הקינואה בפסח – ספריית אסיף

אבל באנגלית ומותאם לארה"ב.

וגם מאוד מחמיר בפסיקה באופן כללי (אשכנזי).

The Laws of Pesach 5784-2024 - Blumenkrantz

(ואולי האפליקציה הנלווית תהיה יותר יעילה: https://play.google.com/store/apps/details?id=com.sdr.blumenkrantzpesachdigest&hl=en_US)

מהצד השני, לרב יעקב אריאל יש תשובה בנושא קמח תפוחי אדמה אם אני זוכר נכון

שיוצא ממנה שמן הדין מותר, חוץ מלמי שיודע מנהג אבותיו מדורות להחמיר בזה.

עד לפני כמה שנים הרבנות היתה כותבת 'לאוכלי לפתית', אבל בד"ץ בית יוסף היו כותבים משום מה 'לאוכלי קטניות'. בשנים האחרונות משום מה הרבנות אימצה את הכללים של בדץ בית יוסף וכותבת 'לאוכלי קטניות'.

יותר מורכב עניין מנהג אבותינו מדורות..

לפתית כפי שהיא היא רעילה, אז כנראה שבוודאות לא אכלו אותה, לא?

או שלא הבנתי.

המהרש"ם, לפני קצת יותר ממאה שנה, דן על הקנולה, כשלמדו להפיק ממנה וזו ההתלבטות. אם נגדיר שקיבלו להמנע מכל מיני קטניות, אז גם אם יש מינים שלא היו מוכרים בזמן שהופיע המנהג - הם בכללו. אבל אם נגדיר שנהגו להמנע ממיני קטניות אלו ואלו (שהיו מצויים בזמנם) - אז כל המינים החדשים בחוץ.

אגב, ה'חיי אדם' סבר שגם תפוחי אדמה בכלל המנהג לאסור. דעתו לא התקבלה וככה האשכנזים  לא מתים מרעב...

הכשיר שמן כותנה לפסח, וכל מערכות הכשרות יצאו נגדו עד שנאלץ לחזור בו. אכן ישנה מחלוקת...

וכן, אין תמימות דעים בכל מה שקשור לצבעי מאכל.

נ.ב. הכלל אומר כי מה שלא נאסר במפורש בדורות קודמים אינו נופל להגדרת קטניות, אלא שבימינו התהפכה המגמה, והכל אסור חוץ ממה שהותר במפורש.

איסור קטניות הוא מנהג.

סבא של סבא שלך, נהג להימנע מקינואה בפסח?

לא, כי הוא בכלל לא שמע על המאכל הזה.

אם כך, איך יכול להיות שיש לך מנהג לא לאכול קינואה בפסח?

"'ושאר מיני קטניות' - וטטרקי שקורין אצלנו (גריקע [כוסמת]) וקאקערוזי שקורין אצלנו (טירקישע ווייץ [תירס]) ג"כ מיני קטניות הן".

למרות שהוא גדל לגובה כמו קנה סוכר.

יכול להיות שהתירו סוכר בגלל שאין לו תחליף לא מלאכותי.

אם כבר, מי שטען שיש שיטה אחת שצריכה להתקבל על כל היהודים בארץ היהודים, הוא הרב עובדיה שאמר שהמרא דאתרא בארץ ישראל הוא מרן השולחן ערוך ולכן לשיטתו גם האשכנזים צריכים לקבל את פסיקותיו.

לפסח אליהם כיוונתי.  

שאם כתוב על המוצר קטניות - למרות שמדובר במוצר שיש מחלוקת ומנהגים שונים האם הוא קטניות, ברגע שכתוב כשר לפסח קטניות, הציבור מתייחס לחותמת ולא למרכיבים.  

האשכנזיות ולכן כשסבא וסבתא שלי עלו לארץ הם הפסיקו לאכול אותו כדי לא לפרוש מהציבור.

אגב, לפתית אנחנו כן אוכלים

סבא וסבתא מצד אבא - מגרמניה. אוכלים בוטנים.

סבא וסבתא מצד אמא - מפולין. לא אוכלים בוטנים בפסח.  

אצלנו המנהג נקבע לפי אבא, ואוכלים בוטנים.   

על מוצרי המזון ׳לאוכלי קטניות׳ מאוד תלוי בהשקפה והקו ההלכתי של הגורם שמעניק את הכשרות.

אין שום אחידות.  

אנחנו אשכנזים. משתמשים בשמן קנולה.

נתקלים בהרבה מוצרי מזון שיש בהם שמן קנולה, וכתוב ״קטניות״ (וברור שעוברים בדקדקנות על שאר המרכיבים.  וממש אין שום קטניות).  

וקונים את המוצר כי זה לא קטניות למי שאוכלים קנולה.  

עד לפני כמה שנים, על קנולה לא היו כותבים 'לאוכלי קטניות',אלא 'לאוכלי לפתית'. משום מה בשנים האחרונות זה השתנה.

אכן, לכאו' גם מי שמחמיר לא להשתמש להדיא, לגבי מוצרים מלפני פסח*, המכילים שמן או רכיבים אחרים, יש הרבה יותר מקום להקל, היות שקטניות בטלות ברוב כמו שמופיע ברמ"א.

*או אפילו כשהכין בפסח עצמו יהודי הנוהג להקל.

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=18585

(אכן, כשהוא מסביר את המחלוקת בין דעתו לבין דעת המקלים, הוא מביא את החילוק שהזכרתי כאן:

שואלין ודורשין...

לא מכיר מערכת כשרות שלא מציינת זאת במפורש.

לגופם של דברים אני מצטרף לדעתך שיש מחלוקת בין רבנים ובין הכשרים.

אצלנו בבית צורכים שמן זית, שמן אגוזים, ושמן דקלים.

אגב, הרבה פעמים, אצל אנשים שלא באמת בקיאים - הרף נקבע לפי הכיתוב על האריזות. יש הרבה דוגמאות לכך.

מתירים מוצרים בסיסיים, ואוסרים כל מה שניתן לדלג עליו.

עוד בעניין זה, ראיתי בשנה שעברה: פיסטוק חלבי- לאוכלי קטניות... אף שלכולי עלמא ברכתו העץ.

מי אמר שקטניה ברכתה דווקא אדמה?

ואני ראיתי כורכום לאוכלי קטניות.

למרות שכורכום זה שורש

כל מה שיהודים יראי שמיים אוכלים - הוא 'כשר'.

חלק מעדות ישראל, נהגו להמנע מלאכול, גם דברים שכשרים בגלל כמה חששות ומכשולים ומי שזה מנהגו - חייב להקפיד על כך. יחד עם זאת, צריך מאוד להזהר, שלא ישתמע מדברינו, שמא שיהודים אוכלים כדין איננו 'כשר'.

כל מוצר שיש לו תעודת כשרות של רבנות מוסמכת מוחזק לכשר.

לצד זה יאמר שיש מי שמקפידים על כשרות של חוג מסויים בדווקא, מה שנקרא בד"צים.

ועובדה שיש יצרני מזון שאצלם תוכל למצוא את הכיתוב - לאוכלי לפתית.

כפי שאמרתי, לצערי הכיתוב ״לאוכלי קטניות״ מאוד תלוי בגוף שמעניק את הכשרות.  

( כידוע, שמן קנולה מופק מזרעי צמח הלפתית )

המפורטים בתווית ולהחליט האם קטניות או לא.  

לא מתייחסים באופן עיוור לחותמת ״לאוכלי קטניות״ 

כמו שבצבא יש פקודות כשרות גם במציאויות שהלכתית אפשר להקל - ככה במערכת, אם יש קו שיש בו קטניות, ואין מספיק יכולת בקרה שלא עוברים דברים - אז מבחינה מערכתית יש כאן קטניות. למרות שכנראה שכל פוסק שתשאל - יתיר את זה מדיני ביטול וספק (מנהג) דרבנן.

הגדרת כשרות אמורה להיות בינארית.

כשר או לא.

לא יתחילו לפרט איזה קטניה יש שם בכשרות.

כי כל אחד נוהג אחרת. במיוחד בפסח.

בשביל זה יש רשימת רכיבים.

אולי נכון להוסיף ליד סימן הכשרות איזה קטניות יש בפנים .

כשאתה כותב שהגדרת כשרות אמורה להיות בינארית,

אתה מתכוון שזה החזון שלך? אתה מתכוון שאין מחלוקות בכשרות? אתה מתכוון שכל מה שהרבנות מכשירה הוא כשר וכל מה שלא הוא אסור?

חותמת כשרות היא מסירת מידע לצרכן. אני מבקש שיבדקו לי את המידע, ואם יש מידע שרלוונטי מבחינתי - אז ברור שכמה שיותר מידע יהיה נגיש לי מבחינתי זה טוב,

אלא שכאן נכנס גם השיקול הפרקטי (כולל השיקול שלא באמת כל פרט מעניין אותי בפועל), ולכן רלוונטי לפרסם רק לגבי דברים שמעניינים הרבה אנשים.

זה נשמע כאילו מבחינתך בגלל איזשהו עיקרון ש"כשרות אמורה להיות בינארית", אתה מבקש למנוע מידע מצרכנים.

אם אני מבין לא נכון, וזה לא עיקרון אלא נטו פרקטיקה, אז השאלה היא עד כמה באמת יש ביקוש לפרט המידע הזה ביחס לפרטים אחרים. (ועד כמה קשה לפרט)

לרבנות הראשית - היה הרבה יותר שקיפות בכשרות.

לא יודע אם הכל היה על החותמת או בפרסום נפרד, אבל מפורסם בפירוט, בעיקר בנושאים שיש בהם מחלוקת מפורסמת.

לצערינו הרב, שיקולים פוליטיים גרמו שהתמודד מולו אחד שלא מגיע לקרסוליו וסיים את הקדנציה בחילול שם שמים בכלא...

לפתית זה קטניה בדיוק כמו שסויה זה קטניה (ושעועית ופול ואפונה וכו')

זה מגיע בתרמיל.

פעם אמרו לי שבגלל שלא עושים מזה קמח.

אבל גם מאפונה לא נפוץ קמח

לעומת קמח תפו"א שמשום מה הותר ברוב הקהילות

למזלי. אנחנו לא נוהגים איסור בקטניות בפסח.

לכן נמנע ממני כאב הראש הזה.

דין הלפתית | כושרות - ייעוץ והכוונה בכשרות

דומה לסויה (רק שבסויה זה 2 זרעים והם יותר גדולים)

לפי חידושים מדעיים והרחבת הידע המדעי.  

והבחנה ברורה מהם קטניות.  

כי בתקופת הגמרא זה היה מותר.

או אתה מכיר רב שמתיר חשמל כיום בשבת?

פעם זה לא היה אסור (כי זה לא היה קיים)

להתיר זה מה שקשה.

החוכמה היא במה שקשה.

אנחנו לא מבטלים אפילו איסורים שמקורם ידוע בוודאות כטעות.

ברור שאריק צודק.

והדברים כבר יגעים לגמרי בסוגיא דכאן.

וזה בעיה לבטל איסורים. כי אין באמת סמכות שיודעת שבאמת בטל הטעם.

איסור קטניות בפסח פשט באשכנז כאש בשדה קוצים בשל טעות, ורק אחר כך הומצאו הנימוקים.

אם הדיון הזה חדש לך, אז אתה הטירון כאן, כי הנושא כבר נטחן לעייפה - יותר מדיכת קטניות של ימי הביניים - ומפעם לפעם לצערי העיסוק בו נעשה אובססיבי ופנאטי יותר ויותר. הקצנה זריזה בעשרים שנה יותר ממה שקדם להן במשך אלף שנים.

אין כל קשר לטעמים.

לא מבטלים איסורים כי חשים כבוד כלפיהם, אפילו שגויין אפילו מביכין.

נולדתי בישראל, הרעיה נולדה בישראל, ולא נעז להעלות על שולחן הסדר אורז ואפונה, מפני הורי הורינו שכולם חשו לאסור.

אצל הורי לא נהגו איסור בקטניות. אבל נהגו שלא לאכול חומוס כי הוא מחמיץ (ואולי שמו הוא חמצה )

מהיום שעמדתי על דעתי, אמרתי במפורש לאבא שלי שאחרי החתונה אני אוכל חומוס בפסח. אצלם בבית לא. אבל אצלי כן.

אצל אישתי בבית הוריה לא אכלו קטניות אלא רק קטניות ירוקות טריות.

ועדיין אישתי אוכלת אצלנו בבית קטניות.

יש כבוד למסורת, אפילו בלי אם.

וזה עיקר הקונץ וזה מבחינתי העסק.

כל רב ספרדי יאמר שמותר.
וכי רב ספרדי אינו רב?

ויחשוש לומר לי את מה שצריך.

איך אני אנהג מכאן ואילך זו שאלה נפרדת.

לא יודע לגבי השאר כאן

כל עוד אין סנהדרין, אנחנו תקועים בהנהגות של לפני מאות שנים, מתי שהיתה הסנהדרין האחרונה.

לא?

אבל אמרת שלא מוסיפים איסורים בלי סנהדרין 

מה זה משנה אם זה תוף שהיה בתקופת חז"ל או יוקלילי?

 בתקופת חז"ל לא היה חשמל או משהו דומה לזה.

שהגיע החשמל החליטו לאסור. כל אחד בגלל שיטתו. (אצל חלקם זה מרגיש שקודם אסר. ואז חיפש הסבר למה אסור)

לפעמים למרות שהיום במציאות זה לא כך. עדיין זה אסור.

לדוג' מי שפוסק שאסור בגלל מבעיר.

טלפון סלולרי לא מגיע אפילו לטמפרטורה של יד סולדת. ועדיין אותו פוסק לא יתיר את זה. 

אפשר להקשות על כמה אחרונים נקודתית, זה לא סותר את העקרונות שמלווים את ההלכה לדורותיה בכל התחומים.

דבר שני, בשבת יש דין של 'עובדין דחול', שיכול להתלבש על המון דברים.

ביניהם גם על חשמל בשבת.

אבל לא מספיקות כדי להוכיח שההלכה משתנה.

תפתח ספר ותראה על מה ההיתרים\איסורים מתבססים.

ולא בגלל הטמפרטורה אלא בגלל אופי המוצר והפונקציות שלו.

(ולכן זה לא מבעיר, אלא תולדה של מבעיר.)

ואני מכיר רבנים שאומרים כך (אם כי הם לא כל כך מפורסמים).

ואגב, אתה מכיר את שיטת ר' אשר וייס בזה?

במובן מסוים, מה שיושב בעומק של הטענה שלו, זה שברור שיש כאן דבר שהוא משמעותי וראוי להיחשב מלאכה, והשאלה היא רק מה הסעיף שבו זה נכנס.

והסיבה היחידה שהאיסור לא בטל זה כבוד כלפי מנהגי טעות.

להוציא מלבן של כל מגונני האיסור, כולל שטות זה מקרוב באה לומר שבאירופה היו זורעים שדות חיטה לכמה שנים, ואחריהן באותו שדה גם קטניות לשנה אחרת כדי להיטיב את הקרקע, ושאסרו קטניות לפסח שמא... יבלעו מהאדמה את הדגן(?!) או משהו בדומה.
וכל זה לא היה ולא נשמע, ובוודאי אין זה מקור האיסור, אלא הטעות המתוארת בספר הנזכר לעיל.

מוזכרים בראשונים שלושה טעמים ושלושתם רלוונטיים גם בימינו:

1. מה שהזכרת, אבל לא בניסוח הלועג שהזכרת. אלא שבשדה שזורעים (כמקובל) בחילוף זרעים, יש תמיד ספיחים משנים קודמות ולכן יש חשש שיתערבבו זרעי דגן.

2. מקובל להשתמש באותם שקים לדגנים ולקטניות ולכן עלולים להשאר גרעינים משימוש קודם.

3. מקובל לעשות מקטניות קמח ואנשים עלולים להתבלבל.

בגלל טעמים 1ו2, גם בקהילות שלא הנהיגו להמנע לחלוטין, כן הנהיגו לברור שלוש פעמים לפני פסח. אפשר לטעון שהיום המפעל בורר טוב בבורר אלקטרוני , אבל לטעון שזה טעות - זה לא להכיר לא את מה שמופיע בראשונים ולא את המציאות עד היום.

האמת חשובה יותר.

לא תגורו וכל זה.

"למדתי" הופך את זה לעניין אישי.

אין חשיבות למה שאדם למד, החשוב הוא ללמוד כל הזמן.

אני לא חושבת שזה סותר משהו.

סהכ התגובה ההיא באה לחזק את דברי @הסטורי

את בקשת המחילה שלך תשלח לרבנים גדולים ואדירים.

איסור הקטניות החל לפני הראשונים שאתה מציין, ומקורו בטעות שתיאר מנהג אשכנז הקדמון.

לגופם של דברים, לא מכיר את המאמר שאתה בונה עליו ואין לי את הספר לעיין בו. כן יודע בוודאות שגדולי ראשונים התייחסו למנהג ובגדול לקהילות אשכנז יש מסורת ברורה של קהילות וגדולי תורה מדור לדור ואם קבלו עליהם מנהגי חומרא, היו לכך סיבות טובות.

אילו אני הייתי רוצה להביע דעה בנושא מלחמת העולם השנייה, נראה לך שהייתי נכנס לדיון בלי לעיין קודם בספרו של גנרל ג'ון פרדריק צ'רלס פולר?

חוץ מאשר לירות באוויר בסגנון "יודע בוודאות ש...", יש עוד משהו מעניין שנשמע לך חשוב שתאמר?

אתה הבאת טענה מאיזה פרק באיזה ספר לא מוכר. עניתי לך שגדולי ראשונים שהתייחסו למנהג (וכל האחרונים שדנו בדבריהם) הסבירו אחרת.

עכשיו אתה בא, בשם איזה ספר לא מוכר וטוען שמי שמכיר היטב את הדיון ההלכתי, לא יכול להשתתף בו?!

הרי מראש חזיתי את כל זה: "ההתנהגות כאן מביישת", "העיסוק בו [באיסור] נעשה אובססיבי ופנאטי יותר ויותר", "והדברים כבר יגעים לגמרי", וכן הלאה.
אבל באמת, זה לא כי אני נביא אלא כי אני מכיר היטב את הנפשות הפועלות כאן.
טורקוומדה האינקוויזיטור היה נבהל מהפנאטיות והבוטות שלוחות הרסן.

אתם פוחדים מפני ספר - ספר, ריבון העולמים - וחושבים שבזה רחצתם ידיים, שעכשיו שהשמצתם, שיצאתם חשמנים לבושי אדום זעומי פנים, הכל כבר יסתדר.
יש לי חדשות בשבילכם.

גם כשיצא מנהג אשכנז הקדמון הרוחות סערו, אולי יותר ממה שהיה באירופה כשהדפיסו את קופרניקוס.

מספיק לראות מה קורה בערך הויקיפדיה של איסור קטניות, שכנראה מצוי תחת מתקפה עצומה שמונעת מהקורא לדעת על הספר.

אבל זה לא יעזור לכם. העובדה שאתם ככל הנראה באמת לא פתחתם אותו, וכך מעוניינים לעסוק בסוגיא, מעידה עליכם יותר מאשר על כל אחד אחר.
אתם מביכים רק את עצמכם.

אתם מביישים רק את עצמכם.
אתם מבזים רק את עצמכם.

תמשיכו לפחד מספר.

אם יש לך טענות - אתה מוזמן לומר אותן בענייניות ובלי השמצות ולעג.

אני בעד דיון פתוח, אבל ממש ממש נגד סגנון ההבעה שלך.

אבל טוען את זה בענייניות ובכבוד, אני יכול להבין שמישהו מגיע למסקנה כזו בחשיבה הגיונית, עם או בלי גאווה.

לענ"ד הבעיה המרכזית בדבריו היא לא הטענות אלא אופן ההצגה שלהן.

(יכול להיות גם שהטענות עצמן לא נכונות, אבל זה כבר דבר שאפשר פשוט לדון בו בכבוד.)

לא הייתי יותר בשום פורום

מאנשים שלא קוראים, לא לומדים, לא ניגשים לספר, וחושבים שכדאי לנפנף בזה, בדיוק במסגרת דיון שעוסק באותו נושא

אתה נתפסת לאיזה מאמר, בספר שלמרות שנות לימוד ארוכות לא פגשתי בבתי המדרש. על אף שהודת בעצמך שהוא חולק על גדולי הראשונים.

ואתה עוד מטיף לדיון מכובד - מי שיש לו חמאה על הראש וכו'.

פשוט יש בך פחד לפתוח ספר.

רק תודה בכך, זה לא קשה.

הרי הסיפור כאן זה רק קורטוב מאותו סיפור שכבר עתיק הוא משנים.

וכי המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן (המתוייגת תמיד כ"ביר אילן, של הדתיים האלה") איננה מלמדת בקורס סידור התפילה [נניח, במחלקה ללימודי יסוד] שטקס ליל הסדר הוא אדפטציה מימי חיבור המשנה [על רקע ההלניזם] לסימפוזיון - משתה היין והשיחה - היווני, כולל ספות ההסבה?

וכי החינוך החרדי איננו משבש את שיעורי ההיסטוריה מבחינת ציון תאריכים כלליים, בהיצמדו למשל לשנת חורבן הבית הראשון שמונה ספר סדר עולם, שאיננה מתמזגת עם המחקר הארכאולוגי המבוסס?

עד היום באוניברסיטת בר אילן הטיח בקירות של כיתות הלימוד מתפורר מהצרחות, כשמגיעים תלמידים לשיעורים היסודיים האלו, בוגרי ישיבות תיכוניות, הסדרניקים, ישיבות גבוהות, אולפנות ואולפניות, ולעתים גם החינוך החרדי, ומתחילות לעוף צעקות הזעם בינם לבין הדוקטורים.

אז תראה מה קורה כאן כשרק מזכירים - אינפורמטיבית בלבד - את המקור המרכזי בנושא זניח לחלוטין.

עיקר הבעיה היא שלא מלמדים איך להתבגר ולא מלמדים איך להתגבר.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות.