עכשיו שמעתי בחור חרדי שואל את החבר שלו על טבק לנרגילה אם כשר לפסח. אמרתי לו לפני פסח, זה פיקוח נפש.
[ברור שזה לא אצל כולם ולא באתי להכפיש, רק לנסות להבין את הסיבה]
עכשיו שמעתי בחור חרדי שואל את החבר שלו על טבק לנרגילה אם כשר לפסח. אמרתי לו לפני פסח, זה פיקוח נפש.
[ברור שזה לא אצל כולם ולא באתי להכפיש, רק לנסות להבין את הסיבה]
על "את אשר הקלת החמרתי ואשר החמרת הקלתי",
שזה מביא לידי זה.
לגבי עישון, אצל חרדים מעשנים זה מתחיל בגיל ההתבגרות המאוחר יותר, פחות בגיל הצעיר יותר.
אני זוכרת שראיתי בשוק דף של אח שלי מהישיבה, שהם יוצאים בחריפות מאד גדולה נגד נגני מוזיקה (כשרים) ושאסור להביא לישיבה בשום אופן, ובסעיף הבא כתוב על עישון שלא יגזימו בזה. זה רשמי לעשן ונותנים לזה לגיטימציה.
כל אדם צריך את הפריצת גבולות והמרד. השאלה איפה זה יוצא...
ולפותח, זה לא מצוי יותר, אצל חרדים אחוז המעשנים נמוך מהחברה הכללית (לפי ויקפדיה)
אתה יכול להסתכל כאן בדיון של פורום חרדי
איך מסייעים לילדנו לא להכנס או לצאת ממכת עישון הסיגריות
אולי מבין השורות ומכלל הטענות תמצא איפה הטעות
יש חוסר מודעות כללי בשמירה על הבריאות
בעיניי השורש זו תרבות הסמוך על סמוך שמובילה לזלזול ואדישות בעניינים כאלו ודומים
על כשרות פסח חנוכה והמון נושאים. ובכולם לא ראיתי כמעט שום הבדל ביננו לבינם.
אבל בספר אחד נכתב שהאינטרנט שורף נשמות באופן שדומה לשואה והוא מלא בסיפורים על אמא שקנתה כיסוי ראש לא מלא וכל ילדיה חלו בסרטן והיא זרקה אותו לפח וכולם החלימו.
משום מה הציבור החרידי לקח 95% מהשמרנות שלו לכיוונים האלו. צניעות ופחד מוות מדברים חדשים.
אז חסר בחיבור הפנימי לעבודת ה', וצריכים להתפרק ויש יותר משיכה לדברים "חילונים" ו"גבריים".
הייתי בחתונה של מישהו חרדי לא מזמן, והווייב של השירים והריקודים היה חילוני כזה (אולי זה יוצא דופן. אבל לא נראה לי כי אלו שתי משפחות חרדיות חזקות). לדעתי זה יושב על אותו דבר (ויש לזה עוד דוגמאות). אין מה לעשות, לימוד תורה ועבודת ה' צריכים להיות שלמים כדי ליצור אדם שלם.
בכל חברה יש חזקים וחלשים
לרוב המעשנים אינם מאותם המתמידים העילויים בוא נגיד את זה ככה
לגבי הציונות הדתית המדגם שאתה לוקח מסתמא הוא "תקיפי הציונות הדתית" קרי נניח בוגרי הסדר, מכינות
אלא שאם תיקח את כל יוצאי הישיבות התיכוניות תראה שאלה שלא הולכים לא לישיבה ולא למכינה (כלומר אלה שפחות בקטע של "שאיפות אידיאלים"... או אם תרצה, אלה שהולכים עם תספורת מארינס וג'ינסים קרועים) לרוב גם יעשנו יותר
רק שבניגוד לציונות הדתית, אצל החרדים לרוב כולם נמצאים במסגרת אחת ונחשבים איכשהו למקשה אחת
לגבי האיסור בהחלט הרבנים אוסרים אבל גם לשון הרע יש ולרוב היכן תמצא אותו? אצל החלשים יותר
אם כי, אפשר לומר את אותה טענה על סוכריות, פלאפל, ועוד ועוד... אבל קטונתי
בדברים מסויימים, ואילו העישון אצלם מצוי.
הייתי פעם בבית מדרש כזה, וזה הריח ריח עישון חזק.
זאת יכולה להיות הקהילה הכי מחמירה בעולם אבל בתוכה יש לך כאלה שעבודת ה' חשובה להם יותר וכאלה שפחות
לא ראיתי עילויים הרדקור שמעשנים
באשר לשאלה למה זה מקובל חברתית, אפשר לשאול גם על לשון הרע ועוד התנהגויות פסולות
אני דברתי עם רב פוסק. שנחשב מאוד גדול ומוכר, והוא עישן תוך כדי.
לגבי רבנים בדגש על הדור הקודם זה סיפור קצת אחר כי הייתה פחות מודעות. הכרתי ראש ישיבה אחד שהיה ת"ח רציני ביותר והיה מעשן כבד ודי מכור שניסה כמה פעמים להפסיק אז זה די מורכב (לפני כמה שנים נראה לי הפסיק סופית)
עכ"פ זה לא לא נכון שלא ראיתי עילויים הרדקור שמעשנים כי זה עובדתית מה שלא ראיתי, יכול להיות שיש אבל לא נתקלתי בזה
שבבניקים לרוב יותר מעשנים, מתמידים לרוב פחות, זאת המציאות שאני מכיר לא יודע אולי יש חוגים מסוימים שזה עובד אחרת. ואני לא יודע לגבי סטטיסטיקה אני יודע רק מה שראיתי בעיניים
וה"ה למגזר הדת"ל, הבחורים הטובים מעשנים פחות, היושבים על ברזלים מעשנים יותר
קיצונים מבחינה דתית ומעשנים שם יותר.
גם אותו רב כתב להלכה שזה מותר.
או לקראת שידוכים כי זה מגעיל בנות
אין דבר כזה ישיבה חרדית שלא יעשנו בתוך ביהמד סיגריות אלקטרוניות. יש כאלה שגם סיגריות רגילות
יש הרבה מקומות שבישיבה קטנה אסור ובגדולה מותר
זאת מציאות. פוק חזי. הכמות מטורפת...
או ספרדיות? או חסידיות?
אני מדבר על מיינסטרים. לא איזה מקום נידח..
שמע.. זה ממש מצוי לא אחד ולא שנים. לא בישיבה אחת או שתיים.
מה שכן - לא סתם בויקיפדיה כתוב "הבוגרים". כי הבחורים מעשנים המון.
והכרות מעמיקה עם המגזר.
סיגריות אסורות למכירה לקטינים ובוודאי אסורות לעישון בישיבה של קטינים (גם חרדית, תתפלא, במיוחד מיינסטרים)
בויקפדיה כתוב בוגרים כמו שכתוב על האוכלוסייה הכללית, זה לא אומר שקטינים ממגזרים שונים לא מעשנים ולא יודעת אם יש דרך לדגום.
ואני אישה.
כתבתי קודם שבישיבות קטנות אסור לעשן.
בישיבות גדולות מצוי מאוד.
זה דבר שנוכח בבתי מדרשות. בבית מדרש דתי לאומי אין דבר כזה סיגריה אלקטרונית בפנים. המון פעמים אצל חרדים (מודה - בעיקר ליטאים וספרדים ופחות אצל חסידים) מעשנים בתוך ביהמד.
בסוף.. זה כמו שמישהו יגיד לך שתוכיחי מנתונים סטטיסטים שרוב בחורי ישיבות ההסדר לא הולכים עם חולצה מכופתרת בצבע תכלת.
כל מי שמסתובב רואה שלא ככה..
כל מי שמסתובב נתקל בלי סוף מבחורי חרדים מכל מיני ישיבות שונות בארץ, בטיולים בבין הזמנים, בשגרה, במלונית קורונה, בבתי מדרשות פה ושם... אין מה לעשות.. זאת מציאות שגם אם אין לי נתון רשמי של הלמ"ס - קשה מאוד להתווכח עם העובדה שהמון בחורים חרדים מעשנים.
אם על בוגרים- עיין בסטטיסטיקה הרשמית
אם על קטינים- הסכמנו שאין סיגריות
אגב ישיבה גדולה רובה מעל 18, בשיער ב׳- שנה שניה מגיעים לגיל 18.
ואני לא חושב שנכון לדקדק בלשון ויקיפדיה "הבוגרים" - דייקא מעל 18
זו מציאות שרואים בפועל.. מתנצל..
אני לא מאלה שבאים להתנגח בחרדים על הנקודה הזאת. ולא, גם לא אהבתי את הנימה של השרשור.
אבל מה לעשות? המון בחורי ישיבות חרדים מעשנים...
ובנימה אישית? אני לא אוהב להביע דעה בנושא כי אני חושב שדעתי נוטה לצד מסויים.
אבא שלי היה בבית חולים תקופה בגלל שהוא מעשן, וכל החיים שלי עישון היה דבר מסריח, מגעיל, מעצבן, שאפילו אבא שלי לא אוהב אותו. לימים הבנתי שגם יקר.
כל אדם שאני רואה שהוא מעשן זה חורה לי מאוד. וכן. קשה לי עם המון המון בחורים חרדים שמעשנים. זה כואב לי לראות את זה. ואני יודע שאני מנתח את הנושא בצורה מאוד רגשית וזה מאוד חורה לי, כלומר אני מבין שאני לא מנתח את המצב בצורה ריאלית.. ולכן אני בכלל לא הגבתי לשאלה של השרשור "למה זה קורה ומה דעתכם על זה". כי אני לא רוצה לענות על זה... אבל ברגע שאמרת שזה לא נכון.. אז הגבתי..
אני מאוד שם לב לנקודה הזאת ואת העובדות אי אפשר לסלף. בחורים חרדים מעשנים.
אצל החרדים זה לא שהנוער הפחות איכותי מעשן כמו אצל החילונים והדתלים. כולם מעשנים. כמה מתמידים מהישיבות הטובות ביותר ראיתי שמעשנים...
בכמה ישיבות גדולות היית בבית מדרש שזה סותר לך את הסטטיסטיקה? כנראה שבודדות (או בכלל לא) כי רואים שאתה לא בקיא בפרטים.
הסיבה שאני הלכתי לבדוק את הנתונים כי ראיתי את הכותרת וידעתי שהיא לא נכונה, רק לא ידעתי עד כמה היא לא נכונה.
חברון, פונוביז, בית מדרש עליון.
זה היה נושא מדובר במלונית.
גם הם אמרו לי שזה ככה. שאצלהם זה ככה. לא אני המצאתי את זה..
יצא לי להתסובב. לא גדלתי על עולם התורה הדת"ל, וביררתי הרבה דברים עד שמצאתי את המקום שלי..
יצא לי להיות בבתי מדרש אקראיים בכל מיני מקומות.
להגיד לך שזה בכמות מטורפת..? לא. אני לא טייל גדול במיוחד שמבין יותר מכולם..
אבל זאת סוגיה שבערה בי, ושאלתי עליה כמה פעמים.
אף אחד לא מכחיש. הם מעשנים יותר..
לא מכירה בית מדרש עליון (זו ישיבה חרדית?)
סבבה דברת עם בחורים מעשנים, אכן יש 13 אחוז שמעשנים, גם אם המעשנים עצמם חושבים שהם מעשנים הרבה, צריך להשוות בצורה מקצועית כדי לדעת מי מעשן יותר.
בינתיים 20 זה יותר מ13 ואגב יש בויקפדיה נתון של גברים בלבד במגזר הכללי 26% שזה פי 2 מנתון של 13 בקרב גברים חרדים, ככה שאיך שלא תסובב את הסטטיסטיקה הזו, חרדים מעשנים פחות, הרבה פחות.
אבל זאת הנקודה, בישיבות האלה גם מוכרים בחורים לשידוכים בכמה אלפים
והם יודעים להגיד לי שבזה הם חריגים
בעישון לא. הם יודעים שלא.
חוצמזה.. אפשר לקרוא א ב ג ד. אבל בסוף.. כשהמציאות מולך אומרת אחרת.. מה אפשר לעשות?
לא המצאתי את זה, ואין לי עניין להמציא את זה.
כמה וכמה פעמים נוכחתי לראות כמה שזה נכון, וגם חרדים יודעים שזה נכון. הם אומרים לי שזה נכון (אחרת.. מאיפה לי לדעת שהרבה מפסיקים בתקופות שידוכים..?).
מתנצל.. אבל אם גם יהיה כתוב בספר שהמנהג בבתי כנסת של ספרדים הוא א. ואני רואה בהמון בתי כנסת בכל מיני מקומות של ספרדים אחרת. אז זה שכתוב שהמנהג הוא אחרת.. זה לא כזה משנה לי.. כי יש מנהג כזה וכזה.
אני, וכולם כאן בשרשור, והחרדים שדיברתי רואים אחרת את המציאות..
ויש כאן גם מישהי שהגיבה שאח שלה לומד בישיבה חרדית. הפנו פה לפורום של חרדים שמדברים על זה. אז.. אולי באמת הנתון שכתוב בויקיפדיה לא נכון..?
ושוב - אפילו אם תאמרי שהאחוזים שכתובים בויקיפדיה נכונים, אעפ שזה ממש תמוה. אצל חרדים ממש מצוי שגם הבחורים הטובים מעשנים. בשאר המגזרים זה רק השוליים או האנשים שצריכים יותר להירגע מכל מיני דברים. אצל חרדים זה לא ככה.
ברמה שפעם נכנסתי ושיניתי ערך כדי להטריל חברה.
ב. אם להתייחס בכ''ז, בהתחשב בחלקם באוכלוסיה- זה דיי הרבה, בהתחשב בעובדה שאלו רק המבוגרים.
ג. ממה שידוע לי, בציבור החרדי מעשנים הרבה צעירים, כלומר- סוף הישיבה הקטנה, וישיבה גדולה עד החתונה ולפעמים גם אחרי.
ד. וזה בכלל בלי להתייחס לסיגריות אלקטרוניות, שזאת מכה בפני עצמה..
רק בזכותך הבנתי שהייתה כאן התחכמות
נראה לי שאפתי יותר מדיי אקונומיקה אם הגעתי למצב שאני לא מבינה דברים כאלו
משום מה כל הניקים פה לא מהססים להסתמך על אנקדוטות ודוחים את המחקרים והדוחות בתואנות שונות. שיטה נהדרת להגיע האמת. תעשו מה שעוזר לכם להרגיש טוב. אני מעדיפה להסתמך על שיטות מחקר מקובלות, כי גם אם הן לא מושלמות הן לא מעוותות כמו חוויה סובייקטיבית.
אגב למי שזלזל בויקיפדיה היא מסתמכת על מחקר (די ישן לכן העדפתי לא להיכנס לדיון הזה בהתחלה) של משרד הבריאות
כשחיפשתי מחקרים אחרים רלוונטיים היה אחד שכלל חלוקה למסורתי חילוני וחרדים/דתיים מאוד. לא יודעת אם יש טעם להביא אותו כי לא מופרך לטעון שהדת"ל נכלל בהגדרה האחרונה והיטה את התוצאה לטובה.
ספציפית כאן, היה נראה לי שמלבד העובדה שהמחקר לא מספיק עדכני, הפילוח גם לא מספיק מותאם לאוכלוסיה הנחקרת, אבל קטונתי..
אני חושבת שכן קראתי על איזה מחקר שנעשה בשנים האחרונות, אבל לא מצאתי אותו כרגע בחיפוש. רק דיבורים עליו.
אם להתייחס למה שאני כתבתי- מודה שהיה פה צד מסוים של הטיית אישוש, ושלא נכון לקבוע ככה דברים. מתנצלת.
ובאופן כללי זה נושא מורכב, בלי קשר לענייני מגזר..
רק מנסים להבין את הראש, למה להקפיד על עניינים מסויימים יותר, ולהקפיד פחות בעניינים אחרים, אם משווים לציבור הדתל"י.
מנסים להבין מה עומד מאחורי זה. זה הכל
לפעמים
אל תמחקו משו בלי שאתם מכירים עד הסוף
אני מעשן שנים
יום אחד אני אפסיק בעז''ה
הסיבה שעכשיו אני לא מפסיק זה כי זה בריא לי
אני אוהב אותך מאד אבל אם מישו שאני לא מכיר היה אומר לי משפט כזה ברחוב הייתי נובח עליו
ב"ה
בחגיגות בר מצוה חתן בר המצוה מחלק לחביריו סיגריות, כמו שהוא חובש מגבעת וכמו שהוא חוגר גרטל אצל החסידים שאלה סמלי התבגרות הוא הדין סיגריות, בהמשך זה הופך להתמכרות .בישיבת מרכז הרב היה איסור לעשן בבית המדרש, כדי לא לפגוע בבריאות של אלה שאינם מעשנים, כמובן החכפ עיניו בראשו ולא עשנו כלל. החפץ חיים יצא נגד התופעה וכתב על מכת הסציגרין והצייטונגען.מה שאיני מבין הוא איך אנשים שמטיפים להתגברות על היצר נופלים בדבר המטופש והמזיק הזה
אבל לגבי מה שאמרת שאת לא מבינה וכו', הם חושבים שהרוגע הנפשי שהסגריה תביא תציל אותם מעבירות אחרות. כמו ששמעתי שיש הנהגה בגור שאם יש עוררות מינית למישהו משם, אז הוא קונה מלא טילונים או משהו טעים אחר, וככה "מתגבר". אבל באמת זו בריחה מהתמודדות אמיתית, והחלפת תאווה כזו בתאווה אחרת. אז בסדר, יסמנו לו בשמים וי רופס שהוא לא נכשל בעבירה שכתובה בתורה....(וסגריות זו לא עבירה מפורשת....)
לא לכל הציבורים ידוע הנזק מסיגריות. ככל הידוע לי, לא רשום על קופסת סיגריות. ההלכה אוסרת את עישון הסיגריה....
מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?
יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.
האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?
תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים
באיזה הקשר זה פורום?
עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר 
יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?
יש פורום לנו שנועד לזה.
לגופו של עניין, יש מגוון סיבות להחליט שכן או לפסול, לא הייתי מניח שהמראה היה הסיבה.
ו...
בנות הן לא בנים, תחליף דיסקט 🤭
אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..
ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים.. מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?
לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++.
אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...
נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...
מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.
נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.
הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה
לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.
עלה 7000+
שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש
לעומת זאת.
אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת.
כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.
אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.
זה תלוי למה את משתמשת...
וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות
אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם
אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל
אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק
אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי
מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.
נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה..
שלך באופן שוטף
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.
השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.
קשה להכריע.
ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
פ.א.מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.
הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.
סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?
לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.
הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה, כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר. ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.
לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃
מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?
לשם כך יש שיעורים ולימודים.
סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי
יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,
עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית
נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה
שתעביר אותו
או תתיימר לחנך איתו
בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.
זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.
ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.
בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)
בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.
וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה.
סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?
וככה גם מספר טוב.
כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.
אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי
אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות.
הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?
יהיה ברור אי פעם?
איך אחרים רואים את המקום שלכם?
זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?
רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂
אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש.
שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.
אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.
אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.
אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.
וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.
אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו.
יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.
היא הדרך, לא המטרה.
מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.
כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.
תוכלי לבאר את כוונתך?
ברור לי מאד
לעשות טוב לעצמי ולאחרים
ללמוד ולהשתפר מיום ליום
אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי
את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם
יעוד של כל מי שרוצה בזה
לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים
בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.
ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?
אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים