למה את מתכוונת שאת כותבת לא נראה לי בכלל?

התקן הוא פתרון פנימי, לא מורגש שקיים בכלל, פרוצדורה פשוטה ושגרתית אצל רופא(ת) הנשים שלך.

מונע מעולה, את שוכחת מהריון למשך כמה שנים, עד שאת מוציאה.   

אצל הגניקולוג.

אני הרגשתי נורא עם גלולות רק אחרי שהחלפתי להתקן הבנתי כמה סבלתי קודם.

כמובן שגם להתקן יש חסרונות אין אמצעי מניעה מושלם.

דייזי הוא לא אמצעי מניעה הוא יכול לעזור לחשב מתי הימים הבטוחים בחודש הבא והוא משאיר מעט ימים כאלו במיוחד לשומרות טהרה. ולא יעיל אחרי לידה או מי שאין חה מחזור מאוד קבוע.

אפשר קוטלי זרע למניהם אבל זו מניעה של 70 אחוז

ואם משתמשים בה בצורה נכונה, אחוזי המניעה שלה די גבוהים. אני מכירה כמה וכמה נשים שלא היו להן הריונות בלתי צפויים כשהשתמשו בה.

מה שכן, יש רבנים שלא מתירים, או שמתירים רק אם אין שום אופציה אחרת.

לנו לפני הרבה שנים הרב דב ליאור לא רק התיר אלא המליץ מלכתחילה, בגלל השיקול הבריאותי- שזה באמת האמצעי הכי פחות פולשני מכל בחינה. 

וזה גם הולך טוב עם השמ"פ- בימי הפורית את משתמשת ובשאר הימים לא חייבת. 

זה גם נותן יתרון שהגוף עובד בצורה טבעית לחלוטין, גם כשרוצים שוב הריון. 

איזה גלולות את לוקחת?

סוגי המניעה הקיימים ופירוט-

1. גלולות משולבות- יש כמה משפחות שמכילות אסטרוגן ופרוגסטרון במינונים שונים, ככה שאם גלולה אחת לא טובה אפשר לשנות לגלולה ממשפחה שונה וזה יכול להיות כן טוב

מצבי רוח וחוסר חשק מומלץ לנסות גלולות במינון נמוך יותר של אסטרוגן- עלול לגרום לכתמים ואפשר לנסות לקחת כל 12 שעות גלולה כדי להתגבר על הדימומים,

לכתמים ודימומים לנסות גלולות במינון גבוה של אסטרוגן, או לקחת גלולה כל 12 שעות.

זואלי היא גלולה עם הורמונים אחרים ויכולה להתאים למי שהרגילים לא מתאימים,

קלייר זה גלולה חדשה עם מינונים משתנים לאורך החודש בנסיון להתאים למערכת ההורמונלית הטבעית של האישה.

זאת המניעה עם האחוזים הכי גבוהים

אחרי חודש ראשון אפשר להתחיל לחבר חבילות ולהנות מתקופות ארוכות יותר של טהרה.

2. גלולות להנקה- גלולות שמכילות רק אסטרוגן ומתאימות לזמן הנקה שאז הפרוגסטורן בגוף גבוה, ולא מיבשות חלב.

יש את גלולת נורידיי שיחסית הכי עדינה ומתאימה להרבה נשים אבל החיסרון שלה זה שזה ייבוא מחו"ל ולא זמין ברוב הבתי מרקחת וצריך לקבל טופס אישור מהרופא.

מתאים רק להנקה! כשמתחיל דימומים זה סימן שהיעילות יורדת.

גם פה אם יש דימום אפשר לקחת גלולה כל 12 שעות ולהרבה נשים זה עוזר.

3. מדבקות ונוברינג- גם כן מניעה הורמונלית אבל שנמצאת מחוץ הגוף ומשתחררות לאט לאט לדם, בעלי רגישות תחושתית כנראה פחות יסתדרו איתה.

מדבקות לא מתאימות לבעלות עודף משקל גבוה- BMI יותר מ30

מי ששמה נוברינג מומלץ לבדוק מידי פעם את צוואר הרחם.

4. התקן נחושת- התקן רגיל מפלסטיק שמלופף עליו חוט נחושת ומפריש יוני נחושת שמונעים קליטת זרע,

יש כמה סוגים שהשוני בינהם הוא הצורה והגודל ומתאימים אותו לפי הרחם.

יש את בלרין שהוא נחשב להתקן יותר ידידותי אבל יקר יותר משמעותית ואפשר להתקין רק אצל רופאים שעברו הסמכה לזה, יש פיזור יפה של רופאים כאלה בארץ.

הוא קצת פחות יעיל להגנה מההתקנים האחרים אבל לרוב הוא מתאים.

לנשים עם הסטוריה של דימומים כבדים זה כנראה יהיה פחות מתאים כי הוא מגביר דימום, מומלץ לקחת את זה עם תוספת ברזל יומית.

לנשים אם רגישות למתכות זה גם עלול להיות בעייתי.

ההתקן הוא קצת פחות יעיל למניעה מגלולות אבל עדיין אחוז גבוה של מניעה ומתאים לרוב הנשים.

התקן נחושת לא משבש כלום מבחינה הורמונולית וניתן להיכנס להריון מיד אחרי ההוצאה.

אפשר לשים לתקופה של 5 שנים ואחרי 5 שנים לשים מיד התקן נוסף

5. התקן הורמונלי- התקן פלסטיק שממוקם ברחם ומפריש רק את הפרוגסטורן וכן ממוקד לרחם ולא בכל הגוף

אמור למנוע/לקצר דימום, מומלץ לקחת עם ברזל וויטמין B12

6. דיאפגרמה- אין לי עליה הרבה מידע אז מעדיפה לא לכתוב, היא בעייתית יותר מבחינה הלכתית לפי הרבה דעות, אם צריך תתיעצי עם הרב והרופא להתאמה מלאה.

7. נרות ושקפים- קוראים לזה גם נרות נשמה ללא הורמונים, אבל מסובך לשימוש ולא מאפשר ספונטניות, הם גם עלולים ליצור גירוי באזור הנרתיק.

מתאים כגיבוי או לזמנים שאין הרבה חשיבות למניעה.

אם לוקחים שילוב של שתי שקפים+נר מעלים את רמת ההגנה.

8. שיטת המודעות לפוריות- בעצם לקחת את המודעות לימים הפוריים ובמקום לנסות להיכנס, להימנע מקיום יחסית ולמנוע.

לא מתאים לכאלה שרוצות ממש/צריכות מניעה, מצריך התעסקות רבה במהלך החודש ומקצר את הימים האפשריים לקיום יחסים.

גלולות מתאימות גם למניעה של זמן קצר (שנה ופחות מזה) , התקן מומלץ למי שמתכננת מניעה של מעל שנה בעיקר בגלל תקופת ההסתגלות הארוכה

אם לוקחים אנטיביוטיקה בזמן מניעה הורמונלית צריך לבדוק האם הם סותרים, במקרה כזה יהיה מומלץ להשתמש בגיבוי (נרות/שקפים) או להימנע עד כמה ימים אחרי נטילת האנטיביוטיקה.

יש גלולות ומניעות הורמונוליות שלא מתאימות במידה ויש רקע של מיגרנה+אאורה, או שיש בעיות קרישיות.

בהתקנים מאוד מאוד חשוב לבדוק כל 3 חודשים שההתקן במקום.

מוסיפה גם שבנשיות, זוגיות ומניעה יש משולש עם 3 קודקודים-

1. אחוזי מניעה

2. נקיות

3. מצב רגשי,חשק וקיום יחסים

מניעה בד"כ נותנת מענה לשתי קוקודים, כשעל השלישי צריך לוותר.

אבל גם אם 2 קודקודים מקבלים מענה זה לא מחייב שהקודקוד השלישי יהיה לגמרי רע.

אני לא רופאה והמידע שיש לי הוא ממחקר אישי ושיחה עם הרבה נשים, רופאות ויועצות.

אם יש לך שאלות, תשאלי ומקווה שאדע לענות.

1. גלולות הן לא האמצעי הכי יעיל. הכי יעיל מבין האמצעים ההפיכים הוא ההתקן ההורמונלי. והבא אחריו התקן הנחושת.

2. ממש לא צריך להגיע כל 3 חודשים לבדוק את ההתקן (נשמע מתיש.. ), מספיק כל חצי שנה.

3. גלולות הנקה מכילות רק פרוגסטרון ולא אסטרוגן. רמות הפרוגסטרון בכלל לא גבוהות אחרי לידה, להפך הפרוגסטרון צונח אחרי הלידה כדי לאפשר יצור חלב יחד עם עליית הפרולקטין. פרוגסטרון גבוה אחרי ביוץ ובזמן הריון.

4. לבדוק את צוואר הרחם בשימוש בנובהרינג? למה? אין הנחיה כזו.

גם לא מכירה המלצה לקחת ברזל וויטמין b12 יחד עם התקן.

חוץ מזה ישר כוח על הסקירה המפורטת!

אני לוקחת גנרה ולא מרגישה שום תופעות.

כן ראיתי בהנחיות שעלול להיות. אבל להתקן הורמונלי אין את אותן תופעות?

1. מבחינת אחוזי המניעה גלולות משולבות הן יותר מהתקן.

2. ההנחיה היא כל 3 חודשים, פעם בחצי שנה מגדילה את הסיכוי של כניסה להריון.

3. צודקת, טעיתי אני אנסה לערוך.

4. זאת ההמלצה שאני חושבת כתוב בעלון לצרכן או ששמעתי מהרופא.

5. ההמלצה היא בשביל למנוע תופעות לוואי ומה שנקרא מחכמת ההמונים...

מוסיפה שגם מדבקות ונוברינג אפשר לחבר 

התקן חד משמעית יעיל יותר. לא יודעת מאיפה הבאת את זה. יש טבלה של יעילות אמצעי מניעה, זה נקרא Pearl index, את מוזמנת לחפש באנטרנט ולראות. שימי לב שיש 2 עמודות, שימוש מושלם ושימוש טיפוסי. בגלולות יש עניין של שימוש טיפוסי, שכחת גלולה, גורמים שמשבשים ספיגה... בהתקן אין את זה.

לא יודעת איפה שמעת את ההנחיה לגבי מעקב אחר ההתקן, אין הנחיה כזו.

לגבי יעילות ההתקן שמעתי מהרופאים והאחיות בקופה ובבית החולים כשנכנסתי להריון עם התקן

ונכון שיש את עניין השימוש והשכחות וכו', עדיין זה יעילות גבוהה יותר.

לגבי מעקב על ההתקן תשאלי את הרופא נשים שלך.

מ5 רופאים שונים שמעתי את ההנחיה הזו.

או התקן נחושת?

כי כל מה שיעל כתבה מתייחס להתקן הורמונלי

והרופא שלי אמר בדיוק כמוה.

בפועל אחרי חצי שנה עם התקן שחשדתי בהריון, דבר ראשון שאלו אותי איזה מניעה יש לי ומיד אמרו לי שזה פחות יעיל מגלולות.

(באותו זמן היה נכון לי לשים התקן ולא להשתמש בגלולות גם אם הייתי יודעת מראש, ככה שזה לא שינה לי אי הידיעה)

ואניוואי זה לא הרבה פחות יעיל...

וכותבת שוב, אני לא רופאה 

אבל כותבת מנסיון אישי שלי ושל הרבה נשים שדיברתי איתן ושיחות וחקירה עם רופאים שונים.

מתוך 100 נשים כמה נשים נכנסו להריון בתוך שנה.

היעילות של התקן היא מהגבוהות במיוחד אם משווים את היעילות בצורת השימוש ותקלות.

יעיל פחות מהגלולות.

לא יעילות נמוכה.

זה מה שאמרו לי גם בקופה וגם בבית החולים. מניחה שהם יודעים גם את ההשוואה לגבי צורת השימוש והתקלות

וזה גם מה שהתרשמתי משיחה וסקרים אצל נשים.

יעילות של גלולות בשימוש נכון הוא 99

התקן 98 ג'ניפיקס קרוב ל99.

אבל זה בשימוש נכון וכמו שיעל רשמה בשימוש סביר בגלולות יש הרבה יותר מקרים להפחתת יעילות

(בלי לדבר על חכמת ההמונים....)

אנטרסים לקדם תרופות מסויימות וב. לא כולם מבינים בסטטיסיקה של מניעה.

דבר נוסף יכול להיות שהם אמרו לך ספציפית. בהחלט יש דבר כזה שהתקן מונע פחות טוב אצל אישה מסויימת כנ"ל גלולות. 

כל הרופאים והאחיות גם בקופה וגם בבית חולים שאלו אותי איזה מניעה ומיד אמרו לי שהתקן הוא פחות יעיל מגלולות.

(חלקם כמובן שאלו אותי מסקרנות...)

תאמיני לי שחקרתי וחוקרת את הנושא לעומק ויסודי.

ואני גם חושבת שלא כל הרופאים יודעים הכל

במצב שאין טעות אנוש,

זה פשוט עוד פקטור כשמדברים על יעילות.

המספר 99% יעילות הוא מספר מאוד מוכר ונפוץ בקשר לגלולות, הוא פשוט לא לוקח בחשבון גם את הפקטור האנושי, זה הכל.

זה לא שמישהו טועה, השאלה על איזה נתונים מתייחסים ויעל התייחסה למכלול הנתונים כולל הגורם האנושי.

התקן נחושת(לא הורמונלי) באמת ביעילות פחותה מגלולות.

התקן הורמונלי לא.

אף מניעה היא לא 100%

אבל כן, התקן נחושת הוא באמת פחות אחוזים מגלולות

התקן הורמונלי הוא יותר אחוזים מגלולות..

וזה מה שיעל כתבה לך מההתחלה....

ובהודעה הראשונה היא מיקמה את שתי ההתקנים מעל הגלולות.

באמת חשבתי שבגלל שהן מתערבות במערכת ההורמונלית אז הן אמורות 100% למנוע אלא אם כן שוכחים וכו'

החכמתי.

תודה

מקום לקב"ה

אני לא מכירה את הנתונים שיעל ציינה.  אבל בודאי 99 אחוז מניעה של הגלולות הוא בשימוש נכון וללא ארועים שיכולים להוריד את היעילות.

בין 95% ל98% כשהגלולות הן 99.

אני נכנסתי להריון תקין עם התקן נחושת. כשהגעתי לבית החולים הטכנאית אמרה לי שאני לא הראשונה ולא האחרונה ושבאות המון נשים במצב שלי. רק בסביבתי הקרובה נכנסו כמה להריון איתו.

אבל לאורך כל הדרך כל הרופאים אמרו לי שזה ממש לא קשור להתקן, אלא ספציפית העובר לא התפתח בצורה תקינה, משהו עם השק חלבון והדופק, לא בדיוק הבנתי.

אבל בקיצור לא בגלל ההתקן. הוא פשוט לא עבד..

וחיבוק לך, בטח היה לא פשוט🧡

שאשה שיודעת שקשה לה עם הזמנים וכו' צריכה לקחת את זה בחשבון כשהיא מחליטה על אמצעי מניעה.

קראת את ההודעה הראשונה שלי?

מצטטת-

אם לוקחים אנטיביוטיקה בזמן מניעה הורמונלית צריך לבדוק האם הם סותרים, במקרה כזה יהיה מומלץ להשתמש בגיבוי (נרות/שקפים) או להימנע עד כמה ימים אחרי נטילת האנטיביוטיקה.

ואני חושבת שזה גם בהתקן הורמונולי, צריכה לבדוק שוב את העלון לצרכן.

בעלון לצרכן של מירנה יש התייחסות לתרופות,

רק שאני לא זוכרת אם זה רק לתרופות שמיועדות לחולי אפילפסיה או גם אנטיביוטיקה ואין לי את העלון כרגע.

מי שזה רלוונטי לה תבדוק.

ולא מחשבים את אחוזי התקלות.

אבל אני מדייקת אותך שגם בהתקן נחושת יש הפחתה של יעילות מתרופות מסויימות

ואז הברזל ממשיך לרדת וזה מעגל.

אשמח למקור מהימן אם יש לך.

אבל שמעתי את זה מכמה מקומות שזה גלגל שמשפיע אחד על השני.

דימום יתר זה מצב שגורם לאנמיה. לא להפך.

אצל נשים עם דימום יתר בוסתות כל הזמן האנמיה מחמירה כי כל חודש ממשיכים לדמם.

כלומר, יש אנמיה והיא ממשיכה להחמיר כי עדיין ממשיכים לדמם. ואז יש החמרה.

אבל הדימום הוא לא בגלל האנמיה, זה שיש מחסור בברזל ממש לא גורם לדימום יתר. 

זה כן זכור לי כמקור אמין אבל כבר לא זוכרת

אולי בשבוע הבא אוכל לבדוק.

בכל מקרה לקחת ברזל בד"כ לא מזיק ועשרות נשים חזרו לומר לי שהברזל עזר להן לקצר ימי דימום.

לא חייב שזה יעזור אבל לא מזיק לנסות.

מכמה ימים לכמה ימים?

ושום דבר לא עוזר תמיד ובטוח (גם כדורים שמיועדים לזה),

אבל כמו שכתבתי ד"ר ברונו רוזן גם אחד מאלה שאומרים שזה גלגל שמשפיע אחד על השני.

אחד האנשים שאמרו את זה.

כי אפשר להכנס להריון גם מיחסים שהם לפני שאת "פוריה", הזרע שורד די הרבה בנרתיק

אם נמנעים מיחסים לפני הביוץ אלא רק אחרי שבטוח הוא עבר זה יותר בטוח אבל משאיר ממש מעט ימי טהרה

למה לא התקן? זה התקנה חד פעמית, והוא מאוד אמין

יש נשים שמגיבות בדימומים לא סדירים אבל אצל הרוב ממש כמעט ואין בעיות, שווה ממש לנסות

אבל למה לא לנצל את זה כבר לגמילה?

אם זה בא ממנה, הייתי מנסה עכשיו. אולי ילך בקלות.

היא עדיין מצליחה להוריד?

גם הבן שלי מוריד הרבה פעמים, אבל אם יש לו מכנסיים מספיק מסודרות עליו הוא לא עושה את זה... לפעמים אני בבוקר מגלה שהילד בלי טיטול 😲 יש לו גירודים על הישבן מבחוץ מסכן... אז הוא מוריד לעצמו..

היא בת שנתיים. הייתה לי מחשבה לנסות לגמול אותה (אף שמעולם לא ניסיתי בגיל הזה), אבל מרגיש לי שזה יהיה מסובך מדי (היא גם לא ממש מדברת).

תחתונים ומכנסיים היא מורידה. גופייה עם תיקתקים - היא לא פותחת את התיקתקים, אבל מצליחה להשחיל את החיתול מהצד.

עוד לא ניסינו האמת אוברול רגיל, כי יש לנו רק של חורף. בכל אופן - איך אפשר להלביש הפוך בלי שזה יחנוק אותה?

(ואולי באמת הטיטול מציק לה בגלל האטופיק שלה? לא חשבתי על זה...)

חולצה עם תיקתקים ולסגור אותם מעל המכנסיים?

הכוונה שהסקוצ'ים של הטיטול יהיו מאחורה. ואז היא לא מוצאת אותם ולא מצליחה לפתוח ולהוריד את הטיטול.

אצלנו זה עזר לתקופה (עד שהיא מצאה את הסקוצ'ים מאחורה🤦🏼‍♀️)

תכלס זה עוד שלב מתוק ומתיש (אומרת זו שמצאה ממש לפני כמה ימים קקי במיטה כי הגברת החליטה שוב להוריד את הטיטול😅) בדרך לעצמאות של הילד💪🏻

וטוב, לנו היה סיפור מגעיל יותר ממה שתיארת כאן🤭 לא אפרט אותו מפאת כבוד ההיריוניות המבוחלות שכאן, רק אומר שזה היה עם התאומים, ושהם אהבו לשחק מסירות בכדור באותה תקופה🙈🙈🙈

אבל כשאני מסתכלת על התאומים היום אני אומרת שיש תקווה גם לשובבה הנוכחית...

אלא כמו מכנס קצר.

בהנחה שהיא לא יודעת לפתוח תקתקים

ולא תצליח להשחיל מהצד כי זה מכנס..

אפשר לגמול ילדים שלא מדברים (גם ילדים מיוחדים)

צריך אורך רוח לפספוסים. הזמן משתנה מילד לילד אבל הם מבינים את הקטע לגמרי

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשמוע את הניסיון שלי

ממה זכור לי הגמילות המאוחרות אצלך גם לא היו פיקניק, אז מקסימום תופתעי לטובה.

הייתה בגיל גדול (אחרי שלוש) כשעשינו הרבה הכנות מראש, וזו הייתה ילדה שדיברה מגיל צעיר והייתה בוגרת ומבינה. (יכול להיות שאיתה ספציפית היינו יכולים להתחיל קודם - אם היינו מבינים את הקטע של ההכנה מראש. היא פשוט הייתה - ועדיין - טיפוס רגיש וחששן)

מכיוון שהקטנה הנוכחית דומה לה במאפיינים מסוימים, אני כן חושבת שעדיף לי לחכות שתהיה בת הבנה.

אבל אולי אני טועה🤷‍♀️

בכל אופן אני צריכה לבדוק את המוכנות שלי לעניין...

לא אומר שהיא לא מבינה

(לא חושבת שבשלות קוגנטיבית היא תנאי לגמילה, אבל גם אם כן)

בכל אופן אני חושבת שממש כדאי.

כזה שסגור מהצדדים. ועל זה גופיית תיקתק

הייתי מחכה שהרווח הכי ארוך יהיה 5 דקות למשך שעה. אלא אם הלידה הראשונה הייתה מהירה.

אצלי בלידה השלישית, היה יום שלם של צירים לא סדירים. אחר כך היו לי שעה וחצי של צירים סדירים כל 5 דקות, ואז חזר להיות לא סדיר.

במצב הזה הגעתי לפתיחה 5 והתפתחה לידה.

אם את קרובה הייתי מחכה ל5 דק' בין הצירים

לק"י

בהריון האחרון קרה לי כמה פעמים שהיו לי צירים כמה שעות, ואז הם נעלמו לגמרי.

וצירים צפופים.

נסענו ואני בחדר לידה ב''ה

בשורות טובות בע''ה וגמר חתימה טובה לכולם❣️

ובידיים מלאות

בבריאות ובשמחה

גמר חתימה טובה

איזו מתנה מתוקה לשנה חדשה

מתרגשת איתך ומתפללת

זוכרת שהייתי במרפאה שהיא מקבלת בשביל משהו אחר ומזכירה אמרה שתור אצלה עולה 1000 ומשהו ש"ח

כדאי לבדוק מול הקופה במידה ויש ביטוח משלים

(לא מכירה את הרופא או את הנושא)

לגבי מה הכמות אני לא זוכרת להגיד, בזמנו הרב שלנו הנחה אותי. אני כן זוכרת שהשתייה היה רק מים ולגבי אוכל אכלתי לשיעורין עוגיות מלוחות (משהוא שלא יעשה לי בחילה)

הריון עם המטומה שהרב אמר לאכול ולשתות שיעורים.

היה לי כוסיות לשתיה בגודל של פחות משיעור וקופסא קטנה למדוד כמות של אוכל.

שתיתי מים, תה ומיץ ענבים.

אכלתי- ענבים, קרקרים, גבינה, בייגלה, מעדן, כל פעם מדדתי כמה נכנס בקופסא ואת זה אכלתי. יש גם שעון חול עם הזמן שצריך לחכות בין אכילה לאכילה אז כל פעם שאכלתי מנה מדודה או שתיתי הפכתי את השעון.

בהצלחה רבה ושיעבור בקלות❤️

לי ידוע שזה מוקצה. שווה לבדוק..

שבסוף בפועל פשוט חיכיתי עשר דקות, עבר כבר זמן מאז...

קיבלנו ערכה ממתנת חיים ליום כיפור עם שעון חול של 9 דק' אז כנראה שזה מותר.

גם ראיתי לא מזמן איזה דיון שהסביר למה אין בעיה בשעון חול במשחק

יכול להיות שיש לארגונים כמו עזר מציון או יד שרה.

שיעורין ומדדתי עם מזרק ושפכתי לכוס חדפ וסימנתי עליה עם טוש ארטליין. הכנתי כמה כוסות חדפ שקופות כאלה לפני כיפור לשימוש

אכילה לא יצא לי

בהרבה מקומות

שווה לברר

הוא מסביר בסוף בדיוק איך למדוד את השיעורים

*הלכות יום כיפור לנשים* /הרב טל מרום - סוגה בשושנים

כידוע יום הכיפורים הוא יום צום מדאורייתא, החמור ביותר מבין כל הצומות ואיסור אכילה ושתיה בו כרוך בכרת.

נחלק את הפסיקה למספר מצבים נפוצים:

*יולדת -*

1. *בתוך* 72 שעות מרגע הלידה - ברור שאין חיוב לצום. אוכלת ושותה כרגיל

2. *לאחר* 72 שעות עד שבוע לאחר הלידה - אם אומרת שצריכה לאכול, מאכילים אותה. ואם אינה צריכה - צמה כרגיל.

3. לאחר שבוע ימים מהלידה - נחשבת כאדם רגיל וצמה כרגיל.

*מניקה -*

להתכונן לצום כראוי בימים שלפני - לאכול ולשתות היטב.

להתחיל את הצום וגם בצום עצמו - להיות במקום ממוזג, לנוח, לוותר על התפילות (ובמידת הצורך אם הבעל צריך לעזור, יוותר על התפילות - חלקן או כולן - כדי להישאר לעזור לאשתו)

במידה ורואה שיש חולשה משמעותית שלא עוברת, מעבר לצום רגיל (סחרחורת שלא חולפת גם אחרי מנוחה, חשש לעילפון או בחילות והקאות שלא מפסיקות) אפשר לשתות לשיעורין.

*הסבר על שיעורין בהמשך הדברים*

מי שיכולה להניק לסירוגין או לשלב מזון נוסף לתינוק (חלב שאוב או מוצקים) - כמובן שהדבר עדיף.

במידה ויש התמעטות בחלב והתינוק לא רגוע - לשתות לשיעורין.

מי שיודעת על עצמה מצומות קודמים שיש פגיעה לאחר הצום בכמות החלב באופן משמעותי ובלתי הפיך עד כדי הפסקת החלב לגמרי - לשתות לשיעורין.

*מעוברת -*

הדברים אמורים בהריון תקין ורגיל, במידה ויש חוות דעת של רופא לגבי הצום, יש להיוועץ ברב.

מעוברות חייבות בצום ולכן עליהן להתכונן היטב לפני הצום (לאכול ולשתות היטב) לנוח במהלך הצום, במקום ממוזג, לוותר על התפילות (להיעזר בבעל במידה ויש צורך).

להתחיל את הצום ובמידה ויש בחילות, הקאות משמעותיות ו/או מתפתחים צירים (אפילו קטנים) יכולה לשתות לשיעורין. מעוברת בחודשי הריון מתקדמים שלא מרגישה תנועות עובר תנסה לשכב על הצד במשך 10-15 דקות ואם לא מרגישה תנועות יכולה לשתות שתיה מתוקה פחות מכשיעור בכדי להרגיש את תנועות העובר.

אדם קרוב אצל עצמו, לב יודע מרת נפשו וברגע שאישה מרגישה שהמצב מתדרדר ואי אפשר להחזירו לאחור - לא להחמיר ולשתות לשיעורין מיד.

*אכילה לשיעורים* – *ברוב המקרים ניתן להסתפק בשתייה מזינה לשיעורים, ואין צורך באכילה. במקרים כאלו האכילה אסורה מכיון אשכילה ושתייה הם שני איסורים נפרדים ביום כיפור*, וגם כשהותר אחד מהם, לא הותר השני.

אם הרופא אומר שלא מספיק רק לשתות, ויש צורך גם באכילה, והרב פסק כך למעשה – יש למדוד ולהכין קודם הצום מאכלים בכמות של פחות מכשיעור. השיעור של אכילה ביום כיפור נקרא 'ככותבת הגסה', ובניגוד לשיעור של שתייה, הוא שיעור קבוע שאינו תלוי באדם עצמו.

באופן מעשי, שיעור זה הוא מעט פחות מ-30 סמ"ק (הכוונה שניתן להכניס את המאכל לתוך קופסה בנפח כזה), ואם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדילו למעט פחות מ-33 סמ"ק. אם גם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

*טבילה ביום כיפור -*

המקוואות סגורים בליל כיפור מכיוון שתשמיש המיטה נאסר. מי שצריכה לטבול בליל כיפור דוחה את הטבילה למוצאי הצום. את רוב ההכנות אפשר לעשות לפני כניסת הצום בערב יוהכ"פ ובסיום הצום לחפוף, לרחוץ את הגוף היטב, לנקות את הפה ובין השיניים ולעיין שאין חציצות.

*הפרדת מיטות ומגע -*

יום כיפור אסור בתשמיש מיטה. בליל כיפור צריך להפריד מטות ולנהוג כדין הרחקות של נידה, לגבי הרחקות ביום, יש מקום להקל במגע שאינו של חיבה ובהושטה מיד ליד.

*נטילת גלולות ביום כיפור -*

אם אפשר ליטול את הגלולה לפני ואחרי הצום - עדיף.

במידה ואין אפשרות - ליטול אותה בלי מים

ומי שלא יכולה - ליטול עם שתיה מאוד מרה (2 שקיות תה קמומיל במים ולהשרות עד שהמים יספגו היטב) ופחות מכשיעור. אין צורך לברך לפני או אחרי.

חולה שאוכל או שותה ביום כיפור - אין צורך לעשות קידוש.

*איך מחשבים שיעורין?*

ממלאים לפני הצום את כל חלל הפה במים (שתי לחיים מלאות). פולטים את המים לכוס, מחלקים את הכמות לשתי כוסות (חצי-חצי). חצי מהכמות היא מלוא לוגמיו אותה אסור לשתות ביום כיפור ולכן אישה שותה *פחות* מחצי הכמות. כדאי לסמן על הכוס את קו גובה המים והכוס הזו תלווה אותה במהלך הצום.

בין שתיה לשתיה הפרש של 9 דקות.

בשעת הצורך אפשר לרדת מ9 ל-7 ול-5 ואפילו ל2 דקות.

עדיף לשתות מיץ ענבים כי יש בו סוכרים שיכולים לחזק את הגוף ולתת אנרגיה הרבה יותר משתיית מים. דוגמאות נוספות למשקאות מזינים: מיצי פירות טבעיים, יוגורט נוזלי, מרק מזין נוזלי, שהוכן לפני הצום.

כל שתיה כזו היא היתר בפני עצמו כך שאם האישה התאוששה, מפסיקה לשתות לשיעורין ובמידת הצורך - תחזור שוב לשתות לשיעורין.

להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

לשאלות נוספות והצטרפות לקבוצת סוגה בשושנים - שות הלכתי בטהרת המשפחה

נתנאל ובת-חן ווייל

לגבי הזמן בין לבין. וגם לגבי זה שניתן כל שתיה ולא כל שתיה צריכה היתר בפני עצמה.

לכן נראה לי עדיף שכל אחת תשאל אצלה...

מותר לשתות כל משקה נוזלי כולל יוגורט שוקו וכו

אכילה נמדד לפי נפח לכן תכיני לך מראש מזון כמה שיותר דחוס כמו שקדים תמרים וכו.

פעם ראיתי טבלה ממש כמה שקדים זה שיעור כמה פתיבר אבל אני לא יודעת איפה למצוא

אני קיבלתי היתר בזמנו רק לשתיה בשיעורים, אז לא יודעת לגבי אוכל

אבל בשביל השתיה חילקו מטעם הקופת חולים כמו שלוקים של מים, שכל שלוק זה השיעור שמותר

ועקבתי בשעון וכל 9 דק' שתיתי שלוק של מים

בדרך כלל שתיה לשיעורים מאפשרת גם נוזלים אחרים שמזינים את הגוף טוב יותר בצום

אחרי לידה, שתיתי מיץ נראה לי או מים, ואכלתי ענבים.

רק משהו חשוב, זוכרת שטעיתי, אז אומרת לך שלא תעשי את הטעות שלי, אני הייתי אמורה לצום בעצם בין ביס לביס לא זוכרת כמה דקות נגיד 5 דקות, והפאדיחה שעשיתי היתה ששתיתי שלוק ואז אחרי 2 דק אכלתי ענב וספרתי 5 דקות בנפרד, כאילו בין השליה לשתיה 5 דק' ובין האוכל לאוכל 5 דק' ואז למעשה לא היה מקום של 5 דק' ברצף.. אחרי כמה זמן קלטתי ועצרתי. בקיצור, טפשות, לא מבינה למה חשבתי ככה, טוב, הייתי 4 ימים אחרי לידה 🫣

בכל אופן, להתחיל את השיעורים מיד, לא לחכות שתהיי צמאה או רעבה , כי אז זה ממש גרוע ותצטרכי לשבור הכל .

יודעת, לא מחברים בין השתייה לבין האכילה. ככה שזה דווקא נשמע בסדר גמור

ההפסקה צריך להיות בין שתייה לשתייה ובין אכילה לאכילה

לא בין אכילה לשתייה.

וואי כבר עברו שנים ואני עדיין במצפון על כך... אז מה הרעיון? אני בעצם לא תמה ברצף כמעט בכלל...

השיעורים לא מצטרפים

אז אפשר שיעור אכילה ושיעור שתיה אפילו יחד

כדי להספיק לשתות (ולאכול) את הכמות הדרושה לבריאות הגוף...

(לפחות ככה זה היה אצלי. הרופאה אמרה כמה ליטר אני צריכה להספיק לשתות כל היום, ולכן לקראת הסוף אפילו הייתי צריכה לקצר את פרק הזמן בין שיעור לשיעור...)

שתיה ואכילה זה בנפרד

היה שנה שבה עשיתי שיעורים בעקבות צירים מוקדמים בשבוע 32

הרב אמר שעדיף לשתות דברים שהם גם אוכל.

משקה יוגורט, מיץ ענבים, מרק, איגלו שזה בדיוק המדידה.

לגבי הזמנים, לחכות 9 דקות.

אבל במקרה שמרגישה צירים, מספיק לשתות לפי השיעור, העיקר שיהיה הפסקה ו"לא רגיל" מספיק גם לספור עד 20

אני בשבוע 30 והמצב שלי הוא צוואר מחוק ופתיחה

ואני בשמירה..

הרב נתן לי היתר לשתות לשיעורין ואני ממש חוששת מזה שלא נתן היתר גם לאוכל

מה הייתן עושות? שואלות רב נוסף?

אני ממש בלחץ

לק"י

יצא לך לשאול רופא מה הוא ממליץ?

אם כן, תגידי גם את זה לרב.

יוגורט חלב מיצים מרק טחון

תכיני לך מראש דברים מזינים לשתות

אבל למיטב ידיעתי מחבור בשתייה הוא זה שגורם לצירים, לא? ולא מחסור באוכל.

לכן הגיוני שאת צריכה רק לשתות לשיעורים.

בכל אופן, תשאלי את הרב מה את יכולה לשתות. זה לא רק מים, בעיקרון...

זה היה בט' באב והרב אמר לי רק לשתות

שתיתי ושתיתי ושתיתי

והיו מלא צירים

עד שבסוף אכלתי וזה נרגע לאט

אבל כדאי שזה יהיה רב שאת סומכת עליו

ושמבין את התמונה הרחבה

עבר עריכה על ידי אורוש3 בתאריך ט' בתשרי תשפ"ז 8:24

הרופא!! את ממש במצב חירום...

וגם לשאול מתי את רשאית להפסיק שיעורים ולשתות רגיל... נגיד לא הייתי מחכה ליותר מציר אחד במצב הזה. אם הרב לא קיבל תמונה ברורה מהרופא שווה לשאול שוב עם נתונים.

אני במצב קצת ביניים ושאלתי כמה רופאים כדי לקבל פסיקה שאני והרב נהיה שלמים איתה...

לגבי שתיה, תתארגני על כמה סוגים- נגיד מרק טחון, מיץ טבעי, משקה יוגורט, אפשר לטחון חלב שקדים ותמרים, כאלה. יש גם תמיסת מינרלים באבקה ששותים להתייבשות, את יכולה לקנות בבית מרקחת להכין ולשמור במקרר. לא הכי טעים אבל מועיל. וכמובן הרבה מים. יש דעות כמה צריך להמתין בין שיעור לשיעור. בין תשע דקות לדקה. אני לא סמכות (הכי טוב לשאול) אבל נראה לי שבמצב שלך אפשר ללכת על הכי מקל.... מצבי הרבה הרבה פחות דרמטי וזה התכנון... ושתי בעיקר מלא מים. זה הכי משפיע.

הרב הנחה אותי לשתות שתיה מזינה ולא לאכול. שתיה מזינה זה יוגורט נוזלי (אפשר גם פרילי, אקטימל וכו), מרק קר, מיצי פירות ועוד.

מה שכן, לי אמרו לשתות כרגיל ולא לשיעורין.

אבל נשמע באמת שהיא הבעייתית כאן...

הייתי מנסה לענות תגובה מתנצלת ואסרטיבית, בסגנון "אני מתנצלת שנפגעת, זו לא הייתה כוונתי, מאחלת לך המון הצלחה וברכה"

בלי להשאיר פתח להמשיך...

בן אדם בוגר תיקני לא שולח "אני עדין שונא אותך"

אני בכלל לא עונה לכל אדם שפונה אלי, גם ברחוב ולא רואה בזה שום בעיה.

לק"י

או שתלטנית.

ואם לא הכרתן במציאות בכלל, אז מוזר מצידה לנסות לכפות עלייך להפגש.

מסכימה עם מי שאומרת להתעלם.

ואני הייתי משתפת בסיפור מישהו קרוב שיתמוך בי ויחזק אותי.

בנוסף, הייתי חוסמת את המספר שלה בפלאפון שלי.

שתהיה שנה טובה וגמר חתימה טובה!!

הייתי כותבת לה ככה - מתנצלת דנפגעת, לא התכוונתי

גמר חתימה טובה וצום קל

וחוסמת!!!

נשמעת סחטנית רגשית. שחררי אותה לדעתי

בעיניי יוכ לא מביא מחילה לדברים שבאמת קשה לסלוח עליהם

אפשר לסלוח רק שמקבלים מרפא

ונשמע שאת עדיין לא שם

כדאי לחפש את הדרך לשם

ועד אז אפשר להניח לסליחה

היא לא באמת תעזור למשהו אם היא בכוח

רק בגלל שכיפור

את לא חייבת לסלוח לו עכשיו

יודעת שזה נשמע קצת כפירה אבל אסביר

מציעה דווקא עכשיו לא לחשוב שבגלל שעכשיו כיפור ותסלחי כלפי חוץ הכל ייפתר

זה לא עובד ככה (הלוואי)

יש תהליכים שלוקחים זמן ולדעתי טוב שכך.

זה בסדר אם את עדיין פגועה ואל תדחקי בעצמך להתפייס ולשחק אותה שהעל בסדר והכל עבר רק כי כיפור הגיע. הלב שלנו הנשים ןא עובד לפי זמן ( בכלל עבודת השם של האישה בנויה ככה שהיא פטורה ממצוות שהזמן גרמא כי העבודה שלה יותר פנימית)

אז אני במקומך לקראת כיפור הייתי לוקחת על עצמי - להתחייב להתהליך שאתם נמצאים בו. לא לשנוא אותו חלילה אבל לאפשר לעצמך להישאר מאוכזבת ועדיין לכבד אותו ככל הניתן

ואם כבר לשחרר כעס - הרבה פעמים הכעס עולה במקרים כאלה באופן פרדוקסלי - על עצמנו

אז אם כבר, תסלחי לעצמך. שכביכול "נתת" לזה להגיע למימדים האלה, שסמכת עליו וכו

חיבוק♥️

אני לא זוכרת שרשורים קודמים ולא מכירה כ"כ את הרקע, אבל אם הפוגע לא ביקש סליחה ( בצורה אמיתית וכנה) ולא שינה ממעשיו הרעים ולא פיצה על מעשיו הרעים- אין חובה לסלוח.

וזה שאדם מטפל בעצמו זה יפה, זה צעד לטיפול במחלה, אבל לא צעד לסליחה של הסובבים אותו.

כך שזה ממש לא כפירה.

וגם אם הוא ביקש סליחה הקב"ה לא יצר אותנו כמו רובוט וקשה למחול אוטומטית וגם זה בסדר.

אם הפוגע בקש סליחה והיא אמיתית

לא תמיד אפשר לסלוח

סליחה זה עניין רגשי שאי אפשר להפעיל בכוח

אבל נשמע קשוח

אל תדחקי בעצמך

בעז"ה עד שנה הבאה תוכלי להגיע בלב שלם

היית בטיפול בשביל עצמך? אם מדובר בהתמכרות להימורים אני יודעת שיש תוכנית לווי מיוחדת לנשות המכורים

לא מנסיון אבל שמעתי עליה

לק"י

אבל אם את לא יודעת בוודאות, אז לא כדאי לקחת סיכון.

אולי מוקד אחיות טלפוני ידעו לדייק אם צריך או לא.

אם לא היה כלום חוץ מהטיפה הזאת לא הייתי הולכת להיבדק בשבוע כזה (לא רוצה לקחת אחריות אבל ככ. אני הייתי עושה)

יתכן ותצטרכי אנטי D

וגם אם לא- הייתי הולכת להבדק

ולו רק בשל הרוגע ערב יו"כ.....

בשורות טובות

לי היה בול ככה בשבוע 37

הלכתי להיבדק ומסתבר שהייתי כבר פתיחה 5 וב"ה ילדתי מהר אבל הסתבר בדיעבד שהיתה היפרדות שלייה.

מאז שראיתי את הטיפת דם עד הלידה עבר פחות מיום. קצת יותר מחצי יום.

בקיצור לא להלחיץ ח"ו רק לספר מניסיון מה היה לי. הייתי הולכת להיבדק בהקדם.

אה ולשאול רב על יום כיפור ולקבל הוראה מרופא ורב. חשוב

כל דימום בהריון נבדקים