לבת שלי, בא לי לפנק אותה ממש אבל התקציב לא גדול.
אין לה איזה תחביב מיוחד, או משהו שהיא ממש רוצה..
מחפשת משהו קצת לעזור לה להשתחרר, היא מאוד שכלתנית, מחשבת הכל, דואגת מה יגידו. ב"ה שמחה וחברותית, אבל כן הייתי רוצה לשחרר אותה מכל המחשבות שלה.
אולי איזו סדנה או פעילות נחמדה.
אשמח להמלצות
או תצאי איתה לטיול?
אפשר גם לקנות לה ערכת איפור (של ילדות) או ללכת איתה לסדנת שוקולד, סדנת פיסול, נגרות או משהו דומה.
או כלי נגינה שקל ללמוד לבד איך לנגן עליו.
מה שאת חושבת שהיא תתחבר אליו.
אני אדם שכלתן (לקח לי הרבה שנים להבין שזה ממש סבבה ולא להילחם בשכל! שככה אני וזה לא סותר חלומות או חשיבה יצירתית... נקודה למחשבה)
אני מציירת וסורגת וזה עוזר לי להתחבר לעצמי, ואני מאוד אוהבת את זה. אבל זה בא ממני, אף אחד לא אמר לי שאני צריכה להשתחרר מהשכל (חוץ מאשר אני לעצמי).
אני חושבת שאם אתן הולכות לסדנה והיא אוהבת את זה, כדאי לקנות לה חומרים להמשך, שהיא תוכל ליצור בעצמה.
של ציור (משהו ממש מומלץ, לא מנסיון שלי אבל מנסיון מהסביבה)
אפיה
וראיתי גם ספר שמקבלים איתו אביזרים ללמוד איך עושים תסרוקות (אם יש לה אחיות צעירות)
אם תרצי המלצה לאחד מהם כתבי לי בפרטי
כתבה את זה מישהי בשם רבקה גולדברג
יש לה 3 ספרים
* תסרוקות לכולן א
* תסרוקות לכולן ב
* תסרוקות ברגע
שמעתי משכנה שלי שהבת שלה בתיכון מרוצה מזה ממש
אבל אף פעם לא ראיתי את הספר
מאמינה שתמצאי מידע באינטרנט
. ואני אומרת את זה בתור אחת בלי כישרון בכלל לדברים האלה 
)עד 20 ש"ח? 50 ש"ח? 100 ש"ח?
קניתי לבת שלי יומן משותף לאמא ובת, שעולה 100 ש"ח (אם אני זוכרת נכון) - קוראים לו ילדה של אמא (תגגלי). משהו מתוק ממש, עם מקום למכתב מהאמא לבת ומהבת לאמא, עם שאלות מנחות וציורים ומדבקות מתוקים.
אבל אם זה מדי יקר, אפשר גם להכין משהו כזה לבד (בתכנון שלי לעשות את זה עם הילדים האחרים מתישהו) - לקנות מחברת פשוטה וכל מיני אביזרים לקישוט (טפטים, ניירות יפים, וואשי-טייפ, מדבקות "יהלומים", טושים צבעוניים, מדבקות חמודות), ואז לקשט יפה את המחברת ולכתוב עליה את שמותיכן (או רק את שמה), ולייחד עט מיוחד בשביל זה (אפשר לקשט גם אותו), ולקבוע זמנים להתכתבות ביניכן. אפשר גם לעשות את הקישוט ביחד, כפעילות משותפת ומעצימה.
לדעתי מחברת כזו יכולה לעזור באמת לשחרר את מה שיושב על הלב...
מקווה שקלעתי. את נשמעת אמא נהדרת!
שלום. אשמח לעצתכן..
אנחנו זו''צ, עוברים עוד מעט דירה ומתלבטים בין 2 אופציות...
א. דירה קטנה וחמודה, היתרון שזה קומת קרקע, החיסרון שזה חדר וסלון.
ב. דירה גדולה, 3 חדרים, חסרון שזה קומה 3...
מבחינת הריון עצמו ואח''כ ותינוק, מה עדיף? לסבול קומה 3 בלי מעלית אבל יהיה עוד חדר או להסתדר כמה שאפשר עם תינוק בחדר ובלי שידת החתלה וכו'?
או שיש עוד נקודות שלא חשבתי עליהן?
ואם הדירה של החדר וסלון- עד איזה גיל של התינוק זה עדיין אפשרי ואם יש טיפים איך לסדר את זה...
תודה!!
כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?
מה ההבדל במחיר בין הדירות?
בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.
שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.
לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.
מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.
.
אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...
הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.
בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?
אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.
ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.
הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.
סוף כיתה ו'.
היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.
כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.
אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.
בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.
ועכשיו זה…
פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.
היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??
אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.
ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.
מתואמתאני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.
לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.
בהצלחה, יקרה❤️
מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.
מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.
לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.
גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה
חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,
ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.
אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.
ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.
אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.
כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה.
היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד
יש גם בפתח תקווה.
יש את ירכא
ומג'יק קאס בדיסיטי
כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....
דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...
יכול לחתוך עלויות בחצי.
באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.
לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'
בריכה?
אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?
הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...
חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה
אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).
וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?
בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים
נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה
אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר
רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.
ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.
עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.
אפשר ללכת לבריכות.
פחות אטרקציה ללכת לשם
פארק הצנירים בקדומים
יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.
יש עוד הרבה
באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?
בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.
אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.
אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.
אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר
כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?
(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)
את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?
אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.
אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ
אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש
רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת
כולנהאם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?
יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.
ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?
שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?
הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.
השנה בעז"ה תהיה לי תקופה של כמה שבועות שרק הגדולים בבית (בני 7.5, 10 ו-12.5), והקטנים עדיין במסגרות.
רוצה לעשות להם 'קייטנה' עם תוכן, ולא סתם לקום בבוקר ולחפש מה לעשות (בעיקר לשני הבנים הקטנים יותר. הגדולה אולי תצטרף למה שיהיה מספיק מעניין, אבל זה לא חייב להיות מתאים גם לה).
בשנים קודמות הם רצו שיהיה להם גם זמן מסך, ניסיתי לתת זמן מוגבל כל יום ובפועל זה תמיד התארך יותר ממה שתכננתי ולא עבד לנו טוב.
לכן הפעם חשבתי לנסות פורמט אחר:
לכל שבוע יש נושא כללי שבו אנחנו עוסקים. בכל יום יש פעילות/לימוד שקשור לנושא. כל יום יש 'חוג' קבוע (נגיד - יום ראשון זה חוג ציור, שני - חוג מוסיקה, וכו'), וביום חמישי יהיה חוג מחשב שבו אפשר ליצור משהו במחשב (מצגת או משחק) שמסכם או מתייחס לנושא של השבוע.
אשמח לרעיונות -
- לחוגים שאפשר לעשות כל שבוע
- לנושאים שאפשר להעביר את השבוע סביבם
- לסתם רעיונות לדברים נחמדים לעשות עם ילדי בית ספר חמודים
- לעוד כיווני חשיבה
*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.
*יצירה מושקעת לסוכות.
*גם קישוט לשולחן לראש השנה
*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.
*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים
*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.
חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)
אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)
גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)
בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים)
חוגים:
אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)
מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)
בישול/אפיה
טיול
חיות
התעמלות
דרמה/ תיאטרון
נושאים:
חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)
מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)
היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל
וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!
זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר
משחקי קלפים ודימיון
משחקים חינוכיים
והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).
יש לי שכנה שאני די מחבבת והחיים שלה לא קלים.
היא לקחה את הבת שלי טרמפ בתוך היישוב לא מזמן, והבת שלי אמרה שהיא לא מפסיקה לסמס תוך כדי נהיגה, והילדים שלה לא חגורים ולא תמיד יושבים.
אמרתי לה לא להגיד שום דבר אבל לא לנסוע איתה יותר, כי זה לא בטיחותי בעיניי (מצאתי לה חלופה).
א. מי שנוסעת בתוך היישוב עם ילדים לא חגורים, אנא האירו את עיניי כדי שאוכל לדון לכף זכות... מאוד קשה לי עם הרעיון.
ב. האם לדעתכן כדאי להעיר? בעלי חושב שכן, אני בתפיסה שאין טעם ואני לא אחנך אותה, לדבר שנראה לי כל כך בסיסי בבטיחות (נסיעה של 10 דקות, לא 2)
גם יפגע בה, גם רוב הסיכויים שלא ישתנה משהו בעקבות זה. מקסימום היא תאמר לבת שלך לחגור. זו לא אחריותנו לחנך אנשים . ממש מבינה אותך. גרה בעיר , אבל עיר קטנה , לא כבישים מהירים . ואין מצב ליסןע לא חגורים גם נסיעה של 2 דקות.
