פעם ראשונה חודש תשיעי.
ילד בן שנתיים מתוק.
עד אוגוסט חלה בדלקות אוזניים במשך חצי שנה כל שבועיים עם אנטיביוטיקה.בדיקת שמיעה באוגוסט פגיעה של 40 דציבל.נובמבר שמיעה תקינה.
אז נתתי זמן וקיוותי שיגיב לשם שלו ולפני הדיבור יבין הוראות פשוטות וילד שחולה המון את עסוקה בלשרוד את החיים ואת העבודה במקביל.ילד שגם ככה עם מום בכליה וכל חום מעלה חרדות.בינואר התחלנו טיפול אצל קלינאית והמשפט הראשון שלה טוב זה ברור לנו מה זה(הרצף) ישבתי על הרצפה ובכיתי את חיי הבן הבכור שלי הרים אותי.מאז יצא לי לעבוד איתו קשר העין חזר ויפה.בשלושת השבועות האחרונים די קרסתי אז הטלוויזיה חגגה שוב פחות קשר עין.מבחינת משחק ילד שעד ינואר לא ידע להתאים צורות,מתאים צורות נפלא למד בחודשיים להתאים פאזלים עץ בקלות התאמת צבעים ועד עכשיו למד חמש מילים אבל שלא בא בקלות.יש לנו אבחון עד סוף מאי ואני בחודש תשיעי עם התקפי בכי.מרגישה שקורסת מה יהיה עם הילד ומה עם העובר בפנים.בפעם הראשונה קבעתי לי טיפול פסיכולוגי,עברתי דברים אחרים בחיי וזכיתי שהאוזן התומכת שלי זה הבעל שלי ושני ילדיי חוץ מהקטנציק.לצערי שאר האנשים עזבו בדרך. אבל גם שם בעלי הוא כל כך נותן שיש לו גם גבול ומרגישה שהוא קורס גם מהכל.אשמח אם יש פה קלינאית פסיכולוגית התפתחותית לעזור לי או סתם לקבל תמיכה
