שנפגשתם בפעם הראשונה לפני שנתיים.. והוא החזיר את השידוך אחרי שנה וחצי .. שזה אומר לפני חמישה חודשים לערך..
ואז הוא הוריד שוב את השידוך.. ובסוף בטענה ש"אנחנו לא מתאימים".. ולאחר חודש מוצא את אהובת ליבו .. וככל הנראה החודש הם אמורים להתחתן..
שנפגשתם בפעם הראשונה לפני שנתיים.. והוא החזיר את השידוך אחרי שנה וחצי .. שזה אומר לפני חמישה חודשים לערך..
ואז הוא הוריד שוב את השידוך.. ובסוף בטענה ש"אנחנו לא מתאימים".. ולאחר חודש מוצא את אהובת ליבו .. וככל הנראה החודש הם אמורים להתחתן..
קורה לרבים
וגם חשוב לי לשאול.. מה רק אני חושבת שיש פה משהו מוזר ? שבן אדם אומר לי "כל הזמן היית לי פה- ומצביע על הראש" .. ואז פתאום מסיר את כל "האהבה" והופ ! מוצא מישהי אחרת ?
הוא תקוע באהבה ישנה שבדרך כלל חסרת סיכוי ופשוט לא מצליח לשחרר.
זה שהוא שהוא השתחרר אח"כ ומתחתן זהפ חות מפתיע בעיני. התקיעות הזאת, הרצון להיות שבמקום שלא מתאים, זה עניין יותר מפתיע
כל פעם שהייתי אומרת לא במשך השנתיים האלה.. הוא דאג ישר לברר מה קורה איתי.. לשאול על המספר שלי בדרך כזו או אחרת..
ועד שהוא עשה "צעד משמעותי" וזה להגיד לרב שהוא רוצה להפגש איתי שוב.. ועצוב לי להגיד , אבל אני כמו טיפשה.. ישר הסכמתי..:/
ומסתבר שטוב שכך
שזה הבחור היחידי שנפגשתי איתו ורציתי באמת להתחתן איתו.. 
ברכה והצלחה!
בעז"ה גם לך..
בדלתות חדשות שנפתחות?
נגיד סתם דוגמא יצאתי עם מישהו לפני שבועיים.. בחור ממש טוב באמת, מבחינת מידות וזה.. אבל לא כל כך התחברתי למראה.. אמרתי לשדכן הוא בחור טוב.. ואני אצא איתו עוד פעם לנסות.. אז הוא אמר כל הכבוד ובלהבלהבלה..
בכל מקרה, לאחר מכן התחרטתי ממש כי אני לא מסוגלת והלב שלי בכלל נמצא במקום אחר.. וזה לפי דעתי גם לא יפה כלפי הבחור... (נ.ב, אני מאוד נגד לצאת שוב ושוב ושוב ואז מה? להגיד לא ויותר לפגוע ? מיותר לחלוטין לפי דעתי)..
בכל מקרה, אמרתי שאני אצא שוב כי זה לא יפה להגיד כן ואז לא.. ובאמת היה נחמד .. והכול , אבל מה לעשות שאין לי רגש.. ובדיעבד.. הוא בחור טוב , אני אומרת לך חד וחלק שיכלתי להתחתן איתו בלי רגש.. אבל אני לעולם לא אעשה את זה..
או שסתם רצית להסביר מה היה לך בדייט האחרון?
כשהלב "שבוי" במקום אחר.
זה לדעתי ממש לא פייר כלפי מדויטים חדשים שהיא תכיר אבל מנהסתם שכלום לא יתקדם אצלה כל עוד זה המצב .
חושב שכדאי לה לקחת פסקזמן (גם החטיף)
רלוונטי שהשעון "מתקתק" חחח..
יש סקאלה רחבה ואפשר לנסות לחשוב על איך משחקים עם הלב. מה מעורר אותו, מה אפשר לקחת הלאה. איך לסגור מעגל. ולפעמים אפשר לעשות זאת תוך כדי תנועה. לפעמים זה אפשרי ורצוי
ושוב כמו שאמרתי, כל פעם ששחררתי ואמרתי לו "לא" , הוא חזר בכל דרך.. אם פעם אחת שאמר לחברה שלי שהוא רוצה את המספר שלי כי "הרב רוצה להציע לי שידוך"..
ואם פעם אחת, שהוא שאל מה איתי.. כאילו מה מעניין אותך.. והפעם הכי משמעותית - שהוא החזיר את השידוך..
את מול עצמך
יש אולי דרך.. שאני פשוט חושבת שהוא שיקר לי.. נכון זה די עצוב.. ואפילו יותר עצוב מזה שאני מאמינה שהוא לא שלם עם הדרך שלו.. כי אלף ואחד סיבות.. ואין לי כוח לפרט חח
זה הרבה יותר עצוב - אבל לפחות אני יכולה להבין שיש אנשים חסרי מידות.. עם כמה שזה נשמע עצוב..
ולגבי זכרונות ממנו. הייתי ממליץ לך עם כמה שזה כואב, למחוק כל הודעה וכל תמונה (אם ישם) שקשורה אליו. זה עוזר ממש.. מנסיון
אנחנו לא רובוטים ולא עובדים על נוסחאות, כך שאין פרק זמן אחיד לשחרור מקשר זוגי שלא צלח..
במיוחד כשלפי מה שאת מספרת, זה לא שהקשר היה לפני שנתיים ומאז כלום, אלא מדובר בבנאדם שלא כ''כ אפשר לך להוציא אותו לעצמך מהראש, והנכיח את עצמו בחיים שלך. אז יכול להיות שדווקא עכשיו כשהוא מתחתן ואפשר להגיד שנחתם הגולל, תהיה לך הזדמנות להתנתק מהקשר הזה באמת.
לצד זה, שווה לבדוק עם עצמך האם יש צד מסוים בנפש שלך שיכול להיות מורווח באיזשהו אופן מההיאחזות בקשר.
זה סוג של מנגנון הגנה נפשי כזה.
למשל- הבחור גרם לי להרגיש שרוצים בי, ושחרור ממנו ומהקשר נתפס בעיני (בלב, לא בשכל) כשחרור מהתחושה/ידיעה שאני יכולה להיות רצויה/מחוזרת וכו'..
בפועל הידיעה הזאת צריכה להיות עצמית שלי ולא מושפעת מבחור כזה או אחר, ואם זה באמת ככה- שינוי של התפיסה יוכל לעזור גם לשחרור ממנו.
בפגישה אפשר לומר.. האחרונה שלנו בחוה"מ סוכות האחרון.. הוא ידע טוב מאוד להגיד "אנחנו לא מתאימים" .. (בסוגריים אגיד, שאם אתה ידעת מראש שאנחנו לא מתאימים - אז למה החזרת את השידוך שוב ?.. זה גם סוגיא מאוד מעניינת כשלפני עצמה), בתגובה כמובן אמרתי לו .. אוקי אני לא מתאימים, אבל אם היום אני אהיה עם מישהו אחר.. לא יהיה אכפת לך ? ואז הוא שתק..
למה אתה שותק ? זה פייר ? זה כ"כ תסכל אותי.. או שאמרתי לו .. אתה יודע מישהי בעבודה אמרה לי שמי שיתחתן איתי יזכה - והוא בתגובה - נכון.. הסתכלתי עליו וממש רציתי להגיד לו "אז אני מבינה שאתה לא רוצה לזכות" אבל מאוד הרגשתי .. איך לומר ? מושפלת ?
בנוסף, לא הבנתי כל כך מה אמרת בחלק השני, אשמח להפשטה חחח 
להתבאס זה טבעי ולא כדאי להכחיש את זה
נראה לי יותר מלהבין רציונאלית מה קרה שם היא רוצה לסגור מעגל. מה עוזר לך לסגור מעגל?
כלפי עצמי..
כל אחד והסיפור שלו, אפשר להציע אפשרויות בסופו של דבר מה שיתאים לך.
אבל כן אפשר לשמוע הצעות שונות מסיפורים שונים ואולי לקחת וזה יכול להיות טוב 
עדיין לא הבנתי אם את תקועה או לא?
אם את יוצאת עם בחורים אחרים ואת לא זוכרת אותו ברגע שאת עם בחור, התקיעות קשורה אליו?
זה שהיה לי באמצע הפגישה .. דמעות בעיניים מתסכול.. ואחרי הפגישה פשוט בכיתי .. כי 1, הוא בחור מאוד טוב .. אבל 2, אין לי רגש ואני חושבת על ההוא..
למרות שבדיעבד, בלי שום קשר לבחור ההוא - אני לא הייתי ממשיכה..
אבל עדיין זה היה מתסכל מאוד, לראות בחור טוב ונורמלי.. וזה לא.. ועצוב , שהוא גם מאוד רצה להמשיך.. וכן, אני לא אשקר הרגשתי רע עם עצמי.. אבל מה אני יכולה לעשות ?
להרגיש בכוח ?..
זה נראה לי טוב יחסית.
פגישה את רוצה לפתח רגש משמעותי? מה אפשר בכלל הלשיג בפגישה אחת?
אם יש סלידה אז אני יכול להבין, אבל אם זה פרווה... מה תפסידי? הוא הוא יפסיד כל כך?
אמרתי את זה נראלי די למעלה כאן, שדווקא הוא היה בחור טוב ונורמלי, לצערי מאוד שונה מהבחורים שיצאתי איתם עד היום..
וניסיתי ולא הרגשתי כלום.. מבחינת מראה זה פחות היה מתאים..
וכעובדה הוא סיפר לי שהוא הלך לראש ישיבה ואמר לו שאני לא רוצה שיפגין .. ושאני מתביישת בזה.. במידה ואתה מכיר את ישיבת "מחנה ישראל" .. אז אתה יודע על מה מדובר..
בכל מקרה, הם מפגינים על אינטרנט בירושלים , בבני ברק וכו..
עצם זה שהוא בא לראש ישיבה בשאלה כזאת , זה אומר שהוא עצמו מאוד מסכים איתי ורק חיפש "אישור מהרב" כדי לא להפגין ושהכול יסתדר , עובדה שהרב שאל אותו למה אני לא רוצה ..הוא אמר שאני מתביישת ז"א - מצדיק אותי, ואז הוא אמר טוב .. שתלך תדבר עם הרבנית.. כביכול לא אישר לו את ה"אי הפגנה".. וזה מה שכואב לי..
חוץ מזה, זה קל מאוד לדבר.. במיוחד שהוא אמר לי כל מיני מילים כמו : אני רוצה אותך, "אם זה שלנו, זה שלנו - ושזה יהיה שלנו", "כנראה הזיווג הזה צריך עוד קצת קריעת ים סוף" , מתי שהייתי הולך למשחק כדורגל - היה לי פרפרים ועכשיו אני גם מרגיש את זה..
לפי דעתי, האמירות האלו לא נובעות סתם.. ואם כן ? זה בן אדם חסר מידות ברמה הכי גבוהה שיש , ומי לצערי כמוני יודעת שהוא שבוי שם .. ולא באמת חושב כמוהם..
כן זה הסגנון שם
וממש מסכים על הקטע של הדיבורים לפני כן זה לא ממש תופס כל עוד זה לפני האירוסין. וקל להיסחף לזה. אגב, ההלכה מציבה לזה גבולות גזרה מאד ברורים ודיי נוקשים אבל בצדק.
וכן, לצערי הבחור לא מבין כנראה שיש עוד ישיבות.. מה אני אגיד לך.. גם שמעתי שהוא עזב את הישיבה וחזר - ולפי דעתי זה הוכחה מוחצת שהוא ממש לא שלם עם הדרך שלהם..
בן אדם לא עוזב סתם מקום וחוזר - במקרה שלו - כי אין ברירה אחרת.. כ"כ עצוב..
אני לא יודעת את הפרטים, אז יכול להיות שהבנתי לא נכון. אבל אנסה בכ"ז-
זה שהוא אמר בפגישה האחרונה שלכם שאתם לא מתאימים לא אומר שהוא ידע את זה מראש (או שזה מה שהוא אמר ולא הבנתי?)
יכול מאוד להיות שהוא נשאר עם איזושהי תחושה של החמצה/ספק, או קונפליקט מסוים בין המוח ללב, ולכן ביקש לנסות שוב, אבל עכשיו הוא הגיע להבנה שזה לא מתאים.
קורה שמגיעים להבנה שכלית שעדיין לא מתיישבת על הלב, ואני משערת שזה מה שקרה כאן.
השאלה ששאלת היא רגשית מאוד (שזה בסדר גמור), ומהבחינה הזאת זה שם אותו באיזושהי פינה, כי מבחינה רגשית- כן, יהיה אכפת לו. אבל מבחינה שכלית- זה לא מספיק כדי להמשיך את השידוך.
התחושה של ההשפלה היא הגיונית ולגיטימית. שיחה של סיום קשר היא אף פעם לא נעימה, ובמיוחד כשנמצאים בצד שלא בחר בסיום הקשר.
וכאן אני אתחבר שוב לחלק השני של דבריי.
עד עכשיו היה קשה לשחרר מהקשר כי הדברים עוד היו תלויים- את לא התחתנת, והבחור לא התחתן. אבל עכשיו כשהוא עומד להתחתן, יש לך הזדמנות לשחרר את הקשר איתו.
חלק מסוים מהשחרור הוא פסיבי וקורה מעצמו עם סיום הקשר, עם הזמן, עם התחלה של קשרים חדשים וכו'.
אבל יש חלק מסוים שהוא בידייך:
נסי לחשוב עם עצמך האם יש משהו בך שעדיין אוחז בקשר באיזשהו אופן?
זה יכול להיות משהו חיובי יותר, כמו התחושה שמישהו רצה בך, ושהיית מחוזרת וכדומה. זאת תחושה נעימה ומעצימה, ויכול להיות שיש איזשהו מנגנון נפשי שחושש לשחרר את הקשר עם הבחור מפחד שגם התחושה הזאת תיעלם, או מחשש שזה לא יקרה שוב.
זה יכול להיות משהו פחות נעים, כמו העלבון מההתנהגות המזגזגת שלו, או תחושת אשמה (מה עשיתי לא בסדר שהוא חתך וכו').
זה גם יכול להיות דברים אחרים לגמרי שלא פירטת כאן ואני לא מודעת אליהם. אלו רק רעיונות..
אבל העקרון הכללי הוא שקורה שיש בנו משהו רגשי שחושש להרפות מהקשר ולהמשיך הלאה. זה מנגנון חיובי בגדול, והמטרה היא להגן עלינו, אבל בטווח הרחוק הוא מזיק. ואז העבודה היא לנסות לשחרר את המחשבה הלא מדויקת, וליצור מחשבה חדשה.
אם להתייחס לדוגמה הראשונה, העבודה כאן תהיה להבין שהתחושה הנעימה הזאת תלויה קודם בי ובערך העצמי שלי (=אני טובה ורצויה גם אם אף בחור לא מחזר אחריי, ומנגד- בעז"ה בעלי הכי ישמח בי בעולם!)
אם להתייחס לדוגמה השניה, העבודה כאן תהיה להרפות קצת מהעלבון. אולי לנסות לחפש דברים בקשר להודות עליהם ולסלוח עליהם.
זה קצת יותר מובן?
שהרגשתי בנוח לדבר איתו על הכול.. בלי לשקול מילים לפניי זה - מה שלפני כן, לא היה עם אף אחד אחר..
עד עכשיו הוא היה בשבילך אופציה, אפילו בתת מודע ואפילו אם אמרת לו לא, עדיין היה מקום בראש שזכר שיש אופציה שמחכה לך ומקסימום תלכי עליה.
כעת את יכולה באמת לשחרר ממנו כי הוא כבר לא רלוונטי.
סוגרים את הדלת כמו שצריך.. את לא פינג פונג.
דבר שני מעצבן שהוא סוג של שיחק (שלא במודע) ברגש שלך .. והתוצאה היא הוא התקדם ואת נשארת מאחור כאשר עדיין אצלך נותר באלגן בגללו.
אז א. אפשר שיהיה כואב אנחנו בני אדם בסוף .
דבר שני לזכור שגם אנחנו חלק אלוקי הכל פה מושגח
אם הוא לא רצה (גם מסיבה שלא ברורה לך ) הוא באמת לא שלך.
והכל פה מדויק לך וה' אוהב אותך והוא יביא לך הרבה יותר טוב ונכון לך ..
גם לפעמים את אם רוצה משהו ה' מסרב כי זה לא טוב לך .
את צודקת..
גם אין לי בעיה עם זה שהוא מתחתן.. רק שיגלה לי , מה הסוד ? איך הוא המשיך הלאה בחיים שלו שלפני חודש אמר לי , "שנה וחצי היית לי פה"- והצביע על הראש.. כאילו מה?..
לא מבינה את זה באמת.. בן אדם ישקר ? ואם לא - שנה וחצי כביכול לא השתחררת, איך תוך חודש כן השתחררת ?
אוסיף ואומר שהוא החליף רב.. שאיך אמר לי "אני נוסך בהם ביטחון עצמי".. נו באמת, ביטחון עצמי לא נקנה ביום או יומיים..
לך .. שהכל מדויק
ובמיוחד בדברים שהם נגד ההגיון אמר משהו אך פעל הפוך , איך אפשר להסביר ?
אז זהו שאי אפשר
ככה היה צריך לקרות
זה לא קשור אליו הוא כלום ושום דבר פה
ההודעות שלך פה, נשמע שאת בחורה ממש טובה, לא יודע מי או מה הבחור, ברור לי שהוא הפסיד משהו גדול.
ולנושא, הבחור חסר החלטיות, ובצורה לא הוגנת הכניס אותך למערבולת שלו וגרם לך להתחיל לחשוב מה היה אם..וזה לגיטימי אבל תביני שזאת לא האמת, מהדברים שלך אני מבין שהוא קצת לא יודע מה הוא רוצה מעצמו.
אל תאשימי את עצמך שהסכמת להיפגש איתו שוב וכו' כי את לא נביאה. וגם אם היית, כנראה שבורא עולם היה מעלים ממך את הנבואה לגביו כי זה משהו שהיית צריכה לעבור בלי להיכנס לחשבונות שמים.
בורא עולם ראה שהבחור לא החלטי, ואמר עדיף לחתוך את זה עכשיו מאשר לתת לו לחתוך את זה אחרי החתונה חלילה עם חוסר ההחלטיות שלו. וסיים את הסיפור שלכם.
זה קשה ולגיטימי, ומותר לך לכאוב ואין עם זה שום פסול. קחי לך זמן לעכל ולחשוב אבל אל תישאבי לזה יותר מדי זה לא יתרום הרבה. והעצה הכי חזקה מכולן, תתפללי לאבא שישלח לך את הזיווג שלך במהרה אמן.
ותאמין לי ששמעתי די הרבה.. חח לצערי הרב.. זה באמת התגובה הכי שמתיישבת על דעתי.. כי זה באמת קולע הכי הרבה למה שאני מרגישה.. אז תודה 
ובעז"ה בקרוב, מקווה שיבוא ובאמת שהוא יבוא לא יהיה לו שום ספיקות, ושום עוגמת נפש .. כמו הסיפור הזה ..:/
לא יודעת, אם אתה נשוי או לא - ואם לא, אז גם מאחלת לך שיהיה לך זיווג הגון בקרוב ממש בלי עוגמת נפש, ובלי שום ספק.
שהדברים שם עובדים קצת אחרת.
(לדוגמה, אצלינו מקובל שהבחור והבחורה מתקשרים ישירות, תפקיד השדכן הוא רק להעביר את המספרים מראש).
אבל
אנחנו כולנו בני אדם עם רגשות, לא משנה לאיזה מגזר אנחנו משתייכים.
ממה שאת כותבת, היה לך קשר עם מישהו, והקשר הזוגי הזה לא התרומם, ולכן הוא נפרד ממך - פעמיים.
אני מאמינה שהיה בו את הרצון לנסות להעמיק את הקשר. שאת באמת היית לו בראש. ולכן הוא ניסה לחזור.
אני לא יודעת מה מנע ממכם לעשות צעד גדול יותר בקשר, ובמקום זה הוא בחר לקחת צעד אחורה, משאיר אותך לבד, כואבת ועצובה.
יש אנשים שיצאתי איתם, ונפרדתי מהם, והיתה לי צביטה בלב כשהם התחתנו. אני שמחה שאני לא התחתנתי איתם, אני לא מתחרטת על הבחירה שלי, אבל בעצם זה שהם מיסדו קשר עם אחרת - ואני מדברת על אנשים שהיה לי קשר משמעותי איתם - תחושת ההחמצה שלי עוד נותנת פרפור אחרון. להתאבל על מות הפוטנציאל.
אם עבר שנתיים ואת לא מרגישה שאת לא מצליחה להתגבר - אולי כדאי לנסות לפנות לעזרה מקצועית, שייתנו לך כלים שיעזרו לך להשתחרר ולהמשיך הלאה.
אולי זה גם יעזור למפות מה בדיוק מצא חן בעינייך כל כך בו, ואיך אפשר למצוא עוד מישהו עם תכונות דומות.
כי ב"ה יש המון אנשים טובים, וצריך לבחור אחד כדי להעמיק ולבנות איתו זוגיות.
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.
נלאתי נשוא.
לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox
בשלושה
אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…
דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים
אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון
תפילות עם ניגונים
לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות
אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה
אם מצד תיקון ביזוי המועדות
כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)
ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)
לק"י
אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.
קצת מנוחה...
חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש
אשמח לרעיונות למקומות לדייטים
שיש לידם ממ"ד או מרחב מוגן..
בירושלים או באיזור המרכז (מודיעין ועד חצי שעה +- נסיעה משם)
אפשר גם בתי קפה וכו', אבל גם מקומות אחרים,
עדיף אפילו מקומות אחרים, כי בתי קפה רובם סגורים בפסח ..
תודה
יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש
החג של הגאולה
של יציאה מעבדות לחירות
של ניסי ניסים
ושל קריעת ים סוף
ו"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף"
מאחלת לכל אחד ולכל אחת כאן את קריעת ים סוף הפרטית שלו במהרה ובמתיקות אין קץ
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" - שהקב"ה שבידו הכל יראה לכם נפלאות גדולות, ניסים עצומים, וגאולה שלמה ואמיתית בטוב גלוי במהרה ממש 🙏💪
חג כשר ושמח ❤️
לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...
גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.
רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך
כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב
זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
יעל מהדרוםאחרונהשלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)