הקינואה בפסח – ספריית אסיף

אבל באנגלית ומותאם לארה"ב.

וגם מאוד מחמיר בפסיקה באופן כללי (אשכנזי).

The Laws of Pesach 5784-2024 - Blumenkrantz

(ואולי האפליקציה הנלווית תהיה יותר יעילה: https://play.google.com/store/apps/details?id=com.sdr.blumenkrantzpesachdigest&hl=en_US)

מהצד השני, לרב יעקב אריאל יש תשובה בנושא קמח תפוחי אדמה אם אני זוכר נכון

שיוצא ממנה שמן הדין מותר, חוץ מלמי שיודע מנהג אבותיו מדורות להחמיר בזה.

עד לפני כמה שנים הרבנות היתה כותבת 'לאוכלי לפתית', אבל בד"ץ בית יוסף היו כותבים משום מה 'לאוכלי קטניות'. בשנים האחרונות משום מה הרבנות אימצה את הכללים של בדץ בית יוסף וכותבת 'לאוכלי קטניות'.

יותר מורכב עניין מנהג אבותינו מדורות..

לפתית כפי שהיא היא רעילה, אז כנראה שבוודאות לא אכלו אותה, לא?

או שלא הבנתי.

המהרש"ם, לפני קצת יותר ממאה שנה, דן על הקנולה, כשלמדו להפיק ממנה וזו ההתלבטות. אם נגדיר שקיבלו להמנע מכל מיני קטניות, אז גם אם יש מינים שלא היו מוכרים בזמן שהופיע המנהג - הם בכללו. אבל אם נגדיר שנהגו להמנע ממיני קטניות אלו ואלו (שהיו מצויים בזמנם) - אז כל המינים החדשים בחוץ.

אגב, ה'חיי אדם' סבר שגם תפוחי אדמה בכלל המנהג לאסור. דעתו לא התקבלה וככה האשכנזים  לא מתים מרעב...

הכשיר שמן כותנה לפסח, וכל מערכות הכשרות יצאו נגדו עד שנאלץ לחזור בו. אכן ישנה מחלוקת...

וכן, אין תמימות דעים בכל מה שקשור לצבעי מאכל.

נ.ב. הכלל אומר כי מה שלא נאסר במפורש בדורות קודמים אינו נופל להגדרת קטניות, אלא שבימינו התהפכה המגמה, והכל אסור חוץ ממה שהותר במפורש.

איסור קטניות הוא מנהג.

סבא של סבא שלך, נהג להימנע מקינואה בפסח?

לא, כי הוא בכלל לא שמע על המאכל הזה.

אם כך, איך יכול להיות שיש לך מנהג לא לאכול קינואה בפסח?

"'ושאר מיני קטניות' - וטטרקי שקורין אצלנו (גריקע [כוסמת]) וקאקערוזי שקורין אצלנו (טירקישע ווייץ [תירס]) ג"כ מיני קטניות הן".

למרות שהוא גדל לגובה כמו קנה סוכר.

יכול להיות שהתירו סוכר בגלל שאין לו תחליף לא מלאכותי.

אם כבר, מי שטען שיש שיטה אחת שצריכה להתקבל על כל היהודים בארץ היהודים, הוא הרב עובדיה שאמר שהמרא דאתרא בארץ ישראל הוא מרן השולחן ערוך ולכן לשיטתו גם האשכנזים צריכים לקבל את פסיקותיו.

לפסח אליהם כיוונתי.  

שאם כתוב על המוצר קטניות - למרות שמדובר במוצר שיש מחלוקת ומנהגים שונים האם הוא קטניות, ברגע שכתוב כשר לפסח קטניות, הציבור מתייחס לחותמת ולא למרכיבים.  

האשכנזיות ולכן כשסבא וסבתא שלי עלו לארץ הם הפסיקו לאכול אותו כדי לא לפרוש מהציבור.

אגב, לפתית אנחנו כן אוכלים

סבא וסבתא מצד אבא - מגרמניה. אוכלים בוטנים.

סבא וסבתא מצד אמא - מפולין. לא אוכלים בוטנים בפסח.  

אצלנו המנהג נקבע לפי אבא, ואוכלים בוטנים.   

על מוצרי המזון ׳לאוכלי קטניות׳ מאוד תלוי בהשקפה והקו ההלכתי של הגורם שמעניק את הכשרות.

אין שום אחידות.  

אנחנו אשכנזים. משתמשים בשמן קנולה.

נתקלים בהרבה מוצרי מזון שיש בהם שמן קנולה, וכתוב ״קטניות״ (וברור שעוברים בדקדקנות על שאר המרכיבים.  וממש אין שום קטניות).  

וקונים את המוצר כי זה לא קטניות למי שאוכלים קנולה.  

עד לפני כמה שנים, על קנולה לא היו כותבים 'לאוכלי קטניות',אלא 'לאוכלי לפתית'. משום מה בשנים האחרונות זה השתנה.

אכן, לכאו' גם מי שמחמיר לא להשתמש להדיא, לגבי מוצרים מלפני פסח*, המכילים שמן או רכיבים אחרים, יש הרבה יותר מקום להקל, היות שקטניות בטלות ברוב כמו שמופיע ברמ"א.

*או אפילו כשהכין בפסח עצמו יהודי הנוהג להקל.

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=18585

(אכן, כשהוא מסביר את המחלוקת בין דעתו לבין דעת המקלים, הוא מביא את החילוק שהזכרתי כאן:

שואלין ודורשין...

לא מכיר מערכת כשרות שלא מציינת זאת במפורש.

לגופם של דברים אני מצטרף לדעתך שיש מחלוקת בין רבנים ובין הכשרים.

אצלנו בבית צורכים שמן זית, שמן אגוזים, ושמן דקלים.

אגב, הרבה פעמים, אצל אנשים שלא באמת בקיאים - הרף נקבע לפי הכיתוב על האריזות. יש הרבה דוגמאות לכך.

מתירים מוצרים בסיסיים, ואוסרים כל מה שניתן לדלג עליו.

עוד בעניין זה, ראיתי בשנה שעברה: פיסטוק חלבי- לאוכלי קטניות... אף שלכולי עלמא ברכתו העץ.

מי אמר שקטניה ברכתה דווקא אדמה?

ואני ראיתי כורכום לאוכלי קטניות.

למרות שכורכום זה שורש

כל מה שיהודים יראי שמיים אוכלים - הוא 'כשר'.

חלק מעדות ישראל, נהגו להמנע מלאכול, גם דברים שכשרים בגלל כמה חששות ומכשולים ומי שזה מנהגו - חייב להקפיד על כך. יחד עם זאת, צריך מאוד להזהר, שלא ישתמע מדברינו, שמא שיהודים אוכלים כדין איננו 'כשר'.

כל מוצר שיש לו תעודת כשרות של רבנות מוסמכת מוחזק לכשר.

לצד זה יאמר שיש מי שמקפידים על כשרות של חוג מסויים בדווקא, מה שנקרא בד"צים.

ועובדה שיש יצרני מזון שאצלם תוכל למצוא את הכיתוב - לאוכלי לפתית.

כפי שאמרתי, לצערי הכיתוב ״לאוכלי קטניות״ מאוד תלוי בגוף שמעניק את הכשרות.  

( כידוע, שמן קנולה מופק מזרעי צמח הלפתית )

המפורטים בתווית ולהחליט האם קטניות או לא.  

לא מתייחסים באופן עיוור לחותמת ״לאוכלי קטניות״ 

כמו שבצבא יש פקודות כשרות גם במציאויות שהלכתית אפשר להקל - ככה במערכת, אם יש קו שיש בו קטניות, ואין מספיק יכולת בקרה שלא עוברים דברים - אז מבחינה מערכתית יש כאן קטניות. למרות שכנראה שכל פוסק שתשאל - יתיר את זה מדיני ביטול וספק (מנהג) דרבנן.

הגדרת כשרות אמורה להיות בינארית.

כשר או לא.

לא יתחילו לפרט איזה קטניה יש שם בכשרות.

כי כל אחד נוהג אחרת. במיוחד בפסח.

בשביל זה יש רשימת רכיבים.

אולי נכון להוסיף ליד סימן הכשרות איזה קטניות יש בפנים .

כשאתה כותב שהגדרת כשרות אמורה להיות בינארית,

אתה מתכוון שזה החזון שלך? אתה מתכוון שאין מחלוקות בכשרות? אתה מתכוון שכל מה שהרבנות מכשירה הוא כשר וכל מה שלא הוא אסור?

חותמת כשרות היא מסירת מידע לצרכן. אני מבקש שיבדקו לי את המידע, ואם יש מידע שרלוונטי מבחינתי - אז ברור שכמה שיותר מידע יהיה נגיש לי מבחינתי זה טוב,

אלא שכאן נכנס גם השיקול הפרקטי (כולל השיקול שלא באמת כל פרט מעניין אותי בפועל), ולכן רלוונטי לפרסם רק לגבי דברים שמעניינים הרבה אנשים.

זה נשמע כאילו מבחינתך בגלל איזשהו עיקרון ש"כשרות אמורה להיות בינארית", אתה מבקש למנוע מידע מצרכנים.

אם אני מבין לא נכון, וזה לא עיקרון אלא נטו פרקטיקה, אז השאלה היא עד כמה באמת יש ביקוש לפרט המידע הזה ביחס לפרטים אחרים. (ועד כמה קשה לפרט)

לרבנות הראשית - היה הרבה יותר שקיפות בכשרות.

לא יודע אם הכל היה על החותמת או בפרסום נפרד, אבל מפורסם בפירוט, בעיקר בנושאים שיש בהם מחלוקת מפורסמת.

לצערינו הרב, שיקולים פוליטיים גרמו שהתמודד מולו אחד שלא מגיע לקרסוליו וסיים את הקדנציה בחילול שם שמים בכלא...

לפתית זה קטניה בדיוק כמו שסויה זה קטניה (ושעועית ופול ואפונה וכו')

זה מגיע בתרמיל.

פעם אמרו לי שבגלל שלא עושים מזה קמח.

אבל גם מאפונה לא נפוץ קמח

לעומת קמח תפו"א שמשום מה הותר ברוב הקהילות

למזלי. אנחנו לא נוהגים איסור בקטניות בפסח.

לכן נמנע ממני כאב הראש הזה.

דין הלפתית | כושרות - ייעוץ והכוונה בכשרות

דומה לסויה (רק שבסויה זה 2 זרעים והם יותר גדולים)

לפי חידושים מדעיים והרחבת הידע המדעי.  

והבחנה ברורה מהם קטניות.  

כי בתקופת הגמרא זה היה מותר.

או אתה מכיר רב שמתיר חשמל כיום בשבת?

פעם זה לא היה אסור (כי זה לא היה קיים)

להתיר זה מה שקשה.

החוכמה היא במה שקשה.

אנחנו לא מבטלים אפילו איסורים שמקורם ידוע בוודאות כטעות.

ברור שאריק צודק.

והדברים כבר יגעים לגמרי בסוגיא דכאן.

וזה בעיה לבטל איסורים. כי אין באמת סמכות שיודעת שבאמת בטל הטעם.

איסור קטניות בפסח פשט באשכנז כאש בשדה קוצים בשל טעות, ורק אחר כך הומצאו הנימוקים.

אם הדיון הזה חדש לך, אז אתה הטירון כאן, כי הנושא כבר נטחן לעייפה - יותר מדיכת קטניות של ימי הביניים - ומפעם לפעם לצערי העיסוק בו נעשה אובססיבי ופנאטי יותר ויותר. הקצנה זריזה בעשרים שנה יותר ממה שקדם להן במשך אלף שנים.

אין כל קשר לטעמים.

לא מבטלים איסורים כי חשים כבוד כלפיהם, אפילו שגויין אפילו מביכין.

נולדתי בישראל, הרעיה נולדה בישראל, ולא נעז להעלות על שולחן הסדר אורז ואפונה, מפני הורי הורינו שכולם חשו לאסור.

אצל הורי לא נהגו איסור בקטניות. אבל נהגו שלא לאכול חומוס כי הוא מחמיץ (ואולי שמו הוא חמצה )

מהיום שעמדתי על דעתי, אמרתי במפורש לאבא שלי שאחרי החתונה אני אוכל חומוס בפסח. אצלם בבית לא. אבל אצלי כן.

אצל אישתי בבית הוריה לא אכלו קטניות אלא רק קטניות ירוקות טריות.

ועדיין אישתי אוכלת אצלנו בבית קטניות.

יש כבוד למסורת, אפילו בלי אם.

וזה עיקר הקונץ וזה מבחינתי העסק.

כל רב ספרדי יאמר שמותר.
וכי רב ספרדי אינו רב?

ויחשוש לומר לי את מה שצריך.

איך אני אנהג מכאן ואילך זו שאלה נפרדת.

לא יודע לגבי השאר כאן

כל עוד אין סנהדרין, אנחנו תקועים בהנהגות של לפני מאות שנים, מתי שהיתה הסנהדרין האחרונה.

לא?

אבל אמרת שלא מוסיפים איסורים בלי סנהדרין 

מה זה משנה אם זה תוף שהיה בתקופת חז"ל או יוקלילי?

 בתקופת חז"ל לא היה חשמל או משהו דומה לזה.

שהגיע החשמל החליטו לאסור. כל אחד בגלל שיטתו. (אצל חלקם זה מרגיש שקודם אסר. ואז חיפש הסבר למה אסור)

לפעמים למרות שהיום במציאות זה לא כך. עדיין זה אסור.

לדוג' מי שפוסק שאסור בגלל מבעיר.

טלפון סלולרי לא מגיע אפילו לטמפרטורה של יד סולדת. ועדיין אותו פוסק לא יתיר את זה. 

אפשר להקשות על כמה אחרונים נקודתית, זה לא סותר את העקרונות שמלווים את ההלכה לדורותיה בכל התחומים.

דבר שני, בשבת יש דין של 'עובדין דחול', שיכול להתלבש על המון דברים.

ביניהם גם על חשמל בשבת.

אבל לא מספיקות כדי להוכיח שההלכה משתנה.

תפתח ספר ותראה על מה ההיתרים\איסורים מתבססים.

ולא בגלל הטמפרטורה אלא בגלל אופי המוצר והפונקציות שלו.

(ולכן זה לא מבעיר, אלא תולדה של מבעיר.)

ואני מכיר רבנים שאומרים כך (אם כי הם לא כל כך מפורסמים).

ואגב, אתה מכיר את שיטת ר' אשר וייס בזה?

במובן מסוים, מה שיושב בעומק של הטענה שלו, זה שברור שיש כאן דבר שהוא משמעותי וראוי להיחשב מלאכה, והשאלה היא רק מה הסעיף שבו זה נכנס.

והסיבה היחידה שהאיסור לא בטל זה כבוד כלפי מנהגי טעות.

להוציא מלבן של כל מגונני האיסור, כולל שטות זה מקרוב באה לומר שבאירופה היו זורעים שדות חיטה לכמה שנים, ואחריהן באותו שדה גם קטניות לשנה אחרת כדי להיטיב את הקרקע, ושאסרו קטניות לפסח שמא... יבלעו מהאדמה את הדגן(?!) או משהו בדומה.
וכל זה לא היה ולא נשמע, ובוודאי אין זה מקור האיסור, אלא הטעות המתוארת בספר הנזכר לעיל.

מוזכרים בראשונים שלושה טעמים ושלושתם רלוונטיים גם בימינו:

1. מה שהזכרת, אבל לא בניסוח הלועג שהזכרת. אלא שבשדה שזורעים (כמקובל) בחילוף זרעים, יש תמיד ספיחים משנים קודמות ולכן יש חשש שיתערבבו זרעי דגן.

2. מקובל להשתמש באותם שקים לדגנים ולקטניות ולכן עלולים להשאר גרעינים משימוש קודם.

3. מקובל לעשות מקטניות קמח ואנשים עלולים להתבלבל.

בגלל טעמים 1ו2, גם בקהילות שלא הנהיגו להמנע לחלוטין, כן הנהיגו לברור שלוש פעמים לפני פסח. אפשר לטעון שהיום המפעל בורר טוב בבורר אלקטרוני , אבל לטעון שזה טעות - זה לא להכיר לא את מה שמופיע בראשונים ולא את המציאות עד היום.

האמת חשובה יותר.

לא תגורו וכל זה.

"למדתי" הופך את זה לעניין אישי.

אין חשיבות למה שאדם למד, החשוב הוא ללמוד כל הזמן.

אני לא חושבת שזה סותר משהו.

סהכ התגובה ההיא באה לחזק את דברי @הסטורי

את בקשת המחילה שלך תשלח לרבנים גדולים ואדירים.

איסור הקטניות החל לפני הראשונים שאתה מציין, ומקורו בטעות שתיאר מנהג אשכנז הקדמון.

לגופם של דברים, לא מכיר את המאמר שאתה בונה עליו ואין לי את הספר לעיין בו. כן יודע בוודאות שגדולי ראשונים התייחסו למנהג ובגדול לקהילות אשכנז יש מסורת ברורה של קהילות וגדולי תורה מדור לדור ואם קבלו עליהם מנהגי חומרא, היו לכך סיבות טובות.

אילו אני הייתי רוצה להביע דעה בנושא מלחמת העולם השנייה, נראה לך שהייתי נכנס לדיון בלי לעיין קודם בספרו של גנרל ג'ון פרדריק צ'רלס פולר?

חוץ מאשר לירות באוויר בסגנון "יודע בוודאות ש...", יש עוד משהו מעניין שנשמע לך חשוב שתאמר?

אתה הבאת טענה מאיזה פרק באיזה ספר לא מוכר. עניתי לך שגדולי ראשונים שהתייחסו למנהג (וכל האחרונים שדנו בדבריהם) הסבירו אחרת.

עכשיו אתה בא, בשם איזה ספר לא מוכר וטוען שמי שמכיר היטב את הדיון ההלכתי, לא יכול להשתתף בו?!

הרי מראש חזיתי את כל זה: "ההתנהגות כאן מביישת", "העיסוק בו [באיסור] נעשה אובססיבי ופנאטי יותר ויותר", "והדברים כבר יגעים לגמרי", וכן הלאה.
אבל באמת, זה לא כי אני נביא אלא כי אני מכיר היטב את הנפשות הפועלות כאן.
טורקוומדה האינקוויזיטור היה נבהל מהפנאטיות והבוטות שלוחות הרסן.

אתם פוחדים מפני ספר - ספר, ריבון העולמים - וחושבים שבזה רחצתם ידיים, שעכשיו שהשמצתם, שיצאתם חשמנים לבושי אדום זעומי פנים, הכל כבר יסתדר.
יש לי חדשות בשבילכם.

גם כשיצא מנהג אשכנז הקדמון הרוחות סערו, אולי יותר ממה שהיה באירופה כשהדפיסו את קופרניקוס.

מספיק לראות מה קורה בערך הויקיפדיה של איסור קטניות, שכנראה מצוי תחת מתקפה עצומה שמונעת מהקורא לדעת על הספר.

אבל זה לא יעזור לכם. העובדה שאתם ככל הנראה באמת לא פתחתם אותו, וכך מעוניינים לעסוק בסוגיא, מעידה עליכם יותר מאשר על כל אחד אחר.
אתם מביכים רק את עצמכם.

אתם מביישים רק את עצמכם.
אתם מבזים רק את עצמכם.

תמשיכו לפחד מספר.

אם יש לך טענות - אתה מוזמן לומר אותן בענייניות ובלי השמצות ולעג.

אני בעד דיון פתוח, אבל ממש ממש נגד סגנון ההבעה שלך.

אבל טוען את זה בענייניות ובכבוד, אני יכול להבין שמישהו מגיע למסקנה כזו בחשיבה הגיונית, עם או בלי גאווה.

לענ"ד הבעיה המרכזית בדבריו היא לא הטענות אלא אופן ההצגה שלהן.

(יכול להיות גם שהטענות עצמן לא נכונות, אבל זה כבר דבר שאפשר פשוט לדון בו בכבוד.)

לא הייתי יותר בשום פורום

מאנשים שלא קוראים, לא לומדים, לא ניגשים לספר, וחושבים שכדאי לנפנף בזה, בדיוק במסגרת דיון שעוסק באותו נושא

אתה נתפסת לאיזה מאמר, בספר שלמרות שנות לימוד ארוכות לא פגשתי בבתי המדרש. על אף שהודת בעצמך שהוא חולק על גדולי הראשונים.

ואתה עוד מטיף לדיון מכובד - מי שיש לו חמאה על הראש וכו'.

פשוט יש בך פחד לפתוח ספר.

רק תודה בכך, זה לא קשה.

הרי הסיפור כאן זה רק קורטוב מאותו סיפור שכבר עתיק הוא משנים.

וכי המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן (המתוייגת תמיד כ"ביר אילן, של הדתיים האלה") איננה מלמדת בקורס סידור התפילה [נניח, במחלקה ללימודי יסוד] שטקס ליל הסדר הוא אדפטציה מימי חיבור המשנה [על רקע ההלניזם] לסימפוזיון - משתה היין והשיחה - היווני, כולל ספות ההסבה?

וכי החינוך החרדי איננו משבש את שיעורי ההיסטוריה מבחינת ציון תאריכים כלליים, בהיצמדו למשל לשנת חורבן הבית הראשון שמונה ספר סדר עולם, שאיננה מתמזגת עם המחקר הארכאולוגי המבוסס?

עד היום באוניברסיטת בר אילן הטיח בקירות של כיתות הלימוד מתפורר מהצרחות, כשמגיעים תלמידים לשיעורים היסודיים האלו, בוגרי ישיבות תיכוניות, הסדרניקים, ישיבות גבוהות, אולפנות ואולפניות, ולעתים גם החינוך החרדי, ומתחילות לעוף צעקות הזעם בינם לבין הדוקטורים.

אז תראה מה קורה כאן כשרק מזכירים - אינפורמטיבית בלבד - את המקור המרכזי בנושא זניח לחלוטין.

עיקר הבעיה היא שלא מלמדים איך להתבגר ולא מלמדים איך להתגבר.

יש מי שמקפיד לא להתקלח בספירת העומר.

@זיויק  @אריק מהדרום 

כי זה לא חודש מצחיק

משהו בלי הסימן של לא נוסה על בעלי חיים שלא נהפוך אנחנו לשפני הניסיון
 

הכי טוב אם יש לך "נוסה בהצלחה על סוורוס סנייפ"

תחפש בגוגל אטמים נגד רעש

אני מכירה את הפשוטים שמוכרים בסופר פארם אבל יש הרבה סוגים לאיטום מקצועי יותר

 לק"י

ראיתי פעם בדן דיל.

בטוח גוגל יידע לכוון אותך.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)