בחורה שהיה סבבה ממש בדייטים מצחיק פתוח והכל.

ואז לפני הדייט התחילה לומר שטויות בווצאפ. ואז נעלמה לשבוע של סינון. ואז שאלה שוב אם אני פנוי

אני:😤😡😠🤬😤😠😈😡🤬

והיה חבל ממש  כי לשם שינוי היא הייתה ממש מגניבה  והטעםשלי 

אני לא יודע למה היא התנהגה ככה. אולי תפס אותה פחד שזה נהיה רציני.

אבל להחליט למחוק מישהו מתוך כעס בדרך כלל לא יקדם אותך.

אני במקומך הייתי אומר "שמת לב אולי שנעלמת לשבוע. בואי נשב על כוס קפה ונבין מה היה פה". אם ההסברים שלה יהיו מספקים, ויהיה לך מספיק אמון - הרווחת.

אם לא - לפחות תלמד כמה דברים.

אתה מוכן לוותר על בחורה שאתה רוצה, אם היא מתנהגת בצורה של חוסר דרך ארץ (בהסתייגות - יכול להיות שלא פירשת את העובדות נכון. יש גם הפתעות בעולם)

שתהיה תורנית ויפיפייה, כל זה לא מזיז לי ברגע שאני מבין שאין לה את הא' ב'

לא להסביר את עצמה אחרי שנעלמה שבוע כאילו לא היה כלום כשזה מתבקש...

אם היה לה הסבר, הייתה מספקת אותו ככל הנראה, לי זה לא נשמע שייך להתנהג ככה בכלל.

אולי למשל היא חשבה שלא נכון לפתוח את השיחה בהתנצלות, שהיתה מגיעה אם היית מחכה?

למהר לשפוט לפעמים יביא אותך למסקנות נכונות, אבל עלול לגרום לך לפספס 10% של המקרים שבהם דווקא לא חשבת על האירוע

אבל מה הגבול? תמיד נצטרך להיות שיא הרגישים? זה נראה לי שובר בשלב כלשהו, לא?

מסתבר לי שעדיף לפספס את ה10% מאשר לסבול בכל שאר ה90%...

אבל אולי באמת להרוויח את ה10% האלה בצורה נקייה בלי לשלם את המחיר של ה90%

לדוגמא, בשיחות וואטסאפ נראה לי עדיף לחתור לשאלות. ברגע ששואלים בנאדם בוואטסאפ משהו והוא לא עונה, אז ברור שהוא מסנן. בכללי לא חושב שטוב להתבחבש בוואטסאפ. לכן אם נשאל שאלה אז נוכל לפשוט את הספק, האם זה ה10% או ה90%

הוא מדבר על יעילות

הוא מנסה לברר נק' לטובת כקדם לא לטובת הבחורה

כדאי לחשוב לטובת קדם גם ביחס לכוחות שהוא משקיע בקשר ולסיכון שכרוך בקשר

אני די משוכנע שלהיות סלחן למישהי שעשתה טעות זה יעיל יותר מאשר לחפש מישהי אחרת

אני לא מדבר על ללמד זכות סתם ולהשקיע אנרגיות. אני מדבר על פשוט לתת לאנשים להגיד את מה שיש להם להגיד, ולא לכעוס עליהם ולמהר לשפוט אותם.

זה נכון בכל תחום בחיים. להשקיע קצת סבלנות וסלחנות מועיל הרבה יותר מאשר לבטל הכל ולהתחיל "נקי"

אם הבחור לא עדין אין לי מה להיות איתו

עדין זה כולל בחור שיודע לנהל שיחה גם שקשה

ולא

בורח/ מנתק בפנים  / מאשים רק צד אחד/ עושה מעשים בלי מחשבה של השלכה , בקיצור בלתי...

עדינות לפעמים נתפסת כרכרוכיות

אבל את בעצם מראה שיש עדינות אקטיבית. יפה.

מקווה שזה לא משהו שמגלים רק אחרי חודש היכרות...

בלי לדבר על עדין מהסוג שאת מדברת עליו, גם חברים אולי לא ידעו...

אין פה שום הקשר

אי אפשר לראות עדינות של אדם בתמונה .. זה בעיקר בהתנהלות

אני פשוט חושב שיש הרבה אופי מידות רגישות שאפשר לראות לפעמים מתמונה, זה הכל.

וסיימת בזה שאתה מתעקש על זה שאפשר לראות את זה בתמונה

שקשה לברר אותו עד הסוף אלא בערך.

ואז בפגישה מתגלה שמה שהיה נשמע שיכול להיות X הוא בעצם Y.

יש הרבה דברים שהם לא מאה אחוז מדידים ובדרך כלל יש סיכון שמשהו לא הובן בדיוק כפי שהוא.

הדרך היא בניסוי ותעיה לבדוק, ולא להתפשר על הדברים הכי חשובים שהם צריכים להיות.

יש גם סיפור רגשי מאחורי הכל...

אם באמת אין לך ציפיות בתחום הרגש, אלא רק להבין שאדם שמולך מתאים לרשימת מכולת, אז שני דייטים אמורים לקבוע את זה.

ברגע שיש לך ציפיה כלשהי בתחום הרגש, זה בהחלט יכול לקחת כמה וכמה דייטים כדי להחליט מה המעמד של הקשר הנוכחי. לוקח לרגש זמן להתייצב. לחתוך זה בדרך כלל לא כי גילינו משהו נורא ואיום על הצד השני אלא כי הגענו למסקנה שכנראה הרגש בקשר הזה לא יתפתח למה שציפינו לו

כך להבנתי.

מניעות אחרות זה למשל הוא אוהב מאוד לערבב חומוס וטחינה ומתכנן לגדל זברה בבית, וזה משהו שאי אפשר לדמיין...

גם לרגש יש הסבר - מה היה חסר, מה היה יותר מדי, הוא\היא עשה\עשתה משהו שגרם לי לתחושה שלילית שלא התגברתי עליה וכדו'.

רגש מגיע מאינטראקציה בין שתי דמויות, יחד עם הערכה וכיף ביחד. יכולות להיות שתי דמויות שונות שלשתיהן יש הערכה וכיף איתן ובכל זאת הרגש יתפתח בקצב, באיכות ובאופן שונה בקיצוניות

במשך הזמן.

הבת סיפרה משהו אישי, ומאוד התרשמה מהרגישות שהבחור גילה בתגובה שלו.

הבת סיפרה על התלבטויות שלה, והבחור גילה עד כמה עניינים ערכיים ורוחניים הם מרכזיים בעולם השיקולים שלה.

[וגם אם סיפרו כבר בבירורים שהוא בחור רגיש והיא בחורה רוחנית וערכית, זה שונה לגמרי מכך שפוגשים את התכונות האלה בפועל].

לכן עניתי ביחס ל-"הגענו למסקנה שכנראה הרגש בקשר הזה לא יתפתח" כסיבה לחתוך,

שזה נובע ממשהו גם, זה לא מופשט ולא מובן, בוודאי שלוקח זמן להעריך את הצד השני, ככל שמכירים יותר בע"ה מעריכים יותר.

אם הולכים נטו לפי רשימת מכולת - אז באמת כשמסיימים לסמן V על כל הפרטים ברשימה אפשר להתקדם לחתונה.

אם מחפשים גם חיבור, זוגיות, הרמוניה ובניית אמון,

התהליך נעשה הרבה יותר מורכב..

הרבה פעמים יש חסמים ו/או קונפליקטים אצל אחד או שני הצדדים,

שצריך להבין ממה הם נובעים והאם מצליחים להתגבר עליהם.

וזה תהליך שלרוב לוקח זמן..

ובאופן כללי, בתקופת הדייטים אתה לומד להכיר את עצמך לא פחות מלהכיר את בן הזוג.

שגם זה תהליך שלוקח זמן.

באמת כשמפסיקים קשר ארוך ומשמעותי, הפער לרוב הוא פחות פתאומי.

אלא הבנה שמדובר על פער שאתה לא רוצה או מסוגל לחיות איתו.

נ.ב.

לגבי תמונה, לא רואה איך היא אמורה להשפיע על כמות הדייטים.

התמונה אמורה להשפיע מקסימום על האם תהיה פגישה ראשונה או לא.

אח"כ אתה כבר פוגש את הבן-אדם והתמונה לא רלוונטית.

...שלא עבד, ומה גרם לזה?

פשוט מבינה שלא מתאים ומשתדלת להעביר את זה לצד השני בצורה מכבדת.

ובגדול אני יכולה להבין את האמירה לגבי דייט שלישי ומעלה, אבל.

א. לפעמים יש דברים ששמים לב אליהם אבל לא ממהרים לשפוט.

קרה לי כמה פעמים שהיו דברים שהלביטו אותי, אבל לא הצלחתי להבין אם זה עצמי לבחור או שזה נוגע להתחלתיות של הקשר, אז חיכיתי קצת, ואם פגשתי את זה שוב באותה העצמה גם בפגישה השלישית, וזה היה מהותי- הבנתי שלא מתאים.

ב. לפעמים רק כשקשר מתחיל להתבסס וחלק מהרשמיות דועכת מגיע מפגש אמיתי עם הבנאדם השני, ולמרבה הצער לא תמיד המפגש מדויק מספיק.

ג. לפעמים פוגשים מכלול שהוא טוב ומתאים, לצד משהו אחד שפחות, ומנסים לבדוק עד כמה זה מפריע בפועל, וזה לוקח זמן..

ד. לפעמים הכל מקסים ועדיין אין כימיה טובה. קורה..

ובאופן כללי, פער בין כרטיס, תמונה ובירורים לבין המציאות זה אחד הדברים הנפוצים-

•לא תמיד הכרטיס עדכני.

•לא כל אחד יודע/מצליח לתווך-לשווק את עצמו בכרטיס.

•בסוף הכרטיס הוא תמצית של בנאדם שלם. קשה להכניס לשם הכל-הכל.

•יש אנשים לא פוטגניים, או שסתם לא נח להם עם תמונות, וזה נראה בהתאם.

•יש אנשים שמעבירים תמונה שצולמה על-ידי צלם מקצועי שידע לבחור זווית שבה האף נראה קטן יותר, הגבה נראית מפוצלת ל2, המפרצים נראים כמו בלורית שופעת, והכרס כמו קוביות(;

זה לא שזה רע אם למישהו יש מפרצים לצורך העניין, אבל התחושה של הפער היא לא נעימה ויש אנשים שזה גורם להם להרגיש מרומים/מאוכזבים עוד לפני שהתחיל משהו.

•יש חברים שלא מעודכנים בכל הפרטים אחד לאחד.

•יש חברים שחווים את הבנאדם באופן מסוים, מתוך העולם שלהם, ולא תמיד זה מספיק הולם את החוויה שלנו.

•ובאופן כללי, הסובייקטיביות בכרטיס והשיחה עם החברים היא מורכבת.. כולם אהובים, כולם ברורים, כולם קדושים, אבל ההתפרטות של זה וההתגשמות של זה בעולם המעשה היא ממש שונה מאדם לאדם.

מעניין איזה פערים יש ב"חוסר דיוק", מה גורם לחוסר כימיה, אילו דברים מהותיים מתגלים בהמשך.

ברור שלכל אחד זה שונה, אבל מעניין, יכולים להיות דברים משותפים, ואולי להעלות מודעות לדברים מסויימים לטובת הכלל

מהניסיון שלי, הפערים יכולים להיות ממש גדולים..

יכול להיות שזה קשור לעולם מושגים שונה (איך היית מגדיר ומודד מושגים כמו חכמה, חיות, אכפתיות?)

ויכול להיות שזה גם קשור ליחסיות (תחשוב נגיד על אופי חם/קר- תלוי מי מגדיר ומה האופי שלו..).

ומשהו שלדעתי יכול לעזור בהקשר הזה, זה לבקש דוגמאות.

הבחור אכפתי? תדגים איך זה בא לידי ביטוי במציאות.

ככה אפשר גם להבין את משמעות ההגדרה ע''י החבר, וגם לקבל איזושהי תמונה יותר ברורה..

חוסר כימיה אין לי מושג. אבל יש לי איזו מחשבה שמידה מסוימת של זה תלויה גם בנו (כמה אנחנו חסומים, כמה אנחנו רוצים, כמה אנחנו מוכנים לעבוד או להיות סבלניים וכו')

דברים מהותיים שמתגלים בהמשך יכולים לנוע על סקאלה סופר רחבה- החל מאופי ומידות (קל להיות מוחזקים או להבדיל לעשות רושם בתחילת הקשר, אבל אם אדם הוא קל לכעוס זה כן יצוף באיזשהו שלב) ועד ענייני בריאות (שלא תמיד נח לדבר עליהם בתחילת הקשר). ויש עוד הרבה אמצע..

באמת בעיה.

הייתי אולי מנסה לכיוון הזה

אכפתיות - רגישות לזולת וכמו שאמרת, איך זה בא לידי ביטוי.

חיות - מה מלהיב אותו

חכמה - למד מקצוע ראלי עוזר כאן מאוד ככלל, אבל טריקי באמת.

בריאות קריטית הייתי רוצה להאמין שעד דייט 3 מספרים, ופחות קריטי אחרי.

גם אכפתיות ורגישות לזולת יכולות להתבטא בהמון אופנים..

כמו שאהבה לעם ישראל יכולה להביא אדם לשליחות בחו''ל, או לראש יהודי, או לעבודה ציבורית בתחום שבו יהיה אפשר לעזור ליהודים.

כנ''ל לגבי חיות- ואם מלהיב אותו איסוף בולים?

אולי דווקא זה פחות חשוב, אבל אם מדובר באדם שמח/מצחיק זה יחשב בעיני מישהו אחר כחיות? ועוד פירושים ואפשרויות על זו הדרך..

גם ההצעה שהבאת למדידת חכמה היא לא הרמטית. אני מכירה לא מעט אנשים סופר ריאלים שלא עוסקים בזה. ומעבר לזה, יש גאונים גם בתחומים שנחשבים להומניים..

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.