של אחר (לא ילבש ואף חמור מכך) כדי שיהיה כביכול נח לאחר, הם אותם אנשים שיהיו מוכנים לשנות כל דבר רק כדי להתרצות לאנשים.
בוודאי שהם לא יוכיחו מתי שצריך לפי גדרי ההלכה מתי ששיייך שזה מצוה דאורייתא.
איפה הרוח של המגילה "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה".
הפורום איכזב מאוד.
אני לא אומר דווקא לגרום לחיכוך, אבל לשקר זה כבר מוגזם. זה מראה שאתה לא עומד על הערכים שלך.
זנב הלטאה
<צ>
כן.. גם אני .. חח 😅
בפורום יש מגוון רחב של אנשים מכל גווני החברה.
כל אחד הגיב מהמקום שלו.
וזה כבר ידוע שהדמוקרטיה הכניסה לאנשים לראש כל מיני ערכים שלא תמיד מתיישבים עם התורה.
זה אחד מהאסונות.
מה שניתן לעשות כנגד זה לפי דעתי זה קודם כל לומר את הדעה הנכונה.לא לתת לזה מקום.
אנשים אפילו לא שמים לב כי נראה שזה לא פוגע באף אחד.
זה גם מאוד דומה לערכי התורה של ואהבת לרעך כמוך וכבוד הזולת ושלא לצער... אבל שוכחים שיש צד שני. (לא לשקר, לא לסייע לדבר עבירה ועוד עניינים שגם אני לצערי לא יודעת לעומק. זה בשביל שנעשה בירור בכל הנושא הזה...)
דבר תורה ששמעתי היום (חסדי בטוח מכיר אבל בכ"ז
)
רוב היהודים כן השתחוו כי מותר להשתחוות למלך, שר
ואז המן אמר ליהודים שיגידו למרדכי ש- "זקנו השתחווה לזקני"- יעקב השתחווה לעשיו
אבל הוא לא ידע שמרדכי הוא "איש ימיני"- משבט בנימין ובאותו זמן בנימין לא נולד...
ולכן כתוב בלשון עתיד "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה" כי הוא משבט בנימין השבט שבחלקו יהיה קודש הקודשים והוא רוצה לבנות את בית המקדש (הוא גלה כמה פעמים) ולכן הוא לא מתכופף בפני אף אחד אחר בעיקר לא בפני מי שמנסה לעשות ההפך.
ודבר נוסף יש הבדל בין המן לבין אחשוורוש, אחשוורוש סתם בהמי נהנתן ומכור לחומר למרות שהוא גם רשע ולא הסכים לבנות את בית המקדש וכו' וכו'
אבל הקטע של המן זה הפירוד הוא האנתיתזה של עמ"י שהם מסמלים את האיחוד בעולם.
בפורים עמ"י קיבלו את התורה מחדש מרצון, ובשביל לקבל את התורה צריך שיהיה "ויחן שם ישראל' כאיש אחד בלב אחד"- צריך אחדות!
ועד ימינו אנחנו רואים שרק כשבאים להרוג אותנו חס ושלום אנחנו מתאחדים...
אז צריך לזכור שעם כל החילוקי דעות צריך להתאחד כל עמ"י, כולנו הבנים של ה' והכי אכפת לו איך הילדים שלו אחד עם השני.
בקיצור שתהיה לנו גאווה יהודית בשפע ושנזכה לשמוח בפורים ולכאוב על החטופים והפצועים ובזכות זה שנהיה איתם ביחד בלב ונתפלל עליהם ויהיה לנו אכפת יקרו רק דברים טובים, אמן.
המן שעשה עצמו עבודה זרה (גמרא) או תלה עבודה זרה (מדרש) ומרדכי לא הסכים להשתחוות.
שיטת תוספות שגם במצב של מישאל, חנניה ועזריה הם יכלו להתחמק כי זה הייתה דמות דיוקנו של המלך ולא ממש עבודה זרה, אבל הם מסרו את הנפש.
יותר מחריד יוצא לפי תוספות על פי רשב"י שכל גזירת המן היתה אז שיהודים השתחוו לצלם בזמן מחו"ע שבכלל לא היה עבודה זרה רק דיוקנו של מלך!!!
מרדכי בא וכיפר על העוול הזה עם "ויגבה לבו בדרכי ה' " והוא הגביה את העם איתו!
הם היו גאים בגאות ה'. בגאות ששם ה' חל על עם ישראל ולא הסכימו להשפיל את כבוד ה' וישראל.
התרבות מסביבו מכתיבה לנו כל מיני ערכים אבל אנחנו חייבים להיות גאים ולעמוד על הערכים האלוהיים שלנו.
"את ה' האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמע בקלו. ו-ה' האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו"
רש"י: "ולי נראה שהוא לשון הפרשה והבדלה הבדלתי לך מאלהי עובדי כוכבים להיות לך לאלהים והוא הפרישך אליו מעמי הארץ להיות לו לעם סגולה ומצאתי להם עד והוא לשון תפארת כמו יתאמרו כל פועלי און".
מה זה מחו"ע...?
שזה שמרדכי לא השתחוה להמן, זה גרם לביטול היצר הרע לעבודת אלילים, שאחרי זה כנסת הגדולה ביטלו לגמרי. זה מסר עצום שאדם שעומד על העקרונות שלו יכול להביא לגמרי לביטול שלם של דבר רע בעולם.
הוא מביא רמז: " 'ל' העביר 'ג'לולים 'מ'ן 'ה'ארץ אותיות 'מגלה' ".
הרמוניהדבר ראשון אני לא רוצה להתרצות בפני אנשים ולרוב מעדיף שהם כלל לא ידברו איתי כ"ש שאני לא צריך "חברים" מהסוג הזה.
לגבי מצוות תוכחה יש גדרים וסייגים כשם שיש מצווה לומר דבר שנשמע כך יש מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע כו' היכן שאני מרגיש שיש בידיי לשנות משהו אני משתדל לעשות והיכן שזה סתם מריבה לשם מריבה אני מושך ידיי שב ואל תעשה עדיף.
לגופו של עניין,
"בית שמאי אומרים, כלה כמות שהיא, ובית הלל אומרים, כלה נאה וחסודה. אמרו להן בית שמאי לבית הלל, הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרים לה כלה נאה וחסודה, והתורה אמרה 'מדבר שקר תרחק'. אמרו להם בית הלל לבית שמאי, לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו, הוי אומר ישבחנו בעיניו."
גם כאן בעצם רואים מאבק בין שני ערכים, מצד אחד התעקשות על האמת, ומצד שני "דרך העולם", בעוד בית שמאי מביאים ראייה מפסוק, הרי שהטענה של בית הלל אינה הלכתית במהותה, אלא "איך בני אדם רגילים נוהגים".
אז במקרה שלנו, דבר ראשון השקר אינו ביחס לעובדה נייטרלית חסרת משמעות מוסרית (יפה או לא יפה) אלא לכאורה היפך התורה, ב' יש כאן חנופה לרשעים / חיזוק ידי עוברי עבירה, ואין לי בעיה לקבל את זה שתיאורטית עדיף להיות לעומתי, אבל מה אני אגיד לך, אם נצטרך לקיים את מצוות מחיית זכר עמלק אני מעדיף להשאיר את הרג הנשים והטף לאנשים אחרים.
מבחינה מעשית:
- נניח אתה עובד עם לקוחות, ונניח שמדובר בעבודה שהיא קריירה ועסקים רציניים ולא סתם טלמרקטינג, ומגיע אליך לקוח כנ"ל, והבוס שלך אומר שלך שאם אתה הולך להתחצף ולהפסיד לו את הלקוח הזה, אתה עף על טיל. אי נמי, הסיפור המופרך הזה. תעלא בעידניה סגיד ליה
- מהיכרותי האישית, אני לא יודע כמה מתוך התופעה זה "עוברי עבירה כופרים אפיקורסים" או אנשים מאוד מסכנים ומבולבלים עם נטיות אובדניות. אז כמו הנוהל עם סכיזופרניה - לא לתמוך, לא לסתור. יצא לי לנהל שיחות נפש במחלקה פסיכיאטרית, שבהן מטופל אחד הסביר לי שהוא המלאך הגדול מיכאל, ואחד אחר סיפר לי שהוא עמד על פתח גיהנם וראה שם את ישו נלחם בשטן... מה אתה רוצה שאני אגיד להם? שהם טועים ומטעים? לסתור את דבריהם בשם האמת הצרופה? מה שעשיתי, זה פשוט להקשיב, לתת להם לשפוך את הלב, לנסות להבין מה הם אומרים מבלי להצטרף גם כן, והם הרגישו הרבה יותר טוב והעריכו אותי מאוד על הידידותיות שלי, מי יודע אולי היה בזה גם קידוש ה'. אז במקרה שלנו מדובר לרוב באנשים מאוד פגיעים עם בעיות נפשיות ואני לא פשוט לא רואה מה הטעם בלהיות לעומתי, תתחיל לריב איתם עוד יתחילו לחרף ולגדף. מזכיר לי את השאלה הזאת.
לכן:
=> כל שאפשר להתרחק מעוברי עבירה עדיף, ביחס לאותו סיפור של בית המרקחת, מה שהרוקח היה צריך לעשות, זה פשוט לשאול "יש כרטיס?" "עוד משהו חוץ מהתרופות שבמרשם?" "הוראת קבע?" "שבת שלום"
=> קירוב לבבות כו' שכל אחד ישאל את רבו מה עדיף לעשות
=> עכ"פ אין עניין לעשות רעש וצלצולים
ואין כמו הסיפור הזה מאבות דרבי נתן (מ"א)
מעשה ברבי שמעון בן יוחאי שהיה מבקר את החולים ומצא אדם אחד שתפוח ומוטל בחולי מעיים, ואומר גידופין לפני הקדוש ברוך הוא. אמר לו, ריקה היה לך שתבקש רחמים על עצמך ואתה אומר גידופין. אמר לו, הקדוש ברוך הוא יסלקנו ממני ויניחנו עליך. אמר, יפה עשה לי הקדוש ברוך הוא שהנחתי דברי תורה והייתי מתעסק בדברים בטלים.
הגהות יעב"ץ
והייתי מתעסק בדברים בטלים. נ״ב שעבר על מ״ש באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך ואומר אל תוכה לץ וא״ח אל תנחם חברך בשעה שמתו מוטל לפניו ואת״ל בשעת קלקלתו ואמרו [עי' עירובין מא:] היסורין מעבירין כו׳ ועד״ק ואמרו אין אדם נתפס על צערו וראיה מאיוב. לכן היו דברי תוכחתו לעני הדעת המתגולל בדמי ייסוריו נחשבים דברים בטלים ודאי:
יפה מאוד... הסיכום מהמם
רק לא הבנתי שני דברים
לא הבנתי למה להשוות למחיית עמלק גם מבחינת הקיצוניות שבמעשה, וגם, מובן למה רצוי להשאיר את המלאכה לאחרים, אבל ההנחה במקרה הזה היא שאתה היחיד בסיטואציה ואין לך איך להתחמק מלהגיב בדרך כלשהי...
דבר שני לא אהבתי את הקישור כי מה זה בא להוכיח כולנו יודעים מה דעת בית המשפט... ושוב, זה לא המקרה המדובר. כי לא דיברנו על להתחיל לחנך את האדם, ולא להתחיל לריב איתו. אבל לא להסכים עם המציאות הזאת כל כך בקלות. לא לפנות אליו חופשי בלשון נקבה רק אם אין ברירה... זה כבר משדר כשהוא רואה שהאדם מתחמק מלהגיד בלשון נקבה. וזה גם מכבד וגם לא מתחנף בעיניי.
לגבי עמלק => להתחיל לריב עם אנשים / באופן מודע לומר דברים שיפגעו בהם, זה לא האופי שלי ולא משהו שאני בנוי אליו, גם אם במקרה כזה עדיף, בהסתכלות יבשה, לבוא בגישה לעומתית, זה לא משהו שאני בנוי לעשות. יש כאלה שכן וזה לא אכפת להם, כל הכבוד להם על הקנאות ואשריהם מי יתן חלקי ביניהם.
אם אני אקלע למצב שבו אני היחיד בסיטואציה עם ילדה עמלקית, ומוטלת עליי מצווה מן התורה לדפוק לה כדור בראש, הסבירות שמה שאני אעשה זה אתן לה סוכריה או תפוח
לכן גם עם כל החשיבות של המלחמה בפרוגרס כו' אם עומד מולי בן־אדם עם אותן הפרעות נפשיות כו' אני לא הולך להתחיל לריב איתו
מה שהבאתי עם המקרה של בית המשפט זאת סתם דוגמה למצב שבו אין הרבה ברירה אלא "כל גל שעובר עליי אני מנענע את ראשי"
אם יש אפשרות להתחמק, אפשר ואף מומלץ להתחמק, יש הרבה סיטואציות שאפשר להתחמק בקלות, או לשחק אותה ראש קטן כו'
אבל יש סיטואציות שבהן אין מה לעשות, כמו הסיטואציה עם הלקוח, או נניח תארי לעצמך שאת עובדת סוציאלית או מרפאת בעיסוק ומגיע אלייך טרנסג'נדרית (בת במקור) שמבקשת ממך לכבד אותה ולפנות אליה בלשון זכר... מה את מציעה לעשות? כל פעם שמגיעים לגוף שני להפוך לאֶה בֶּה ציגלע מֶה? לומר שאת לא מוכנה לזרום איתה (=היא מאבדת את האמון בך ונוצר מזה נזק טיפולי)? ואין בעיה אפשר להביע פליאה ולהרים גבה בצורה שתהיה מצד אחד מנומסת ומצד שני משדרת שאת לא לגמרי בקטע של זה
החכם עיניו בראשו אבל אני חושב שתמיד צריך לזכור שלרוב מדובר באנשים מבולבלים שסובלים מאוד ולא נציגים של מלחמת הפרוגרס או משהו
טוב
ההתחלה זה משהו אישי
השאר אנחנו מסכימים רק מדגישים צדדים שונים של אותו מטבע
רק הערתי שאנשים כאלו גם לא יוכיחו במקרים שצריך.
אם אתה מסכים שהם כן.
הם נופלים תחת הקטגוריה של בצדק תשפוט עמיתך
פה אני לא מכיר אנשים. יכול להיות שהם יראי ה' או לא. נראה לי שרובם כשרים.
לעצם הענין, פשוט טענתי שמי שנכנע לחוטא וקורא לו בשם מגדר ומין שמורה על חטא (לא תלבש ואף חמור מכך), גם לא יהיה לו יהיה לו אומץ להוכיח חוטא מתי שחייבים, כי זה מעשה יותר קשה ואקטיבי.
לא הסקתי מזה על כל האישיות שלהם. יכול להיות שהם יראי שמים, ורק נכשלים פה.
מה כל השליליות?
"הם אותם אנשים שיהיו מוכנים לשנות כל דבר רק כדי להתרצות לאנשים." (אבל מבלי להסיק על כל האישיות שלהם) "בוודאי שהם לא יוכיחו מתי שצריך"
אתה מבין למה לא כיף בדיונים האלה?
סבבה לדעתך זה לא רעיון טוב, בבקשה, אתה מוזמן להעלות את הנושא, להגיד שאתה חושב שזה לא בסדר, לנמק את דעתך, כו', אבל משום־מה כל דיון הופך לגעוואלד אפוקליפטי עם השלכות אישיות על בעל המימרא (ההוא ככה, ההוא ככה, אם הוא אמר את זה סימן שהוא ככה)
על מה מדובר?
שאינה מתאימה כמובן לכרומוזומים שלו(ה)
האם לזרום או להתעקש
הצבת גבולות היא דבר חשוב, אבל יש דברים שקודמים לכך.
אני לא סותרת את דבריך
אבל זה הזכיר לי את הסיפור עם הצדיק שפגש ברחוב איש אחד שהיה עושה מעשים רעים אותו איש אמר לו שלום (ונראלי הרב לא ענה) ואז כששאל האיש למה הוא לא עונה לו בשלום אז הרב אמר שאין שלום אמר ה' לרשעים.ככה פחות או יותר זכור לי.
"שלום שלום לרחוק ולקרוב" (ישעיה)
שהרב לא בקיא בנביא
בפירוש שאסור לומר שלום לרשעים.
אני לא מדבר למעשה שיש בזה כמה פרטים.
קשה לך לקלוט ציניות כאילו?
מה גם שהדברים שאמרת זה בכלל לא ההלכה אז חאלס
1. עצם אמירת השלום לרשעים. 2. אם זה המילה 'שלום', אתה גורם לו להגיד שם ה' ללא כיסוי ראש.
שכל אחד ישאל את הרב שלו הלכה למעשה.
קודם כל, יש אחרונים שאומרים שאסור לשקר ממש, אלא רק לשנות ושיהיה לזה ביסוס באמת. נאמרו כמה סברות בכיוון, הכלל העולה מהם שאסור לשקר ממש, ופה זה שקר, כי הוא גבר ולא אשה.
חוץ מזה, שזה חיזוק עוברי עבירה שנלמד מהמשנה בשביעית (ד, ג) וגיטין (ה, ט) שאסור להגיד מילה שמאשרת את העבירה.
אפשר להתחמק מעימות, במיעוט דיבור שזה חובה על בת עם גבר, ואם כבר צריכים אז מתחמקים מלהשתמש במילים שמופנות אליו.
אני לא אומר שזה פשוט, ולי היה ויש נסיון קטן יותר וקל מהמצב של השרשור המקורי, אבל בהחלט אפשר לעמוד בזה.
כמו בן לגמריי, כאילו למה בגלל שהוא "מאמין" (אם אפשר לקרוא לזה ככה) במשהו, אני צריכה לשנות את הגישה שלי ולהתיישר לפי הערכים שלו???
בכל תחום הם ידעו לכבד אותי, שיש לי גבולות מסויימים מאד ברור, אם זה נושאי שיחה, ואם זה קללות, ואם זה לגעת, וכן בנושא הזה הם ידעו בדיוק מה אני חושבת על זה כולל הוא. והם מאדד אהבו אותי והעריכו אותי... אני חושבת (בטוחה) שזה מאד מוערך בעיני אנשים, שיש אנשים שמציבים גבולות מאד מאד ברורים, ושהערכים שלהם נטועים בהם עמוק , ועם זאת הם אנשים נחמדים ולא נושכים..
את ממש מעוררת השראה בעיני!!
שאני חזקה בו.. יש כאלה שזה יהיה להם ממש קשה, אבל אצלי אף פעם בשום תחום לא היה לי תקטע הזה של לחץ חברתי/ מה יחשבו/ מה יגידו (רק כשמדובר בדיעות שלי..אם זה למשל על בגד ואומרים לי שהוא מכוער זה ממש מערער אותי בעניין הזה😂) קיצר נקודתית זה ב"ה משו שחזק בחינוך אצלינו..
יחד עם שאר פרוייקטי הווטסאפ של ערוץ 7, הנה עוד אחד: אייטמים מעניינים שאני (או הצוות) דגים מהפורום.
מוזמנים להצטרף. קבוצה שקטה של 2 אייטמים ביום בממוצע .
כבר כמעט חודשיים שאני מחפש עבודה.
נראלי שיש מין תום כזה שבע"ה נמצא בקלות עבודה, ולכן זה בסדר לקבל דמי אבטלה נמוכים שנגזרים ממשרת סטודנט..
ואז מגיע הרגע הזה, שאתה מבין שאולי ח"ו זה יכול לקחת הרבה יותר זמן .. ויפה שעה אחת קודם גם לחשוב על הכנסה זמנית וגם על לוז או משהו כזה ..
אני מניח שלרבים מילואים זאת אופציה אבל אין לי כח ורצון לפרט למה, אבל ישמצב גדול שאני מנוע מלעשות מילואים..
(לא עשיתי במלחמה..)
האם יש רעיונות אחרים למקומות עבודה זמניים?
במהלך התואר לא קמתי בזמן אז קל וחומר עכשיו שאני ללא מסגרת.. ואני מניח שאולי עבודה תוכל לגרום לי לבריאות ויציבות .. וכמובן גם להכנסה..
רעיונות אחרים לסדר ויציבות עשיה לימוד והתקדמות בתקופה מאתגרת זו מלבד עבודה זמנית/או על הצד שאתקשה למצוא עבודה זמנית זה גם מבורך..
בתפילה לפרנסה בשפע ולמציאת מקום עבודה מתאים ומספק לכולם.. ואולי אפילו השבוע אעדכן שדברים יסתדרו והתקבלתי😃
תודה רבה..
אשמח לשמוע מנסיונכם כשילדה בת שנתיים ותשע עברה למיטת מעבר (כי למדה לצאת מהמיטת תינוק), מה הכי עזר לכן שתשאר במיטה שלה במהלך הלילה ולא תבוא אליכם חמש פעמים?
רוצים להתחיל איתה מהלך אבל מנסים להבין מה יגרום לה להישאר במיטה שלה ולא לבוא אלינו כי היא יכולה וזה מפתה לצאת ולהיות עצמאית.
מבחינת שפה היא מבינה אבל לא הכי מדברת עדיין.
הריון ולידה
פה זה פחות רלוונטי
מה שיעזור זה להחזיר כל פעם
כל פעם
אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון
עם הזמן זה עובר.
ואתם כהורים.
אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה
כיף להיות במיטה עם אבא ואמא! לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק
והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון
לילד. אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?
מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?
יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.
האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?
תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים
באיזה הקשר זה פורום?
ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.
זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.
מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.
זו פרשנות בלבד.
כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.
חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.
בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.
אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.
לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.
עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר
יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?
משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...
אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..
ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים.. מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?
לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++.
אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...
נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...
מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.
נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.
הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה
לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.
עלה 7000+
שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש
לעומת זאת.
אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת.
כל מה שכתבת גם מכשיר ב-1000₪ יכול לתת, חוץ מסים וירטואלי שזה שמור למכשרים יקרים.
כמו שכתבת בעצמך, המכשירים הפשוטים היום הם הכי טובים שהיו לפני 5 שנים.
ההבדלים בעיקר הם "הפרמיום", ועל זה משלמים הרבה מאוד.
לדוגמא, אם המכשיר מפלסתיק או מאלומיניום מוסיף עלויות ייצור של בערך 30$, האם זה משנה? כנראה שלא, עוד לא הכרתי מישהו שלא משתמש בקייס (חוץ ממני).
כנ"ל לגבי מסך אם הוא LCD או OLED מדובר על הפרשים של 100$ לפחות עבור היצרן, אני אישית לא רואה הבדל בצבעים או בבהירות גם באור שמש.
כנ"ל לגבי המצלמה, אם אתה מצלם צילומים קלים (ללא תנועה, אור טוב) ולא אכפת לך ש-AI ישפר את הצילומים, לא תוכל להבדיל בין תמונה שצולמה למכשיר יקר או זול.
כנ"ל לגבי איטום למים, כל המכשירים שראיתי מבפנים היו חסינים למים, זה בסה"כ אטמי גומי פשוטים יחסית, אבל לזה שאין תקן אומר שהיצרן לא לוקח אחריות ולא משלם תמלוגים עבור ההסמכה.
יש עוד הרבה הבדלים כאלו, היצרנים יודעים את זה ולכן המכשירים הזולים פשוט חותכים את על הפינות האלה.
כל האמור לעיל לא מנע ממני לקנות את מכשיר יקר מאוד מאוד.
אגב, סים וירטואלי לא יותר זול מסים רגיל מחברה מקומית או סים רגיל גלובלי שתזמין מאליאקספרס, הוא רק יותר נוח, זה יותר זול רק עבור סים עם חבילת גלישה בלי מספר.
כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.
אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.
זה תלוי למה את משתמשת...
וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות
אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם
אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל
אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק
אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי
מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.
נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה..
שלך באופן שוטף
וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים
