חברתי השנה עברה בי"ס אלינו להשלמת בגרויות, התחברתי אליה מאוד אני והיא חברות קרובות מאוד- מבחינת רגש.
לפני שהייתי אצלה בבית היא זרקה לי כמה משפטים על היחסים בינה לבין אמא שלה, ההורים שלה גרושים והיא חיה אצל אמא שלה.
אמא שלה והיא לא מדברות כבר איזה חודשיים, ומיזה שהן ביחס כזה אני לא ידעתי, הגעתי אליה הביתה ואמרתי שלום יפה לאמא שלה ושאלתי "את אמא של שיפרה"?!
אז היא ענתה לי "לא אני לא אמא שלה" והלכה.
טוב הבנתי שמשהו כאן לא מריח טוב.
לאמא שלה יש ממש קושי נפשי, גם אחותה של חברה שלי התחתנה מוקדם העיקר לברוח מהבית וזה מה שחברה שלי לא רוצה לעשות.
היא רוצה כבר לעזוב ת'בית, היא מתנהגת שיא היפה לאמא שלה. (התנהגה בעבר) אך בכ"ז תמיד אמא שלה היתה מוצאת על מה לריב ולהתוכח איתה וביררתי את זה לעומק, תמיד חברות של חברתי היו מודעות לעיניין.
קשה לי להאמין שקיים מצב כזה עגום..
היום בבוקר חברה שלי התעלפה בחדר שלה, ואמא שלה עברה ולא היה אכפת לה, משל שאחיה היה שם הוא עזר לה היא חיה בניסי ניסים, היא אפילו עובדת כדי לפרנס ת'צמה, רוב החיים שלה זה החברות והיא כמט לא בבית, היא מסוגלת להעלם לילה שלם ואפילו יותר מהבית ולאמא שלה לא יהיה אכפת.
כואב לי כל העיניין הזה, שלא תחשבו שנפגעתי מיזה אבל אני מנסה לעזור לה, זה קשה!
מה אתם אומרים? למישו יש הצעה? רעיון??
