טוב אני אנסה לעזור

יכול להיות שאת צודקת ואולי זה פחות מתאים וכדאי לחתוך ומצד שני יכול להיות שזה רק בעיה של דמות שבנית לעצמך צריך להשתחרר מזה ולהמשיך.

איך תבדקי את זה?

תחשבי ותכתבי לעצמך מה הדברים שחשובים לך, מה הצרכים שלך שחשוב לך שיתמלאו ומה צריך כדי שזה יתמלא . אח"כ תבדקי את זה נמצא בבחור. אם זה נמצא ואת פשוט רק מסונוורת מהדמות שבנית לעצמך אז כדאי מאוד להתחיל לשחרר.

איך משתחררים מהדמות הזאת?

מזכירים לעצמנו מה הדברים שחשובים לנו ושמים עליהם את הדגש.

המון בהצלחה!

מה יכול לעורר את הרגש לדעתך?

לא?

גם בדברים אינטואטיבים אפשר להגיע לתובנות מסויימות, לא ככה?

א. "טיפוס שלא דמיינת שתצאי איתו "-

 מבחינת מה?

לפעמים זה דברים קריטיים של סגנון שחשוב לך, ונכונים לך , ולפעמים זה דברים שאדם מאוד רוצה, אבל אין להם בסיס, אלא, דמיון שלא אחוז, ויותר חלומות (לדוג שתהיה דוברת אנגלית / שתהיה מטר מסויים / שיער חלק )

ב." אין שום רגש ואין התרגשות ,לפני או בין לבין" - בהמשך רשמת שטוב לך איתו,איך זה לא סותר שטוב לך איתו(:?

 שאלות שיותר יכולה לדייק אותך ,: מה התחושה שעולה לך שאת איתו ? 

איך את הולכת לישון שמחה? רגועה? את מרגישה איתו בבית? ביטחון פנימי?

 מרגישה הבנה שאת במקום המדויק לך ?

 שיש תקשורת בונה? של קרבה? זה הדדי?

ג. לגבי "מפחדת לפגוע בו", כל עוד את משתדלת לרצות קשר איתו , ומבררת מה את מרגישה מול עצמך וכן ושיקפת לו  / השיקוף בקשר קריטי! הכל בסדר ..

בנות נוטות לקחת על עצמם את הרגש של השני ,

תתעסקי קודם במה את מרגישה 

ובמקביל תכבדי את הצד השני  האדם השני צריך שיקוף .

ד לגבי להיות עם מישהו ולחשוב אני רוצה משהו אחר בכלל זה בהחלט מעלה נורה אדומה , אבל צריך לברר את זה לפי הסעיפים הראשונים שכתבתי לך ..

כאילו פרטים טכניים שאמרתי שאני לא אפסול על דבר כזה

וטוב לי איתו כי יש לנו שיח טוב והוא מכבד וחמוד ואני חוזרת במחשבה שהיה לי טוב אבל לא כזה עם פרפרים או התרגשות, וככל שעובר זמן מהדייט אז בכלל הראש שלי עובד שעות נוספות על זה שאין רגש 

יכולה לתת דוגמא למה למשל כן חיפשת? וננסה לראות על מה זה יושב , אולי באמת על משהו שחשוב לך?

"מהדייט אז בכלל הראש שלי עובד שעות נוספות על זה שאין רגש "- זה בחור ראשון? איך זה היה בדייטים אחרים , עם אדם אחר?

אני כן חושבת שלא נכון להתעלם מזה שאין רגש כי בסוף זה מוליד חוסר נוחות או נעימות של הצד שלך ואז את עלולה להרגיש שאת הורסת את הקשר וזה תחושה קשה כלפי עצמך .

כמה פעמים יצאת ? כי לפעמים באמת קשר זה דבר שנבנה , לא דומה פעם 8 לפעם 3.

חיפשתי יותר בטכני נגיד מעדה מסוימת קרבי קווניק וכו דברים טכניים שעליהם אני לא אפסול באמת

ויצאנו כבר 7 פעמים..

יצאתי חודשיים עם מישהו שהיה לי נורא נחמד וכיף לדבר איתו. והיינו מדברים שעות.

אבל לא היה לי שום רגש בתמונה. שום כלום.

וזה ממש בלבל אותי, כי מצד אחד כיף לי לדבר איתו, מצד שני אני רוצה להתרחק ממנו?

יכולה להגיד לך שבסוף החלטתי לסיים את הקשר. והגעתי למסקנה שהוא פשוט יכל להיות "חבר" שלי ולא "בנזוג". יעני הוא בכיף יכל להיות מהחברות שלי. אבל לא יכולתי לראות אותו בתור הבנזוג שלי.

אני לא יודעת אם אצלך זה אותו דבר.

אבל לדעתי אם אין עדיין רגש זה בסדר, וזה יכול לקחת זמן לפעמים.

הבעיה היא כשאת מתחילה להרגיש דחייה. כשאת מרגישה שאת רוצה להתרחק, כשאת לא מרגישה שבא לך להשאר עוד בקשר

כי בגלל שכיף אז טוב לי איתו, אבל באמת הרגש לא קיים.

איך הבנת בסוף שהרגש לא יוכל להתפתח גם?

זאת אומרת, לא היה רגש, אבל גם לא ציפיתי שיגיע ככ מהר ולכן נשארתי בקשר, כי היה לי טוב, כי היה לנו אחלה דיבור, היה כיף לשבת איתו, אבל שוב- בלי שום רגש.

אז פשוט נתתי לקשר להמשיך וחיכיתי לראות מתי הוא (הרגש) יבוא.

הקטע שהוא פשוט לא בא...

והבנתי שהוא (הרגש) לא יוכל לבוא כשכבר התחלתי להרגיש מועקה בלקבוע דייטים. שאין לי כוח לקבוע- למרות שבפגישות עצמן נהנתי, כשהרגשתי שאני רוצה להתרחק פיזית מהבנאדם. כלומר כיף לי לדבר איתו על ככ הרבה דברים, אבל כל מה שקשור קרבה פיזית פשוט לא רציתי.

אני פשוט יודעת על עצמי, שאם אני אפילו לא ארצה לתת יד לבחור אחרי חודשיים (וזה הרבה זמן יחסית!) או אפילו להתקע בו בקטנה בטעות- אז יש לי נורה אדומה.

זה לא "טמא" לרצות מגע וקירבה, השאלה פשוט איך מתייחסים לזה ומה עושים עם זה. ואני ידעתי על עצמי, שבתור אחת שאוהבת קירבה- אם אחרי חודשיים עם בחור, שככ כיף לי איתו אני לא מצליחה להגיע לרצון הכי קטן אפילו- משהו פה מוזר.

לכן אני יכולה להיות חברה שלו, אבל לא בת זוג שלו.

משיכה היא חלק בלתי נפרד מזוגיות.

לא צריך שיהיו זיקוקים וניצוצות מטורפים כדי לדעת שיש משיכה, אבל אם אין אפילו זרעים קטנים, איך יגדל להיות עץ?

משמע, אם אין לך אפילו הרצון הקטן הקטן הזה לקרבה, איך את יכולה להתחתן ככה?

מגיע לבחור שאת יוצאת איתו שאישתו תרצה בקרבות, שאשתו תרגיש אליו משהו.

ומה נעשה, לפעמים זה קורה שיש אחלה שיח, וכיף לדבר, ומרגישים שתכלס "מה רע לי בקשר? הכל מרגיש אחלה", אבל בכל זאת לא מצליח להתפתח רגש, ובתכלס יכולנו להיות חברים ולא בני זוג.

זאת כמובן דעתי ;)

תני לזה עוד קצת זמן ותתנהלי כמו שאמרו לפני..

אוסיף שלדעתי אם עד חודש וחצי גג חדשיים לא מתעורר כלום חבל על הזמן שלך ושלו...

א. זה לא הסגנון והטיפוס שדמיינת; (אבל למה הסכמת לצאת איתו?)

ב. כיף לך וטוב לך, אבל את לא מתרגשת; (האם את בנאדם בכללי שמתרגש מדברים?)

ג. מפחדת להימרח ולפגוע בו;

ד. האם "זה" דבר שיכול להיבנות;

ה. מחשבות על אחרים שיותר בסגנון שאני לא יוצאת איתם.

קחי בחשבון שאנחנו לא מכירים אותך. אני מתרשמת גם שאת יחסית צעירה. אולי כדי למצוא דמות שאת מעריכה עם ניסיון חיים שמכיר אותך בחיים האמיתיים, ולדבר על הדברים הללו.

א. שמעתי על אנשים רבים שהתחתנו עם אנשים שזה לא הסגנון והטיפוס שהם דמיינו. יש אנשים שמחפשים דווקא את מי ששונה מהם, שהשונות הזאת תעשיר אותם. אם הסכמת לצאת איתו, אני מניחה שהיה בו משהו שמצא חן בעינייך. האם זה עדיין מוצא חן בעינייך? האם זה עולה על פני זה שהוא בסגנון שונה? האם הדבר הזה מפריע לזוגיות, או אולי דווקא תורם?

האם הדימיון שלך זה משהו אמיתי, או שזה פנטזיות נעורים? האם דמיינת דמות מושלמת, משהו שלא קיים?

ב. זה שכיף לך וטוב לך זה מצויין. האם הצלחתם ליצור אינטימיות בשיחה? האם עשיתם דברים מעבר ללשבת ולדבר? האם את מתרגשת מדברים אחרים בחייך? בן אדם שהוא לא חווה את העולם בצורה מסוימת, שבד"כ אין לו פרפרים בבטן - מאיפה יצוצו לו פרפרים פתאום?

ג. בכל קשר יש שני צדדים. וזה נורא מבאס כשצד אחד רוצה להמשיך בקשר והשני לא. אבל מה לעשות, אלו החיים. וכשאנחנו נפרדים כשהצד השני רוצה להמשיך, זה כואב וזה קשה. לכן חשוב בעיני לדבר על הקשר. לשקף את הקשיים ואת ההתלבטויות. כדי שהצד השני לא ימשיך לדמיין, ופתאום הכל יקרוס עליו. בהנחה שהוא מעוניין להמשיך ואת לא, ברור שזה יפגע בו, ברור שזה יכאב, ברור שזה יבאס. אבל לא לפי זה אנחנו מקבלים את ההחלטות בקשר. לדעתי, כל עוד יש פוטנציאל חתונה - זה ראוי להיות בקשר איתו. ברגע שהחלטת שאין מצב בעולם שאת מתחתנת איתו - אז צריך להיפרד.

ד. רק באגדות הם חיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה אחרי שמבטיהם הצטלבו. בעולם האמיתי, זוגיות דורשת השקעה. מאמץ. השתדלות. וזה לא מסע שנגמר באירוסין. גם לא בחתונה. זה דבר שדורש עבודה יום יומית כדי לבנות אותו. האם את מרכישה שפגישה #5 היתה שונה מפגישה #2?

ה. תמיד יהיו אנשים אחרים בעולם. כשאנחנו מקבלים החלטה להתחתן, אנחנו מחליטים שכל שאר האנשים בעולם לא רלוונטיים לנו מבחינה זוגית. יש אנשים רבים שהם פוטנציאליים, שאפשר להקים איתם זוגיות ומשפחה טובים ומאושרים. והשפע הזה מבלבל. במיוחד כשמתמודדים עם קשיים, כי אפשר לחשוב על ההוא שאיתו זה לא היה קורה, וההוא שהיה יודע לפתור את העניין וההוא שהיה תומך בי יותר, וההוא....

כשאני יוצאת עם מישהו, שאר העולם לא קיים. אני צריכה לקבל החלטה ספציפית לגביו, האם זה מישהו שאני רוצה אותו כשותף למסע, או לא. יכול להיות שיש אחרים שנראים יותר ממנו בדברים מסוימים, אבל אם אני אעשה אודישינים לכל הגברים בעולם, לא יהיה לי מספיק זמן בעולם הזה כדי לעשות את זה.

אם אין משהו ממשי שהפריע ושגרם לך להוריד את ההצעה מלכתחילה מעלה את הסיכוי שזה אכן יצר הרע ולהתרכז בקשר הנוכחי כאילו אין אחרים

רק אז לדעתי משהו יכול להבנות בתוכך.

היא כותבת שהיא חוזרת הביתה ומלקה את עצמה שאין רגש .

כלומר היא רוצה להגיש אבל זה עדיין לא

אין עניין לריב עם רגש שלנו , יש עניין לברר אותו

לא אמרתי לא לברר מה היא מרגישה

הצעתי ליצר תנאים אידאליים כדי שהרגש יוכל להתפתח,

היא כותבת שטוב וכיף לה איתו(לא ברור מאליו)

אבל הוא לא הדגם שהיא כנראה דמיינה,מוסיפה ואומרת שתוך כדי הקשר איתו היא מתבאסת שהיא לא יוצאת עם זה זה וזה..

כלומר היא איתו אבל לא איתו באמת

איך אפשר ליצר רגש ככה?

אם היא תפתח להכיר אותו ותהיה איתו באמת ותניח להשוואות לאחרים יש סיכוי שהרגש יתעורר

ב. רגש יכול להיבנות מהר יכול לאט יכול להיות שזה משהו שלוקח שנים. יש גישות שונות מה בדיוק צריך שיקרה אבל איך לומר את זה, מה שחסידים מתחתנים אחרי 4 פגישות, לא נראה לי שלכולם חיים אומללים, או שהיו טובים יותר אם היו מפתחים רגשות מופלאים, וכן להפך, אפשר לפתח רגשות אבל בסוף זה סתם דמיון. ואפשר גם שלא.

אני חושב שצריך לשאול א' כמה חשוב לך להרגיש את הרגש בשלב הזה, והאם את לא יכולה בלי זה, כי הרי ברור שבעוד כמה שנים לא יהיו שום פרפרים, מה שיהיה זה כביסה וילדים ולהסביר לו בפעם החמישית מה ההבדל בין פפריקה מתוקה למעושנת. שזה גם יכול להיות כיף ומצוין פשוט לא כזה קשור לרגשות שמרגישים בהתחלה.

ב' האם זה מעיד על סלידה או בעיה כלשהי, נסתרת או גלויה, בתקשורת / כימיה בסיסית

לגבי לפגוע בו כל־עוד את פתוחה לגבי ההתלבטויות שלך ולא מסבנת אותו עשית את שלך, הרגשות שלו הם באחריותו בלבד

את אומרת שבדרך־כלל קל לך לפתוח את הרגש,

מה לדעתך חוסם לך את הצ'קרות הפעם? את יכולה להצביע על משהו קונקרטי? זה יכול להיות בו - נניח מראה, או סגנון דיבור, או משהו כללי כמו תקופה של מצב רוח ירוד / לחץ, את חושבת שאם תתעמקי תוכלי להצביע על משהו כזה? גם אם זה משהו טיפשי, או שלא נעים לומר לו אותו ישירות.

תשאלי את זה ואז תנתחי בשכל אם זה משהו שאת רוצה לעבוד עליו 

או שלא ניתן לעבוד עליו או שאת יכולה לבחור להמשיך איתו

זה לא באמת יהיה שינוי מ0 ל100 כי כבר עכשיו טוב לכם. הגיוני שעם הזמן והפעולות הרגש יותר ייפתח. במיוחד אם באים בפתיחות מול השם ואומרים לו שאנחנו מוכנים להפתעות בנושא הזוגיות

לא שזה טוב כן ?

גם זה יכול להיות בעייתי.

אבל מה לעשות, אם בן אדם עושה לי טוב,

אז אני אוהב אותו.

מספיק לי שמכינים לי נס קפה ו 2 עוגיות בצד, בלי שביקשתי ואני כזה ״אוקי, הנה הצוואה של ההורים שלי, תחתמי כאן ו 50% שלך״.

מה שכן, בפנים בפנים בפנים,

אני יודע להפריד בין ״זאת מתאימה לי להקמת משפחה״

 לבין ״מעדיף שהיא לא תתקרב לילדים שלי אם וכאשר, לא בקטע רע״.

עכשיו אני אגיד לך את דעתי, לא צריך להסכים כמובן, 

כי רק את קובעת.

בלי לזלזל בחשיבות של רגש, שצריך להיות מתישהו...
 

אם כיף לך איתו.

את צריכה

לשאול את עצמך מספר שאלות -חשובות- להקמת משפחה שלדעתי הרבההההההההה יותר חשובות מכמות הפרפרים שהוא עושה לך כרגע. (אבל שום, הרגש צריך להיות מתישהו) :

א. האם את סומכת עליו ?  סומכת לא בקטע של ״קבענו ב 20:00 והוא יופיע ב 20:00, אלא , לדוגמא, קורה אירוע מסויים ואת מבקשת ממנו שיבוא או שיסיע אותך,

או שיעשה משהו הרבה מעבר לאיזור הנוחות. הוא יעשה -בכיף- ? את תרגישי שמדובר בבן אדם -טוב- שלא עושה הצגה וזה באמת מישהו שפשר לסמוך עליו ?

ב. האם יש לו עבודה מסודרת ? האם זה איש עבודה ? אחד כמו חתול, שלא משנה איפה תזרקי אותו, הוא ימצא עבודה ויסתדר. לא כולם כאלה. וזה חשוב.

אם את מרגיש שיש לך סימן חזק ב 2 הדברים האלה, אז אני לא אומר שזהו, מצאת חתן. ממש לא.

אני כן אומר, שהוא -שווה- שתתייעצי לגביו עם מישהו אובייקטיבי. יועצת זוגיות. היא תדע -מהר מאוד- אם שווה לך להשאר ולנסות או לחתוך. 

בהצלחה.

אני חייב להגיד שיש לך תגובות שוות

כאילו לא יצאתי לפני אבל אני כזאת שהדלקת ישר על אנשים ויכולה לפתח רגש מהר, אז מוזר לי שזה דווקא לא קורה לי איתו.

ואני לא יודעת אם אפשר לסמוך עליו, מרגיש לי שכן אבל לא נתקלתי עדיין בסיטואציות שיכלתי לבחון את זה.

ומבחינת עבודה וזה חד משמעית הוא במצב טוב אבל לפי זה ללכת מרגיש לי מוזר..

ויועצת זוגיות שלא מכירה את שנינו יכולה לעזור?

את יכולה בתור התחלה לנסות לפנות למנהלת הפורום ברוקולי.
 

זה בסדר גם אם תחליטי לבד ותגיד ״אוקי, לא מתאים״. הכל טוב.

אבל רק -שתדעי-,

שיש מלאאאאאאא מקרים בחיים,

שהבחורה  לא רק שלא היה לה כיף בהתחלה, היא פשוט -לא רצתה- את הבחור.

אבל הבחור התעקש (או הסביבה) ואז לאט לאט נבנה משהו ומתפתחת זוגיות -מדהימה-

ואח״כ הם צוחקים על זה, שהיא לא רצתה או ששניהם לא רצו. יש מלאאאאאאאא מקרים כאלה.

זאת אומרת, מה שאת מתארת זה קורה למלא בחורות. אצלכם הרגש זה דבר מורכב יותר.

ולכן את צריכה לבדוק -אם זה המקרה-.
את יכולה לבדוק עם עצמך לבד. לתת עוד צ׳אנס וזהו.

ואת יכולה להתייעץ.

כל דרך שתבחרי זה בסדר גמור.

גם את צריכה למשל לקחת בחשבון,

אם את יכולה להכיר מישהו אחר בכיוון שאת מחפשת, בעוד שבועיים זה דבר אחד ...

אבל אם גם ככה עד שאת נפגשת ומשקיעה אנרגיות עם הצד השני, זה פעם בחצי שנה, זה דבר אחר.

תעשי את השיקולים שלך. בלי לחץ.

את פשוט צריכה ״לחקור״ מה בעצם קורה כאן. ברגע שתהיה לך תמונה ברורה לכאן או לכאן, אז תקחי החלטה.

ושאת לוקחת, תהיי שלמה עם עצמך. הכל טוב.

אני חד משמעית חושבת שיש סיכוי שיקרה משהו אחרי כמה זמן השאלה כמה…

והלוואי שנצחק על זה אחר כך כי באמת יכול לצאת משהו טוב לדעתי 

לפעמים כשאנחנו מול משהו לא מחייב אז הרגש קופץ, וזה נראה ורוד,  ודוקא מול דברים יותר רציניים אז משהו מתבשל לאט ויש לזה ערך..

דוקא חושבת שיש בזה משהו בריא שהקשר נבנה בהדרגה ומתבסס על תקשורת ושיח והיכרות ואחר כך לאט לאט מגיעים שאר הדברים...

כמובן אם לא באלך לראות אותו זה משהו אחד.. ואת תמיד יכולה להיפרד..

אבל נשמע שאת לא ממהרת לפסול אותו וזה מעניין.. ואם זה מפריע לך בקטע של אמון מולו, אז אני לא חושבת שאת צריכה לדאוג את לא יכולה וצריכה להכריח את עצמך להרגיש שמשהו שהוא לא, ומצד שני זאת זכותך להמשיך ולהיפגש..ולראות אם משהו מגיע,

זה לא אומר שום דבר מספר פגישות ..

בסופו של דבר התשובה תגיע... אל תרגישי מחוייבת לתת תשובות למישהו מבחוץ,

אאכ זה מטריד אותך..אז בהחלט שווה ללכת לקבל חיזוק ובירור עם מישהו חיצוני

בהצלחה

זה בטח מסובךך.. ה' יאיר דרכך, אשרייך על אורך הדרך. 

אצלנו במשך כחודש וחצי היה מאד מאד בינוני.

מצד אחד לא היה רגש והקשר לא התקדם לשום מקום,

ומצד שני היה נחמד ביחד ולשנינו לא הייתה סיבה מספיק טובה להפסיק את הקשר.

אם בנקודת הזמן הזאת היית שואלת אותי או את אשתי מה הסיכוי שנתחתן,

מכיוון ששנינו כבר היינו למודי ניסיון של עשרות קשרים במעל עשור של חיפושים,

התשובה הייתה כנראה פחות מ-10%.

בכ"ז, החלטנו לנסות ללכת לסדנה זוגית.

הסדנה הייתה עמוסה מאד רגשית,

אבל היא עזרה לנו מאד לכוון את הקשר למקומות הנכונים.

שבועיים וחצי אח"כ התארסנו.

זו סדנה מובנית שלה (של בערך 6 שעות),

שמיועדת לזוגות שהקשר שלהם תקוע (ולרוב הם בעצמם לא תמיד מבינים למה).

יש שלושה שלבים:

בשלב הראשון - היכרות ובניית ציפיות.

בשלב השני - איתור החסמים הכרה שלהם ודרכי התמודדות

בשלב השלישי - משימות לעתיד וסיכום

תוך כדי הסדנה היא מנסה להבין היכן הזוג נמצא, ומתאימה להם את התכנים.

היא נותנת קרקע לפתוח נושאים ורובד של שיח שלהרבה זוגות קשה לפתוח במהלך הדייטים.

לרוב, אחרי הסדנה, יהיה הרבה יותר ברור לאן הקשר הולך.

הייתי אצלה פעמיים,

עם הראשונה שהייתי הבנו שבסוף זה לא,

ועם השנייה יצאנו עם תחושה שאנחנו עולים על הדרך לכיוון חתונה.

וזה חשוב לך .

וזה מערער לך על דברים אחרים שאת אוהבת בו

זה חשוב לשים לב .

בסוף האישה צריכה להסתכל על בעלה ולחשוב ואי זכיתי. מתוך כך תצמח זוגיות שהיא בריאה הוא ירגיש שאת פשוט מעריכה אותו וגבר שמרגיש הערכה מאשתו זה גבר שהוא חתיכת גבר וזה זכייה בלוטו 

הבעיה היא שאני לא יודעת עד כמה זה מערער או לא מערער

ולא בא לי להמשיך לצאת תקופה ארוכה ואולי גם להתאהב בטעות ואז יהיה לי קשה לפעול באופן ריאלי.

מפריע לך שהוא כנראה פחות חכם כי יש לך תפיסה על חכמים או כי יש לך תפיסה על גברים ותפקידם בזוגיות? 

אבל בתור חברה הוא יכל להיות לי ממש סבבה,

כי מחברה אני לא מצפה למשהו משמעותי מעבר לבת שיחה כיפית נחמדה וכו' וכו'

בתור בעל אני מצפה למישהו שיהיה יותר דומה לי ומוכשר/ חכם לפחות כמוני

לא כי הוא פחות חכם ממך,

ולא כי אין נושאים שבהם חכמתו עולה על שלך,

אלא כי העובדה שזה מה שאת חושבת עליו - אומרת לדעתי ששום דבר טוב לא ייצא מזה.

אם תיפרדו אז תיפרדו,

ואם תישארו אז את תמיד תרגישי התנשאות כלפיו, או שתרגישי שאת עשית לו טובה שהתחתנת איתו, או שבעוד כמה שנים תראי מישהו גאון בעבודה ותגידי לעצמך ''אוף למה התפשרתי'' בצירוף קנאה קלה.

באמת זה החשש שלי, שלא אעריך אותו מספיק ואתבאס כל פעם שמישהו קרוב אלי מצליח ובעלי לא...

הדברים שאמרת הם לא הדברים הנכונים שצריך להסתכל עליהם כדי לדעת אם להמשיך או לא.

היא יכולה לחשוב שהוא פחות חכם ממנה כי זה נכון עובדתית ועדיין להרגיש שיש לו הרבה דברים לתרום לה, הרבה איכויות שלא קשורות בהכרח לרמת משכל שלו. 

השוואות תמיד יכולות לקרות גם אם מתחתנים עם האדם שלא היה לנו שום ספקות לגביו בשעת ההחלטה, כי אף אחד לא מושלם וכי תמיד יהיו יותר טובים.

שהשף מושיק רוט אמר פעם בבכי נרגש שאישתו (קוראים לה שירן) היא האדם שעושה את מושיק אדם טוב יותר בחיים, בעבודה, בזוגיות, במשפחה.

אני לא יודע אם אעמוד בזה בעצמי, אבל אני עדיין חושב שזו תובנה חזקה מאוד.

בסוף זו עבודה שעושים עם מי שבוחרים להתחתן איתו, לא?

לא עם כל מדויט רנדומלי...

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:24

שיודע שמעריכים אותו על מה שהוא, מעצם היותו.  לא רק אם הוא יודע שפות/ מתמטיקה/ כללי....

שאדם מקלף רגע את כל הידע/ חכמה/ כשרונות

הוא מגלה את היסוד הראשוני שלו, ונראה לי שרק על זה לבד , יש מה להעריך .

הערכה כנה, חיוך אמיתי, מציאת חן אמיתית, מסוגלת להביא אדם לגבהים שלא חשב!! 

ואם אפילו על הראשונות בעייתי להעריך

אולי על האינטלגנציה הלימודית/שכלית/ אחרת יהיה קושי נוסף שאולי  או וודאי שישליך על יסוד האמת של החיים המשותפים. 

תחשבי על רבי עקיבא. רועה צאן  ראתה הו רחל שהוא צנוע ומעוּלה ובזכות שתי המעלות שהעריכה בו, נישאו. ההערכה התמידית גרמה לו להיות גדול הדור! 

אפשר לקחת את זה כדוגמא לזה שהערכה אמיתית, תורמת לביטחון העצמי וממילא למיצוי השאיפות לא משנה באיזה תחום. נתינה הדדית, כבוד והערכה תמידית- הדדית, יכולים לטפח את בני הזוג ולתרום הרבה מאד לשלום הבית ביניהם,  ולברכה בעקבותיו.

אבל קודם כל חשוב לי להבהיר שאני לא מזלזל באף אספקט שמישהו או מישהי רואים כמשמעותי בעיניהם. להיפך, דווקא בגלל שאני יודע שהחוכמה של הצד השני חשובה לי ומאוד, אז אני מניח גם את התובנה הזו של מושיק.

בעצם לא היה אכפת לו, כביכול, אם היא חכמה או יפה או עשירה או חברותית וכדומה (למרות שברור שיש לו עניין גם בדברים כאלה, אבל המבט הגדול הוא אחר). כשהוא רואה אותה הוא רואה מישהי עם איכות מוסרית עמוקה שמשפיעה עליו. הקשר שהוא מתאר הוא ברכה לא בגלל מה שהיא נותנת לו אלא בגלל מה שזה גורם לו להוציא מעצמו.

אבל זו באמת מעלה אדירה שאני לא בטוח שכולם מסוגלים לה, גם לא אני. אבל זה חזון יפה.

ברמה הטכנית, אני חושב שייתכן ופשוט-אני צודק. בטח אם זה דבר שבשורה התחתונה יביא לידי זילזול קבוע בו. בית אמור להיות מקום מוגן, שלפחות בו אפשר לקבל קצת כבוד קיומי (בין היתר). אם זה לא יקרה אז מלכתחילה זה נישואי אסון.

מקווה שלפחות בתור נשואה אגיע למעלה הזו

מעריכה אותו בכל זאת על שאר הדברים הטובים שיש בו- אין בעיה

אבל אם זה גורם לך לחוסר הערכה- בעיניי יש פה בעיה

אני לא מכירה אותו מידי לעומק

אם הקשר יעמיק ויתפתח אוכל לדעת אם אני מעריכה אותו על דברים אחרים ואם הרמה השכלית מפריעה לי

אבל זה בעייתי  לי מ2 סיבות:

1) אין בי רצון לצאת עם בחור תקופה ארוכה ואז להוריד, זה רק מכניס אותי לתסביכים וכשהקשר עמוק קשה יותר להיפרד.

2) אם אתאהב בו אז לא יפריע לי, אבל אחרי תקופה מהחתונה כשההתרגשות והנצנצים טיפה יורדים זה יוכל להפריע לי.

לא קיצוני ברמה כזאת.

לא קיצוני בכלל.

אבל כן פער קיים

זה תלוי בעיקר בך.

עד כמה זה חשוב לך? עד כמה זה קריטי? האם זה תופס משקל כבד יותר מדברים אחרים?

צריכה הרבה בירור עם עצמי

בטוחה שאם הייתי קצת יותר נואשת לחתונה אז הייתי מתגברת על זה.

אולי כי אני לא לחוצה בכלל, ויש לי עוד הצעות במקביל אז אני מתלבטת כי אולי יהיה מישהו טוב יותר.

מצד שני באמת יש לי איתו כימיה מדהימה והוא בחור לגמרי סבבה.

אבל לא בא לי שפתאום זה יפגוש אותי בכל מיני הזדמנויות ואני לא אעריך אותו מספיק

כי רוצה להעריך את בעלי הכי בעולם...

בהצלחה רבה!

שאלות לעיונך-

תקשורת טובה ביניכם, יש?

את מוצאת בו שתי נקודות מרכזיות של טוב?

את מרגישה שאת מצליחה להעריך אותו בגללן?

הנקודות האלו , מבוססות או משתנות עם כל משב רוח? הכוונה - היום מעריכה ומחר מזלזלת... 

אברר עם עצמי 🙏

מרגיש לי שלפעמים יש מסר שמאוד מעודד להישאר בזוגיות כמעט בכל מחיר, וזה קצת צורם לי.
 

אני אומרת את זה ממקום אישי שהתייעצתי עם נשים דוסות וכמעט התארסתי בגיל 21 מתוך תחושת לחץ  בין היתר בגלל מסרים ששמעתי מסביב מבנות, שהיום במבט בוגר אני מבינה שיש כאלה שנכנסו לנישואין מתוך לחץ ולא מתוך בשלות אמיתית(:

עוד נקודה חשובה לא פחות שמרגיש לי שלא מדייקים וחבל

לפני החתונה הוא עדיין אופציה, ולכן זה בדיוק הזמן לבדוק אם יש תקשורת, כימיה ומציאת חן. בעיניי, לא נכון להיכנס לנישואין בתקווה שהדברים האלה ייבנו רק אחר כך.

אחרי החתונה הוא כבר לא "אופציה" 

הוא בן הזוג שלך נקודה סוף פסוק.

 שם באמת עובדים על הקשר, מתמודדים, מתפשרים וצומחים יחד.

 אבל זה עולם אחר לגמרי. את הבסיס צריך להרגיש עוד לפני שמחליטים להתחתן.

(ב"ה בסוף החלטתי שלא שייך ובדיעבד הצלתי לעצמי את החיים )
 

בעיניי חשוב שכל אחת תקבל החלטה מתוך רצון, התאמה ושלמות עם עצמה, ולא מתוך פחד או לחץ חברתי או גרוע מכך נואשות. 

להרגיש עליו התנשאות וזלזול, לא הייתי ממליצה להמשיך

אם את רואה שאת מרגישה כלפיו כבוד והערכה

אז לא רואה סיבה לא לנסות

יכולה להגיד לך עלי שממש קל לי להתחבר לאנשים ולגברים .. ולא רע לי בכלל. .זה ממש לא אומר שכל אחד מהם הוא האחד .

אבל למרות כל מה שכתבנו לך את רשמת :

"אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד."

חשוב לי לחדד אף אחד לא מחליט לך חוץ ממך .

חשוב שתדעי את זה שאת ורק את אחראית הבלעדית להחלטות שלך.

נשמע שבכל זאת משהו מפריע לך. אז קודם כל אני מציע לך לברר האם זה תירוץ שאת מתרצת לעתמך על מנת לסיים קשר שאת לא כל כך רוצה בו, או שזו באמת שאלה נקודתית שאם תכריעי בה לקולא ותצליחי לשחרר היית שמחה להמשיך עם הבחור.

בלי קשר, השאלה עד כמה להיות עם יד קלה על ההדק לפסול על עניינים כאלה מושפעת מאד מגילך, כמה הצעות רלוונטיות את מקבלת, כמה לחוץ לך להתחתן בקרוב, וכמה משאבים (נפשיים בעיקר) את תבזבזי להערכתך אם תאמצי מדיניות פסילות כזו או אחרת.

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

שלא יהיה אופציה בפנים?

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.

ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

אבל להאמין גם בלב וגם בשכל

שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף

ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר

אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק . 

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

ואל תוציאי דברים מהקשרם

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.