אני מתגעגעת לפה
אולי נחזור לכתוב
האיןשגרה הזה סוחט אותי.
אין לי מקום.
שמשמש לפריקות
שימש לפריקות
וכיום
מחכה לאכלוס,
קורא/ת יקר/ה -
בכבוד!
אבל תודה על ההצעה בכל אופן!
מודה שלא הבנתי את ההעדפה.
בקשת עזרה בצורה עקיפה
יש לי חלום:
תמונות מפעם גורמות לי לדייק מה הרגשתי
מה איבדתי
מה היה לי
מה כאב לי, מה העלה בי אושר
אושר כזה שגורם לזנק מהמיטה, לעלות על הקו של שש ארבעים, להדליק את כל האורות, למשוך את החבל של הווילונות מעלה מעלה, לחכות בפתח
ילדים טרוטי עיניים יורדים מהסעות ארוכות
משפשפים עפעפיים בידיים זעירות, בחיוך נמתח בעדינות עד אין קץ על שפתיים רכות
לחבר זונדה, חמצן, משקפיים
לחבק לחבק לחבק.
מה היה לי
ומה אין
מה קיבלתי ומה הפסדתי
וכמה גשם בחלון של תחילת סיוון. כמה.