכנס אז כולן "יואווו התגעגתי ואיזה יפה את".
ואני מדברת גם על גיסות שלי שהתחתנו שפשוט אוהבות אותה, למרות שמה שאני נתתי להן היא לא נתנה.
וזה פשוט רק גורם לי להיות מרירה כלפיהן ולהתרחק.
זהו, סיימתי לפרוק. אשמח לשמוע מכם
נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.