היי אני מנסה להבין אם אני נחשב כמוכםכְּקֶדֶם

אני תוהה כבר זמן מה אם אני מתאים לסקלה הזאת אבל מצד שני הרבה דברים מרכזיים שיש לכם, ולי אין בכלל ואפילו הפוך

-לדוגמא הקושי להיות במקום הומה אדם ואז הצורך להיטען, אצלי הדרך שלי להיטען היא דווקא ליד המון אנשים 

 

אני מעתיק רגע רשימה שמצאתי של הגדרות:

מעדיפים קודם לצפות ולהאזין לפני שהם פועלים בסיטואציה מסוימת - v

שמים לב לשינויים קטנים - v

מעדיפים לשקול ולהבין כל פרט ותוצאה אפשרית לפני שהם פועלים - X 

ערים למחשבות ולרגשות של אחרים. מושפעים ממצבם הרגשי של האחרים. "לפעמים אני מרגישה שאני יכולה לקרוא את מחשבותיהם של אחרים" - vvv

נפגעים בעוצמה גדולה יותר מאירועים שליליים בילדות אבל גם מרוויחים יותר מאחרים מסביבה תומכת - ? 

פועלים בצורה מצפונית יותר מאחרים - v 

בעלי מודעות חברתית וסביבתית, מבטאים חמלה כלפי אחרים אפילו כילדים - vvvvvv

מוצפים בקלות. מתקשים בסיטואציות כמו דיבור מול קהל, פגישה עם זרים, מבחנים, מקומות רועשים - XXXXXXXXXXXXXX

נוטים לאמנות ונהנים ממנה - v 

מגיבים בעוצמה רגשית גדולה יותר מאחרים - X 

מתקשים עם שינויים - X 

חולמים חלומות חיים - ?

בילדותם נאמר להם שהם רגישים או ביישנים - v

מתלוננים על רעש או סביבה לא אסתטית - XXXXXX

רגישויות פיזיות: נבהלים בקלות, נוטים לאלרגיות, רגישים לכאב, מגיבים עוצמה לקפאין ותרופות -X 

נוטים לדבר בצורה מתחשבת ולא ישירה - XXXXXXXXX

נהנים מיופיו של הטבע כמקור לנחמה ורוגע -  VVVVVVVVvv

 

הוסיף ואומר שיש לי רגישות חזקה לריחות, טעמים, שמיעה, בעלי חיים, צמחים, תחושות ורצונות של אנשים

 

מילון מושגים :

v = אכן זה אני

v(3+) = זה ממש אני

X =לא אני 

X(4+) = זה הפוך לי

? = לא הבנתי

....אילת השחר

כמה זמן לא הייתי פה...

למיטב זכרוני, כמו בשיטות נוספות, אין חיוב והכרח שכל הסימנים יופיעו באדם כדי שיוכל להגדיר את עצמו אר''מ. לכל אחד יש הרכב ייחודי למבנה הפנימי שלו, וגם בכל סימן יש סקאלה פנימית משלו, של במידה מרובה או במידה מועטת. גם יש דברים שהם מושפעים מדברים אחרים כמו אופי ומבנה אישיותי. מה שכן, אם יש התמודדות זהה לזו שאר''מ מתאר, יש סיכוי שזה שם. גם יש הגדרה נוספת של אמפת (empath), שהיא גם סוג של אר''מ. שווה לקרוא.


לגבי סימני השאלה מנסה להסביר לפי סדר השאלות -

נפגעים בילדות יותר - הכוונה האם היתה רגישות גדולה מאוד למצבים שליליים בילדות, רגישות גדולה שגם הופכת את הרווח מסביבה תומכת למשמעותי יותר ותורם יותר.

חלומות חיים - הכוונה שהם חלומות שנדמים כמו סרט, יש תנועה, התרחשויות, צבעוניות ולא חולמים בשחור לבן.. ;)

סימנת שאין רכישות פיזית, אבל תיארת במשפט למטה שכן יש רגישות פיזית (חושית) כלשהי, גם אם לא מתבטאת ממש באופן שהם הגדירו. גם חושבת שעם עבודה נכונה יש דברים שלומדים להתמודד איתם ולווסת אותם, והמצב יכול להשתפר. ואז אפשר להבין למה זה לא ניכר כלפי חוץ מבחינתך.


מעניין מה תגיד על הדברים. 

הייייכְּקֶדֶם

מעניין מה שאת אומרת שכל אחד שונה בסקאלות

ושמעתי על אימפת' אבל לא ככ מתיישב לי מה זה ומה ההבדל בינו לאיש רגיש

ותודה על ביאור השאלות אז זה יוצא

X

Vvvvv יש לי מלא חלומות יפים

ולגבי האחרון זהו כן גמאני שמתי לב לזה בסוף פשוט הניסוח שלהם לא התחבר לי

הייאילת השחר

קצת חקרתי את זה פעם (איך אתה עם אנגלית?)

תכתוב לי ואפנה אותך למקומות שמסבירים.


וכן, ניסוחים זה מאתגר.

שלום לךילדה של אבאאחרונה

יש חשיבות להכיר את עצמנו ואת החוזקות והחולשות שלנו,

זה לא משנה אם ההגדרה שלך היא בדיוק או בערך 'אדם רגיש מאוד'..

 

הפורום הזה בעיניי נועד לעזור לנו לעזור לעצמנו, להתייעץ ולמצוא פתרונות במקומות שקשים לנו. 

והוא מבוסס על מודעות עצמית

אז ברוך הבא

 

החשש מכל מפגש חברתי שמתקרבאנונימי (פותח)

והרצון לבטל ולהישאר בבית כל פעם מחדש.

זה לא משתפר עם השנים אולי להפך.

אוף

פשוט לא נהנת כמעט עם אף אחד

הגיוני?

מעדיפה את הלבד שלי תמיד

שכל העולם פשוט יעזוב אותי בשקט

מה נדפק

התשובה בעיניי זה יותר קשב לעצמך פנימהמשה

מה מפחיד אותך שם? מה מציף אותך?

 

זה לא סתם. יש לזה סיבה. וצריך עם לב רך לחפש אותה.

רגעים של מבוכהאנונימי (פותח)

שקוראים לי הרבה במפגשים כאלה

שיחות שלא זורמות

לא מוצאת נושא שיחה

עומדת ולא משתלבת

מרגישה מוזרה

יש לי השבוע כמה אירועים כאלה

ומותשת מלחץ

הגוף שלך מספר לך משהומשה

אני לא מכיר אותך בכלל אבל יש לי כמה רעיונות. הראשון שבהם זה שאת "חייבת להצליח". כלומר אם את עומדת בצד את מרגישה מוזרה ותקועה ו"נכשלת" או משהו דומה לזה. ואז את נלחצת עוד לפני שזה מתחיל.

בטחאריק מהדרום

זה קורה המון.

מפגשים חברתיים הרבה פעמים יוצרים תחושה לא נעימה.

מוכר מדיאנונימי (3)
אני בגדול ככל שהזמן חולף מדירה רגלי יותר ויותר🫢 אז אין מה ללמוד ממני... אבל את לא לבד...
את צריכה לחפשאנונימי (4)
אסף פדרמן - מיינדפולנס - שינוי נפשי באמצעות אימון מוחי. 
מה שעזר לי עם זהציפורמדבר

זה להבין שאנשים לא באמת רואים כמוני את כל הניואנסים שאני רואה ומפריעים לי כל כך.

הרגשתי מוזר, או משועממת  או הבחנתי במה שהם מרגישים והייתי בטוחה שכולם רואים את זה.

כשהם למעשה בכלל לא שמו לב.

אנשים רגישים מאד שמים לב להרבה יותר דברים ממה שאנשים אחרים שמים לב אליהם וכשיודעים את זה, זה יותר קל.

(ומעבר לזה, אני עדיין לא מתה על מפגשים)

אולי עוזר לחשוב שכל אחדנחלת

מהמפגש החברתי, מרגיש ברמה זו או אחרת, אותו דבר. א ת  היא שבוחנת אותם לא הם אותך (ללכת עם הרגשה הזו).

מבין אותך מאודרוכב שמיםאחרונה

זה משהו ששווה לעבוד עליו.

לחקור מי הולך להיות במפגש, מה מעניין אותו, מה הוא ישמח לספר לך.

לדמיין את עצמך, מה את עושה כשהשיחה נתקעת או כשאת מוצאת את עצמך מחוץ למעגל.

להחליט מראש מה נחשב הצלחה ומה כישלון מבחינתך. תבואי עם ציפיות נמוכות אבל עם דרישה מעצמך.

לבקש מהצ'אט טיפים לשיחות במפגשים כאלה - על מה כדאי להתעניין, איזה דברים כדאי לספר.


וגם... לא להתכונן יותר מדי, כי המטרה היא שתצליחי להשתלב בשיחה בטבעיות ואפילו תגידי משהו שלא התכוונת כל כך. שתרגישי שייכת. הלוואי שנרגיש שייכים... 

מי פה רגיש ללקטוז?סופר צעיר
גרוע מכך, יש אנשים הרגישים לחתולים.חתול זמני
אני בחלק מהחיים שלימשה
עוד לא ברור איזה כי אני מתרחק מחלב בכללי.
אני.Shandy
למה?
סתם, פורום לאנשים רגישים, חשבתי לשאולסופר צעיראחרונה
באותו הקשר של מעבר בין עבודות: מעברים באופן כללימשה

מה עושים לכם מעברים באופן כללי?

 

עברתי לא מזמן מלעבוד מהבית ללעבוד במרחק דקות בודדות. אם לפני כן היה לי יותר קל לעשות דברים קטנים בבית ולחזור למשרד. אני מוצא את עצמי נשאר פה דקות ארוכות (בעשיה פרודוקטיבית) גם כשכבר החלטתי שצריך ללכת. רק כי לא בא לי לשנות מצב.

 

זה תמיד היה שם. אבל זה יותר בולט עכשיו.

ספר שנקרא "מעברים". (לא משלנו). גיל שיהי.נחלת
גם מעברים של מצב פיזיאנונימי (2)

לא לאכול כי זה לשנות מצב, ולהשאר רעב עדיף על שינוי ללא-רעב

או לא להיכנס להתקלח (זה יכול לקחת לי גם שעתיים)

כל המשימות שדורשות לשנות משהו


נכון. קושי לעשות לפעמים דברים שטובים לנו. מוזר.נחלתאחרונה
מקשים עליי בעיקרוןהמקורית
תלוי ממה למהoo

לקום מהספה זה קשוח

לעזוב את הגלילה בטלפון

לקום מהמיטה


אבל לצאת מהעבודה קלל

לחזור לגלול אחרי משימה

אפילו לצאת להליכה קל ופשוט 

לצאת מהעבודה, לי, זה לא קלמשה

טוב, תלוי מה בעבודה.

בואו נדבר על מעבר בין עבודותהמקורית

למה זה כזה כבד??


עונה לעצמי 😅 - כאילו ברור לי שאין אופק כרגע במקום הנוכחי.  אני כבר מקבלת ב"ה הצעות. יש לי מה לתת ולהציע ואני רוצה להשקיע. אז מה נשאר? אין וודאות שזה יסתדר וההסתגלות תהיה טובה. אין ערובה שיהיה לי טוב שם (מצד שני גם היום לא טוב לי ככ). אני קצת מטילה ספק במקצועיות שלי כרגע (נורמטיבי? תקין?). יציאה מאזור הנוחות היא לא נוחה


כתבו לי קצת

נכון ! משה

אבל בתחושות הגוף זה אמיתי ומחזיק את המערכת. צריך לדעת "להסתכל מהצד" כדי להבין את זה.

מי עוד רגיש לריח של נאדים של עצמו?סופר צעיר

והאם ישנו טיפול מומלץ?

הטיפול הוא שינוי הרגלי המזון שלך - זה בוודאי ישפיעפ.א.

על מה שקורה המערכת העיכול ותוצאות לוואי.

הפחתת קטניות וירקות מצליבים  ( כמו כרוב) מפחיתה גזים באופן דרמטי. 

תודה רבהסופר צעיראחרונה
לפעמים בא לי לצעוקאנונימי (פותח)

"ראבק, פגעו בי!" פגעו בי שוב ושוב ושתקתי.

והגעתי נמוך, נמוך מאוד.

ואני לא מספר

ומרגיש שקוף.

כן רואה מסביבי אנשים מתבגרים

ומתחילים לחבר עוד ועוד נקודות עוד ועוד סימנים.

ומבינים שקרה שם משהו רע.

שיש שם משהו דפוק בעבר.

שמלווה ורודף אותך.

אני בעצמי מתבגר ועושה את התהליך הזה.

ושותק פחות.

אבל עם התהליך והזכרונות המציפים 

והתמונה המתבהרת

אני מזועזע

כמה שקוף הייתי

וכמה אני עדיין שקוף

כי אני לא מסוגל להוציא את המילים

להסביר לאנשים שאכפת לי מהם

לאנשים שפגעתי בהם

לאנשים שאכפת להם ממני

ואין לי לאן לברוח

ואין באמת נחמה

כי אף אחד לא יודע את האמת כפי שהיא

ולי כבר כבד להחזיק אותה לבד

כבד

כבד

משא

נטל

וכל מה שיש להם רק נקודות וסימנים,

ולא סיפור.

ואם אמות מחר בבוקר

והוא לעולם לא ישמע

אני אשאר חייב להם...

נשמע שיש סיפור מהעבראנונימי (3)

שקשה לך להשתחרר ממנו והוא עדיין כובל אותך... (גם לי יש סיפור כזה)

ממליצה לאמץ מבט נייטרלי על עצמך, כמה שיותר אובייקטיבי. עם עצמנו אנחנו משוחדים, קל לנו להתבוסס ברגשות ולטבוע בהם... אבל זה לופ שפוגע בנו. נסה להפריד רגע בין הקולות בתוכך ולהיות השופט מלמעלה, זה שעושה ביניהם שלום, המבוגר האחראי. לשמוע את קול הרגש, את קול השכל, ולתווך בחמלה. 

אם אפשרי, באמת עדיף ללכת לטיפול. באמת באמת. זה לא חולשה זה חוזק.

כל כך יפה ונכון.נחלת

 

 

אתמול בשבת, רפרפתי מעט ב"עד שליבך יתנגן" - אלומה לב המביאה באופן יוצא מהכלל את

שיטתה של הרבנית ימימה, שהיתה פסיכולוגית וגם , עד כמה שהבנתי, קשורה לתדר רוחני.

 

ממליצה. יש סדנאות עם מדריכות (אולי גם מדריכים) בשיטה שלה. יש גם מישהי ביוטיוב

שמלמדת. וגם מישהו. איני זוכרת את שמותיהם. מאוד כדאי. מאוד נוגע.

אותי מאד מעניין שיטת א.מ.ת. של מרים אדהאןאנונימי (3)
כן. מרים אדהאן טובה.נחלת
אין מיליםאנונימי (4)

ריגשת, מזדהה איתך, מרגיש את מה שעברת. גם אני עברתי את זה.

וכן, הצהריים קיבלתי תזכורת, אחת מני עשרות, מאז שזה (וזה וזה וגם זה) קרה. אף אחד בעולם לא יבין אותך. אף אחד לא יידע מה אתה מרגיש, מה מניע אותך לפעול, איזו מילה בדיוק מזכירה לך משהו - שאף אחד לא היה חולם בכלל שקרה...

וזה שורף את הלב ואת הנשמה כל פעם מחדש. וה"נחמת שוטים" היחידה היא שכמעט כולם עברו איזה משהו כזה. אז לפחות אני לא חריג. (ובכל זאת הם לעולם לא יבינו אותי).


אז כן, נגעת בי, אחי. (והפעם בהסכמה)

בתור נפגע פגיעה מינית בעבראריק מהדרום

אני יכול להגיד לך שיש משהו שאין לאנשים אחרים.

אתה היית שם ואתה יכול להדריך אנשים איך לצאת מהצרה הזו.

זו דרך מצויינת להפוך מנטל לנכס.

ואני משוכנע שאתה גם לא באמת נטל, גם אם אתה רואה בעצמך ככזה, יש לך מה להביא לעולם.

תודה שכתבתאנוני.מית
טיפול רגשיאנונימי (5)אחרונה

מאד מקווה שאתה מקבל טיפול רגשי ... מגיע לך להרגיש טוב...

מישהו פה משלב מיינדפולנס בחיים שלו?אנונימי (פותח)

אני אשמח מאוד לשמוע איך הגעתם לזה, אם דרך מטפל (למשל MBCT או MBSR) או דרך קורסים כאלה ואחרים לחיים?

אני. לעיתים. לא בצורה מאוד מקצועיתמשהאחרונה
מחפשת המלצות לפסיכולוגיתאנונימי (פותח)
שמתמחה בטראומה, פגיעות מניות וכו'.. באזור ירושלים. תודה!
מה עם ד"ר מרים אדהאן? נסי לשאול אצל "למרחב".נחלתאחרונה

בירושלים - רח' חירם, ליד רח' בשם ירמיהו. 

אולי יעניין אותך