מרכזניק הולך לדייט.... מתניע ת'אוטו ואז האבא אומר "אורות אורות..." אז המרכזניק אומר.. לקחתי!!

הבחורה:"וואו איזה שקיעה יפה"

הבחור מסתכל בשעון "לא,עוד 2 דקות"

שני דתל"שים יושבים לשתות. האחד מתחיל לברך: "ברוך אתה ה´---". אומר לו השני: "היי, שכחת? אנחנו כבר לא דתיים!" מסמיק הראשון ומסיים: "למדני חוקיך".

חילוני נכנס לבית-כנסת, מצא זוג תפילין על השולחן והחל להניחם. היי! קרא לעברו מישהו: "זה של רבינו תם" ! "לא נורא" ענה החילוני, "כשיכנס אבקש ממנו רשות"...

אברך שואל את אשתו בספירת העומר, "מה יש היום לאכול"? אז היא אומרת, "אתמול היה שניצל".

מרכזניק נוסע ברכב של ההורים לפגישה. אחרי שהוא יוצא מהחנייה, אבא שלו רץ אחריו וצועק לו: אורות, אורות! אז הוא עונה לו: לקחתי! לקחתי!

בביתו של בני-ברקניק נשברה האסלה בערב פסח. הוא הלך לחנות וקנה אסלה חדשה. כשצעד איתה ברחוב לביתו עצרו אותו העוברים ושבים ושאלו: "מי פסק? מי פסק?"

בזמן ההבדלה הניחה הרבנית את המטאטא בצד. כשראתה שהחסידים מסתכלים, אמרה להם:"זה לא מנהג...". ומאז... כל החסידים בזמן ההבדלה מניחים את המטאטא בצד ואומרים:" זה לא מנהג"...

יהודי עובר במסלול הירוק בשדה התעופה, כשמטענו כולל לא פחות מ-5 מקררים. המוכס עוצר אותו מיידית: "סליחה רבי, מה זה צריך להיות?" "אני יהודי חרדי", מסביר הרבי, "וצריך מקרר אחד עבור מזון בשרי, ואחד עבור חלבי". "נניח", אומר המוכס, "אבל זה מסביר רק 2, מה בנוגע לשאר?" "על פסח שמעת?", שואל הרבי, "ובכן, אני זקוק גם לזוג בשרי וחלבי, עבור חג הפסח". המוכס מגרד את פדחתו ושואל: "ומה לגבי המקרר החמישי???". "נו בשביל אחד אתה עושה סיפור?", עונה הרבי בתמימות.

שני יהודים נפגשים ברכבת. באמצע הנסיעה, אחד מהם נאנח מעומק הלב: א-ו-י. אומר לו השני: אתה מספר לי?

שני יהודים נפגשים ורוצים להתפלל במנין. אלא מה, הם היחידים שם. מה עושים? אומר אחד: אני ואתה, אתה ואני, שנינו ביחד - זה כבר 6. עכשיו תגיד את זה גם אתה - ויש 12. אומר השני: יופי, יש 2 מיותרים, בוא נלך...

טייס טס עם מטוסו מעל הרי הרוקי. לפתע נדם לבן של אחד המנועים, אחוז פאניקה תפס הטייס את המקרופון וצעק: "יש איזה מישהו שיכול לעשות מעשה דתי?.. קם הרב ממקומו והחל לאסוף כסף מהנוסעים...

שני בחורי ישיבה למדו עשר שנים באותה ישיבה. יום אחד, פונה אחד הבחורים לחברו ואומר לו, שמאחר והוא מתחתן עוד זמן מה, הוא ישמח אם חברו יהיה העד שלו. "אני לא יכול", אומר החבר. "למה לא?" שואל הבחור. "אני ממש רוצה להעניק לך את הכבוד הזה". "אבל אני לא יהודי, אסור לי", אומר החבר. "מה לא יהודי?" מזדעק הבחור. "עשר שנים באותה ישיבה ואתה לא יהודי?" "לא", עונה חברו. "התעניינתי ביהדות, זה הכל". "אבל למדנו שגוי ששומר שבת חייב מיתה", אומר הבחור. "נכון", ! משיב החבר, "ולכן הקפדתי לקחת איתי מפתח בכל פעם שאני יוצא לסיבוב, בשבת". "אבל יש כאן עירוב", תהה הבחור. "אה, זה? אני לא סומך על עירוב", ענה חברו..

 

ביני"ש- קווים לדמותו.. :

*לענוד בגאווה עט, עט-עיפרון, ופק"ל קלמר על דש החולצה המשובצת.
לעמוד בטרמפיאדה עם התיק על הגב ומשנה עם סימניה בכיס הקדמי.
* לתפוש את עצמך מתופף על הסטנדר או מתנדנד בעמידה בלי ממש להבין למה.
* לקרוא לחרדיים "גלותיים" ו"אנטי-ציוניים", אבל לשמוע את כל הדיסקים שלהם וללמוד בהברה אשכנזית.
* להגיד "שכוייעך" במקום "תודה". "ממש" במקום "אשכרה". ו"לא, לא, זה בסדר. לא קרה כלום" במקום "אם לא הייתי בייני"ש מזמן הייתי שוחט אותך!".
* לענות במשך חצי שעה על השאלה "מתי אתה מתגייס?".
* לענות במשך שנייה ורבע על השאלה "מה אתה מתכנן לחיים?". (ח-ת-ו-נ-ה. מ-ש-פ-ח-ה!)
* להכריז: "אני עומד להיכנס לכושר" ולא לעשות דבר בנידון.
* לספר: "יש קטע בסרט אחד שממש במקרה יצא לי לראות" למרות שראית אותו כבר שש פעמים.
* לענות: "תראה יש כאן חילוק, מצד אחד... ומצד שני..." גם כשאין לך ממש תשובה.
* למלא צ´ק בתאריך עברי רק כדי שתוכל להטיף לפקידה "מה, את לא יודעת מה זה ניסן?"
* להסביר שגם כשאתה מבטל סדר זה "לשמה".
* לעטר כל ספר, מחברת או כלי כתיבה ב-"לה"ו, בחזקת... מותר להשתמש בד´ אמות ולהחזיר למקום!" ועל נייר טואלט "לזיכוי הרבים".
* לשאול פוסקים שאלות מפוצצות למרות שאת התשובה אתה כבר יודע.
* לנהל שיחות שלמות אחרי ברכת ´המפיל´ בעזרת הגיית "נו" בכל הוואריאציות האפשריות.
* לשמור את הפלאיירים של ההפגנות בתור דפי טיוטא.
* להיות הגורם הפוסק בבית.
* לסכם את כל מה שהרב מוציא מהפה. גם בדיחות ושיעולים.
* להקים גמ"ח, לא משנה למה - מקיסם שיניים בודד ועד טוסטר אובן מקולקל.
* לעשות ´כוונות´ בכל ברכה וברכה, אבל לירות את "תיכתב-ותחתם-לחיים-טובים-ולשלום" בנשימה אחת.
* לפזם שיר במסדרון ולשמוע מכל החדרים "שששששששש!!!".

זה מספיק?..

בייניש אחד הולך לסופר וקונה מצרכים.

כאשר הוא מגיע לקופה הקופאית שואלת אותו:אשראי?

אז הוא משיב לה:לא! אשרייך!

זה שבייניש בא לתדלק ת'רכב והמתדלק שואל אותו "אשראי?" והוא עונה "אשריך! אשריך!"..

רק אצל דתיים.........

 

כל מפגש אקראי של לפחות חמישה דתיים יוביל להוצאת חולצה לרגל המאורע.

 

עם כל הכבוד לדתיים פריקים של טיולים, להכניס תפילין לתוך טרמוס של תה ולקרוא לזה פטנט זה די פתאטי!

 

ככל שעל הטלית שלך יהיו יותר קישקושים וצבעים ככה הסיכוי שאתה כמעט ולא משתמש בה.

 

אחד המשפטים שדתיים הכי שומעים במסעדות: "אני הולך לקבל תעודת כשרות עד סוף השבוע". עוד אחד: "הכל כשר פה, רק אנחנו פותחים בשבת".

 

מסורתים פיתחו את התשובה האולטמטיבית לעיקוף כל האיסורים שבתורה: "אני דתי בלב!" (תוך כדי דפיקות אקראיות באזור החזה).

 

מדהים איך חילונים מאמינים שתמונה של הבבא-סאלי יכולה לגרום לנו להאמין שהפלאפל כשר.

 

היתרון היחידי בלקחת מתנחלת לאשה זה הרעיון של כיפות חינם לכל החיים.

 

ככל שהשם של ההתנחלות יותר מוזר ככה הסיכוי שהוא מורכב מחצי קרוון ובאר מים יותר גדול!

 

בשולחן שבת דווקא זה שידפוק הכי הרבה על השולחן זה זה שאין לו שום חוש קצב.

 

תמיד יהיה את המעצבן הזה שיתעקש לשיר שיר חדש בשולחן שבת, ותמיד השיר הזה יהיה משעמם בטירוף!

 

ככל שתבוא יותר עייף לשולחן שבת, ככה הדבר תורה יהיה יותר ארוך.

 

בסידור - העמודים של ברכת המזון תמיד דבוקים אחד לשני (משאריות, זה בדוק, תפתחו ותראו בעצמכם).

 

בשניה שתחזיק ביד יותר מ'ברכת לבנה' אחת זה הרגע שבו כולם יזרקו לך את שלהם שתחזיר לבהכנ"ס.

 

הירח תמיד יהיה מאחורי העץ הכי גדול!

 

כל עוד לא עברת את גיל 50 - דג מלוח על קרקר הוא מחוץ לתחום שלך. והוא הדין ב"גאלע" = פצ'ה (הדבר הרוטט הזה העשוי מרגלי הבהמה ומכיל הרבה שום ופלפל שחור.

 

האחרון שיכנס לבית כנסת בערב יום שישי תמיד יכנס עם שיער רטוב.

 

בכל תפילת יום שישי תמיד יהיה אחד שיהיה עליו שלושה ביפרים שני אקדחים ועשר מחסניות.

 

בבר מצווה תמיד יהיה את המעצבן שיתפוס את הסוכריות ויזרוק אותם על הראש של הילד. ותמיד יהיה את זה שיזרוק בחזרה לעזרת נשים.

 

בבר מצווה של חילונים תמיד יזרקו את הסוכריות בזמן הלא נכון.

 

ככל שילד שעומד מול זקן עושה פרצוף יותר מסכן ככה יש יותר סיכוי שהוא יקבל סוכריה.

 

בראש השנה, ככל שהכובע של החזן יותר גדול, ככה אתה תבלה יותר זמן בבית כנסת.

 

בראש חודש למרות שדפקו על התיבה ו-17 איש לפניך אמרו בקול "יעלה ויבוא", כשאתה תגיע לקטע הזה גם אתה תגיד את זה בקול.

 

בהבדלה בבית כנסת אחרי שמברכים על הבשמים תמיד יהיה את המתפלל הזה שמרוחק קילומטרים מהבשמים, שיעשה כאילו הוא מריח ואז יגיד "ממממ".

 

בבדיקת חמץ תמיד ישכחו איפה שמו את הפרור לחם העטוף האחרון.

 

שעון שבת תמיד יכבה לך באמצע הפרק הכי מענין בספר.

 

לרוב אתה תמצא לאחר מכן את אחד מבני משפחתך קורא בחדר מדרגות.

 

יש קשר ישיר בין רמת ה"דתיות" לבין רמת המקוריות והביזאריות בתלישת ניר טואלט בשבת ב"שינוי".

 

זה לא משנה כמה שתשכנע אותם, נשים תמיד יאמינו שאם הם ישתו מהיין של ההבדלה יצמח להם שפם.

 

הפרצוף הכי תמוה שתראה בחיים: הפרצוף של מוכר שאתה שואל אותו אם במה שקנית יש קטניות.

 

אחרי שקראו "המן" בקריאת המגילה וכל הילדים פוצצו את כל הנפצים שלהם, תמיד יהיה את הילד המעצבן שיביא את היריה האחרונה אחרי שהחזן המשיך לקרוא.

 

עד שתתרגל להגיד "משיב הרוח ומוריד הגשם "כבר יגידו "מוריד הטל".

 

אם תשלח עוגה שאפיית במשלוח מנות, יש סיכוי גדול מאד שתקבל אותה בחזרה מחבר אחר. או שבשבת הגדול יכבדו אותך בה!

 

הדבר הראשון שעולה לך בראש כשאתה מקבל משלוח מנות: "מה למען ה' אני עושה עם המיני בקבוק יין הזה?

 

אתרוג תימני זה פומלה עם פיטם, ושלא יעבדו עליכם. (תלכו לחצר של לביא ותראו את העץ)

 

לא משנה כמה שתשמור עליה, אחרי יומים תמיד ישאר לך מהערבה רק מקל!

 

אחרי שסוף סוף תתישבו בסוכה אחרי שעלית וירדת מאה פעם עם האוכל או שיצאת ונכנסת מהדלת למרפסת, תמיד תגלי ששכחת את הדבר הכי חשוב.

 

בצומת רעננה או בכניסה לכביש בגין בירושלים תמיד ימצא איזה דתי עם תיק גדול שידפוק לך על החלון שתיקח אותו טרמפ.

 

ג'יבריש = הזמן בין נטילת הידים בשבת עד שאבא חותך את החלה.

 

הסיבה היחידה שילדים באים לבית כנסת ביום כיפור זה להטריף אותך עם שקית הבמבה או הביסלי או שנניהם גם יחד עם בקבוק שוקו. בדוק.

 

פסיפלורה זה הפרי היחידי שלא יאכלו בראש השנה כי לא ניתן להמציא מה יקרה לאויבנו אם נאכל את זה!!

 

תמיד בארוחה בערב שבת היין ישפך על הבגד הכי שווה. ותמיד זה יהיה על הבן אדם שמתעצבן הכי מהר.

 

תמיד ימצא האחד שיגיד לאחותו שללמוד למבחן בהיסטוריה למחרת אסור בשבת, אבל הוא בעצמו קורא בינתיים את כל הפוליטיקות, כמובן- בשבת.

 

כולם מחכים בקוצר לחד גדיא - וכשמגיע הזמן - כולם שפוכים מהיין - ומקצרים לחמשיר. וכן , כולם מתבלבלים אם "שונרא" זה חתול, גדי, שור, נר, מקל, צייד או סתם קללה בארמית.

 

חוץ מזה תמיד, אבל תמיד, הילד הקטן בבית יסרב לשיר סולו את 4 הקושיות. הבעייה שהזייפן הכי גדול יתנדב במקומו.

 

אם אתה לא עורך ה"סדר" תמיד יפול עליך להגיד את "רשע - מה הוא אומר?".

 

בודדים גוזרים מ"המוסף לשבת" את החלק הטעון גניזה.

 

 

המתדלק שואל אותו "מזומן?" אז הוא אומר "בכבוד!"...

רב אחד צדיק נפטר ובהלוויה שלו מישהו רואה איש אחד שכל הזמן ממלמל "בהר בחוקותי.בהר בחוקותי"

ואז האיש שואל אותו למה אתה כל הזמן אומר את זה אז הוא עונה לו -"כתוב-אחרי מות קדושים אמור בהר בחוקותי אז אמרתי"....

הציעו לשולמית לצאת עם בחור מרכזניק.
לפני הדייט היא מתארגנת מול המראה ומתלבטת אם לסגור עוד כפתור בחולצה או לא. לבסוף החליטה שלא.
כשנכנסה לאוטו של המדוייט הוא אמר תוך כדי פזילה אליה לסגור את הכפתור. שולמית הסמיקה ותוך כדי שסגרה את כפתור חולצתה בידיים רועדות קיללה את עצמה בלב שזה היה ברור שצריך היה לסגור את הכפתור. הרי היא יוצאת עם מרכזניק.
המרכזניק שפתאום הבין מה קרה הסמיק אף הוא ואמר: "התכוונתי לכפתור של הדלת...."

--

למה בינישי"ם אוהבים דיסק און קי?

כי 'זוהתה חומרה חדשה..'

--

כוללניק ישן בשלווה במיטתו ,

לידו נמה רעייתו. לפתע הוא מתעורר ושומע את התינוק בוכה בחדר השני.
מתחיל הכוללניק לפלפל, אם אני אעיר את אישתי, שתרגיע את התינוק, לא יהיה לה כוח לעבוד כמו שצריך מחר והיא הרי המפרנסת ומצד שני, אם אני אקום, לא אוכל ללמוד מחר כמו שצריך...
ואז נזכר הכוללניק שאין דבר שאין לו מקור או תשובה בתורה והרי פסוק מפורש הוא, "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה´ - היא תקום"

[ויש לזה המשך- הוא מעיר את אישתו  עם החידוש הנפלא.
עונה לו אשתו אחרי עיון קל, לא הבנת את הפסוק נכון צ"ל כך " רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא : תקום!.]

--

 

בס"ד

 

למרות שאורית-גם אם לא היה בא לי להגיד שאהבתי אז היה בא לי להגיב על משו אחר כי ביקשת לא להגיב ויצר האנטי שלי מאד חזק......

דוס רואה את חמותו טובעת ומתחיל להתפלל. שואלים אותו: למה אתה מתפלל? עונה הדוס: כתוב שצריך להתפלל לפני שקיעת החמה.

---

מה ראשי תיבות גט? גמר טוב.

---

שבו"ש נכנס למרכז עם שיער ארוך. שואל אותו אחד המרכזניקים"אתה רוצה להיות הרב הנזיר?" עונה לו השבו"ש "אתה רוצה להיות הרב זצ"ל?".

---

להיות ביני"ש זה לחנך את הילדים שלך על עלילות הגבורה של צה"ל למרות שאתה שרתת בסדיר 6 חודש בתתוחנים.

 

להיות ביני"ש זה תמיד דבר תורה בסעודה שלישית בשבת בר מצווה.( בלי לשכוח כמובן אאת ההתנצלות הקבועה: "לא באתי עם משהו מוכן אבל כיוון שביקשו ממני להגיד אז אני יגיד".)