טריגר לידה- מלחמה. אולי תוכן קשהאנונימית בהו"ל

היי, לא רוצה להפחיד אף אחת אבל כן רוצה לפרוק את הפחדים שלי ואולי למצוא להם מענה ולהרגע

אז תמשיכי לקרוא רק אם זה בסדר לך

אני מאוד מפחדת לקראת המלחמה שבאה.

בע"ה צריכה ללדת אחרי פסח ויש לי חוזר וודאות נורא לגבי איך המצב יהיה.

כשמדברים איתי על הלידה אני בכלל לא בראש, מרגיש לי מיותר להתעסק בזה כי בכל מקרה יכול להיות שלא אוכל להגיע לבית החולים. לכן זה לא משנה אם אתכנן אפידורל או לא, או אבדוק לאיזה בית חולים להגיע

 

אני מפחדת שלא אוכל באמת להגן על התינוק, שאהיה בחרדה אמיתית תוך כדי הלידה ואחריה בשאלה הכי פשוטה - האם אנחנו מוגנים ובטוחים? האם יש ל"ע סכנת מוות בכל רגע ח"ו?

אציין שבשמחת תורה היינו בבית, בדרום, בלי ממד והסתגרנו כל השבת אצל שכנים כי אמרו שיש מחבלים בישוב

בעלי גויס מיד ונשארתי עם ילדה קטנה ובתחילת הריון בחרדות מטורפות

נסעתי במוצאי שבת להורים והיתה נסיעה טראומטית מאוד. אמרו שיש מחבלים על הכביש ולא לעצור גם כשיש מעלינו מלא טילים ואזעקות ואנחנו מרגישים את הדף הפיצוצים עלינו תוך כדי נסיעה מטורפת.

כך שכשמדברים על היקף הרקטות שעלולות להיות מהצפון אני לא מבינה איך יתאפשר להגיע לבית חולים.

או בכלל למקום מוגן

 

אני חרדה על החיים שלי ושל המשפחה שלי.

אני גם לא במצב פיזי לרוץ, או להחזיק את הבת שלי יותר מדי. הכל יותר איטי ומסורבל וכרגע זה בא לרעתינו.

מאוד מפחדת ללדת לבד עם אזעקות ברקע.

חוששת לבריאות הפיזית ןהנפשית שלי ושל התינוק

 

מוסיפה שלפני כמה חודשים התחלתי לקחת כדורים נגד חרדה שממש לא עשו לי טוב.

רק ישנתי ולא הצלחתי לתפקד בכלל בבית ובעבודה והפסקתי לקחת.

רופאת הנשים אמרה לי זה טבעי ולוקח הרבה זמן לגוף להסתגל, אבל באותה נק' הרגשתי שהמצב הביטחוני משתפר ומאפשר לי להתנהל גם בלי הכדורים והפסקתי.

אם אתחיל עכשיו עד שזה יפעל עליי כנראה כבר אלד

וחוץ מזה, אני רוצה בטחון אמיתי ולא רק תחושת ביטחון

 

 

קודם כל חיבוק גדול! אולי בקרוב

ועוד אחד חזק!

לא יודעת אם עוזר לך לשמוע, אני לא מאמינה שלא יהיה אפשר להגיע לבית חולים.. אז שיהיה לך בראש שאסותא באשדוד ממוגן, גם חדרי הלידה והיולדות והתינוקיה. אני חושבת שהתקשורת מנפחת ולכן כן זורעת פחד.. אני לא חושבת שהמצב יהיה כ"כ קטסטרופלי.. מציעה אולי ללכת לכמה פגישות ממוקדות לאיזשהו טיפול (אולי cbt) כדאי להתחיל להגיע ללידה בצורה רגועה יותר 

תודה רבה!אנונימית בהו"ל

באמת אנ חושבת ללכת לאסותא בזכות המיגון שלהם, וגם כי אנחנו מהדרום אז זה קרוב אלינו יחסית.

אבל מצד שני, אולי יפנו אותנו למקלט ציבורי? כי אין כאן ממ"דים

ואז איך אגיע לבית חולים אם אהיה רחוקה?

 

ואני חושבת שגם אם התקשורת לא היתה מלחיצה כל כך אני עדיין הייתי מאוד מפחדת מעצם החוויה שכבר חוויתי בשמחת תורה

ולא רואה איך אפשר לעבור אותה תוך כדי לידה

ובידיעה שיש סכנת חיים מיידית

וואי נשמה איזה מצב לא קלבאורות

מה שעברת, אימאלה... מפחיד ממש. ברור לגמרי למה את מרגישה ככה עכשיו.

אם זה עוזר איכשהו, נשים ילדו תמיד, בכל מצב.. והצליחו לעשות את זה. כבר היו כאן מלחמות קשות בישראל ובכולן נשים ילדו. היום אנחנו במצב שב'ה יש לנו עוצמות שלא היו לנו בעבר וגם אנחנו כרגע מאוד בכוננות לכל תרחיש, ממש לא איפה שהיינו בשמחת תורה... אני מאמינה שאם חס וחלילה קורה משהו הגוף מוצא את תעצומות הנפש ותעצומות פיזיות לעשות דברים שבכלל לא דמיינו. זה כמו שלפעמים אנשים אחרי תאונה או משהו מספרים על זה שהרימו משקלים מטורפים או שרדו דברים מטורפים בלי שהמח בכלל יכול להבין איך זה אפשרי. אז תסמכי על עצמך שגם אם חס וחלילה תהיי במצב של חוסר אונים הגוף שלנו מסוגל להרבה הרבה מעבר למה שאנחנו מבינים. ולפרקטיקה, אני ממש ממש חושבת שתוכלו להגיע לבי"ח. אני בספק שיהיה מצב שאי אפשר לצאת מהבית בכלל. אולי שווה אבל לברר אם יש אחות מיילדת באזור שלך שתוכלי שיהיה לך את המספר שלה ליתר בטחון, רק שירגיע אותך שרק אם יש מצב חירום את יכולה ליצור איתה קשר?

תודה רבה!אנונימית בהו"ל

ממש התחברתי למילים שלך והתחזקתי

בגלל זה הצעתי טיפול ממוקד לקראת הלידהאולי בקרוב
ותמיד אפשר עם אמבולנס
מחדדתאולי בקרובאחרונה
נראה שעברת ארוע חריג וקיצוני עם כל האירועים שהיו.. ואת צריכה לדעת בקרוב וזה משפיע.. וזה הכי טבעי שזה משפיע.. בגלל זה אני מציעה לך, לחפש משהו ממוקד לקראת הלידה כרגע, שתכלי להגיע בטוב ללידה 
חיבוק ענק אני ככ מבינה אותךSeven

אני ילדתי אחרי שמחת תורה ומכל המצב שנהיה בשמחת תורה נהיו לי חרדות ומחשבות של איך אגן על ילדיי

ועד היום זה לא עוזב אותי לפעמים שאני איתם בגינה אני חושבת אם חס וחלילה קורה משהו איך אני מרימה 3 ילדים ורצה?? ואני כל הזמן מנסה לתכנן את זה פיזית

שהייתי בהריון כמוך הייתי בכלל בחרדות לא הייתי ישנה בלילה שומעת כל רישרוש ממש סהרורית

מה שלי עזר לצאת מזה זה רק רק אמןנה! הלכתי לרב צדיק שבירך אותי (לקחתי גם את הילדים) ואת הילדים ואת בעלי הוא גם בירך אותי בלידה קלה ומהירה ובאמת הייתה לידה מדהימה

בנוסף לקחתי על עצמי להגיד תהילים יומי קבוע כח זה מסוגל לשמירה ואני משתדלת לעבוד את ה יותר חזק זה נותן לי אמונה וביטחון ורק הז מחזיר לח תשלווץ נפש כל פעם ששאני מפחדת אני שומעת שיעור מחזק כי באמת בתקופה הזו זה מרגיש לי במקסימום שאין על מי להשען רק על אבינו..

עוד משהו שעוזר לי פרקטית בתקופה שנחרשה יותר גדלה אני הולכת קצת להורים אם בעלי לא נמצא

ומתפללת כמו כולנו לגאולה ברחמים ❤️

אה ועוד משהוSeven

לא שומעת חדשות בכלל!   כל פעם שבעלי אומר לי שמעץ שככה וככה זה עושה לי לא טוב

מעדיפה לא לשמוע שמועות של אולי מתי וכמה

תודה! שמחה לשמוע שהיה לך טוב בסוף ב"ה, מרגיעאנונימית בהו"ל
אולי לקחת אופציה להזמין אמבולנס ללידהבאיה
ואז אין לך את הדאגות של הניידות?
זה לא פותר לי את החששאנונימית בהו"ל

הרי אמבולנס הוא לא ממוגן ולא מספק ביטחון לא ממחבלים ולא מירי רקטי

מבינה.. בהצלחהבאיה
האמת היא שנשמע לי שאין מנוס מטיפול משמעותיבן בא לנו

כי לא יעזור שנשכנע אותך שזה לא באמת יהיה ככה כמו הפחדים שלך

בטח אם את בדרום..עדיין המסה תהיה יותר בצפון ומרכז אולי

וגם לא בטוח כלום ולא בטוח שיהיה או באיזה אופן

אני אישית לא מתעסקת בזה בכלל ולא מתייחסת לזה כאופציה אפילו שיש אופציה ואני מודעת להכל

לי זה עדיף כדי לא להתערבב ולפחד


טיפול וכל לעזור לך לנתב את הפחד ולתחם אותו ולמצוא את הכוחות להתמקם נכון יותר


אני ממש מבינה אותך

ולי יש גם פחדים ממלחמה בצפון בעיקר מצד המילואים שוב מחדש ועוד כשבעלי בחזית ואני לבד ובלי מקום להיות

מפחדת ממש גם עליו..

ומשתדלת לחשוב טוב

להעצים את עצמי


וממליצה ממש ללכת לטיפול

יש לך גם מימון אם בעלך גוייס..לא?

אני לא חושבת שצריך כל כך לחשוש ממלחמה בצפוןצהוב

בטח אם את גרה בדרום.

מתפללת מכל הלב על החיילים. אבל האזרחים בעורף לדעתי לא צריכים כל כך לחשוש. אני חושבת שיש לחיזבאללה הרבה פחות יכולות ממה שמפחידים אותנו. אנחנו רואים במה הם משתמשים עכשיו.  אני לא אומרת שזה כיף אבל זה לא יכולות צבאיות שצריכות להפחיד את כל המדינה.

מסכימה איתך במאה אחוזמומו100
אחרי המתקפה שהייתהoo

דבר אחד ברור

שום חשש אינו מופרך כי כל דבר שעוד לא קרה יכול לקרות.

לא צריך לחשוש בהיסטריה ולהיכנס לחרדות, אבל מציאותי לחשוב שיכולים להיות תרחישים קשים.

מסכימה ממשהמקורית
גם לפני המתקפה כל דבר יכול לקרותנק - ניק

ובאמת שהחיזבאללה לא מוכיחים יכולות מרשימות. בגלל המחדל הגדול מפחידים עכשיו את כולם.

 

לפניoo

תרחיש של מתקפה היה נשמע לי (ולעוד כמה אנשים) דמיוני.

עכשיו כל תרחיש יכול להילקח בחשבון. גם חמאס לא הפגינו יכולות מרשימות, הם ״רק התאמנו״, לך תדעי למה מתאמנים בלבנון/ סוריה/ אירן, למה מסוגלים הטילים שלהם ועד כמה אנחנו/ אמריקה מסוגלים ליירט אותם.

נכון ובכל זאתשיפור

אני חושבת שצריך להתכונן למצב חירום לפי הנחיות פיקוד העורף, ומעבר לזה להתפלל לה' ולשחרר.

בתור אזרח פשוט, לחשוש מכל אופציה שיכולה לקרות זה מפריע לתפקוד ולא מועיל.

כל פעםoo
שאני רואה את הביטוי ׳הנחיות פיקוד העורף׳ אני נזכרת באנשים שהקשיבו להנחיות במתקפה ונפגעו.


בכל מקרה כל מה שמפריע לתפקוד אינו מועיל. לי יש חשש מדברים קשים שיכולים לקרות אבל אני מתפקדת כרגיל, אני לא מפחדת להסתכל למציאות בעיניים והמציאות קשה, אבל מבינה שהחיים ממשיכים ולא יעזור לי לפחד, כי אם יגיע משהו, הוא יגיע, עם ובלי פחד.

לא הבנתי מה ההבחנה בין חשש לפחדשיפור

כן, קרו דברים קשים. ויכולים לקרות.

כמו שמחלות קשות ותאונות דרכים קרו לאנשים והם יכולים לקרות חס וחלילה. ובעיניי צריך להיזהר כמה שאפשר, אבל לא לתת לזה לצבוע את המציאות שלי.

ככה גם לגבי אסונות לאומיים, אלא אם כן מישהי רוצה לנסות להשפיע על השלטונות- שזה דבר חשוב מאוד למי שיכולה ומתאים לה. עדיף לא לתת לתקריות האפשריות המפחידות מקום משמעותי בתודעה.

אין הבדלoo
אני חוששת ופוחדת אבל לא נותנת לזה לשלוט על חיי.


מחלות ותאונות אינם מפחידות כמו טרור, לפחות אותי.


לך עוזר להשמע לפיקוד העורף, להתפלל ולשחרר, יש אנשים שזה לא עוזר להם ההרגעה הזו והם חיים עם הפחד ומתמודדים עם חרדות, כל דרך הגיונית במצב הלא הגיוני שקיים.

צודקת, לכל אחת יש דרך התמודדות אחרתשיפור
חיבוק💜שמן קוקוס

כשאני ככה בפאניקה אז בדרך כלל מה שעוזר לי זה לחשוב מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את המצב ולהרגיש יותר בטוחה.

לצורך העניין גם לנו אין ממ"ד ונסעתי בכל קצוות הארץ עם הילדים כשבעלי היה במילואים כדי להרגיש יותר בטוחה.

כל אחת ומה שהיא יכולה לעשות...

לצערי לבנות ממ"ד עכשיו זה פחות רלוונטי.


תנסי להכין את עצמך כמה שאת יכולה והקב"ה יעזור 🙏🙏🙏

חיבוקדפני11

מזדהה בהרבה מהדברים שכתבת.

התחלתי טיפול בדיוק לא מזמן... לקראת הלידה, לקראת החזרה לסבב נוסף של מילואים...

וואלה משמעותי לי מאוד.

ממליצה בחום

 

ובקטע פרקטי..

תאמת אני ממש לא חוששת שזה יהיה ברמה שלא נוכל לנסוע לבית חולים.

לדעתי התקשורת באמת ככ מלחיצה, וסתם.

תראי כמה ניפחו את הראש על תגובה אירנית.. בינתיים לא היה כלום ולדעתי גם לא יהיה משהו ככ משמעתי...

 

שיר שנתקלתי בו....מקרמה

 

 

יש לי כמה כיווניםבארץ אהבתי

דבר ראשון, אני רוצה לצרף פה תגובה מהממת של [@161255|קמה ש.] מתחילת המלחמה, על כל ההסתכלות על פחד.

כמהה ליותר אהובה! - הריון ולידה

ממש שווה לקרוא...


חוץ מזה, בנוגע לחשש עצמו - אני מרגישה שיש הרבה דיבורים על התארגנות לקראת אפשרות של מלחמה, עם כל מיני תרחישים שצריך להיות מוכנים אליהם, כי אחרי שהפתיעו אותנו בשמחת תורה, אז כולנו עוד בטראומה מזה, ועכשיו מנסים 'לתקן' ולהיות מוכנים לכל תרחיש.

כמובן שאי אפשר באמת להיות מוכנים לכל תרחיש. אבל כן יש הכוונה להתארגן גם למצבים פחות שגרתיים, כי לא רוצים שנגיע למצבים כאלו בלי הכנה בסיסית, ואז נצטער שלא עשינו כלום למרות שיכולנו לצפות את האפשרות הזו מראש.

מצד שני, להתכוננות הזו יש מחיר נפשי. עצם הצורך להתכונן גורם לנו לחשוב על התרחישים האלו כאפשרויות מעשיות, וזה מעורר פחדים וחרדות, בהחלט בצדק.

אבל אני חושבת שפה אנחנו צריכים להשליט את השכל. להגיד לעצמנו שכל ההכנות זה כדי ש*אם* יהיה משהו שאפשר להתכונן אליו מראש ולעבור אותו יותר בקלות, אנחנו עושים את ההתבוננות מראש, כחלק מהאחריות שלנו על עצמנו.

אבל זה שאנחנו מתכוננים ממש ממש לא מחייב שמשהו כזה יקרה. וזה גם מה שהמדינה מדגישה כל הזמן - הנחיות פיקוד העורף לא השתנו. רק מזכירים אותן שוב כי דווקא בתקופה כזו יש איזשהו סיכוי שנזדקק אליהן, אז חבל שנצטער אם לא דאגנו לזה. אבל זה לא שיש ידיעה ברורה שמשהו כזה יקרה.

ואחרי כל מה שכתבתי - כדאי לקרוא שוב (או אם לא קראת עדיין - אז פשוט כדאי לקרוא) את התגובה מהממת של קמה ששמתי למעלה.


ובעז"ה שיהין רק בשורות טובות!

אני ממליצה להפוך כל פחד לתפילה. לתפילות שלנו יש כוח, וממש דווקא מתוך תחושת הפחד אפשר להתפלל הכי בכוונה, ובעז"ה שיתקבלו תפילותינו ברצון...

אהבתי את הרעיון של להפוך פחד לתפילהשיפור
אנסה לנשום להרגע את מה שעבר עלי 😵‍💫חדשה כאן 2

אני באמת מנסה לשמור על שפיות

אני עוברת ומתגלגלת המון בחיים .. לא באמת אצליח לספר כאן הכל 😔


באחת השיחות שבוע שעבר

הודעתי לבעלי שאני ממש עייפה לאחרונה ולא מרגישה טוב ואני צריכה כמה ימים + לילות לעצמי והלכתי לחברה שהיא ממש מרחק הליכה מאיתנו.. אין לי משפחה לנחות עליה ..  כמה בינינים ושאם צריך משהו שיעדכן

זה הסתדר מעולה עם העבודה

רק שהאדון החליט לצאת בבוקר לעבודה ..

אומנם לכמה שעות בודדות ביקש שאחזור וקרא לאמא שלו שתהייה איתי שלא אהיה לבד .. זאת שתמיד מציעה עזרה ואני מסרבת בנימוס 😵‍💫

תמיד אמרתי שהיא אישה טובה לא מתערבבת לא חמה רעה.. קצת חסרת טאקט אבל לא רעה..

בקיצור הילדים ישנים היא בסלון מחזיקה את בת השנה +

אני בחדר נחה ברגע של שניה שאני לא מרגישה טוב

יוצאת מהחדר לכיון השירותים היא מתחילה להכות ולקלל אותי

תוך כדאי שהיא דוחפת לי את התינוקת לידיים שאחזיק אותה .. אני מנסה להסביר לה שתחכה רגע שאני לא מרגישה טוב

אני ממש כמה דק אחזיק אותה אבל היא לא נרגעת

וממשיכה לתקוף אותי פיזית ומילולית..

תוך כדאי שהיא מזמינה ניידת 🥴 מה היא אומרת

לשוטרים??? שאני הזנחתי את הילדים הבית ובעלי ויצאתי עם חברות שלי לכמה ימים הם כבר הזמינו אמבולנס ..

ולא הפסיקה לצרוח שאני חולת נפש ומסוכנת לסביבה 🫣

עכשיו אלוהים.. אני באמת שואלת מה קרה?

אז נחתי יום אחד ושבקשו לחזור חזרתי

עדיין זה לא מצדיק את ההתנהגות הזאת.. אם קשה לך אם את לא מסוגלת למה את

לא אומרת לבן שלך שאת לא מעונינת לעזור? למה להגיע למצב של קללות ואלימות? ועוד מול ילדים קטנים? בחופש הגדול?

נכון.. תמיד רגילים לראות אותי מתפקדת 100 מתוך 100 גם אחרי לידה גם במצב גסיסה אני לא נחה

לקחתי לעצמי הפסקה של יום!!!!!

ריבונו של עולם!!! את שתמיד מציעה עזרה ואני אעשה עבורכם ואני אשמור לכם ואני אביא לכם מה קרה??? ישבת עם ילדים ישנים במזגן אצלי שעה  שאני בחדר לא מרגישה טוב!

מה קרה מאז? רווחה רודפת אחריי

בריאות הנפש רודפת אחריי

כל העו"ס והפסיכיאטרים של הקופת חולים

הייתי מאושפזת יומים בבית חולים עם טראומה

גם לבעלי יש חלק בזה .. בקשתי עזרה ממך! להיות איתם כי אני חלשה וזקוקה למנוחה

לא בקשתי שתקרא לה!

מה למדתי על בשרי??? שלא אעז יותר לבקש עזרה

כי ברגע שבקשתי מת העולם שלי ..

עד הפעם הבאה שאקרוס 

מהההההה הסברת לגורמים הנל את כל הסיפור?נפש חיה.
כן ..חדשה כאן 2

ישבתי וסיפרתי להם את השתשלשלות העניינים

לא באמת השאירו לי ברירה

אני עייפה ותשושה פיזית ונפשית 😩

אני בהלם ממש!!פרח חדש

שום דבר פה לא תקין בשום צורה

אני מקווה שיש לך עם מי לדבר בחיים האמיתיים

ולא רק את הפורום 

באמת שאין לי מילים

חיבוק ענק

אולי לבנות אחרות פה יהיה רעיון 

 

 

תודה ❤️ תתפללי עליחדשה כאן 2
מהמהמהמהחמדמדה

לא הבנתי כלום

בעלך לא העיד לטובתך מול הגורמים הרלוונטיים??

לא הסביר שאמא שלו הוציאה מפרופורציה?

נשמע לי פסיכי מה שאת אומרת מה זה אמא משוגעים…

הוא מעיד לטובתיחדשה כאן 2

אבל עדיין הם מנסים לעשות את העבודה שלהם

ואכן בודקים שאני לא מסוכנת

לסביבה והילדים לא מוזנחים כמו שהיא טוענת .. זה שיחות על גבי שיחות שעות של אנרגיה ובירוקרטיה

עדיין זה מעשה מיותר גם אם עומד לצידי וגם אם לא

בתור סבתא לא עושים כזה דבר

אני כועסת על בעלי שבכלל קרא לה

אבל בעיניין אחר - הייתי מעריכה אותה פי אלף אם הייתה אומרת מההתחלה שהיא לא בנויה לעזור מאשר להגיע למצב קיצון שכזה 

ברור שזה מיותר!חמדמדה

לגיטימי בטירוף לצאת לכמה לילות להתאוורר

מי קורא לזה הזנחה?!

ילדים שמחים לאמא שמחה

יואו איזה סאגה…

נשמה, נשמע סאגה הזויה ומטורפתשלומית.

ממש ממש חשוב שתדאגי לעצמך לתמיכה נפשית משמעותית בתקופה הזו.

אני לא יודעת מה גרם לך להחליט לקחת הפסקה של כמה ימים, אבל מן הסתם גם לפני כן כבר התמודדת עם דברים מורכבים.

קיצור חוזרת לבקשה שלי לדאוג לעצמך למלוא התמיכה האפשרית, ולהתרחק מכל מי ומה שעלול לדרדר את העניינים 

וואו וואו וואושוקולד פרה.

נשמע כל כך מוזר, כאילו תלוש מהחיים הנורמטיביים..
חמותך נשמעת לי אימפולסיבית מאוד. כל בן אדם נורמלי היה נוהג אחרת. להזמין משטרה זה מאוד מאוד חריג. מאוד. 

את צריכה תמיכה. יש לך אותה? תעדכני אותנו איך את מרגישה. במקומך הייתי נפגעת קשות ועמוקות. זה לא נורמטיבי בכלל

היא לא חמה רעה? אמאלהמחכה להריון

הזוי ברמות להרביץ לקלל אותך? להזמין לך משטרה? מה??

מקווה שהסיפור הזה יהיה מאחורייך מהר מהר והכל בסדר את בסדר גמור בעלך היה איתם זה לא שהם היו לבד בימים האלה.. חיבוקק

אחותיהמקורית

לפי הסקת המסקנות שלך את צריכה טיפול דחוף

סליחה על הישירות, אבל ניכר שאת במצוקה ואני רוצה שיהיה לך טוב

אישה במצב רגשי תקין בחיים לא הייתה כותבת שחמתה אישה טובה, וגם לא הייתה מוכנה בחיים שהיא תתקרב אליה יותר. גם לא לילדים.

ואת הכי צריכה עזרה בעולם. הכי.


 

ואם הבעל לא תומך - אז גם אותו דואגת לנער טוב טוב או להעיף לכל הרוחות

לפגוע בך בצורה כזו זה לפגוע גם בילדים שלו

יש ככ הרבה דברים אחרים לעשות שהם לא לתקוף אותך פיזית או להזמין לך משטרה. הםוך אם כבר אותה צריכים לעצור על תקיפה.


 

בבקשה תדאגי לטיפול טוב

לא הפוגה

לא יום יומיים אצל חברה

טיפול מקצועי טוב

שולחת חיבוק ענק ומקווה שתצאי מזה חזקה יותר♥️


 

 

עולם הפוך. היא אלימה, צועקת, מזמינה משטרה...כתבתנואחרונה

בהרגשה שלי צריך להפוך את חובת ההוכחה עליה. להגיד לרשויות, אותה שמעתם צועקת, היא הזמינה משטרה (מעשה כוחני! גם אם זה משהו שצריך לעשות במקרים מסוימים, ולכן גם אם יש נוהל שבודק אותך כדי לוודא שהילדים בטוחים, צריך במקביל לבדוק עדויות עליה ועל שפיותה כי יש דבר כזה תלונת שוא.)

את ידעת שאת צריכה מנוחה ודאגת למעטפת, היא באה לסייע ותוך כדי פירקה את הבית..

בקיצור, הלואי שטחנות הצדק טוחנות בכיוון הנכון וזה אפשרי, אבל אם לא- חיבוק גדול שאת בסדר ואת שפויה ואת קשובה לצרכים.

ובעניין התקשורת עם הבעל, זה לא נשמע לי בריא הגישה הזו של 'למדתי לא לבקש עזרה'. למרות שזה הכי מקומם שיש, איך שהכל התפתח, ומותר לך לכעוס, ומסתבר שלא היה מספיק ברור לו שזה הזמן לוותר על עבודה לטובת המנוחה שלך..

עדיין, אני כן חושבת שהקשר צריך להיות כזה שדבר ראשון הוא בצד 'שלכם'- רואה איתך עין בעין מה נגרם מהדרך שבה הוא התנהל ולמה ברור שפעם הבאה שתצטרכי מנוחה זה יקרה, *ולא ככה!*.

קשר שבו את מרגישה שאת צריכה לקבור את עצמך ואת רצונותייך במקום עמוק כי הדברים עלולים להתפתח עקום, בעיני דורש טיפול ועבודה על תקשורת, וכדאי להשקיע על זה בטיפול זוגי. סליחה שאני מתפרצת לדלת סגורה בלי שביקשת 🙏

איך הייתן מגיבות?אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך כ"ו בתמוז תשפ"ו 23:59

היינו אצל חמי וחמותי השבת וגיסתי אחות של בעלי צרחה על הבן שלי ואיימה לשבור לו את העצמות

אם ימשיך לריב עם הילד שלה.מול כולם.

צרחות שבחיים לא שמעתי

לא אנושיות ממש

אני עוד מתאוששת מזה

הבן שלי רעד מפחד וזה היה מול כל המשפחה

עניתי לה בקול רם מאוד שאני לא מוכנה שתדברי ככה לבן שלי. ושנשבר לי

כי כל שני וחמישי מישהי מרשה לעצמה כאן לחנך בצעקות רמות ילד של מישהו אחר

וזה אחרי שהבן שלה לא הפסיק להרביץ לבן שלי וזה היה הדדי לחלוטין ביניהם המריבה

וכמובן שחזרו להיות חברים הכי טובים אחרי חמש דקות


 

והיא התחילה להתפוצץ עליי, מול כולם

פשוט קמתי ויצאתי מהבית

והילדים שלי סיפרו לי שהיא דיברה עליי מגעיל מולם מול בעלי מול כל המשפחה כמובן


 

אני מרגישה מעולה עם עצמי שעניתי לה

אני שותקת מלא בדרך כלל

והמשפחה של האיש עם פה ג'ורה ענק ומרשים לעצמם מה שבא להם תמיד

ואם חלילה את מעירה הם מתעצבנים ועושים עלייך איקס


 

בעלי מהטיפוסים השתקנים וכעס עליי שעניתי

ולא נתתי לגל לעבור.,., אני כועסת עליו שבכלל חושב ככה,אם אני לא אגן על הבן שלי

מי יגן עליו בחיים האלו?

 

אוף,ממש קשה מה שאת מתארתעל הנס

זה יותר נשמע התנהלות לא תקינה שלהם.

משפחה זה עסק מורכב לפעמים,

ממש מחבקת אותך על התחושות האלו זה ממש לא פשוט להיות במקום הזה🤗

מול הגיסה לא הייתי בכלל מנסה לדבר או להגיד משהו,אלא אם כן בעלך יתפוס אותה לשיחה וידבר איתה.

מול הבעל הייתי אומרת מפורש אם אתה לא מסוגל להגן עליי ועל הילדים שאנחנו שם עם כולם אז אולי פשוט עדיף לוותר על זה.

ככה לפחות אני הייתי מגיבה(ככה אני הגבתי).

וזה היה כמובן אחרי המון שיחות איתו שיגן עלינו ושממש לא עזרו לו להבין את המקום שלו.

הילדים שלך ובעלך לא אמורים לשמוע שמדברים עלייך בצורה כזו.בטח אחרי שהגנת על הילד שלך,ואם הוא לא אמר כלום ןעשה כלום הייתי שואלת אותו איך הוא מגן על המשפחה שלו בתור ראש המשפחה.


אצלי בסופו של דבר זה גרם לזה שאנחנו פשוט לא מתראים כמעט אף פעם,וכשכן מתראים זה נהיה ממש מרוחק ומנומס,פחות מרגיש משפחה.

ודבר נוסף הילדים ממש מסתייגים עם מפגש משפחות מהצד של בעלי,וחבל זה יכל להראות אחרת.הילדים לא לנצח יישארו קטנים ומהר מאד יבינו מה קורה סביבם מי שיפגע מזה בסוף של דבר יהיה בעלך אז פשוט עדיף לשקף לו את זה.

לא הייתי נוסעת שוב לשבת איתהרוני 1234
אם החמים בסדר אז הייתי נוסעת לשבת אצלם רק אם אין אחים אחרים באותה שבת.
^^^ ממשכורסא ירוקה.
זאת גיסה, לא חמות. לא יקרה כלום אם תתרחקו ממנה, ואם בעלך לא מבין למה אז שווה להתייעץ עם הרב שלו אם זה הסגנון שלכם או ללכת לפגישה ממוקדת של יעוץ זוגי בנושא הזה
ממשנעומית

לצעוק על ילד אחר, זה גבול אדום.


לפותחת,

אם מתאים לך, מציעה שתראי לבעלך את השרשור הזה, שיבין כמה תגובה כזו היא ממש לא לגיטמית. ואיך כל אישה לא תסכים לשתוק ולהרכין את הראש עד שהגל יעבור

חוויה לא פשוטה בכלל

וואי אמאלה!Doughnut

איזו חוויה! חיבוק❤️ תחושות קשות ממש💔.

אני בדעה שאנשים שעושים לי רע אני מוציאה מהחיים שלי כל עוד אפשר. אחרי כזו חוויה לא הייתי מוכנה להיפגש איתה בטח אם הבעל מתקשה להגן עלייך.

לאור הדברים שלך שזו התרבות דיבור שם הייתי מצמצמת מפגשים לאפס ולא מוכנה להגיע לשבתות, אם צריך גם מפרטת למה. אם חשוב להם שתבואי הם מתכבדים לכבד אותך.

אני איתך.המקורית

ולפתור את הבעיה עם הבעל

מה זאת אומרת שאת צריכה להגיב במקומו מול המשפחה שלו? והוא שותק כשמדברים עלייך לא יפה/ כזמאיימים על הילדים שלך ככה?

ממש לא נעים...

וגמני לא הייתי חוזרת לשבת איתה שם אם היא לא מתנצלת ומיישרים את ההדורים

...אנונימית בהו"ל

מרגישה שהוא רואה את הכאב של המשפחה שלו

הוא אומר שמה שיש להם זה סוג של נכות ולכן -אני- צריכה להבין ולרחם עליה

זה לא הזוי????????

היא כתבה לי התנצלות עניתי בסימן עם היד

אבל אני כועסת

מאוד

הולכת לפוצץ את כל החופש הזה והתכנונים איתם 

אני חושבת שהוא צריך להביןהמקורית
שגם אם הם לא מאה, יש גבול שלא עוברים ויש גבולות לשים במקרים האלה

והאמת שאני חושבת שתני רגע לכעס להירגע. אם היא התנצלה הייתי חושבת שוב איך להתנהל מולה

השאלה אם זה דפוס חוזרכורסא ירוקה.

שפוגעים ואז מתנצלים כדי להשתיק..

אם ההתנצלות נאמרה בכנות באמת כדאי לחשוב מה הלאה, אבל אם זה דפוס שחוזר על עצמו בכלל לא הייתי מתייחסת לזה 

אכן. לגמרי.המקורית
את לא צריכה לסבול מנכות של אחרים!נעומית

אולי כדאי להגיב לה על ההתנצלות:

אני מעריכה את ההתנצלות שלך, אבל אני עדיין מאוד פגועה ולא יכולה לסלוח כרגע.


מי שמאיימתoo

לשבור עצמות של מישהו ובמיוחד של ילד

היא לא ממש נורמלית

זה לא אומר שצריך לספוג

זה אומר שצריך להתרחק

גם אם זה אומר לא להתארח שם

הנפש שלך ושל הילדים חשובה הרבה יותר מקשרים עם משפחה

מסכימה איתו שהם לא ישתנורוני 1234

אפשר לרחם עליהם …

בכל מקרה זה רק מחזק את המסקנה להפגש איתם כמה שפחות ובטח שלא שבת שלמה.

הם גם כל הזמן מדברים על זה שאני 'רגישה מדי'אנונימית בהו"ל

זה שאני מעמידה אותם במקום וכן לפעמים גם בוכה מרוב הלם ופגיעה

מבחינתם אני רגישה מדי

להשתלח על ילדים או אנשים זה בסדר. מותר להם.

להעמיד אותם במקום זה אסור

אז היא צרחה אחר כך בצרחות של חולת נפש ושמעתי את זה מרחוק

שהייתי בגינה

והילדים שלי הגדולים סיפרו שהיא אמרה שנמאס לה שאני רגישה ומפריע לי כל דבר

כאילו זה ממש בסדר להתנהג ככה ואני הלא בסדר

הקטע שאם זה היה קורה עם בן של אחותה, זה יכול להגיע לריב פיצוצים ביניהן.

זה כבר קרה

אני במצב שרוצה להתרחק ולהרחיק את הילדים מהם רק שבעלי לא בעניין

כי חושש שזה יפגע באמא שלו..לא מעניין אותי כבר כלום

שתחנך את הבנות שלה

אני חושבת שבעלך היה חייב חייב חייבדיאט ספרייט

לעצור את זה.

להתייחס לזה.

בפומבי או אח"כ.

אין שום מצב בעולם שילדים שומעים אישה שמבקרת את אמא שלהם, בצורה הזאת, ואבא שלהם שותק.

אני לא מדברת על הזמן שהייתם יחד, כי לפעמים לוקח זמן להגיב.

אבל אחרי שיצאת והגיסה ממשיכה לדבר עלייך,

אבא של הילדים היה צריך לבקש ממנה להפסיק את זה לפחות למטרת חינוך הילדים.

אח"כ בשבילך.

 

כן הוא עצר אותהאנונימית בהו"ל

למזלו

אחרת לא הייתי סולחת לו על זה בחיים 

באמת מבאס בשביל האמארוני 1234
אם היא מתנהגת "נורמלי" צריך לחשוב איך אפשר לשמור על היחסים איתה (למשל להזמין רק אותם אליכם בשבתות או באמצע שבוע, לבוא אליהם כשהגיסות לא נמצאות וכדו').
נשמע שבעלך סובל כמוךזיקוקים

רק שהוא למד להשתבלל ולחכות שהגל יעבור.

אם את מתארת מצב שבו שעל אחיין אחר זה היה גורם לפיצוצים אז במקרה של בעלך הוא נמנע מחזיתות בדיוק כמו שהוא נמנע מלהתמודד מול אמא שלו כי חושש מפגיעה שלה אבל לא חושש מפגיעה של הילדים..

את כרגע נסערת כדאי לחכות לרגיעה ואז לחשוב איך את מתווכת לו את התחושות והגבולות שלך ושל הילדים שלכם

יתכן ויש להם נכות, זה לא אומר שאת צריכה לספוג וגם לא אומר שצריך לחתוך את הקשר אלא חשוב לבנות אסטרטגיה שנכונה לכם כמשפחה


ואם  אין בכוחו של בעלך להתמודד עם התחושות שלך ואין בידו יכולת להגן על בני משפחתו אין סיבה שתיכנסו למקומות מסובכים מידי לקשר המשפחתי שלכם.

אין פה מה לחנךoo

גם כי אי אפשר לחנך מבוגרים

וגם כי זה נשמע קצת חולני


עדיף שאמא שלו תפגע מאשר שהנפש שלך ושל הילדים תפגע

אתם קודמים לאנשים אחרים


אם לא תתרחקי כנראה שזה יגבה מחירים גבוהים

ממכם כזוג וגם מהילדים

נזקים שיכולים להיות לטווח ארוך מאד


לא חושבת שבעלך יכול באמת לעשות משהו במצב בעייתי כזה

לא נשמע שיש עם מי לדבר 

קודם כל את היית ממש בסדרהבוקר יעלה

איך האמא הגיבה? עוד אחים אם היו?

גם בגיל גדול שאנחנו כבר הורים בעצמנו, חלק מהתפקיד של אמא ואבא זה עדיין לחנך אם צריך ולהרגיע את הרוחות. אצלי במשפחה אמא שלי מתערבת בין האחים כשצריך. אצל בעלי נגיד לא. ולדעתי צריך להתערב..

ועם כל הכבוד לבעלך. אם לא מסוגל להגן עלייך הייתי מתרחקת לגמרי. 

באמת יכול להיות שיש לה בעיה, וזה לא קשור לחינוךיעל מהדרום

לק"י


אבל כמובן שאתם לא צריכים לסבול מזה.

מצטרפת לאלה שאומרות, לבוא להורים כשהיא לא שם (או שאר האחים ה"בעייתיים").


וחיבוק!

זו חוויה קשה 

לא קראתי את כל התגובות, אבל נקודה חשובהסטודנטית אלופה

אני חושבת שלמען הבריאות הנפשית של ילדייך הם לא אמורים להחשף להתנהגות אימפולסיבית ואלימה כזו, גם אם היא לא מופנת כלפיהם.

גם השהייה בסביבה בה השיח הוא פוגעני ורעיל פוגעת בנפש.

חושבת שכדאי שתשקפי את זה לבעלך ואולי אפילו תשאלי אותו, איך זה הרגיש לו? בעבר ובהווה

מסכימה. נשמע שזה עשוי מאוד לערער אותםשוקולד פרה.

זה לא סביר לשמוע צרחות כאלו מדודה. 
אם ככה היא רגילה להגיב, זה לא ישתנה... ולצרוח עליה חזרה נשמע שרק יסלים את המצב. והעיקר הוא שהילדים שלך יגדלו עם תחושת ביטחון.
 

כדאי לך לתווך לילדים את הסיטואציה. להסביר להם שהבעיה היא אצלה ושיש דרכים אחרות להביע כעס/ תסכול. שהיא הייתה *חייבת* להתנהג בצורה מכובדת, גם אם היה לה מאוד קשה.
זה ייתן להם גבול חזק והבנה שגם כשמאוד כועסים צריכים לשמור על שליטה עצמית.

הפותחתאנונימית בהו"לאחרונה

מתלבטת מה לעשות עכשיו

יש תכנונים מפה ועד אילת לחופש יחד איתם

ולא פשוט לא בא לי, הודעתי לבעלי שכנראה אבטלה

הוא אמר שהוא לא הולך לבד עם הגדולים שאשכח מזה,הוא ישאר בבית איתי

בקטע של לא מפרידים את המשפחה

אבל אני רואה את זה אחרת לגמרי.... לא מסוגלת לראות אותםםםםםם

אחרי שבת מאתגרת, מתייעצת בקשר לבן שליאנונימית בהו"ל

הוא בן 6,

ילד מאוד שמח וגם מאוד אנרגטי.

אנחנו חושבים לקחת אותו לאיבחון אבל לא יודעים אם לקשב וריכוז, היפראקטיביות או אוטיזם.

הוא פחות נראה לי עם אוטיזם כי יש לו אחות עם אוטיזם וההתנהגות שלה ממש אחרת.

אצלו זה בעיקר מתבטא בתיסכול,

כשהוא ממש מתוסכל והיום זה קרה הוא התחיל לבכות והיה על הרצפה ולא נרגע,יכול להיות גם שזה היה בגלל שהסתובב בחוץ הרבה והיה לו חם.

הוא הרבה מציק לאחים שלו, כולל התינוקת שלפעמים הוא יושב עליה, היום כמעט הפיל את העגלה כשהיא היתה בה.

הוא מבקש דברים עכשו וקשה לו לחכות בסבלנות,

הוא לפעמים גם עושה דברים לא צנועים, כמו מוריד את הבגדים ונשאר עם תחתונים או אפילו ערום לגמרי וכשאני אומרת לו שזה לא צנוע, הוא צוחק.

אבל מצד שני יש בו גם תכונות מאוד טובות,

היום אמרתי לבעלי שהוא חזר מאוד שמח מהלימוד איתו בבית כנסת וזה הכניס בו מרץ,

ביקשתי ממנו לאסוף משחקים והוא סידר את כל הסלון שהיה ממש מבולגן לגמרי לבד וממש החמאתי לו על זה.

הוא שמר לאחותו שלא היתה בבית בשבת ממתקים שהוא קיבל,

הוא הלך עם אחות אחרת לשחק מחוץ לבית ולא הפריע לנו לישון בצהריים, בערך שעתיים..


אז מה אומרות יש לכן כיוון מה זה?

מצד אחד הוא יכול להיות מאוד שובב ועם המון אנרגיה שזה מתיש אותנו מצד שני הוא ילד טוב.

רעיון לכיווןמתיכון ועד מעון

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אתם בהדרכת הורים כלשהי? (בעקבות הילדה על הרצף)מתואמת

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

תודה רבה ♥️אנונימית בהו"ל

כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.

מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.

הרבה כוח!מתואמת
ואם אתם מרגישים שהדרכת ההורים לא תורמת, אולי עדיף לשקול להחליף...
מסכימהאפונה

זה ממש להדרכת הורים.

במה ההדרכה שאתם נמצאים בה עוסקת?

מכל מה שכתבתoo

לא ראיתי משהו חריג לגיל 6

זה גיל שמצריך עדיין הרבה סבלנות ויחס אישי 

לא חושבת שבגיל 6 הגיוני לשבת על אחות תינוקת ככה...מתואמת
בכל אופן, ברגע שהורה מרגיש שהילד שלו מאתגר אותו, כדאי שילך להדרכה איך לעזור לו ולהתמודד עם האתגרים. גם אם ההדרכה תכלול בסך הכול הכוונה איך לתת הרבה יחס אישי ולהחזיק מולו בסבלנות.
הבן שלי בן 6oo

עושה לפעמים דברים לא הגיוניים כשהוא עייף/ עצבני

לא שיש לו אחות תינוקת

אבל זו לא סיטואציה קיצונית


הדרכת הורים זה תמיד טוב

אבל לפני זה

צריך התאמה בסיסית של ציפיות

כי ילד בן 6 הוא עדיין קטן בכל מני מובנים

ואם מצפים ממנו ליותר מאשר הוא מסוגל

זה עצמו יוצר את הבעיה

מצד שני - אם מתייחסים לילד בן 6 כאל תינוקמתואמת
עלולים להנציח את ההתנהגויות הילדותיות שלו...

כל אחת מאיתנו כותבת מנקודת המבט שלה, ולכן אנחנו סוברות אחרת. טוב שיש לפותחת כמה נקודות הסתכלות כדי לראות מה הכי נכון לה...

האמת מסכימהמחי

ולא חושבת שזה מאוד חריג ילד בן 6 שמדי פעם יחליט לשבת על אחותו התינוקת. לפחות אצלי בבית יש ילדים כאלה 🤭

כמובן שזה לא סותר שכדאי להתייעץ ולקבל הדרכת הורים

מסכימהילד בכוראחרונה

יש כל מיני ילדים בגיל 6 וגם אותו ילד יכול להתנהג ככה בתקופות יותר קשוחות. נגיד אצלי במילואים זה יותר נראה ככה ובשגרה לא..

בעיקר לזהות את הרגע לפני- איך הוא לא יגיע לקצה

וברגעים שהוא בקצה לא צריך להכנס לחינוך יותר מדי אלא לעזור לו באותם רגעים

נגיד סיטואציה שהוא מוריד את הבגדים- אז לבוא אליו בחיוך ולהגיד לו מאמוש בוא אני יעזור לך להתלבש כי אנחנו נשארים עכשיו עם בגדים ולעזור לו. כשאת אומרת לו לא צנוע זה מדליק אותם יותר

וגם לחשוב מה באופן כללי עוזר לו לויסות? האם זאת תקופה שאתם מרגישים שהוא יותר בתסכול? אולי קורים עוד דברים ברקע?

מציעה לבדוק עם המחנכתנעומית

איך הוא מתפקד במסגרת

ולחשוב יחד איתה האם מקור הקושי הוא התנהגותי-גבולות/רגשי/ תקשורתי.


אפשר להתחיל בהדרכת הורים מעמיקה ואח''כ לשקול לאן לפנות. 

נשמעת כמו התנהגות לא חריגה לילד שמגיעהמקורית

לקצה

לדעתי

העניין הוא שצריך לדבר איתו אחרי ולא תוך כדי כי הוא בתוך האירוע. ולנסות להקל עליו

לנשים בלבד: מניעה לא מבחירהחושבת בקופסא

אנחנו נשואים כמעט שנתיים ונמצאים בטיפולים. בקיצור רב, עכשיו הכיוון הוא IVF עם בררת עוברים בגלל עניין גנטי שעוד מבררים במשפחה. ובגלל שבעלי עשה תיקון יש סיכוי להריון טבעי, אז הרופאה רשמה לי מניעה גלולות זואלי.


חוץ מזה שזה הדבר האחרון שבא לי עכשיו, מפחידות אותי תופעות הלוואי. הרופאה טענה שהגלולה הזו עם הכי פחות תופעות, וכשלקחתי פרי מולונט נור סביב החתונה לא היו לי תופעות חריגות (חוץ מזה שהוא בקושי החזיק לשבוע) אז אני אמורה להיות בסדר.

עדיין מפחיד אותי דימומים לא סדירים, חוסר חשק, מצב רוח דכאוני, ובעיקר לבלגן את המערכת שגם ככה לא קלטה עד עכשיו הריון למרות שלכאורה הכל תקין.


גם יש עניין חיבור החפיסות. אנחנו רוצים לצאת לחופשה סביב החודש הבא בזמן שאני אמורה לקבל. הרופאה אמרה שאני יכולה לדלג על הכדורים הצהובים ולקחת לבנים מחפיסה חדשה, ואז כשמסתייימת החופשה לחזור לצהובים ולקבל מחזור. בעיקרון היא לא ממליצה לחבר חפיסות על הפעם הראשונה, אבל זה אפשרי אם אני רוצה.


ממש אשמח לטיפים ועצות איך להתנהל עם זה.

כמה מהר חוזרים לפוריות? מה תופעות הלוואי? איך מחברים חפיסות והאם זה לא גורם לאיזה נזק? הרופאה אמרה שאם אני אקבע תור מחר בבוקר למעבדות IVF כנראה שתור הפנוי יהיה באוקטובר. וזה רק פתיחת תיק ולא התחלת הטיפולים. זה המון זמן! 

אני ממש מבינה אותך לגבי החששות מלקיחתפרח חדש

גלולות הורמונליות

תדעי אבל שזה לא פוגע בפוריות

זה נכון שלפעמים אחרי שמפסיקים יתכנו שיבושים

אבל זה לא מחייב בכלל

בקשר לתור שהוא עוד הרבה זמןפצלושון

פתיחת תיק זה לא התחלת טיפול, אבל אם באים עם מה שצריך אפשר להתחיל ממש מיד אחרי

כדאי לברר איזה בדיקות הם מבקשים ולבוא עם הכל מוכן (יכול להיות בדיקות שבקופה לא דרשו ושם כן)

ואפשר להגיש בקשה להתחייבות לivf בעזרת הרופא פוריות מהקופה וזה חוסך זמן אם באים עם הכל

שיהיה בקלות ובהצלחה

מענייןירושלמית במקור

איפה זה ככה?

כי היא מדברת על ברירת עוברים, זה דורש היערכות של המעבדה הגנטית... ואז אוגוסט וחגים...

(אולי לא בעייתי אוגוסט, אבל חגים?)ירושלמית במקור
בברזיליפצלושון

באנו עם התחייבות וכל הבדיקות והיה אפשר להתחיל מהר

אבל לא ברירת עוברים אולי זה עובד אחרת


אבל נשמע לי הגיוני בכל מקרה שמקצר תהליכים לעשות קודם את הבדיקות שצריך


ובקשר לחגים לא קישרתי שזה יוצא באותו זמן, אבל שם נגיד עבדו בחוהמ פסח..

ברור שכדאי לקדם הכל... ברירה זה משהו אחרירושלמית במקור
כמה דבריםSheela

לגבי גלולות זה ממש סבבה ואת תטרידי את עצמך. גלולות לא פוגעות בפוריות בשום דרך, עותקים אותן הרבה פעמים אפילו כחלק מפרוטוקול טיפול. יש להן גם יתרונות שאפשר לסדר את הווסת איך שרוצים ולהיאסר פחות.. אז אפשר להתייחס לזמן הזה כזמן של חופש ונחת.

כמובן שאם הן עושות לך תופעות לוואי תחליפי, אבל זה לא מחייב ולא הייתי נלחצת מזה לפני.


לגבי הטיפולים- איפה את מטופלת? בכל מקום התהליך קצת שונה.

ברירת עוברים זה ריצה למרחקים ארוכים והתהליך לוקח זמן. צריך לדעת את זה לפני שמתחילים, זה לא תמיד תלוי בך וזה מאד קשה אבל ככה זה.

שווה להתחיל לקדם עניינים כמו בדיקות וקביעת תורים כי זה בהחלט תורים ממש ארוכים.

מוזמנת לדבר איתי בשמחה אם את צריכה עוד מידע!


בהצלחה!!

לגבי זואליניקזמני

לקחתי פעמיים, באמת הרבה פחות תופעות לוואי מכדורים אחרים
חיברתי חפיסות ולא קיבלתי מחזור 10 חודשים  

מיד אחרי שהפסקתי לקחת נכנסתי להריון...

לי זואלי לא עשה תופעות לוואיהלידה שליאחרונה

חזרתי לפוריות ומחזור סדיר חודש מהפסקת הגלולות.

חיבוק גדול על כל מה שאת עוברת!

העמסת סוכר מאההבוקר יעלה

תמיד שוכחת את ההנחיות. יש צום לפני, ואחרי צריך לאכול משהו מתוק נכון?

ואם אני שותה את התמיסה המוכנה.. אפשר לימון?

כי האחיות אומרות שלא והרופא אומר שכן 🙊

אשמח לטיפים.. כל פעם מחדש שוכחת..

אה וגם האם צריך להוריד בתזונה באותו שבוע? אני חושדת שהריון שעבר היה לי סכרת כי ערב לפני יצאתי למסעדה.. 

לא מניסיוןהשקט הזה

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.


אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

יש תמיסה בטעם הדרים ויש בטעם אפרסקיעל מהדרום
תשובהPandi99

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

מגיעים בצוםיראת גאולה

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

תודה לכולןהבוקר יעלה

לגבי התמיסה המוכנה, גם פעם שעברה שתיתי בלי כלום כי ככה אמרו וסבלתי ממש

והרופא טוען שמותר.. מישהי שמעה על זה?

זה יכול לעזור ממש, מצד שני לא רוצה להרוס את הבדיקה

אני שתיתי עם לימוןשלומית.
ולדעתי היה במרפאה גם מיץ לימון משומר למי שרוצה להוסיף 
תודה!הבוקר יעלה
מדברת על התמיסה המוכנה? שמגיעה בבקבוק? 
כל הפעמים שעשיתי הוספתי לימוןאור10

וגם הציעו לי, אפילו אמרו לי להביא.


ולדעתי לשתות בשלוק, זה מגעיל!! אבל אם שותים בשלוקים קטנים הגועל נמשך יותר זמן

מהמם תודההבוקר יעלה
הוספת לתמיסה המוכנה בבקבוק? 
באים בצוםמוריה

ועד סוף הבדיקה צריך להיות בצום.


לא יודעת לגבי לימו7 כי לי לימון לא עושה טוב.


ומה שחידשו לי, זה שמותר להקיא אחרי כמה זמן. אם את צריכה להקיא, תבררי אם אפשר. סתם חבל לסבול.


ולהביא אוכל לאחרי הבדיקה.


לגבי סכרת הריון-

ממה שראיתי זה לא קשור לאכילת מתוק.

זה קשור לשילייה.

צריך להיות בצוםואילו פינואחרונה

לא הייתי משנה תזונה לפני אלא אוכלת כרגיל.

ממליצה לבקש יום לפני מהמרפאה לשים את הבקבוק המוכן במקרר. כשהוא קר יותר קל לשתות אותו. לי היה בסדר בטעם מנגו או אפרסק.

להביא סדנביץ לאחרי.. עם חלבון ושומן בריא כמו אבוקדו

בדיקת הריון ביתית שלילית יום אחרי איחוראריאל765

הביוץ היה כנראה במועד ולא מאוחר.

היה לי הריון כימי לפני שלושה חודשים.

בדקתי הבוקר - יום אחרי איחור- שלילי.


למה?🥺

יכול להיותהשם שלי
יכול להיות שהבדיקה לא תקינה, שריכוז השתן היה נמוך מידי, שבכל זאת היה איחור בביוץ.

תנסי לבדוק שוב עוד יומיים, או לעשות בדיקת דם.

עשיתי גם אתמול בדיקה יצאה שלילית..אריאל765

זה של תשובה כנה הרגילות.

אלך לעשות מחר בבוקר בדיקת דם בתקווה שיש עוד סיכוי 

כל עוד לא קיבלת ווסתהשם שליאחרונה
יש סיכוי.

לפעמים יש כל מיני שיבושים השינויים מהרגיל.

לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

אלופה! אלופה! אלופה ששאלת שובדיאן ד.

גם אני שנים עשיתי הפסק ראשון ושביעי בדיקה אחת בגלל פצעים

ותמיד הרב נתן לי היתר גורף קדימה

רק שמע שפעם היה בעיה

או שאחרי לידה כאב לי והיה פצע, ישר אמר שלפחות שנה קדימה לעשות את המינימום שצריך.

 

 

דיאמלה- מצבי רוחראשונית

סך הכל אני הצלחתי להחזיק את עצמי נורמאלי עם הדיאמלה, אבל כרגע כמשפחה עברנו טלטלה לא גדולה עם בעלי (ולא קטנה) ואני מרגישה שהכל משתלט עלי, רואה רק שחור ושלילי, חסרת כוחות, אנרגיות ומוטיבציה.

לא מכירה את עצמי

יש לי תחושה שהדיאמלה אשמה, אבל מצד שני מפחדת להפסיק כשבעלי צריך אותי מאוד עכשיו וכשיש נופש באופק שעלול לצאת על הרחקות

 

 

דיייי אני גמורה ונמאססס לי

אני חושבת שעדיף שתהיי במיטבךהמקורית

מאשר טהורה לפרק זמן ארוך עם תופעות כמו שאת מתארת. אבל זו רק דעתי

אני לקחתי את זה תקופהרוני_רון

גם כן הייתי יחסית בסדר גמור

עד שהיה טריגר, כמה חודשים של חוויה לא קלה, וזה הפיל אותי ממש. היה לי מאוד קשה להרים את עצמי.

 

כשהפסקתי הכל היה נראה ורוד יותר.

לא יודעת לגבי מה ששאלת, רק מעלה כיוון טכנירקלתשוהנאחרונה

לחשוב על מעבר למניעה אחרת ולא על הפסקה, ואולי המצב ישתפר בלי מחזור וכו

אני למשל עברתי מדיאמילה ישר למדבקות כי התחיל לי הכתמות (אחרי המון זמן שהשתמשתי בדיאמילה), וזה סיים את ההכתמות ועבר חלק. לא היה לי בעיה של מצבי רוח או תופעות לוואי אחרות אז לא יכולה להעיד על זה, רק פותחת כיוון שאולי זה לא רק או זה או זה. 

לפעמים הגוף מגיב שונה מבחינת תופעות לוואי לחומרים זהים מחברות אחרות, כמו סרזט/דיאמילה/פומיניק.

אולי יעניין אותך