לדעתי טוב שפנית למשטרה.

אסור לך להכיל אלימות. לא משנה מה הסיבה אליה...

תבררי עם עמותות הקשורות לגבי הטיפול ומה המטרות שצריך שיהיו לו. כמו עמותת מיכל סלה, בת מלך .

ואם זה ח"ו יקרה שוב, מחזקת אותך לפנות שוב.

נשמע שאת מודעת לבעייתיות ופועלת בשביל לשנות את זה.

וגם נשמע שהוא מפעיל עליך מניפולציות רגשיות. המעשה שעשית מאוד הגיוני, הוא תקף אותך ולא להפך, והוא צריך להתחרט על זה. שימי לב ותזהרי מאלימות רגשית- הרבה יותר קשה לשים לב לזה מאלימות פיזית ולעצור את זה. האם הרבה פעמים הוא הופך את עצמו לקורבן בסיטואציות של מריבות וחילוקי דעות? מאשים אותך או לא מכבד את דעתך?

אני מעלה את השאלות האלו כדי שתשימי לב אם כן, ותעלי את זה בטיפול.

כל הכבוד ובהצלחה!

קשה לשמוע אבל את מוכרחה ללכת לאיש מקצוע שייתן לך כוח לקום ולעזוב.

אלימות נוטה להסלים. את צריכה להסביר את עצמך? הוא כנראה לא מבין כמה זה חמור. וזה לכשלעצמו חמור עוד יותר.

נראה שגם את לא מבינה כמה זה נורא מה שעשה.

יקרה אנא תתקשרי לבת מלך ובקשי מהם עזרה.

טוב שהוא מרוסק מזה אבל הוא צריך להיות מרוסק בגלל המעשה שעשה. לא בגלל התוצאות שלו.

שמסייעת במקרי אלימות במשפחה. ואם זה קורה שוב- אז שוב תפני למשטרה!!!!

בהתחלה תיארת לכאורה מקרה אלימות- שעוד ניתן לעבוד עליו

כזה שבטיפול נכון ע"י אנשי מקצוע אפשר להציל

אבל אז נכנס פה הענין שהוא פגוע

עכשיו- יכול להיות שהוא באמת פגוע

אבל- יכול להיות שיש פה מניפולציה- שזה עוד פן לדפוס אלים

ואז זה הרבה יותר מורכב

את צריכה מישהו מקצועי שיעזור לך לנתח את הסיטואציה בעיניים שלך ומתוך האינטרסים שלך

2 אירועי אלימות קשים.

הדבר היחיד שצריך לעשות זה להתרחק כמה שיותר רחוק מבנאדם כזה, עם עזרה מקצועית ממי שמתמחה בפרידות כאלו, כדי שלא תפגעי.

הוא כשלעצמו אלים.

הוא צריך להבין שיש גבול שהוא לא יכול לעבור לעולם. אישית הייתי מציעה לך לא לגור איתו באותו בית עד שהוא מטפל בעצמו. יש קבוצות טיפוליות שמיועדות לגברים אלימים, אפשר לברר דרך לשכת הרווחה במקום מגוריך.

עבורך ועבור הילדים שלך, אל תשלימי לעולם עם אלימות כלפייך 

וכבר הגעתם למצב של משטרה והכל,

הוא כאילו במוד של "אין לי מה להפסיד" שזה מוד יותר קשוח לגבר.

במקום שזה ירתיע אותו לפעם הבאה,

הוא עלול להגיד לעצמו "גם ככה יש לי תיק במשטרה, אז בבקשה שתזמין אותם עוד הפעם, נראה אותה" 

ומכאן רק להרס יותר ויותר רציני, ולעוד איבוד עשתונות ואיבוד גבולות.

את מבינה?

במקום גורם הרתעה, זה הופך להיות גורם שמדרדר עוד יותר את התחושה שאין עבור מה להילחם.

תראי, אלו מצבים מאוד נפיצים ורגישים.

אני לא יודעת מה הייתי עושה במקומך.

אני חושבת שקודם כל הייתי מערבת את ההורים שלו.

ואם זה לא עוזר- לערב רב קרוב. 

המשטרה לא תעזור אם הוא לא יהיה בסדנת טיפול בכעסים, או בשיחות עם רב באופן קבוע (או עם פסיכולוג).

תשאלי את עצמך האם את יכולה להיות בטוחה אתו?

מה את צריכה כדי שזה יקרה?

אם את מפחדת על חייך פשוט אל תחיי איתו ודי.

כי באמת משטרה זה לפגוע במקום מאוד חזק ומאוד בסיסי. 

לדעתי (ואני בטוחה שיהיו כאלו שיסקלו אותי)

אם את אומרת בכבוד עצמי ובשקט "תשמע, הרגשתי מפוחדת ממך. חסרת הגנה וחסרת ביטחון"

הוא יזכור את זה הרבה יותר בשעת כעס,

ויש הרבה יותר סיכוי שזה יעצור אותו בפעם הבאה.

אבל וואלה לא חושבת שמגיע לו הזדמנות נוספת של פעם הבאה..

אלימות פיזית היא נוראית

הפעם הוא הטיח לרצפה

בפעם הבאה לא אופתע אם זה יהיה מלווה גם בסכין..

לא יודעת עד כמה יש פה בכלל מקום לדיבור, בטוח לא לחכות לאחרי פסח.

אני רואה את זה בתור סכנת חיים מיידית לחיות איתו. 

באיזה טיפוס מדובר.

וגם אני חושבת שאם היא חרדה לחייה, אז שכבר לא תחיה אתו ודי. אין אהבה במציאות כזאת.

אבל אם היא כן רואה עתיד לקשר ביניהם:

אז "שימוש" במשטרה זה טריקי

או שזה ירתיע אותו לפעם הבאה

או שזו תהיה הסיבה לאיבוד עשתונות ברמה גבוהה יותר, כי אין לו מה להפסיד

ובכל מקרה, אהבה לא יכולה להתקיים משטרה שמרחפת מעל.

מצד שני- אהבה לא יכולה להתקיים בלי ביטחון בסיסי.

בעיה.

אבל כן הייתי מנסה עוד אופציות לפני הפניה למשטרה.

דווקא בגלל שמי שאין לו מה להפסיד, עלול להתנהג יותר גרוע.

מכאן והלאה זה רק מידרדר

עדיף לסגור את הסיפור כבר עכשיו 

כי להתגרש זו תמיד אופציה.

היא יודעת האם מדובר באדם שאין מה לתת לו הזדמנות שניה, או  שלא.

כי להתגרש זה לא רק "לא כיף". להתגרש זה אומר להכניס את עצמה גם לתוך סרט רע.

הבעיה היא שגם עכשיו הסרט הוא רע.

אבל אם היא חושבת שיש מה לתת לו הזדמנות חוזרת (זה נשמע שכן, מהודעת הפתיחה)
והיא רוצה לשקם,

לא בטוח שמשטרה זה הכלי הכי יעיל.

מלחיות עם אדם לא נורמטיבי, אם היא רוצה לתת לו הזדמנות כדאי לה להבין שזה רעיון גרוע.

את מדברת על אלימות, משטרה ודרכי פעולה כאילו היא התייעצה על בעיה זוגית נורמלית, בזמן שהיא תארה מקרה קשה ולא נורמטיבי.

תמיד חושבים שאפשר לתת עוד הזדמנות ושיהיהבסדר והוא מתחרט

לדעתי זו טעות

כלומר אלימות פיזית יותר קיצונית, כנראה שבאמת אין מה להשאר איתו.

הוא כבר עבר את ההכי גרוע. זה לא מתפקידה לשמור שהוא לא יסלים, כי אם כן כנראה שהיא באמת לא צריכה לחיות איתו..

יש כאן בנות חכמות ועדיין.. זה רק פורום.

גם מה שאני כותבת זאת דעתי ה*אישית*

דבר אחד חשוב שלמדתי ואני חושבת שנכון לכל הגברים גם בסיטואציות יותר קלות: גברים מבינים רק מעשים. (לא דיבורים ואיומים).

אם יש עוד מה לתקן, ואם זה בן אדם נורמלי שמבין את גודל חומרת המעשים שלו, אז רק ככה.

רק ככה המצפון שלו יתחיל לעבוד.

כל עוד הוא לא מצטער עד עמקי נשמתו (במקום ליפול להאשמות) לשמור ריחוק גם אם אתם גרים ביחד, להתרחק מכל אינטימיות ובאותו זמן לעשות את הפעולות הרגילות : להגיש אוכל, שיחות קצרות. לא להכנס לעימותים, לשמור על קור רוח. בשביל זה את צריכה הרבה כוחות ובטחון עצמי, טיפול רגשי, התבודדות ושיחות עם ה' נותנים כוחות.

בכל מקרה ששוב יש חשש להתנהגות כזאת לעזוב מיד.

תשמרי על עצמך!!

ולפני שאת מחליטה לחזור אליו שוב

תתייעצי עם אנשי מקצוע

אלימות זה גבול ענק

לא רק זה,

לפי דעתי אם לא היית פונה לא היתה תקווה לשינוי.

גברים ואנשים אלימים 'עובדים' הרבה פעמים במחשכים. בעיני חשוב שפנית עם זה החוצה.

כמובן זו דעתי האישית, אני לא גורם מקצועי, ואני מסכימה שכדאי לפנות לארגונים שמתמחים באלימות במשפחה לעצות יותר מקצועיות.

( ורק רוצה להוסיף, ובבקשה אל תראי בזה האשמה כי זו ממש לא הכוונה, אני חושבת שבטיפול שווה לך גם לעבוד על איזה תגובות שלך עוזרות לסיטואציה ואיזה מקצינות אותה. לא כי את אחראית לאלימות שלו, אסור לו להרביץ לך בשום שום מצב ולא משנה מה את אומרת לו. אלא כדי שתצליחו לנהל את ה ויכוחים בצורה טובה יותר, אם אכן הכיוון שלך הוא להשאר ביחד תוך כדי טיפול)

שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום.

זה שהוא מאשים אותך זה עוד יותר גרוע

אני ממש ממש חושבת שאת צריכה להתייעץ עם אנשי מקצוע מתאימים

ושולחת חיבוק והרבה כוחות

אל תוותרי עליך ועל הילדים

ובהצלחה עם ההתמודדות!!!

אל תתני למניפולציות לעבוד עלייך!

תתייעצי עם מומחים בתחום!

לאף אחת לא מגיע לחיות בפחד מבעלה שאם הוא כועס הוא יטיל אותה לרצפה. 

מציעה לך באהבה ודאגה גדולה לפנות לפורום מיכל סלה https://www.michalsela.org.il/

שם תקבלי יעוץ על ידי אנשי מקצוע, על מנת שתקבלי את ההחלטות הכי נכונות עבורך ועבור ילדייך ♥️ 

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

להסתכל על איבחון כזה הגאולה זו ממש ראיה מיוחדת ויפה של המציאות

(וכן, אני מכירה מקרוב לצערי מה המשמעויות של אוטיזם לא מאובחן בזמן, ועדיין להסתכל על איבחון כזה כגאולה זה וואו בעיני)

בזמן (הבן הגדול שלי)

לכן אני יודעת להוקיר את האבחון המוקדם של הבת שלי...

השם הטוב נתן לנו 2 אוצרות בבת אחת

מתנה עצומה ומעצימה

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו

אין עוד מלבדו🌸

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

אהבתי את הרעיון של שולחן סלון ממש! חייבת להציע לבעלי לשנה הבאה

ולא בבית או בצד השני?

אני גם שונאת את פסח לכאורה, לא יודעת אם קשור לדת או לדרישות שהוא מביא איתו....

אבל לכאורה אם לא היה דרישות שעושות לי כאביי גב מטורפים ולחץ פנימי לא הייתי סובלת.

אז אני כן קשורה לפסח ואוהבת.

בלי העבודה מסביב.

אם היה לך קל ועזרה בלי סוף עדיין היית אומרת שרחוקה מהדת?

כי זה החלק הכי מבאס וכואב שכתבת....

זה מה שכתבת ''למי יש כוח לטפל בזוגיות כשבעצמי אני לא מטפלת'' תקדישי זמן לעצמך. להתאורר ולהתעסק עם מה שחשוב לך.

נשמע שאת בעומס ולחץ ואם זה משהו שחוזר על עצמו וקיים כבר תקופה, עוד מלפני המלחמה הנוכחית- נשמע שכדאי אצל רשת מקצוע- פסיכולוגית או עוסי''ת קלינית.

שכתבת את הנקודה בעצמך, שאין לך זמן ויחס לעצמך.

הדת וכנראה גם הזוגיות הם משניים, תניחי להם רגע ואל תתעסקי בהלקאה שם.

הם התוצאה ולא הסיבה.

קשה לשמוח בחג, בזוגיות, בילדים , כשאין עוגנים פנימיים חזקים שנותנים לך אוויר.

מה יכול להיות עוגן?

זמן לעצמך - שבעלך יעסיק אותם שעתיים בחג ותשבי עם ספר טוב, קפה ועוגה בחדר בשקט.

תפילי עליו קצת את הילדים.

מפגש עם חברה או טיול זוגי בערב עם בעלך או לבד,

אחרי החג, הגשמה חלום קטן בתחום מסוים שהוא שלך ללא קשר לילדים,

ספורט מסוים שאולי בהתחלה נשמע כמו מטלה ולא זמן איכות, אבל כשתעשי קצת תרגישי כמה הוא נותן.

תשחררי שניה את ההלקאה העצמית על זה שאת ממורמרת, זכותך,את "לא הבעיה". יש לא מעט סיבות, כל המאבק הזה במירמור והלקאה העצמית,  לוקחים את טיפת האנרגיה האחרונה שנשארה,

במקום זה תעשי לך פתחי איוורור בתוך כל הכאוס, שימי לילדים סרט ותעשי מקלחת מפנקת, כל דבר שיתן לך מעט אוויר.

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.