https://a7.org/?file=20231128023250.pdf

@אחו 

רוב המאמר מלמד שנשים פטורות מגיום אך לא שאסורות בגיוס. האמירה שמוכיחה כביכול את דעת הכותב שהן אסורות היא בפסקה הזו: "מאחר שכתב ה'חינוך' שהמלחמה נעשית בזכרים, 'כי להם לעשות המלחמה ונקמת האויב', למה הוצרך לחזור על הוראתו פעם נוספת – 'ולא לנשים'? אלא שכפילות זו באה ללמד ולהדגיש שנשים אין מקומן בצבא, אפילו לא בהתנדבות!" 

המחבר סובר סברה יפה אבל אין שום הוכחה לדעתו בדברי החינוך

גם לאחר מכן כשטוען שנשים אסורות בלבישת מדים ותולה שאין מנהג המדינה קובע זו אמירה שאפשר לחלוק עליה מסברה פשוטה

גם האמירה שמותר לנשים לשאת נשק אזרחי אבל לא צבאי אינה מתקבלת על הדעת ורחוקה מסברה ישרה בעיני

בסיכום נשים ודאי פטורות אבל לא הוכח פה כלל שאינן רשאיות להתנדב למסגרת צבאית צנועה

למשל: שו"ת אגרות משה, או"ח ח"ד סי' עה: "לצאת למלחמה אין דרך נשי וגם אסורות".

דבריו הובאו במאמר. מוזמן לעיין שם ואח"כ לחזור לכאן ולהאשים את הרב משה פיינשטיין בתשובה מגמתית.

האיסור הוא פחות או יותר קונצנזוס וזאת גם החלטת הרבנות הראשית

לא יודע להגיד לך האם האיסור הוא מדאורייתא, מדרבנן, לא בטוח שזה נכנס לקטגוריות האלה.

הסיבות העיקריות:

- בעיה של צניעות (שירות משותף, הטרדות מיניות, אין מה להכביר במילים הכל ידוע.)

- בנות אין מקומן בצבא ("אין דרכה של אישה להילחם") ואין מה להפוך סדרי עולם בזה

- במסגרת הצבאית מחויבים לפקודות, אין אפשרות "לצאת" משם, אם בחורה מוצאת את עצמה במצב בעייתי זה לא כמו בשירות לאומי שהיא יכולה פשוט לקום וללכת. שגם שם זה בעייתי לכן הרבנים החרדים לא עפים על שירות לאומי לבנות.

הרבה יותר נזק מאשר תועלת

אם יש צורך בפקידות / מאבחנות פסיכוטכניות בבקשה אין צורך לא בטירונות, לא במדים, לא במפקדים, אלא פשוט להביא אזרחיות עובדות צה"ל

בכל מה שקשור לקרבי או סמי־קרבי... באמת אין לבנות מה לחפש שם, אולי יש ג'ברית אחת מ־100000 שיכולה להביא עבודה אבל חוץ מזה... בצעירותי הייתי איזו תקופה במשמר האזרחי והיו שם גם בנות, עכשיו בשיא הרצינות בחורה בקושי בת 18 בגובה 150 עכשיו תתחיל לרוץ עם M16 אחרי מחבל ולפוצץ אותו מכות?

1. אזרחיות עובדות צה''ל זה יקר הרבה יותר, יש לכך משמעות כלכלית. (האם זה מתאזן עם שירות לאומי במקום מורות בשכר מלא? אולי.)

2. דווקא ראינו לא מעט מקרים במלחמה הנוכחית שנשים הצליחו לטפל יפה מאוד במחבלים.

אין לי דעה ביחס לגיוס בנות כעת, רק מעיר נקודות למחשבה

אז עדיף שלא תשרתנה בכלל אלא תלכנה לעבוד ותרווחנה ימבה כסף

כנ"ל שירות לאומי יש הרבה שירות לאומי לא משמעותי שעדיף כבר להרוויח כסף ולא לבזבז כספי מדינה והפוך להכניס כסף ממיסים

לצד אותן חיילות יש גם חיילות שנלקחו בשבי שמלבד הכל זאת גם בעיה צבאית גדולה (למשל אחת התצפיתניות ששוחררו נאלצה לחשוף המון מידע) לא ברור האם הנזק שווה את היתרון

ואזרחיות עובדות צה"ל לאו דווקא יקר יותר, עכ"פ פחות מההפרש הנומינלי בין שכר חייל לבין שכר מינימום

א' אם מוותרים על טירונות ועוד כל־מיני דברים זה כבר חוסך בכסף

ב' אין אבטלה סמויה ומש"קיות עציצים, אם היא באה אז היא באה לעשות עבודה ואם היא לא עושה עבודה אז אפשר לפטר אותה

1. יש מצב שמתישהו מרוויחים מספיק שמס ההכנסה מפצה על החיסכון בשירות הלאומי, אבל זה דורש שהיא תרוויח כמעט 20 אלף ברוטו לשם כך.

2. נכון, זה בעיה, ולכן אין לי עמדה בנושא, כי זה באמת מורכב.

אם משלמים להם שכר אמיתי ולא דמי כיס כמו כל סדירניק אז ההפרש קרוב להפרש בשכר, חלק מתקזז עם מה שהצעת אבל חלק קטן.

(פיתרון אחר זה שאפשר להגדיר כאזרחיות עובדות צה''ל ולשלם משכורת סדיר וחוץ מזה הן אזרחיות.)

זה שחלק מהחילות הצליחו להתנהל בשמחת תורה זה לא אומר מה יקרה אם תגייס את כל הנשים שעל זה יצאו כמה וכמה פעמים המלצות מועדות חקירה שזה יפריע לעבודת צה"ל

כל מה שאמרת נכון, ואוסיף שהאסון באותו יום באוקטובר לא מעט בגלל נוכחות בנות ביחד עם בנים ביחידות.

האווירה קלילה, לא מבצעית והרבה זמן מבוזבז על נושאים שאין להם ולצבא לוחם - כלום.

שלא לדבר על "ולא יראה בך ערוות דבר, ושב מאחוריך"

אין סיעתא דשמייא כאשר אין צניעות במחנה הלוחמים. נקודה.

על "לוחמות" לא אדבר בכלל.. איוולת בכל הבחינות ועובר רק בסרטי הוליווד הפמיניסטיים.

פחות למש"קית ת"ש נניח

אבל גדולי ישראל לא התלהבו גם לא מזה

"גדולי ישראל לא התלהבו מזה" כל מה שגדולי ישראל עושים זה לפי התורה ולא לפי גחמות של אנשים.

כן

האיסור הוא פסיקה מפורשת של החזו"א זצ"ל שזה ב"יהרג ואל יעבור"

כלומר, אחת מ3 עבירות החמורות בתורה.

לפי האדמו"ר מסאטמר גם עצם הציונות היא ייהרג ובל יעבור ואינו ראייה בהכרח

אני לא מתווכח עם המסקנה או עם זה שהחזו"א פוסק עצום אבל יש כאלה שלא הולכים לפיו לא בהלכה לא בהשקפה לכן אמרתי שבניגוד לסוגיה כמו גיוס בנים הקונצנזוס לגבי אי גיוס בנות הוא כמעט מקצה לקצה

שיחסית מקובל בציבור הדת"ל ומלבד "איסור השקפתי" קשה להצביע על איסור קונקרטי

החזו"א לא אמר שזה אחת מ3 העבירות החמורות בתורה,

הוא אמר שזה "אביזרייהו", כלומר משהו שקשור/מביא לידי.

ויש, לפחות לפי חלק מהדעות, דין של ייהרג ואל יעבור גם על אביזרייהו של 3 העבירות.

הורגים ללא סנהדרין (או לכל הפחות מסייעים להרג כזה)

גילוי עריות בגלל ערבוב המינים

ועבודה זרה ששומעים בקולו של המפקד ולא בשם ה'

גילוי נאות. לא יודע אם זאת כוונתו. לא שמעתי את זה ממנו או מכתביו. אבל זה מה שאני מבין מהלך הרוח

הגאון החזו"א היה איש הלכה מובהק. שעות ישבתי על שיטתו בכל מיני סוגיות. בין אם מקבלים את דעתו ובין אם סוברים כחולקים (כשלמען הדיוק - בסוגיות רבות הוא החולק על הקונסנזוס ההלכתי של גדולי האחרונים ואף על רבים מהראשונים) - אי אפשר להתווכח עם כך שדבריו נאמרים בשכל ישר ואפשר להסביר את המהלך לשיטתו.

לכן, אני ממאן לקבל את השמועות הללו, שאי אפשר להכניס אותן בסוגיא.

כותבי הפאשקעווילים בפרט והפובלציה החרדית בכלל, אוהבים להקצין ולהשתמש בביטויים מפוצצים על כל מיני דברים. האם באמת החזו"א אמר זאת?!

נ.ב.

הכרתי תלמיד חכם גדול, ליטאי בוגר פונוביז'. חזונאישניק בכל הנהגותיו ההלכתיות והחינוכיות - שעשה חודש שלב ב', כשהיה בזה צורך בשלב מסויים בחייו. אין מצב שהיה עושה זאת, אם החזו"א היה אוסר אפילו מדרבנן.

מטבעה, ההלכה מאוד שמרנית.

התורה די משקפת את מה שהיה המקובל והשגרתי בעולם העתיק.

המבנה החברתי היה מאוד פטריארכילי.  הסמכויות מרוכזות בידיהם של הגברים. השליטה במוסדות החברתיים נמצאת, ברובה או כולה, בידיהם של גברים, המעבירים את השלטון ביניהם. הכוח נשאר ונשמר תמיד בידי הגברים, הזוכים לפריווילגיה חברתית על פני נשים בדת, בכלכלה, בפוליטיקה ובתרבות, ועל נגזרותיהם כמו האומנות, המשפט, המדע, הרוחניות והאידאולוגיה.

גם בתוך הנישואים ובתא המשפחתי - לגבר היו סמכויות ופריוילגיות שלא ניתנו לנשים.

בסדרי העולם העתיק נשים לא השתתפו בצבא.  

הצבאות היו על טהרת הגברים.

מה שלא היה מקובל, קיים ואפשרי אז - נשאר בגדר לא אפשרי הלכתית גם היום 

או בלקבל הטרדות מיניות?

הפוכה, נשים היו בעלות הכוח מעל גברים - אגב, יש כאלו אוכלוסיות בעולם, למשל בסין,

אגם לוגו – ממלכת הנשים של מיעוט המוסו | GoTravel

היינו מקבלים בטבעיות סדרי עולם אחרים.

הבעיה היא לא "קושי רגשי" "לקבל בטבעיות" מערכת אלטרנטיבית

אפשר לומר אותו דבר על קומוניזם וקורבנות אדם וכל אידיאולוגיה אחרת שהסיבה שמתנגדים אליה זה רק כי גדלנו על משהו אחר אבל זה פשוט מסיט מהדיון האם זה טוב או לא

גם ממבט שטחי התורה אינה ביטוי להלכי רוח תרבותיים או איסוף של קודים חברתיים שהיו מקובלים לאורך שנים כי לפי עדות התורה לאורך השנים מאוד נדיר שהעם אכן דבק בתורה

כל יתר ה״דתות״ ומערכות החוקים, מוצאן במוחות האנושיים של תקופה מסוימת; הן אינן מבטאות אלא את תפיסת האלקים, הייעוד האנושי ויחס האדם אל האלקים ואל הזולת, שאחזה בהם חברה מסוימת בתקופה מסוימת בהיסטוריה. משום כך, כל הדתות והחוקים מעשה־ידי־אדם אלה, כמו כל יתר בחינותיה של התרבות האנושית – המדע, האמנות, המוסר והמנהגים – נתונים לשינוי עם הזמן החולף. שכן מעצם טבעם ומוצאם, אינם אלא הביטוי לאותה מדרגה שהשיגה התרבות האנושית בשלבים שונים של ההתפתחות האנושית. לא כן ״דת״ ישראל ותורת ישראל. הן אינן נובעות מאמונות שאחזו בהן בני אדם בתקופה זו או אחרת, ואינן מכילות מושגים אנושיים מוגבלי־זמן על ה׳ ועל ענינים אנושיים ואלקיים. הן ניתנו מפי ה׳; ונאמר דרכן לבני אדם, על ידי רצון ה׳, מה צריכים להיות מושגיהם עד סוף כל הדורות, אודות ה׳ והדברים האלקיים, ומעל הכל, אודות האדם והענינים האנושיים. למן ההתחלה עמדה תורת ה׳ במצב של ניגוד אל העם אשר בקרבו היה עליה להופיע לראשונה בארץ. היה עליה להוכיח את כוחה בראש ובראשונה על עם זה, אשר התנגד אליה בשל היותו עם קשה עורף. התנגדות זו שהתורה מצאה בקרב העם אשר בתוכו זכתה למעונה הראשון בארץ, היא ההוכחה הגדולה ביותר למקורה האלקי של התורה. התורה לא קמה מתוך העם, אלא ניתנה אל העם, ורק לאחר מאות שנים של מאבק רכשה התורה את לבות העם, כך שהם הפכו להיות נושאי דגלה במשך כל הדורות. [רש"ר הירש יתרו]

=> אמנם איני מכיר את כל הדתות בעולם אבל קל מאוד להבדיל בין תרבות דתית שהתפתחה באופן טבעי / הדרגתי לבין משהו ש"צץ" ו"נכפה" על התרבות, זאת יכולה להיות כת קטנה שנשארת בשוליים ומצליחה (או שלא מצליחה) לתפוס תאוצה ולשנות סדרי עולם. עכ"פ היהדות ה"אורתודוקסית" לאורך ההיסטוריה הייתה לרוב מנת חלקם של חלקים בעם, אולי אליטות רוחניות, בעיתים טובות יותר חלקים גדולים יותר מהעם התחברו לזה, אבל לא שיקוף של הלך רוח טבעי

אם נשים היו בקרבי אז גם אם היינו "מקבלים בטבעיות", היינו גם רואים את התוצאות שזה ביצועים נמוכים, פגיעה בבריאות, ותרבות הטרדות

משתי סיבות עיקריות:

א' - אתה מנסה לטעון שבתרבות ההיא בסין המצב הוא הפוך, אבל זה לא נכון שהוא "הפוך". המעמד של האשה גבוה יותר, זה נכון. אבל המבנה החברתי כולו שונה לחלוטין. אין שם בכלל מושג של זוגיות, כל היחס למיניות שונה, ואין בכלל קשר אבא-בן, ככה שכל מבנה המשפחה הוא שונה. וברור שיש לזה השפעה על דברים. (למשל, לפחות איך שאני מבין, חלק מזה שגבר יכול לשאת כמה נשים ואשה לא יכולה להינשא לכמה גברים, זה בגלל בעיית הייחוס. בחברה הסינית הנ"ל, הילדים פשוט גדלים בלי שום קשר לאבא הביולוגי. זה דוגמא יחסית פשוטה לאיך שמבנה חברתי שמושתת על עקרונות קצת שונים, בלי קשר ליחס לנשים או גברים, קובע אפליה מהותית בשטח המציאותי. )

ב' - אתה טוען שבגלל שהגברים היו במעמד החזק, אז הם נטלו לעצמם את כל הסמכויות, הזכויות, והתפקידים בעלי המשמעות. לכן דוגמא טובה לחיזוק טענתך תהיה אם תביא חברה שמנהלת תרבות שבה הנשים הן השופטות, הכוהנות, הלוחמות, וכו'. אבל אם תיכנס לפרטים תראה שאנשי הדת של אותם סינים הם גברים, ושבתיאור של "טקס המכנסיים", טקס הבגרות של הגברים, כתוב שהנער מקבל מכנסיים וסכין שחגורה למתניו. אני תוהה לעצמי איזה עוד פרשנות יכולה להיות לאותה סכין שחגורה למתניו אם לא שהגברים הם הלוחמים. 

"בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת;

אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה, הַכֹּל יוֹצְאִין,

אֲפִלּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה;

אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת חוֹבָה, הַכֹּל יוֹצְאִין,

אֲפִלּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ"

(משנה מסכת סוטה פרק ה משנה ז)

פעם אחרונה שבדקתי כלה היא בת, כך שברור שחזל לא חשבו שתמיד אסור לנשים להתגייס...

אין לי דעה ביחס לגיוס בנות כעת, אבל רק מעיר כי האמת חשובה

אבל איכשהו 99% מהרבנים כולל הרבנות הראשית לא מודעים למשנה

שכלה היא בת?

או אולי משהו אחר?

ואם היית קורא עד הסוף את דבריי היית רואה שלא אמרתי שכאן בהכרח תמיד בנות יכולות וראוי שיתגייסו, אבל ברור שאין איסור גורף תמיד מהמשנה כי יש מציאות של חובה עליהן להתגייס לפי המשנה. יתכן שרבנים רבים האוסרים כיום סוברים שהמציאות שונה כיום ולכן אסור, אבל הם לא מכחישים את ההערה שחז"ל לא אסרו תמיד על בנות להתגייס.

יעל אשת חבר הקיני שהייתה בזמן מלחמת מצווה שיבחו אותה חז"ל שלא עברה על "לא תלבש" שהרגה את סיסרא במקבת ולא בחרב

כ"ש שלא השתתפה בלחימה אלא ישבה באוהל

אם כבר בסוטה עסקינן "תנא התנאים מבלי עולם מבלי עולם ס"ד אמר רבינא שמורין הלכה מתוך משנתן" [בבלי כ"ב ע"א]

כי בתוספתא באותו עניין "יוצאין" לאו דווקא ללוחמה אלא גם לתיקון הדרכים לפי העניין

יש יוצאין וחוזרין יוצאין ואין חוזרין ויש שאין יוצאין כל עיקר כל אלו שאמרו יוצאין וחוזרין נותנין [פסי] העיר ומספקין מים ומזון למלחמה ומתקנים את הדרכים ושאר כולן אין חוזרין כל אלו שאמרו אין יוצאין כל עיקר הבונה בית וחנכו ולא שהה שנים עשר חדש נטע כרם וחללו ולא שהה שנים עשר חדש ארס אשה ולקחה ולא שהה שנים עשר חדש הללו אין נותנין פסי העיר ואין מספקין מים ומזון למלחמה ואין מתקנים את הדרכים ר' יהודה היה קורא למלחמת הרשות מלחמת מצוה אבל מלחמת חובה הכל יוצא אפי' חתן מחדרו וכלה מחופתה. [ספ"ז]

לא שעכשיו כל הבנות היו הופכות לזינה הנסיכה הלוחמת

לא בקי בהיסטוריה בזמנם כל כך, אתה בקי?

דבורה שהייתה מנהיגה השתתפה במלחמה.

(על יעל אפשר לדון אם זו השתתפות או לא, אבל בכל מקרה, בעלה היה חבר של האויבים כך שזה לא ראיה.)

הבאתי את המשנה כדי שתגיב כך ואז אוכל להראות שהמשנה נפסקה ברמב"ם והטיעון שלך נופל

"ואחר שחוזרין כל החוזרין מעורכי המלחמה מתקנין את המערכות ופוקדים שרי צבאות בראש העם ומעמידין מאחור כל מערכה ומערכה שוטרים חזקים ועזים וכשילין של ברזל בידיהם הרוצה לחזור מן המלחמה הרשות בידן לחתוך את שוקו שתחלת נפילה ניסה בד"א שמחזירין אנשים אלו מעורכי המלחמה במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה."

(רמב״ם הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ז הלכה ד)

1. אף לדבריך, הן יכולות להיות תומכות לחימה ולא לוחמות.

2. מי שחוזר הופך להיות תומך לחימה כפי שמביא הרמב״ם בהמשך הפרק ולכן לכאורה כאן מדובר שהן לוחמות.

"כל אלו שחוזרין מעורכי המלחמה כששומעין את דברי הכהן חוזרין ומספקין מים ומזון לאחיהם שבצבא ומתקנין את הדרכים." (רמב״ם הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ז הלכה ט)

א. מחיפוש קצר עולה שלפעמים היו נשים בתפקידים מטכ"ליים כמו מנהיגה של צבא. אחרת לרוב היו מתעסקות בהכנת ביצורים ודברים בסגנון. ברור כמובן שאופי הלחימה היה שונה לחלוטין, למשל אם יש מצור על עיר, אז גם ילדים בני 6 הולכים להשתתף בלחימה ברמה כזאת או אחרת כאשר האלטרנטיבה היא שכולם מתים.

ב. הרמב"ם בסה"כ העתיק את המשנה. כדי להבין את המשנה צריך להבין את התוספתא. התוספתא נותנת 3 גדרים:

- יוצאים ואינם חוזרים (חיילים רגילים)

- יוצאים וחוזרים (הירא ורך הלבב כו' שהופכים לתומכ"ל)

- אינם יוצאים כלל (חתן כו' פטורים לגמרי)

ואח"כ אומרת שבמלחמת מצווה כולם יוצאים כולל חתן מחדרו וכלה מחופתה

אין כאן הכרח שמדובר שכלה יוצאת כדין "יוצאים ואינם חוזרים" אלא שמא "יוצאים וחוזרים" היינו תומכ"ל (כי גם זה נקרא "יוצאים")

ככה מפרשים רש"ש יכין בן יהוידע רדב"ז + מחיית זכר עמלק לפי ספר החינוך מוטלת דווקא על הגברים ולא על הנשים (ולכאורה חייבות במלחמת מצווה?) ועכ"פ לענ"ד לא גרע מהירא ורך הלבב (הגם שאינן בהכרח יראות אבל מבחי' טעם המצווה)

ביחס לשירות נשים כתומכ"ל: אם הצבא יגיד מחר שמעו רבותיי נגמרו לנו נהגי תובלה אנחנו צריכים נהגות תובלה דחוף. או חובשות / פרמדיקיות / אפסנאיות. אז לבריאות שיביאו. מכאן ועד חובת שירות 3 שנים גם שלא בעת מלחמה עם חיול ומדים תחת מפקדים חילוניים (שכל פעם יוצאת כתבה חדשה על הטרדות וטיוחים) מבלי אפשרות לצאת וחברה מופקרת... רחוק. אישה היא לא שפחה של אף־אחד גם לא של המדינה.

ב. ההערה שלך נכונה שניתן לפרש כך ושכוייח על המקור.

הקישור לירא ורך לבב לא רלוונטי, כי התורה מבארת שירא ורך הלבב יכול להדביק אחרים בחששותיו ואין לכך קשר למין.

רק אעיר שיש הטרדות גם בסמינרים, אולפנות ומקומות עבודה לצערנו, כך שאני לא חושב שנכון לומר שברגע שזה מפקדים חילונים בהגדרה יהיו הטרדות.

אני אפילו לא בטוח שיש הבדל בין המגזרים בהטרדות לצערנו.

אישה לא אמורה להיות שפחה וגם גבר לא אמור להיות עבד, אבל כדי שנחיה כאן אנחנו זקוקים כעת לצבא גדול יותר. (לא יודע מה דעתי על גיוס נשים כי זה מורכב, אבל חשוב להכיר במחיר של אי גיוס נשים שדורש גיוס ארוך יותר מאחרים.)

לגבי הטרדות יש בזה כמה עניינים

א' יחסי מרות שזה בהחלט קיים בצבא אבל יכול להיות קיים במסגרות אחרות

ב' אווירה של מקום העבודה => יש מקומות עבודה "נשיים" ונחמדים שהם באמת בטוחים וסבבה ולשם כל בת ישראל צריכה לכוון. ויש מקומות עבודה שיש בהם אווירה שוביניסטית כמעט בהגדרה, עבדתי פעם במקום כזה, הביאו לשם בחורה צעירה ואתה פשוט רואה איך כל הגברים בבניין מתחילים להסתובב סביבה כמו זבובים.

ג' יש כל־מיני הטרדות שאינן עולות לכדי הטרדה "פלילית", אתה יודע, כל מיני "מותק" ו"הגעת יפה היום", כל‏־מיני הערות קטנות ומציקות שמעבירות חשמל בעמוד השדרה. פשוט לא נעים אין מה לעשות.

ההבדל המהותי בין עבודה לבין צבא הוא שבעבודה הבחורה יכולה פשוט לקום וללכת (אמנם, לפי החוק הישראלי, גם זה לא כל־כך ע"ע הודעה מוקדמת. כך למשל יכול להיות מצב אבסורדי שבו בחורה הוטרדה אבל חייבת לתת הודעה מוקדמת להתפטרות. בארה"ב לצורך העניין אתה יכול פשוט לקום בבוקר ולא ללכת לעבודה בלי לשאול אף־אחד.) כנ"ל בכל שאר המקומות יש הרבה יותר כלים מה לעשות עם זה.

אני לא חושב שמפקדים חילונים הם מטרידנים או משהו ח"ו ב"ה גם הריקים שבך מלאים מצוות כרימון. אבל זה בהחלט קיים, דבר שני הבעיה של אווירה וכל־מיני הטרדות שאינן הטרדות, והעובדה שאין הרבה מה לעשות עם זה, והמערכת לא ממהרת לטפל בעניינים האלה...

וזה מגיע לעניין הבא מה שאישה לא אמורה להיות שפחה, זאת לא רק אמירה מוסרית אלא הלכה ונמכר בגנבתו ולא בגנבתה, חוץ מאמה עבריה שזה מקרה מאוד ספציפי של אין מוצא אין מציאות כזאת שאישה נהיית שפחה (=מועסקת באופן שאינה יכולה לצאת)

דבורה לא השתתפה בקרב ממש, היא הייתה נביאה! בשביל זה היא קראה לברק.

כרגע יש גם גברים שלא מתגייסים אז לפני שמגייסים נשים צריך לגייס אותם.

מלחמת מצווה היא בין השאר מלחמת כיבוש הארץ (רמב"ן) או לפחות מחיית שבעת עממין (רמב"ם הלכות מלכים ומלחמותיה, אין חולק) ובכל זאת במלחמת יהושע לכבוש ("מִלְחֲמוֹת יְהוֹשֻׁעַ לְכַבֵּשׁ — דִּבְרֵי הַכֹּל חוֹבָה" סוטה מ"ד ב) לא יצאו נשים. (טפנו נשינו מקננו וכל־בהמתנו, יהיו־שם בערי הגלעד. ועבדיך יעברו כל־חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה, כאשר אדני דבר. במדבר ל"ב כ"ו-כ"ז).

אבל אם ככה מה המשנה בסוטה אומרת? אפילו כלה מחופתה, אבל הרי במלחמת יהושע לא יצאו הנשים? ואין להאשים את יהושע שלא ידע הלכות פשוטות... הרי היה התלמיד של משה רבנו, ובבית מדרשו היה גם את עתניאל בן קנז שבפילפולו החזיר את ההלכות שנשתכחו באבלו של משה.

אז יש להבין שכל עוד לא הגענו למצב  שכל הגברים גויוסו לכל העמדות ואין שום גבר ברחבי הארץ (כולל חרדים ואפילו נערים) שלא גויס (בין לשמירה בין ללחימה) אפשר להכיס נשים למשרדי המודיעין שיעבדו במשרדים ולא בקרב ממש ובמקרים קיצונים אפילו בשמירה אזרחית על ישובים ("דדרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אישה לעשות מלחמה" קידושין ב' ב') כמובן בהוראת הרבנות הראשית בלבד.

וככל הידוע לי עדיין לא הגענו למצב כזה ב"ה.

אכן, גם הגברים צריכים להתגייס.

הובאו פה דברי הרדב"ז שמדובר על תומכות לחימה, שלשם כך הנשים מגוייסות במלחמת מצווה.

לא צריך כ"כ הרבה נשים וגברים, זה יותר מ70% תחשוב שכל מי שמתחת לגיל עשרים לא יצא למלחמה. נערים בני 18 יתפקדו בקרב יותר טוב מנשים בנות 22, ואפילו בנות 25. למה  לא לקחו אותם? למה היה צריך כ"כ הרבה אנשים?

מישהו אמר משהו נגד אזרחית עובדת צה"ל?

אם אזרחית עובדת צה''ל שלא עשתה צבא תקבל שכר כמו חיילת בסדיר אז אני בעד שנשים יהיו אזרחיות עובדות צה''ל במקום סדירות.

ממליץ לך לקרואת את הספר יערב שיחי, פרק נשים ומשפחה

עיין כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/104174 ותראה מקורות ברורים שמוכיחים שאין לתפוס את המשנה הזו כפשטה. ועיין שם גם אופנים שונים להסביר את המשנה.

כך שמי שסובר אחרת פשוט חולק על הרמב״ם וכל נושאי כליו שלא חלקו עליו.

ב. אעיין בכל מקרה בלי נדר בהמשך.

שכל פרשני המשנה שהתייחסו לשאלה הבינו בפשטות שכוונתו אינה ליציאה ללוחמה קרבית בסגנון של BLACK WIDOW מה-AVENGERS

וגם מפורש בספר החינוך:

[שֶׁלֹּא לַעֲרֹץ וּלְפַחֵד בַּמִּלְחָמָה] וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְכָרִים, כִּי לָהֶם לְהִלָּחֵם בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עַל אַדְמָתָן. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְהִתְחִיל לְחַשֵּׁב וּלְהַרְהֵר וּלְהַבְהִיל עַצְמוֹ בַּמִּלְחָמָה עָבַר עַל לָאו זֶה

לגבי תיקון הדרכים בו מחויבות הנשים הרי שזה יכול להיות כל מקצוע חיוני, החל מרפואה, כלה בחקלאות, תובלה כו' כו' ואינו חייב להיות כלל במסגרת צבאית ואינו שייך אלא במלחמה

לא נראה לי שהנחת היסוד היא שכיוון שמוציאים כלה מחופתה, זה אומר שכל בת ישראל צריכה לעשות שירות שנתיים דווקא בצבא ליום שבו תהיה מלחמת מצווה ואז היא תוכל לתקן את הדרכים

לגבי ההגנה העצמית שהזכירו כאן הבנות (@הפי @אלפיניסטית), כשאימא שלי למדה בבית הספר בברה"מ היה להם שיעור קבוע בתוכנית בית הספר איך לירות ברובה, איך לטפל בו / לפרק ולהרכיב / כו' כו' ממש אין צורך לעשות את זה במסגרת צבאית אפשר גם קורס קצר מטעם המשטרה איך מתפעלים אקדח ומתנהלים באירוע פח"ע לקראת סוף השמינית ושלום על ישראל

הערתי שבטח לא ניתן לטעון שתמיד היה אסור לנשים ללכת לצבא, אפשר לדון מה ראוי כיום במציאות ימינו.

יכולת לתפעל אקדח בלי אקדח זה די חסר פואנטה ואני לא יודע אם נכון לתת נשקים לדמויות שלא ממש התעסקו איתו, כי לפעמים אנשים נהרגים מירי לא מוצלח של אנשים שלא יודעים להשתמש בו לצערנו.

ויש עוד לא מעט דוגמאות לכך של דברים שלא נפסקו להלכה.

ואיני חושד את גדולי ישראל בכך

"שאל אביך ויגדך" אני לא עף על כל restorationisms

וכמו שהבאתי בהודעה אחרת המורים הלכה מתוך משנה הרי אלה מבלי עולם

עיין כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/104174 ותראה מקורות ברורים שמוכיחים שאין לתפוס את המשנה הזו כפשטה. ועיין שם גם אופנים שונים להסביר את המשנה.

"להתעלם" אינך יודע את הדינים ואת כל מה שצריך ואתה חולק כי ראית פסוק אחד? 

שהיו משאירים גט כריתות בימיהם. לא שהכלה יוצאת למלחמה. 

נוסף שהיו מספקות מזון לבעליהם ומכבסות בגדים.

בטח ובטח שלא היה ערבוב בין בנים לבנות.

"ויש לומר דהכי קאמר כיון דחתן יוצא מחדרו כלה יוצאה מחופתה שאינה נוהגת ימי חופה. ואפשר דבמלחמת מצוה הנשים היו מספקות מים ומזון לבעליהן וכן המנהג היום בערביות."
וראה במדבר לב, כו - כז  "טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד: ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני ה' למלחמה.." ומדובר שם על מלחמת מצווה ("מלחמת יהושע לכבוש דברי הכל חובה.").

כלומר, הן מחויבות להיות תומכות לחימה לפי הרדב"ז. (ולא כמו שהציעו פה בלי מקור עם הגט)

לגבי במדבר, חשוב שיישארו שם אנשים כדי שהמקום היה נשאר ברשות עם ישראל במהלך שנות הכיבוש.

לא במסגרת של יחידות אספקה, אלא במסגרת פרטנית של אספקה לבעליהן. (וMORI2 הזכיר את האפשרות הזו, בתגובה הזו -https://www.inn.co.il/forum/t1395011#15155795).

הפירוש לגבי גט אכן לא מופיע, אבל מה שיוצא ממנו לנידון שלנו דומה לפירוש הראשון של הרדב"ז, החתן יוצא, ובמילא הכלה אינה נוהגת ימי חופה.

לגבי שניים וחצי השבטים - המשמעות של הפירוש שלך, היא שבעצם ההצעה של שנים וחצי השבטים היא שמחצית כוח האדם שלהם לא ישתתף בלחימה, אלא ישמור על הנחלה שהם רוצים לקבל לעצמם, [ולא הייתה חלק מתכנון ירושת הארץ בשלב הזה, כך שבלעדי הרצון שלהם לא היה צורך לשמור עליה], כך שבפועל השתתפות שלהם בלחימה תהיה נמוכה משמעותית מאשר שאר השבטים.

אבל מעבר לפסוק הזה, כבר ציין הרב נבנצל, את הביטוי כל יוצא צבא בישראל, למשל בפרק א בבמדבר, שנראה מהקשרו שמתייחס לגברים דווקא.

ואפשר לראות גם שבמלחמת בני עמון, שבפשטות הייתה מלחמת עזרת ישראל מיד צר, אוריה החיתי יצא, ובת שבע אשתו נשארה בבית.

וגם כשדוד הלך עם אכיש, מן הסתם מתוך מטרה להילחם נגד הפלישתים כדי לעזור לישראל מיד צר, הנשים נשארו בצקלג.

אכן, כך משתמע.

כי סופרים את הקרביים, ונראה בתורה שהקרביים היו בנים, אבל זה לא מוכיח איסור.

מלחמת בני עמון הייתה מלחמת רשול לכל דבר.

ולגבי המלחמה עם אכיש, אני לא זוכר למה הוא יצא כדי לבחון אם זו מלחמת מצווה, בלי נדר אעיין בהמשך.

גם במלחמת מצווה וגם במלחמת רשות, גם בעם ישראל וגם באומות העולם, הייתה שנשים לא היו לוחמות.

יש לזה מקורות רבים, חלקם הבאתי, ויש נוספים בתשובה של הרב שמואל אריאל [ונראה שם שזה היה גם המצב בזמן חז"ל]. ומההתייחסות של התורה לנשים וטף במלחמה, נראה שזה היה המצב גם אצל האויב.

מלחמת בני עמון הייתה בעקבות מתקפה קודמת מצידם, (ראה שמואל ב פרק י), אולי בשלב ההוא כבר לא נשקפה סכנה, נראה לי יותר שזו הייתה מלחמת מצווה, אם כי יש מה לדון לגבי זה.

אכיש הלך לתקוף את עם ישראל ואכן הצליח להרוג את שאול ובניו והגיע לעומק הארץ, ובהנחה הפשוטה שדוד רצה להילחם נגדו, [כפי שחשבו סרני פלשתים, ובניגוד למה שחשב אכיש בעצמו] זו בוודאי הייתה מלחמת מצווה.

מכל הנ"ל אני מסיק, שבוודאי גם כשמדובר על כלה שיוצאת מחופתה, הכוונה איננה שהיא חייבת להילחם, השאלה הזו להבנתי כלל לא עמדה על הפרק.

הטענה לגבי איסור בשירות נשים בצבא קשורה לשני דברים.

1. בעיות צניעות במסגרת צבאית, בגלל העירוב בין גברים לנשים, בגלל שהיא נתונה תחת סמכות זרים, ובגלל הניתוק מהבית ומהמשפחה.

2. איסור לאישה להיות לוחמת. 

אני לא באתי לדון לגבי נכונות הדברים האלה, ולגבי שייכותם למציאויות שונות, אלא רק לטעון שאין מדברי הרדב"ז שום ראיה נגדם. אישה שמספקת אוכל לבעלה, לא נמצאת במסגרת צבאית, היא לא מתנתקת מהמשפחה אלא להפך, והיא איננה לוחמת. 

אכן, יש הרבה הגיון בדבריך, שכוייח על הדברים המנומקים.

רק רציתי להעיר שאין מהדברים הללו ראיה שאסור תמיד לנשים להיות בצבא, אלא ראיה שלא היה אז.

איו לי דעה נחרצת בנושא על מה שנכון כיום, כי זו שאלה מורכבת. 

תורתנו תורת אמת, בתורה יש נורמות חברתיות ומוסריות שלא היה בשום חברה בעולם העתיק (זכויות לנשים, זכויות לעבדים ועוד...) מטבע הדברים כיוון שהתורה נצחית היא גם לא מתחשבת לגמרי "ברוח הזמן". זה שלנשים פחות מתאים להלחם זה לא "המצאה" של התורה, וזה שפעם הבינו את זה והיום פחות אין זה אומר שזה פחות נכון ואמיתי. נכון שהתורה משמרת דברים אבל היא לא משמרת את התרבות הנוכרית העתיקה אלא את התרבות היהודית הנצחית.

לא על גיוס נשים להיות לוחמות.

אלא בכלל על גיוס נשים לצה״ל.

אתה משום מה בחרת ללכת לקיצוניות - בחרת להתייחס לגיוס נשים בהקשר של להילחם.  

וכי חסרים מקצועות בצבא המותאמים לנשים?

למשל ברשימת המקצועות הנכללים בעתודה האקדמית - יש שם מקצועות רבים שמתאימים לנשים ואף אחד מהם, מלבד רפואה, לא קשור ללוחמה בחזית. 

הרב צבי יהודה קוק אמר שצריך לגייס גם נשים אבל מה לעשות שהרבנות אסרה

אפשר מקור לדבריך ההזויים?

הרבה דברים לא היו מקובלים פעם.

פעם לא היה מקובל שאנשים מגיעים מישראל לאמריקה בפחות מיממה...

הסיבה היא איסור מפורש מהתורה

ופסק של החזו"א זצ"ל שזה ב"יהרג ואל יעבור"

כלומר, אחת מ3 עבירות החמורות בתורה.

על שבת לא נאמר יהרג ואל יעבור ובמקרה של פיקוח נפש- מותר לחלל אותה

כנ"ל כל המצוות.

חוץ מ3 שעליהן נאמר "יהרג ואל יעבור"

ויש המון הלכות שבכלל לא מיושמות כיום.  בעקבות שינויים שנבעו מהמציאות שהשתנתה, הזמן והשעה.  

הרשימה מאוד מאוד ארוכה ונוגעת לכל תחומי החיים.  

אהיה איתך מאוד נדיב, את מסוגלת לתת מקום בחז"ל שהם אומרים שזה איסור דאורייתא?

אם לא, אז זה לא איסור מפורש בתורה, וכנראה אפילו לא איסור מהתורה, כי אחרי חז"ל לא נראה לי שאפשר להחליט שיש איסור מהתורה בלי בסיס.

יכול להיות שהיה לי מה לתרום ולהתרם בצבא, אבל חינכו אותי מאוד נגד נשים בצבא מבחינה צניעותית וסביבתית.

בכללי בחברה שלי (חבד) מקובל שמי שהולך לצבא משתדל לדחות את זה עד אחרי החתונה. לא כולם הולכים מכל מיני סיבות, ויצא שחלק מהמשפחה שלי הלכו וחלק לא, ורובם הלכו כנשואים. ככה שכבחורה זה עוד יותר לא רלוונטי כי לאישה נשואה הרבה יותר מורכב לשרת בצבא.

אשרייך ואשרי חלקך שעשית רצון התורה.

הם פשוט לא אהבו את הסיטואציה שאישה נמצאת רחוק מהעין, וחששו מחוסר המעטפת.

חשש לא לגיטימי בעיניי.

אישה בשלב זה או אחר תצא במילא לחיים, ואם החינוך שאתם מעניקים לא עוזר לה להתמודד עם סיטואציות מורכבות אז הבעיה היא בחינוך ולא בסיטואציות.

היא ברשות אביה

ואחרי זה נהית ברשות בעלה

אבל לדייק.

מגיל 12 וחצי עד החתונה אינה ברשות אף אחד.

אחרי החתונה.....

גם אם 'אין איסור'.

את כנראה לא מכירה את ההיררכיה הצבאית,

זה לא כמו חברה מקצועית.

כל קצין זוטר, יכול לפקוד עליך כל מיני דברים שלא קשורים לתפקיד\משימה שלך.

על סירוב פקודה וכדו', יכולים לשפוט אותך לימי מחבוש.

ההיררכיה הזאת מזמינה כל מיני 'אי נעימויות' והטרדות בכל מיני דרגות.

זאת נראלי סיבה עיקרית מאוד. הרי אזרחיות עובדות צה"ל זה משהו שהציבור החרדי מקבל, או עכ"פ סובל..

אני לא בטוחה שזה חכם שלא מגייסים למערך המלחמה את כל הנשים 

או מלמדים אותן מה לעשות במקרה קיצון.. 

במלחמה הזו אזרחיות ניצלו שהן ירו במחבל

אני באמת חושבת שכולן צריכות לעזור במדינה במלחמה / שהן נתקלות ברגע שמאיימים עליהן

לנסות להיות כמו גברים, משיג תוצאות הרות אסון:

1. אשה זה לא גבר. אפילו לא דומה.

2. מפסידים את החוסן של העורף, כן, המשפחה היהודית.

3. פיסית, בנות לא מתאימות ללחימה. בצבא ארה"ב כבר יורדים מהרעיון ההזוי.

4. "סיפורי הגבורה" של הבנות ב 7 באוקטובר ברובן הזיות של עיתונאיות פמיניסטיות.

הרבה תפקידים משמעותיים שאינם קרביים - בתחומים טכנולוגיה ומדע (הנדסה, מיחשוב, מערכות מידע, תקשורת, כימיה, ביולוגיה) כלכלה וכספים, משאבי אנוש - פסיכולוגיה ועו״ס

בתחומי המודיעין

1.  מי טען אחרת?

2. מה זה אומר בכלל

3. ברור שגברים הרבה יותר כשירים ללחימה. אבל היה נחמד אם מישהו היה נותן לתצפתניות נשק ומלמד אותן לירות. העובדה שגבר יגיע פיזית ליכולות גבוהות יותר לא אומר שמראש אישה לא תנסה ללמוד להגן על עצמה. 

שנית, יש הרבה תפקידים שלא דורשים סיבולת פיזית.

4.אשמח אם תרחיבי

אני לא אוהבת את הפתרונות האלה. לא זה ולא עידוד להחזקת נשק לכל אזרח. זה לבנות בית חולים מתחת לגשר. במקום לפתור את הבעיה המרכזית נטפלים לזוטות וגם יוצרים בעיות אחרות על הדרך... הפתרונות האלה הם במקרים של אין ברירה, הם לא דרך הפעולה האולטימטיבית. במקום לייצר הרתעה, ישר ולעניין, ובמקום להתאחד וכל העניינים שעמ"י צריך לתקן שנוגעים לתפקידו נשארים ראש קטן... תסכול.

(שגם לא הוצגו כל הצדדים שלו)

ולהחריג התחמשות או הגנה עצמית, זה פחות האישיו במחוזותינו, אני מכיר הרבה שלא חשבו בכלל בכיוון של שירות צבאי, אבל מחזיקות אקדח, כי חשוב וצריך בכל מקום, ואדרבה כדאי לפתח את זה יותר..

צריך לשים לב שאנחנו לא שבויים כבר בקונספציה שצה"ל זאת תרומה בהכרח יותר חשובה משירות לאומי אזרחי, איפה באמת נמצאים הגיבורים של העם הזה? למה בחורה צריכה לתרץ למה היא לא מתגייסת לצה"ל, ולא הפוך?

חסר בעיקר לוחמים, לא חסר תומכי לחימה ועורפיים, מי שנמצא בצה"ל יודע כמה עודפי תפקידים יש, ומתוך כך כמה 'הנפצות' ו'השחרות' יש. כמה אחוזים מהזמן מוקדשים ל'בטחון ישראל', וכמה לשטויות ודברים שמסביב.

החיבוק הציבורי הזה ללוחמים הוא חשוב מאוד, אבל מה שיוצא מזה שכל אדם\אשה שנמצא על מדים, ולא משנה מה תפקידו, ובמיוחד בזמן מלחמה, נהפך לגיבור לאומי, מקבל חיזוקים מאנשים רנדומליים ברחוב, הטבות, ערבי הוקרה וכו'.

לעומת תורמות\תורמים אחרים (אגב, ביניהם אנשי חוות שמחזיקים אלפי דונמים למען מדינת ישראל, חקלאים, ועוד מתנדבים למיניהם), שברוב הפעמים לא עושים פחות מהם, וצריכים כל הזמן להוכיח שהם תורמים מספיק, אם לא להלחם על הלגיטימיות שלהם..

חוץ מזה, מה היה קורה אילו כל הבנות הדתיות (כ"ש אם בתוספת החרדים) היו מתגייסות?

השירות הצבאי היה נכנס למד"א, בתי הספר, בתי אבות, לתרומה לקהילה וכו'..

א. אני משתדל לכבד את דעת גדולי ישראל. פשוט ניכר מהתשובות פה שלא ברור מספיק למה להציג את צהל כאיסור ולא כאופצעה ב ביחס לשירות הלאומי.. בפרט שהאיסור לא מחלק בין לוחמת לעורפית..

ב. וזה הכי חשוב - בעיקר מה שמפריע לי זה שנכתב שם במודעה "ללא כל חולק" זה ממש השיח של החרדים נגד גיוס .. אעפ שבוודאי יש מי שחולק... 

גיוס בנות הוא באמת כמעט קונצנזוס והוא גם דעת הרבנות הראשית, אתה מוזמן למצוא מי תומך בגיוס בנות ותראה שזה לא מיינסטרים לא כמותית ולא מבחינת השמות שבעד

איזה גדולים תומכים בגיוס בני ישיבות?

אני מכיר 4

הרב זוין זצל.

הרב עוזיאל זצל.

הרציה זצל

הרב גורן זצל

מניח שעשרות גדולי ישראל אומרים אחרת...

אבל גיוס בנות הוא עוד יותר קונצנזוס

בגיוס בני ישיבות יש קבוצה לא מבוטלת של רבנים בעלי שיעור קומה + ציבור רחב שתומכים אבל בגיוס בנות גם בתוך הציבור הזה אפשר לתאר את התומכים כדעת פרינג'

גם דעתי האישית שבחורי ישיבה לא צריכים להתגייס, אלא, שאני חושב ש"חברת הלומדים" זה לא מצב אידיאלי אלא ברירת המחדל צריכה להיות קצת ישיבה, שירות ועבודה, מיעוט שרוצה להיו תורתו אומנותו לבריאות אבל לא לבנות חברה שלמה סביב הדבר הזה

הרב חרל"פ

הרב נריה

הרב שאר ישוב

הרב הנזיר

הרב רענן

הרב אברהם שפירא

הרב שאול ישראלי

הרב ישראל לאו שירת בעצמו בצה"ל

הרב רוזן

הרב צוקרמן

הרב מרדכי אליהו

זה מספיק בשביל שיהיה "גדולי ישראל"????

ועם כל הכבוד רואים מתשובתך שאתה לא מתקרב להבין מי זה הרב צבי יהודה

"לא יהיה כלי גבר על אשה". 

רבנו בחיי בן אשר "לא יהיה כלי גבר על אשה. מנע הכתוב כלי זיין מן האשה כדי שלא תצא למלחמה ויהיה סבה לזנות.."

הרמב״ם או מרן הכסף משנה פסקו שאסור לנשים להילחם?

הרי אם זה איסור תורה הם היו כותבים זאת.

ומה לגבי חז"ל?

איפה הם פסקו שאסור להשתמש במיקרו בשבת?

מחילה אבל הרמב"ם לא התייחס להרבה מאוד הלכות

א. פשוט שבמידה ולצבא לא יהיה מספיק חיילים אחרי שהוא גייס את כל הגברים הוא יגייס גם נשים, על זה אין חולק.

ב. אם מה שמעניין אותך זה שעובדת צהל אזרחית לא מקבלת כסף כמו חיילת אז אין מקום לדיון הלכתי, המקום הוא תאווה לכסף.

ג. השולחן ערוך כתב ואני מניח שגם הרמב"ם יודה לכך שאין ללמוד מהשמטותיו, גדולי ישראל רבים כתבו הרבה מאוד ספרים והשמיטו חלק מההלכות.

ד. מחילה ההלכה היא ע"פ פסיקת גדולי הדור, זה שאתה לא מוצא את ההלכה במקורות לא אומר שגדולי הדור והתלמידי חכמים שלמדו 45 שנה תורה והמיתו את עצמם עליה טועים, אלא אולי כבודו טועה ולא רואה את המציאות \ ההלכה כמו שהיא. כבודו מוזמן ללכת ללשכת הרב יעקב אריאל או הרב זלמן מלמד, ואפילו, לרב בן ציון אלגאזי (שהוא רק בן 56 גוועלד גדול...) ולשאול אותו ולבקש ממנו מקורות והרחבה בנושא. ההלכה היא לא כפי ראות עייניו, הבקשה לךמקורות בחזל ובראשונים היא בקשה נכונה ואמיתית אם היא באה ממקום של ברחבת הדעה ולא ממקום של לקנטר, אך מומלץ להפנות אותה אל תלמידי חכמים ולא אל נערים ואפילו מבוגרים בפורומים שונים.

מניסיוני מי שנוהג כך לא באמת רוצה לראות את המקורות אלא לנסות להגחיך את ההלכה על אנשים.

א. מעולה, שמח שבכך מסכימים.

ב. לא מדובר בתאווה לכסף, אלא בהבנה שמערכת צריכה גם כסף והוא מהווה שיקול. (עיין ערך הציץ אליעזר שמתייחס לכסף כבעל משקל בדיני נפשות בבתי חולים עם מכונות.)

ג. אתה מניח, זה לא ראיה.

יותר מזה, מדובר בהשמטה מאוד תמוהה, בפרט כשהוא כותב שכלה מחופתה מגויסת והפרשנים שדנו בנושא לא הציעו שמדובר בהשמטה.

ד.

1. לא הבנתי איפה הם חלקו על מסורת הפסיקה?

יתכן מאוד שכיום לא שייך לגייס נשים ממגוון סיבות, אבל פשוט שאין בכך איסור תמידי, אלא גורמים שרלוונטיים כעת.

2. טוב לדעת שבקשה למקורות מהווה פרובוקציה, חבל שאתה מעודד בורות.

כול חזל אמרו תפקיד של אישה לגדל ילדים לידאוג לבית וליתפלל  ביגלל זה אישה לא אמורה להתגיס ואנחנו מאמינים בני מאמינים עם ישראל חי 

ותחומי העיסוק של נשים - שונים בתכלית בין תקופת חז״ל ובין ימינו אנו.  

ההשכלה דופקת את המוח וגורמת לזנות. 

מרוב השכלה הצניעות יורדת ורואים זאת בכל המגזרים.

על מה אתה מבסס את הטענה?

וגם, דווקא נראה לי זנות נפוצה בקרב בעלי השכלה נמוכה. אני מעריכה שבעלות תואר אקדמאי ייטו פחות לעסוק בזנות כי יהיו להן אפשרויות תעסוקה אחרות.

אז הרב קוק טעה כשהקים את מרכז הרב ושילב בה בהתחלה "לימודי ליבה"?

הרמב"ם שגה כשעסק בתורת אפלטון ואריסטו?

הרב אבינר שגה כשלמד כימיה ומתמטיקה?

הרב ריינס כפר כשהקים את ישיבת לידא?

הרב הנזיר טעה כשלמד ולימד פילוסיה חיצונית? והרב טאו?

הגר"א סתם טעה כשאמר ש"כי כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי חכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, כי התורה והחכמה נצמדים יחד"? (ר' ברוך שיק משקלוב מתוך ההקדמה לתרגומו לספר "אוקלידוס" בשם הגר"א)

בפי המתנגדים להשכלה, "השכלה" משמעותה לא רק לימוד חכמות הטבע כו' אלא תנועה חברתית שמקורה בנאורות והרעיון שלה הוא דחיקת המסורת הצידה לטובת המדע, ההומניזם, המודרנה כו'. יעני, בשיא המאבק בהשכלה בגרמניה, היו קהילות בהנהגה רפורמית, שאם היית מניח תפילין, לא יכולת לשרת במשרה ציבורית, כי לא היית "משכיל".

אם ניקח את ימינו: ידוע שהרבה מקצועות אקדמיים הם חרטה. גם באלה שלא חרטה, הרבה קורסים הם חרטה ולא רלוונטיים בכלל לעבודה. מצד שני, אם אין לך תואר ראשון, אתה לא "משכיל", יש הרבה משרות ממשלתיות שאי־אפשר להתקבל אליהן בלי "השכלה אקדמית" וזה יכול להיות אפילו תואר בעיצוב אופנה. בהקשר הנשי, ההשקפה הקפיטליסטית־משכילה, מאליהה את ערך הכסף, ההצלחה בקריירה, המשרה המשכילה והמתקדמת שמצריכה תארים והכשרות. זאת על חשבון ערכים מסורתיים כמו בית, ילדים, חינוך. לצורך העניין, אם נגיד שתפקיד האישה הוא להיות בבית ולגדל ילדים, זה נראה "מקטין" ו"מעליב". לעומת זאת "קריירה" ו"עצמאות כלכלית" נשמעות כמו מטרות נעלות. זאת לעומת ההשקפה היהודית המסורתית שרואה במשפחה ערך נעלה ביותר, לעומת עבודה / מקצוע, שהם עניינים טכניים בעלי משמעות שולית למדי.

לגבי הגר"א... תראה, לא נראה לי שלרב עובדיה יוסף זצ"ל היה חסר יותר מדי בתורה, מצד זה שלא היה לו תואר שני במתמטיקה. מצד שני, יש אנשים דתיים, מאוד אקדמיים, שבקושי יודעים גמרא או הלכה. לגבי הערך בלימודי חול זאת מחלוקת נושנה, יש אומרים שיש בזה ערך עצמי כלשהו (הראי"ה זצ"ל), יש אומרים שיש בזה ערך כל עוד זה מסייע לתורה - למשל רכישת מקצוע, או ידע מקצועי הנצרך לידע הלכתי, או אולי אפילו סקרנות טבעית (הרב ריינס, רש"ר הירש), יש אומרים שזה סתם הבלים ודיעבד אחד גדול (ההשקפה החרדית הליטאית בעיקר)

יש אומרים שיש בזה ערך מהותי

יש אומרים יש בזה ערך אינסטרומנטלי

יש אומרים שאין בזה ערך כל־כך

גם על הרמב"ם יש חולקים כמו שבזמנו היו שלא קיבלו את מורה הנבוכים ועד ימינו יש שמקבלים ויש שמסתייגים

במיוחד לאור התפשטות הקבלה והחסידות כו' שבעניינים רבים אינן תואמות לשיטת הרמב"ם

ולדעתי מה שאתה מציין לגבי מה שחלקו על הרמב"ם אלו דברים אחרים. לא מסתבר שעל העניין דנן מישהו חולק *מהותית* (לימודי חול למי שזה מביא לו אהבת ה' ויראתו).

חוץ מהשיטה החרדית ליטאית (שאני לא יודע על מה היא מבוססת כי גר"א זה לא), הבסיס של כל השיטות דומה- שיהיה צורך לעבודת ה'. פרנסה, שמחה, לימוד תורה, אהבת ה' ויראתו, ידיעתו.

מחילה באמת שיש אחרונים שאומרים על דברי ראשונים שהם כפירה זה ממש בתוקף יכולתם.

לא משנה האם מורה נבוכים הוא אמת או פחות אמת, ודאי שהרמב"ם ידע איך ללמוד תורה יותר מכולנו כאן, וידע תורה יותר מכולנו כאן והוא ראיה שהשכלה לא דופקת את המוח

לא מכיר אחרונים שאומרים שהרמב"ם היה כופר

אבל זה ברור שההשקפה היהודית במאות השנים האחרונות אינה דומה לזו של הרמב"ם בהרבה נושאים בייחוד לאור התחזקות השפעת הקבלה
 

שוב כבר הבדלתי בין ההשכלות שמדברים עליהם. תומכי ההשכלה מגדירים השכלה כ"השכלה כללית, לימודי חול". מתנגדי ההשכלה מגדירים אותה כתנועה חברתית־פילוסופית המושתתת על ערכים של נאורות ומודרנה, אולי פוסט־הומניזם טכנולוגי. תופעות שונות.

אתה יכול להגיד מה נראה לך ומה לא נראה לך אבל זה מה שהגר"א אמר, לברוח באמירות זה לא נראה לי זה לא נכון.

וודאי שידיעת המקצועות חול לא מביאה מאליה ללימוד תורה, היא בסיס נצרך ומומלץ שפועל רבות לשיטת הגר"א לא איזה דבר קסם שמי שגמר תואר שני בפיזיקה ידע פתאום כתובות בעיון. וזה עובד גם הפוך

אם תוכל להאיר את עיני, אשמח

א' רוב גדולי הדור בימינו וגם בדורות האחרונים לא רואים בהשכלה כללית משהו מהותי, זה יכול להיות טוב בשביל להתפרנס / ת"ח שצריך ידע מקצועי בנושא מסוים / סקרנות כללית אבל לא משהו שצריך להתאבד עליו

ב' ברור שאם לומדים מסכת כלאיים, או חולין, או עירובין, ולא יודעים מה זה זרעים, מה ההבדל בין עז לכבשה, או איך מחשבים שטח, אז זאת בעיה, אבל מעבר לזה לאדם הפשוט לא ברור אילו לימודי חול "פותחים שערים" בלימוד תורה. צריך בגרות 5 יח"ל מתמטיקה? תואר בכל המקצועות בעולם? תואר במקצועות ספציפיים? אם יש לי תואר בכימיה ואני יודע הכל על קשר קוולנטיים כו' זה עוזר לי בעבודת ה' / תפילה / בבא קמא?

ג' מעשית בדורנו אם תשים בחור 3 שנים בישיבה או 3 שנים באוניברסיטה, נראה לי שהישיבה תשפיע הרבה יותר על עבודת ה' + לימוד תורה שלו מאשר ההשכלה הכללית שירכוש (מבלי להיכנס לשאלה של פרנסה כרגע). אם באמת יש לך ת"ח שראשו ורובו בתורה ותתן לו גם ידע כללי בכל־מיני נושאים זה בהחלט יכול לשדרג אותו. אבל באופן כללי מי שלא סיים ש"ס פוסקים נראה לי שיותר דחוף לו להתעסק בזה.

לסיכום לגבי "דפיקת המוח" הבעיה היא לא בלימודי חול כשלעצמם, גם בבית יעקב לומדים מתמטיקה ומה שבא לך, אלא בתרבות ההשכלה שזה עניין חברתי שנמשך עד ימינו

אז הרב קוק טעה כשהקים את מרכז הרב ושילב בה בהתחלה "לימודי ליבה"?

הרמב"ם שגה כשעסק בתורת אפלטון ואריסטו?

הרב אבינר שגה כשלמד כימיה ומתמטיקה?

הרב ריינס כפר כשהקים את ישיבת לידא?

הרב הנזיר טעה כשלמד ולימד פילוסיה חיצונית? והרב טאו?

הגר"א סתם טעה כשאמר ש"כי כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי חכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, כי התורה והחכמה נצמדים יחד"? (ר' ברוך שיק משקלוב מתוך ההקדמה לתרגומו לספר "אוקלידוס" בשם הגר"א)

לא אמרתי שיש חובה ללמוד מתמטיקה לפניע לימוד תורה, חס וחליליה, אחרי שנים של לימוד תורה בישיבה בעיון ובהיקף יש ללמוד גם השכלה כללית, ודאי שיש לתת פתרון לבעיית האוניברסטיה שלומדים שם בצורה מעוותת. 

ממליץ לקרוא את הספר יערב שיחי, פרקים 'תורה ולימודה' ו'התרבות המערבית'

אלה שתי גישות שונות לכל אחת יש מקום.

מעבר למה שנצרך לפרנסה אין *חובה* ללמוד השכלה כללית. אין מצווה מיוחדת לעסוק באפלטון, אם יש מישהו שמרגיש שזה מרחיב לו את האופקים אז OK אולי יש בזה מעלה מסוימת. גם לדעת הרבנים החרדים אין *איסור* בהשכלה כללית פשוט מעדיפים לימוד תורה, חוץ מהבעיה של אוניברסיטאות.

לדעתי עניתי לך תשובה סבירה אני לא הולך לומר משהו אחר כשאתה מעלה את אותה טענה כמו בהתחלה כי כבר עניתי על זה וגם ההבדל בין הדעות לא כזה גדול כי מדברים על דברים שונים

בבית המרחץ (והרמא מתיר כפסק המרדכי), בשולחן ערוך אבן העזר סימן כא סעיף ה,

לא חושב שזה צנוע יותר מימינו...

מחילה על הבוטות, אבל צריך שאנשים יכירו את ההיסטוריה לפעמים ושיפסיקו עם מגוון אמצאות
 

"לא יהיה כלי גבר על אשה".

1. גם במלחמת מצווה נשים לא יוצאות, "במלחמת מצווה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" פירושו שבימיהם גבר שהיה יוצא למלחמה היה משאיר גט כריתות ומכך למדו שדוד המלך ע"ה לא חטא בבת שבע.

2. דבורה לא יצאה למלחמה, אלא הגיע לברך את העם ולחזק אותו ולא יצאה להלחם.

3. יעל לא יצאה להלחם אלא סיסרא הגיע לאוהל שלה.

4. אנשים פה מעזים לחלוק על גדולי ישראל כאילו שהם למדו כמוהם או שיש להם הבנה כמוהם. 

5."כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה יוצא בצבא" נאמר "כל זכר".

6. מעולם בצבאות הקודש בנות ישראל לא יצאו למלחמה, לא כי הן לא יכולות או כי הן לא טובות לזה אלא כי זאת ההלכה.

וכשגדולי ישראל כותבים לא להתגייס לצהל זה כולל גם להיות במודיעין משקית תש וכו... ועל זה אני שואל מדוע שיאסר? 

1. מי פירש כך?

כי הרמב״ם וכל נושאי כליו שלא הסבירו ככה, פסקו אחרת. והאם רשי או מישהו מהראשונים על הגמרא שם פירשו ככה?

2. מקור לזה?

ממש לא נראה ככה מהפסוקים, ברק לא אומר לה שתבוא לברך אלא שתלכי איתו למלחמה. היא גם לא אומרת שהיא תבוא לברך.

3. נכון, אבל לא בטוח שיעל הייתה יהודיה, והיא גם נאנסה על ידי סיסרא לפי חז"ל, אז האם למדנו ממנה שכך צריך להיות?! ברור שלא, אז למה ניתן ללמוד ממנה?

4. גם גדולי ישראל מחוייבים למסורת הפסיקה ולכן שואלים על מקור דבריהם.

5. כך היה הנורמה, לא אומר שאיסור לפעול אחרת.

6. יפה שאת כה בקיאה בהיסטוריה כדי לדעת שמעולם לא, רק מתי התחיל המעולם אם יעל יצאה ומתי נגמר אם כבר במלחמת השחרור היו בנות שנלחמו?

(לא יודע על המלחמות בימי החשמונאים אם היו או לא)

אם זאת ההלכה, איפה המקור בחז"ל ובפוסקים?

2. עיין צרור המור עה"ת בראשית ל' י"ח-כ"ב

מעניין, בכל מקרה, זה לא דעת רבים מהפרשנים, אבל זו אכן דעה. אם כי שים לב שהבעיה שלו היא גם בעצם תפיסת הצבא ולא רק אצל נשים, כך שזו גם שאלה השקפתית:

גם יכולתי ונצחתי המלחמה. לא בחיל ולא בכח מתוך הדברים: "כי אם ברוח השם ותפלת הצדקת. וזהו גם. ולכן ותקרא שמו נפתלי אחר שבתפלה נצח זאת המלחמה. וזהו שאמר בשירת דבורה ונפתלי על מרומי שדה. לרמוז על התפלה העולה למרום. "

נראלי שכולם יודו שנצחון עמ"י הוא לא בגלל הכוח אלא בגלל ה' יתברך.

"פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת. ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה יד ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים, המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש, המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך. ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה. וזכרת את יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה"

"והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו'. וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא לומר לך: כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה כא ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים, היו מתגברים; ואם לאו, היו נופלין."

"קמ"ל בין כשמתפלל שיצליח, כבמלחמת עמלק, או אפילו כשמתפלל רק להנצל מצרה כבנחשים השרפים, אין התפלה נשמעת כי אם כשמתכוון שיחזקהו ה' לעבודתו יתברך." (תפארת ישראל שם)

שאין איסור לומר "כוחי ועוצם ידי" אלא שצריך לזכור שהכח שיש לנו מגיע מה', אבל ראוי להכיר בכח שיש לנו ובה' שנתן לנו אותו.

בשעתו, כשדובר על גיוס בנות, החזון איש זצ"ל פסק שמדובר ב"יהרג ואל יעבור".

כלומר, שזו אחת מ3 מצוות החמורות מדאורייתא.

בקיצור.. לאנשים כמוני שאין להם ענווה קשה מאוד לקבל אמירות לא מנומקות.

ואף אם הן מנומקות ניתן להשיב, להקשות..

ב"ה

אין מקום לשאלה כלל

האוירה בצבא היא של "שיויון" בין גברים לנשים , בתפיסה של הציבור הרחב אין כל בעיה בקשרים מכל הסוגים בין גברים לנשים. התורה אוסרת זאת ואין צורך להרחיב.

אין מקום לבת דתית באוירה הזאת.

התבאטי העדינות

קשרים מכל הסוגים בין גברים ונשים .  

לא באירועים המוניים וצפופים, כמו למשל עזרת הנשים בבית המקדש - אלא ביום יום, בעבודה, בלימודים, וכו.  

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות