בחורה שהיה סבבה ממש בדייטים מצחיק פתוח והכל.

ואז לפני הדייט התחילה לומר שטויות בווצאפ. ואז נעלמה לשבוע של סינון. ואז שאלה שוב אם אני פנוי

אני:😤😡😠🤬😤😠😈😡🤬

והיה חבל ממש  כי לשם שינוי היא הייתה ממש מגניבה  והטעםשלי 

אני לא יודע למה היא התנהגה ככה. אולי תפס אותה פחד שזה נהיה רציני.

אבל להחליט למחוק מישהו מתוך כעס בדרך כלל לא יקדם אותך.

אני במקומך הייתי אומר "שמת לב אולי שנעלמת לשבוע. בואי נשב על כוס קפה ונבין מה היה פה". אם ההסברים שלה יהיו מספקים, ויהיה לך מספיק אמון - הרווחת.

אם לא - לפחות תלמד כמה דברים.

אתה מוכן לוותר על בחורה שאתה רוצה, אם היא מתנהגת בצורה של חוסר דרך ארץ (בהסתייגות - יכול להיות שלא פירשת את העובדות נכון. יש גם הפתעות בעולם)

שתהיה תורנית ויפיפייה, כל זה לא מזיז לי ברגע שאני מבין שאין לה את הא' ב'

לא להסביר את עצמה אחרי שנעלמה שבוע כאילו לא היה כלום כשזה מתבקש...

אם היה לה הסבר, הייתה מספקת אותו ככל הנראה, לי זה לא נשמע שייך להתנהג ככה בכלל.

אולי למשל היא חשבה שלא נכון לפתוח את השיחה בהתנצלות, שהיתה מגיעה אם היית מחכה?

למהר לשפוט לפעמים יביא אותך למסקנות נכונות, אבל עלול לגרום לך לפספס 10% של המקרים שבהם דווקא לא חשבת על האירוע

אבל מה הגבול? תמיד נצטרך להיות שיא הרגישים? זה נראה לי שובר בשלב כלשהו, לא?

מסתבר לי שעדיף לפספס את ה10% מאשר לסבול בכל שאר ה90%...

אבל אולי באמת להרוויח את ה10% האלה בצורה נקייה בלי לשלם את המחיר של ה90%

לדוגמא, בשיחות וואטסאפ נראה לי עדיף לחתור לשאלות. ברגע ששואלים בנאדם בוואטסאפ משהו והוא לא עונה, אז ברור שהוא מסנן. בכללי לא חושב שטוב להתבחבש בוואטסאפ. לכן אם נשאל שאלה אז נוכל לפשוט את הספק, האם זה ה10% או ה90%

הוא מדבר על יעילות

הוא מנסה לברר נק' לטובת כקדם לא לטובת הבחורה

כדאי לחשוב לטובת קדם גם ביחס לכוחות שהוא משקיע בקשר ולסיכון שכרוך בקשר

אני די משוכנע שלהיות סלחן למישהי שעשתה טעות זה יעיל יותר מאשר לחפש מישהי אחרת

אני לא מדבר על ללמד זכות סתם ולהשקיע אנרגיות. אני מדבר על פשוט לתת לאנשים להגיד את מה שיש להם להגיד, ולא לכעוס עליהם ולמהר לשפוט אותם.

זה נכון בכל תחום בחיים. להשקיע קצת סבלנות וסלחנות מועיל הרבה יותר מאשר לבטל הכל ולהתחיל "נקי"

אם הבחור לא עדין אין לי מה להיות איתו

עדין זה כולל בחור שיודע לנהל שיחה גם שקשה

ולא

בורח/ מנתק בפנים  / מאשים רק צד אחד/ עושה מעשים בלי מחשבה של השלכה , בקיצור בלתי...

עדינות לפעמים נתפסת כרכרוכיות

אבל את בעצם מראה שיש עדינות אקטיבית. יפה.

מקווה שזה לא משהו שמגלים רק אחרי חודש היכרות...

בלי לדבר על עדין מהסוג שאת מדברת עליו, גם חברים אולי לא ידעו...

אין פה שום הקשר

אי אפשר לראות עדינות של אדם בתמונה .. זה בעיקר בהתנהלות

אני פשוט חושב שיש הרבה אופי מידות רגישות שאפשר לראות לפעמים מתמונה, זה הכל.

וסיימת בזה שאתה מתעקש על זה שאפשר לראות את זה בתמונה

שקשה לברר אותו עד הסוף אלא בערך.

ואז בפגישה מתגלה שמה שהיה נשמע שיכול להיות X הוא בעצם Y.

יש הרבה דברים שהם לא מאה אחוז מדידים ובדרך כלל יש סיכון שמשהו לא הובן בדיוק כפי שהוא.

הדרך היא בניסוי ותעיה לבדוק, ולא להתפשר על הדברים הכי חשובים שהם צריכים להיות.

יש גם סיפור רגשי מאחורי הכל...

אם באמת אין לך ציפיות בתחום הרגש, אלא רק להבין שאדם שמולך מתאים לרשימת מכולת, אז שני דייטים אמורים לקבוע את זה.

ברגע שיש לך ציפיה כלשהי בתחום הרגש, זה בהחלט יכול לקחת כמה וכמה דייטים כדי להחליט מה המעמד של הקשר הנוכחי. לוקח לרגש זמן להתייצב. לחתוך זה בדרך כלל לא כי גילינו משהו נורא ואיום על הצד השני אלא כי הגענו למסקנה שכנראה הרגש בקשר הזה לא יתפתח למה שציפינו לו

כך להבנתי.

מניעות אחרות זה למשל הוא אוהב מאוד לערבב חומוס וטחינה ומתכנן לגדל זברה בבית, וזה משהו שאי אפשר לדמיין...

גם לרגש יש הסבר - מה היה חסר, מה היה יותר מדי, הוא\היא עשה\עשתה משהו שגרם לי לתחושה שלילית שלא התגברתי עליה וכדו'.

רגש מגיע מאינטראקציה בין שתי דמויות, יחד עם הערכה וכיף ביחד. יכולות להיות שתי דמויות שונות שלשתיהן יש הערכה וכיף איתן ובכל זאת הרגש יתפתח בקצב, באיכות ובאופן שונה בקיצוניות

במשך הזמן.

הבת סיפרה משהו אישי, ומאוד התרשמה מהרגישות שהבחור גילה בתגובה שלו.

הבת סיפרה על התלבטויות שלה, והבחור גילה עד כמה עניינים ערכיים ורוחניים הם מרכזיים בעולם השיקולים שלה.

[וגם אם סיפרו כבר בבירורים שהוא בחור רגיש והיא בחורה רוחנית וערכית, זה שונה לגמרי מכך שפוגשים את התכונות האלה בפועל].

לכן עניתי ביחס ל-"הגענו למסקנה שכנראה הרגש בקשר הזה לא יתפתח" כסיבה לחתוך,

שזה נובע ממשהו גם, זה לא מופשט ולא מובן, בוודאי שלוקח זמן להעריך את הצד השני, ככל שמכירים יותר בע"ה מעריכים יותר.

אם הולכים נטו לפי רשימת מכולת - אז באמת כשמסיימים לסמן V על כל הפרטים ברשימה אפשר להתקדם לחתונה.

אם מחפשים גם חיבור, זוגיות, הרמוניה ובניית אמון,

התהליך נעשה הרבה יותר מורכב..

הרבה פעמים יש חסמים ו/או קונפליקטים אצל אחד או שני הצדדים,

שצריך להבין ממה הם נובעים והאם מצליחים להתגבר עליהם.

וזה תהליך שלרוב לוקח זמן..

ובאופן כללי, בתקופת הדייטים אתה לומד להכיר את עצמך לא פחות מלהכיר את בן הזוג.

שגם זה תהליך שלוקח זמן.

באמת כשמפסיקים קשר ארוך ומשמעותי, הפער לרוב הוא פחות פתאומי.

אלא הבנה שמדובר על פער שאתה לא רוצה או מסוגל לחיות איתו.

נ.ב.

לגבי תמונה, לא רואה איך היא אמורה להשפיע על כמות הדייטים.

התמונה אמורה להשפיע מקסימום על האם תהיה פגישה ראשונה או לא.

אח"כ אתה כבר פוגש את הבן-אדם והתמונה לא רלוונטית.

...שלא עבד, ומה גרם לזה?

פשוט מבינה שלא מתאים ומשתדלת להעביר את זה לצד השני בצורה מכבדת.

ובגדול אני יכולה להבין את האמירה לגבי דייט שלישי ומעלה, אבל.

א. לפעמים יש דברים ששמים לב אליהם אבל לא ממהרים לשפוט.

קרה לי כמה פעמים שהיו דברים שהלביטו אותי, אבל לא הצלחתי להבין אם זה עצמי לבחור או שזה נוגע להתחלתיות של הקשר, אז חיכיתי קצת, ואם פגשתי את זה שוב באותה העצמה גם בפגישה השלישית, וזה היה מהותי- הבנתי שלא מתאים.

ב. לפעמים רק כשקשר מתחיל להתבסס וחלק מהרשמיות דועכת מגיע מפגש אמיתי עם הבנאדם השני, ולמרבה הצער לא תמיד המפגש מדויק מספיק.

ג. לפעמים פוגשים מכלול שהוא טוב ומתאים, לצד משהו אחד שפחות, ומנסים לבדוק עד כמה זה מפריע בפועל, וזה לוקח זמן..

ד. לפעמים הכל מקסים ועדיין אין כימיה טובה. קורה..

ובאופן כללי, פער בין כרטיס, תמונה ובירורים לבין המציאות זה אחד הדברים הנפוצים-

•לא תמיד הכרטיס עדכני.

•לא כל אחד יודע/מצליח לתווך-לשווק את עצמו בכרטיס.

•בסוף הכרטיס הוא תמצית של בנאדם שלם. קשה להכניס לשם הכל-הכל.

•יש אנשים לא פוטגניים, או שסתם לא נח להם עם תמונות, וזה נראה בהתאם.

•יש אנשים שמעבירים תמונה שצולמה על-ידי צלם מקצועי שידע לבחור זווית שבה האף נראה קטן יותר, הגבה נראית מפוצלת ל2, המפרצים נראים כמו בלורית שופעת, והכרס כמו קוביות(;

זה לא שזה רע אם למישהו יש מפרצים לצורך העניין, אבל התחושה של הפער היא לא נעימה ויש אנשים שזה גורם להם להרגיש מרומים/מאוכזבים עוד לפני שהתחיל משהו.

•יש חברים שלא מעודכנים בכל הפרטים אחד לאחד.

•יש חברים שחווים את הבנאדם באופן מסוים, מתוך העולם שלהם, ולא תמיד זה מספיק הולם את החוויה שלנו.

•ובאופן כללי, הסובייקטיביות בכרטיס והשיחה עם החברים היא מורכבת.. כולם אהובים, כולם ברורים, כולם קדושים, אבל ההתפרטות של זה וההתגשמות של זה בעולם המעשה היא ממש שונה מאדם לאדם.

מעניין איזה פערים יש ב"חוסר דיוק", מה גורם לחוסר כימיה, אילו דברים מהותיים מתגלים בהמשך.

ברור שלכל אחד זה שונה, אבל מעניין, יכולים להיות דברים משותפים, ואולי להעלות מודעות לדברים מסויימים לטובת הכלל

מהניסיון שלי, הפערים יכולים להיות ממש גדולים..

יכול להיות שזה קשור לעולם מושגים שונה (איך היית מגדיר ומודד מושגים כמו חכמה, חיות, אכפתיות?)

ויכול להיות שזה גם קשור ליחסיות (תחשוב נגיד על אופי חם/קר- תלוי מי מגדיר ומה האופי שלו..).

ומשהו שלדעתי יכול לעזור בהקשר הזה, זה לבקש דוגמאות.

הבחור אכפתי? תדגים איך זה בא לידי ביטוי במציאות.

ככה אפשר גם להבין את משמעות ההגדרה ע''י החבר, וגם לקבל איזושהי תמונה יותר ברורה..

חוסר כימיה אין לי מושג. אבל יש לי איזו מחשבה שמידה מסוימת של זה תלויה גם בנו (כמה אנחנו חסומים, כמה אנחנו רוצים, כמה אנחנו מוכנים לעבוד או להיות סבלניים וכו')

דברים מהותיים שמתגלים בהמשך יכולים לנוע על סקאלה סופר רחבה- החל מאופי ומידות (קל להיות מוחזקים או להבדיל לעשות רושם בתחילת הקשר, אבל אם אדם הוא קל לכעוס זה כן יצוף באיזשהו שלב) ועד ענייני בריאות (שלא תמיד נח לדבר עליהם בתחילת הקשר). ויש עוד הרבה אמצע..

באמת בעיה.

הייתי אולי מנסה לכיוון הזה

אכפתיות - רגישות לזולת וכמו שאמרת, איך זה בא לידי ביטוי.

חיות - מה מלהיב אותו

חכמה - למד מקצוע ראלי עוזר כאן מאוד ככלל, אבל טריקי באמת.

בריאות קריטית הייתי רוצה להאמין שעד דייט 3 מספרים, ופחות קריטי אחרי.

גם אכפתיות ורגישות לזולת יכולות להתבטא בהמון אופנים..

כמו שאהבה לעם ישראל יכולה להביא אדם לשליחות בחו''ל, או לראש יהודי, או לעבודה ציבורית בתחום שבו יהיה אפשר לעזור ליהודים.

כנ''ל לגבי חיות- ואם מלהיב אותו איסוף בולים?

אולי דווקא זה פחות חשוב, אבל אם מדובר באדם שמח/מצחיק זה יחשב בעיני מישהו אחר כחיות? ועוד פירושים ואפשרויות על זו הדרך..

גם ההצעה שהבאת למדידת חכמה היא לא הרמטית. אני מכירה לא מעט אנשים סופר ריאלים שלא עוסקים בזה. ומעבר לזה, יש גאונים גם בתחומים שנחשבים להומניים..

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥