הגעתי למסקנה שזה בכל תחום בחיים. נגיד כשמכריחים ילד קטן להתנהג בצורה מסויימת, אפילו אם הוא יבין שזו באמת הדרך הנכונה (וילדים קטנים כן מבינים), הוא יעשה 'דווקא', רק בגלל שיש כאן את אלמנט ההכרחה.

אפילו אני, שכל החיים התחמקתי משיעורי המדרשה באולפנא (אבל אצלי זה מסיבה קצת שונה, פשוט אני לא טיפוס שמסוגל לשמוע הרצאות, כמה שהנושאים יעניינו אותי), אני מתכננת להירשם שנה הבאה לשיעורים במדרשת מגדל עוז בגוש עציון. וזה לא כי מכריחים אותי, זה כי באמת אני רוצה.

עוזיה- בהצלחה!!!! 

אז באמת חבל על הזמן שלו בישיבה. שילך לחפש דרכים יותר טובות ומועילות לעזור לעמ"י ולעצמו.

לימוד תורה בישיבה זה לא הפיתרון היחיד.

(למרות שלבנים יותר קל פשוט להיכנס לישיבה וללמוד תורה במקום לשבור את הראש איזה מקצוע ללמוד, איך, איפה ומתי..)

אבל מי שלא מתאים לו - באמת חבל"ז שלו. הוא מבזבז כוחות שיכל לנצל לטובת עמ"י בצורות אחרות.

אנשי מעשה גם צריך פה..

וזה המקום להזכיר שלא היתה תקופה יותר פורחת מבחינת כמות לומדי  התורה בא"י, כמו בזמן הזה.

(לפחות במאות האחרונות..)

וזה באמת קשה. אשרינו באמת.

ובהצלחה לכם ביינישים..!!

עוזיה, שירה, ענת וכ'ו.....

וכן כן  אני מצטרפת לרשימה, ללא כול מחויבות רישמית אלא מתוך הכרה הבנה(אם אתם מבינים אותי..) שזה דבר שמנוע יוסיף לאני שלי במשך השרות(הנורא עמוס מלחתחילה.

אני הולכת ללמוד בהמדרשה  של הרב אלפונה בפ"ת (רב אולפנת רעות למי שמכיר..) ולמרות שזה צורך המון... בכול הבחינות, אני הולכת על זה וממש נאחזת בשינים, למרות הכל...

זה ממש לא החלתה פשוטה! אני זוכרת את זה אצל אחי בזמנו(לא כ"כ מזמן) וזה ממש ראוי להערכה,

כך שברכתי לכולנו(כולם כולן) היא כול ההצלחה.

בברכת שבוע וחודש מבורך!!

ביסודי שנאתי תנ"ך, בגלל המורה... בעע..

אבל עכשיו זה המקצוע האהוב עלי...

אשרינו ישרא-ל!!!