אחר כך ישאלו אותי איך ידעתי. ידעתי כי זה היה פשוט. זה היה מוכר. לא הייתי צריכה לחשוב מי אני. הייתי אני. כי הוא הצחיק אותי. וידעתי תמיד שמי שיצליח להצחיק אותי אהיה שלו. כי יכולתי להקשיב לו שעות ולא משנה כל כך מה היה אומר. כי הזמן עבר. כי כבר לא היה אכפת לי מה יגידו.
אבל בעיקר ידעתי כי פחדתי. ככה זה, כשזה קרוב זה מפחיד.
(הלוואי וזה יהיה זה)


