שנעשה משהו אם כבר אנחנו באותו פורום.. כתוב שהמתפלל על חברו נענה תחילה.. אז אולי נעשה כאן איזשהו מיזם שכל אחד לוקח שם של מישהו ומתפלל עליו לתקופה מסויימת.. מזכיר אותו בתפילה.. ושזה בע"ה יהיה לעזרנו.. מה אומרים??

בסוף.. זאת הרגשה שהמון חווים, פשוט ברמות אחרות.

גם אני. גם כולם..

לא. את לא דפוקה.

לא. לדעתי היכרות טבעית זה לא הדבר הנכון בשבילך. מהסיבה הפשוטה. נשמע שאת לא באמת רוצה את זה, והרעיון עלה רק מתוך הייאוש. שזה מבאס אותך, אבל אין ברירה אז..

אני חושב שחשוב מאוד לציין:
בדקת? אולי את מנהגת בצורה שקצת מפחידה אנשים? אני יודע שאומרים את זה. שלפעמים אנחנו עושים דברים שבשבילנו הם הכי טבעיים שבעולם אבל הצד השני מפרש את זה כמשהו מוזר ולא נעים.. חשבת אולי להתייעץ עם איזה מישהי שמנוסה בתחום? איזה רבנית או מדריכת כלות? או פשוט מישהי שאת מתייעצת איתה בענייני שידוכים?

כן. להתחיל לפרט. על מה את מדברת. איך. מה. כמה. ככה בדיוק. בסוף גברים ונשים עובדים אחרת.. ואלה דברים שקורים גם לטובים ביותר..!! אפילו בקטע של משתפ/ת יותר מידי. שותק/ת או מדבר/ת יותר מידי. אוכל/ת הרבה בהגזמה.

 זה באמת קשה.

אבל.. שמעתי פעם שאחת הסיבות שיש פרידות קשות זה כי הבאת את כולך. פתחת את הלב בפני מישהו ואז זה נחתך.. לכן בדכ ממליצים בפגישות ראשונות לשמור על זה כעל מפגש. להכיר. זה עוד לא "דייט" מפחיד. אבל ברור שאת חייבת להגיע לפגישה עם כל הכוחות. כרגיל. אבל.. לנסות אולי להפריד קצת בין הדימוי העצמי שלך לבין העובדה שחתכו אותך כי זה לא מתאים לבחור ההוא. זה לא שאת לא שווה, אלא את לא מתאימה לו.

יש בחור אצלי בישיבה שחתכו אותו 16 פעמים פגישה ראשונה, והבחורה ה17 שהוא יצא איתה זאת אשתו...

יהיה טוב

לגבי אם בדקתי, אז בהתחלה בעיקר אני חתכתי, ואז המצב התהפך והתחילו לחתוך אותי..

ניסיתי להבין מה קרה ואם משהו בהתנהגות שלי השתנה, אבל הגעתי למסקנה גם תוך כדי התייעצות עם מאמנת שאני מתנהגת אותו דבר וזה לא קשור.

גם חושבת שאין לזה סוף, ועל כל משפט כמעט שלי במהלך הפגישה אפשר לתלות את הסיבה לכך שחתכו אותי, וזה רק יגביר את הביקורת העצמית שלי, ולא יתרום לי לחיזוק בטחון עצמי..

ולבי ההיכרות הטבעית, אם היא באמת תהיה יותר נעימה אין לי בעיה איתה, פשוט פרקטית לא חושבת שזה באמת יהיה אפשרי בשבילי ולסגנון שאני מחפשת.

לגבי חבר שלך, כל הכבוד לו שלא התייאש, אבל לא בטוחה שלכולם יש את הכוחות נפש שלו ככה להמשיך שוב ושוב. גם אולי לבנים זה יותר קל מלבנות..

וברור שיש לך את הכוחות נפש האלה.

אם הקב"ה הביא לך את זה - כלומר הוא יודע שאת מסוגלת לעמוד בקושי הזה.

אל תדאגי.. בסוף תמצאי את מי שמתאים לך . זה ברור

את לא צריכה לחפור במה לא בסדר בך.

זה לא קשור.

והתחושה הזו שלך שפתאום כולם בוררים אותך כ"כ מוכרת. אני חושב שזה מלמד המון עלייך - כמה התקדמת. וזה לא מוריד מכמה זה מבאס כל פעם מחדש.

זה נשמע כואב, אולי יעזור לך להבין שבסוף יש את הזמן שאת אמורה להתחתן בו ויש את האחד שאיתו את צריכה להתחתן וכל הפגישות האלה מקרבות אותך אליו, אז אם הבחור הזה לא רלוונטי אז זה לא סיבה להתבאס , את לא רוצה להתחתן עם מישהו שלא שלך. בינתיים תנסי להינות מהחוויה, את מכירה כל מיני אנשים מיוחדים שלא היה יוצא לך להכיר בדרך אחרת וכשהם מורידים זה מראה לך בבירור שהם לא שלך כי לא היית צריכה להחליט וגם לא גרמת צער ליהודי שזה מבאס לא פחות.

ברצינות, חתונה זה רק בידי ה' וזה לא אומר עלייך כלום, בסוף תתחתני. אין ספק. אז בינתיים תנסי לעבור את החוויה הזאת באמונה וביטחון בה' כי זה ניסיון אחד, בהמשך החיים יהיו עוד ניסיונות, אם תקחי את זה לא בצורה של אמונה יהיה קשה מאוד לעבור את החיים ככה.

בהצלחה ממש, ליבי איתך!

ברגע הנכון זה יבוא.

ויפתיע 🙏

בעז"ה!!
 

וזה קשה כ"כ בינתיים 🥺🥺

סוחט את הלב.. 😔

מחשבות שמורידות, ובלבולים, וספקות.. מתיש כ"כ 😟

תמשיכי להאמין ולהתחזק באמונה.

להתפלל, לבכות לה', ולקום להשתדל בביטחון גמור שזה מה שנכון וטוב.

את התוצאות תשליכי על ה' 🙏

תלכי בידיעה שהוא שומר עלייך שיבוא לך מה שהכי טוב ונכון בשבילך. עם כל הצער והכאב. הוא משגיח ושומר עלייך שלא תתבלבלי ותקבלי פחות ממה שמגיע לך, של תקבלי פחות מהחלומות שאת רוצה להגשים עם הבחור המאושר 🥰
 

בעז"ה בקרוב ממש!!

ישועת ה' כהרף עין 🙏

אבל איך אני התחתן אם אני לא אפגש יותר?

אני מרגישה שזה כבר מעבר לכוחות שלי

וקשה לי גם להאמין ולסמוך על הקב"ה כשאני מרגישה שהוא מעמלל אותי ועושה לי רע..

אני כל כך מתאמצת ומשתדלת והוא פשוט מונע את זה ממני..

ברור שהכל לטובה ובסוף זה לטובתי, אבל זאת החוויה שלי כרגע..

כמו שכתבת!

דווקא עכשיו צריך להתחזק, להגיד לה' שאפילו שמרגיש שהוא מאמלל ועושה רע, את יודעת בוודאות שלו.

תתני לו לקחת אחריות. תשתפי אותו בדרך הזו.

בעז"ה שיפתחו לך שערי אורה וטובה במהרה!! 🙏🙏

אולי כדאי לחשוב איך להשקיע את הכוחות בצורה יותר מאוזנת?

במידה ומישהי יצאה עם 5 בחורים והתחתנה עם הבחור החמישי אז מעולה, היא לא היתה צריכה לחשוב לטווח ארוך. ובאמת זה לא כזה נורא, כי זה קרה מהר מאוד.

למה שהערך העצמי יתרסק הטלפון? זה הכי הגיוני שבעולם, אני לא חושב שלא. אך ביחד עם זאת אולי אפשר לברר את העניין הזה באמת. למה זה קורה? זה מה שצריך לקרות?

חשוב לבוא לדייט עם ציפיות מאוזנות.

האם זה קסם? או שאפשר פשוט לומר "אוקי, אני באה עכשיו בידיעה שא' ב' ג' ד'?" - לא, זה לא עובד ככה. זה תהליך ריגשי.

מה הערך העצמי שלי, על מה הוא מושתת?

מה קורה בפגישה ביני לבין המדוייט?

מה אני חושבת על המדוייט?

חוסר התאמה, כיצד הוא נוצר ומה הוא אומר? מה הוא אומר עלי? מה הוא אומר עליו? מה הוא אומר על הקשר?

איך קשר נוצר? מה הדברים הבסיסים שצריכים כדי ששקר יתחיל להניע? מה הם הדברים שאפשר לוותר עליהם?

חושב שזה מסע שעוברים, אין פטנטים. אך שעוברים משהו במודעות אליו, אפשר להתקדם ממנו הלאה..

נראה לי שזה באמת תודעה מורכבת. מצד אחד הקשר מיועד לאושר נצחי, מצד שני הוא ארעי (לפחות כרגע)... זאת מורכבות בנפש שכדאי מאוד להכיל אותה

אבל מניסיון שלי ושל חברות, ממליצה ללכת לאימון לרווקות.

השתדלות מעשית של פנייה לשדכנים, חברים וכו והיא מעולה, אבל ברגע שמרגישים שיש קיר שחוסם, החץ צריך לפנות פנימה. כי יש שם משהו בנפש שחוסם וצריך לשחרר אותו.

המון בהצלחה!! 

בהנחה שמה שכתוב פה מדוייק, האתגר שלך זה לא הדייטים ולא הבחורים בכלל. האתגר שלך הוא בפנים. הלחץ והתשובה והערך העצמי ועוד כל מיני דברים אחרים.

לא יודע אם אימון רווקות כמו שהציעו פה, אבל את צריכה מישהי  שיודעת להתמודד עם הערך העצמי ועם החרדות ועם המחיר הנפשי. את צריכה עזרה.

זה לא סותר אז..

ובנוגע לזה שפוסלים אותך ברצף .. ממליצה על ליווי אישי אם יצאת עם 20 בנים ומתוכם 20 פסלו

זה אומר משהו.. זה אמור להיות שפעם את פוסלת ופעם את הנפסלת.. כמובן בלי חוקיות מסוימת 

אבל אם פסלו אותך 20 בנים או אם פסלת 20 הצעות ברצף זה כן אומר משהו.

אולי משהו אצלך שחוסם ולא מאפשר לך להיות הגירסה הטובה של עצמך .

שנתיים זה כלום ושום דבר בשידוכים ..

ככל שהייתי יותר "בשל", פסלו אותי יותר.

זה רק אומר שאתה פוסל פחות..

פשוט בתקופה האחרונה יוצא שהרבה פוסלים, ואז זה משפיע על הנפש גם כשאני יודעת שהיו כאלה שרצו אותי ואני לא רציתי.. כי זוכרים מה שהיה בזמן האחרון, לא מה שהיה פעם.

ואם שנתיים זה כלום וככה אני מרגישה, אז אלו החיים שצפויים לי מכאן ואלך? זה לא מנחם רק מייאש יותר..

אז אולי עדיף כבר לוותר וזהו..

אחותינו, חיבוק!
בהחלט קשוח, מכירה את ההתמודדות מקרוב..
ממה שכתבת, הגיוני שהקושי שלך זה זה לא הדייטים או זה שחתכו אותך.. זה משהו פנימי, שכל פעם שמישהו חותך אותך - הוא מתעורר. 
זה פשוט טריגר.
ואז כשמבינים שהדייט עצמו זה לא הבעיה, או שזה סבל (הסיטואציה של הדייטים) אבל הוא לא הכרחי- משמע אפשר לעבוד עליו, לשפר את עצמי, ואז מימלא זה יהיה יותר פשוט לצאת לדייטים.
נכון, דייטים, לפחות בתחילת קשר זה לא תמיד הכי כיף. אבל לרוב זה לא סיוט, כי אם ה' הביא את זה את זה כרגע לחיים שלי - כנראה שאני צריכה להתמודד עם זה, וגם יש לי את הכוח. 
זה לפחות מה שאני עונה לעצמי כשקשה לי.
אז עכשיו, כדי לגרום לדייטים להיראות קצת יותר עם הרגשה סבירה, וגם כדי לחיות חיים מלאים ושלמים, שווה מאוד לעבור איזשהו תהליך טיפולי.
לחזק את הביטחון עצמי, לחזק את האמונה והביטחון בה', ועוד דברים קריטים, שאולי עדיף שה' חסך ממך לפגוש את הקשיים האלו בתור נשואה, כי לפעמים זה יכול לתקוע מאוד בתחילת הנישואין.
אז זה אמירות שהלכו איתי כשהתחלתי לעשות עם עצמי איזשהו שינוי פנימי בדרך לחתונה.
ומבטיחה, זה אושר לגלות את עצמך, לגלות את התכונות שלי, את הכשרונות שלי, לגלות כמה אני טובה.
לגלות כמה ה' הוא מתוק, וכמה כל דבר מושגח בצורה פסיכית.
זה דרך חיים, זה מסע של גילוי, ואולי כמו שאני מרגישה, זאת העבודה הכי מתוקה שיכולה להיות.
אז לא יודעת לכוון על איש מקצוע, אבל האינטרט שופע ברעיונות, רק שווה לחשוב באיזה סוג של טיפול רוצים להתמקד, ומשם יכול להיות פלא.
אפשר כמובן קורסים וכאלו, ותכל'ס- כל דבר שמקדם אותך- הוא ייגרום לך גם להיות שמחה, במי שאת, בדרך שאת עוברת, וגם פרקטית מקרב אותך לחתונה שלך.
נגיד ממליצה על התוכנית של הרבנית רחל בזק- של ה40 יום, ממש.

ובהקשר של הייאוש.. מובן, זה קשה, זה מלא בחוסר וודאות.
אבל יש דרך להתמודד איתו, לעבוד איתו- וזה משהו שאפשר לעבוד ולקדם אותו גם דרך האמונה בה'. האמונה הוא יודע יותר טוב ממני מה טוב לי.
וכמובן, זה לא סותר את הכאב, או התסכול שיש. מכירה אנשים שממש מדברים עם ה' על מה שכואב להם, משתפים אותו, ובסוף הם גם רואים איך דברים מסתדרים.
כי הם נותנים מקום לכאב, לילד הקטן בפנים שלא טוב לו, הם לא בורחים מהייאוש, הם שוהים בו, נותנים לו מקום, ומימלא התקווה גם תגיע מאליה.
אז לדעתי, אפשר להתייאש זמנית. אבל לא לתמיד.
מה שנקרא- עוד לא אבדה תקוותינו.
והלוואי והועיל מה שכתבתי פה..

מסכימה ממש עם הרבה דברים, ויכול להיות ממש שתהליך טיפולי יעזור, התלבטתי על זה, וכנראה זה באמת יהיה חלק מהפתרון.

רק להבהיר משהו מסויים, החלק שקשה לי זה לא הדייטים עצמם, איתם אין לי בעיה. החלק שקשה לי זה הטלפון שאחרי..

אז שווה לך לנסות לפרק עם עצמך מה קשה לך בשיחת טלפון.. זה יכול להיות בגלל הרבה סיבות. ואחרי שתגיעי לתשובה עם עצמך, את יכולה לזהות במה הקושי הכללי, ואז מימלא במה להתמקד.
וגם, אם לא קשה לך בדייטים זה כבר דבר טוב בפני עצמו.. יש כאלו שזה לא הולך להם הכי סבבה בדייטים עצמם.. אז זכית

במקרה כזה יש תקופות כאלה וזה באמת לא אומר כלום

חוץ מזה שהזמן שלך עדיין לא הגיע ♥

אני במצב דומה לשלך רק שאני יודעת במאה אחוז שיהיה לי חתן מתוק

בהתחלה זה מבאס אותי בקטנה ואז אחרי 5 דק אני אומרת רגע מה את עצובה? 

ה' איתך ואם הוא איתך ומישהו אמר לך לא זה לגמרי משמיים .

ככה שיוצא שאחרי כמה דקות לא באמת מזיז לי אם מישהו פוסל שיפסול נו .. זה רצון ה' הוא רק מקרב אותי לדבש שלי

אולי זה בגלל שאני יותר שלמה עם עצמי היום.. יש מצב.

הלוואי עלי שאחרי כמה דקות שלא יזיז לי

זו אכן תקופה קשה ובלתי נעימה בעליל בתוך רכבת הרים מטורפת של תקווה וייאוש.

כל אחד מתמודד עם הקושי בצורה שונה (גם אני ואשתי), ואין בזה נכון ולא נכון..

אצלי זה הגיע למצב שהחיים שלי נתקעו (בשביל מה להשקיע בתואר אם אין לי משפחה לפרנס?),

ותליתי את (חוסר) האושר שלי בסטטוס הזוגי ש(לא )היה לי.

כשנה וחצי לפני שהכרתי את אשתי, הגעתי להבנה שאסור לי לתלות את האושר שלי בגורמים שאין לי שליטה בהם.

כחלק משינוי התפיסה, גם סיימתי את הלימודים והתחלתי לעבוד בצורה מסודרת.

השינוי בהסתכלות הזאת, הקלה עליי מאד לעבור את התקופה שנותרה לי (שאז טרם ידעתי מה תהיה אורכה)..

בהסתכלות לאחור, למרות ש-12 שנים זו תקופה מאד לא קצרה, כל הקושי היה שווה את זה, וב"ה שלא התייאשנו.

וכל התקופה הזאת רק גרמה לי להעריך הרבה יותר את מה שהצלחתי להשיג בסוף.

אני מאד מזדהה עם הקושי שאת עוברת, אבל אל תתייאשי ובע"ה בקרוב תזכי למצוא את שאהבה נפשך..

לפי מה שהם עונים את יכולה להבין איפה הבעיה. (אם יש בכלל בעיה, כי בדרך כלל זה פשוט חוסר התאמה וזהו).

וגם למנוע ממנה מידע קריטי ובכך לעכב את הזיווג שלה. זו התנהגות לא מתחשבת.

אני תמיד משתדל להיות כן אם בחורה שואלת אותי על זה.

כמובן בתנאי שזו סיבה אובייקטיבית, ושיש תועלת במידע.

א. הוא לא בזבז ערב לבחורה, ההצעה הייתה נראית לו הגיונית ובפגישה התברר לו שזה פחות מתאים.

הוא לא באמת יכל לדעת מראש, והוא עשה את ההשתדלות שלו לבדוק את ההצעה..

ב. כל עניין הפגישות הוא סובייקטיבי לחלוטין, ואין באמת אובייקטיביות.

אפילו אם יש משהו שעל פניו הוא נראה אובייקטיבי (נגיד היא לא מצחצחת שיניים או שמה בושם חזק),

יכול להיות שלאחד זה יפריע ולאחר לא..

ג. אם מדובר על משהו שהיא תרצה לשנות, אז למה לחתוך?

לא יותר פשוט להגיד לה והיא תשנה את זה?

(למעשה, כנראה שזה לא ככה ולא באמת פשוט..)

ד. בהמשך לסעיף ב', הרבה פעמים זה יגרום לצד הנחתך להשתנות בדברים שלא רצוי שישתנה בהם.

בסופו של דבר הוא צריך למצוא מישהו שיאהב אותך כמו שהוא, ולא מישהו שהשתנה להיות כמו הרצונות של אלה שהוא פגש עד כה.

חשבת פעם על המילה "לחתוך"?... את 'חתכת', עכשיו 'חותכים' אותך.. זו שפה ממש קשה!

אני יודע.. זו השפה שמשתמשים בה, אבל אולי זה בדיוק מה שגורם לך להרגיש מה שאת מרגישה?

אם כל דייט הוא פוטנציאל ל'חיתוך' - גם לי היה ממש קשה להמשיך, גם אני הייתי מרגיש איום ונורא.

זה כאילו או להיות קרבן מושפל - או אכזר כוחני. בחיי, כזה זה נתפס לי.

זה כבר לא דייט, זו מלחמה עם גזר דין...

עולם המחשבה שלך לכוד בקרב - עוד לפני הדייט, אחותנו היקרה..

ועכשיו אוקי, יצאת לדייט, ועל סמך מפגש אחד הם החליטו לא להמשיך למפגש שני.

נשמע לי שאלה החבר'ה האחרונים(!) שאת צריכה להתאכזב בגללם. רבאק, מפגש אחד וזהו?? זו השטחיות?! מבחינתי - הרווחת! אני לא צוחק.

במספר 2 שלי הצעתי לצאת לדייט נוסף - למרות שלא היה שם כמעט שום דבר שהתאים לי (בכל הרצינות...).

פשוט  לא התאים לי על סמך מפגש אחד, עם כל ההתרגשות והמבוכה שבו, להחליט משהו עליה. תן צ'אנס רבאק.

זה היגיון פשוט, שיכולת לחשוב עליו לבד, אבל המילה "חתך", כאילו נותן לו "כוח" לדייט הראשון הזה, ה90% אנונימי עדיין, להגיד איזה משהו שבעולם(!) עליך. על מי שאת באמת (נראה לך?!?!)

אל דאגה, אני ממש לא שופט חו"ח. גם לא אותם (איש איש וסיבותיו, מה אני יודע?... אבל גם מה את יודעת על סיבותיו?..)

אבל אני חושב שחשוב להשתמש בשפה הנכונה, שתתן את החשיבה והפרספקטיבה הנכונה.

חפשי את הרב מאניס פרידמן ביוטיוב (אנגלית בלבד). השיעורים שלו על דייטים הם חזקים ביותר (בשבילי - כרעיון, לא לדייטים. ואני גם לא חבדנ"יק)

יש (אי שם) פרספקטיבה שבהחלט יכולה לשים אותך במקום רגוע, שמח, בוטח. עולם אחר של מחשבות ורצונות (גם אם לא יעלימו את הכאב, הציפייה או האכזבה).

אבל עם אתגר שכזה - צריך באמת חשיבה אחרת ושפה אחרת, שתתן לך פרספקיטבה שכזו.

בהצלחה רבה!!

אל תחשבי לרגע שבחברה מעורבת\ סביבה של היכרות טבעית כולן עם בני זוג בקלות... 

ויותר מזה, גם שם יש לחץ, גם שם יש פגיעה בערך העצמי אחרי כל תשובה שלילית, גם שם יש את הסבל...

אני רואה רווקים בגילאים מבוגרים יותר בכל המגזרים.

מספר ההצעות שיש לך לא אומר שום דבר על הזוגיות שלך. את לא צריכה הרבה הצעות. אחד מספיק. אין כזה דבר לפספס את הזמן להתחתן.

רוב הקשרים נגמרים בפרידה. תראי לדוגמה את אלגו - יצאו דרכם 17,368 זוגות לדייטים - ומתוכם התארסו עד היום 125. זה בערך 0.71%. ורוב האנשים הם בלי בעיות בריאותיות או נפשיות משמעותיות. אבל גם רוב האנשים מתחתנים.

אם את מרגישה שזה מציף אותך, שאת כבר לא יודעת מה לעשות, סובלת מכל קשר - אולי באמת כדאי לפנות לעזרה מקצועית.

אני לא מכירה אותך ואין לי שום מושג למה נפרדים ממך. רק שימי לב - זה לא אומר שאת לא טובה, לא ראויה - זה אומר שזה לא התאים. זה לא סיבה להתרסק מכל לא.

אולי את יכולה לדבר עם מישהי שאת מכירה וסומכת עליה, מישהי עם ניסיון חיים, לתת לה מספרי טלפון של אותם הבחורים שהחליטו שזה לא מתאים - ושהיא תיצור איתם קשר ותנסה לקבל תשובה כנה מהם (אולי היה משהו שהפריע ולא היה נעים להם לומר). ככה אולי תוכלי להבין אם זה סתם צירוף מקרים מוזר, או שאולי יש כאן מוטיב חוזר.

תתייחסי לפגישות כהשתדלות שאת צריכה לעשות והחתונה זה כבר מאת ה' יתברך!

סימן שצריך לעצור ולעשות חשבון נפש. לבדוק איך אנחנו משפרים את המצב בדרך אחרת. 

למה כואב מאוד כשנוגעים בטעות באש ?

כי אם לא יהיה כאב, נשאר בלי עור . (יש מחלה כזו שאנשים לא מרגישים כאב. שלא נדע)

אז את סבבה לגמרי. את מחוברת למציאות. 
שזה החלק הכי חשוב. (אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל את תביני בהמשך שזה באמת החלק הכי חשוב)


עכשיו את צריכה לשכלל את החיפושים.
איך ?

בעיקרון, הכי טוב זה לפנות למישהי אובייקטיבית שתוכל להסתכל לך ישירות לעיניים ולומר ״גברת יקרה, את צריכה א׳ ב׳ ג׳ ״ , גם אם אלה דברים ״קשים״.

הבעיה היא, שאם תפני למישהי כזו בתשלום,

לצערי ברגע שיש אינטרס כספי, אז , יתכן, (טבע האדם), שגם זה מסבך את האובייקטיביות.

אז האידיאל : מישהו אובייקטיבית בלי תשלום (כמובן, אם בדיעבד היא עזרה לך, אפשר לשלוח מתנה יפה)

ויש לך את הפורום הזה.
את יכולה  לשאול כאן  הכל  בצורה חופשית. בכל נושא.
יגידו לך כאן הכל. גם מה שלא תאהבי לשמוע. בכיף.

והקטע הכי יפה בפורום הזה, שאם במקרה רק רווקים עונים תשובה, שקשורה ישירות לזה שהם רווקים (פוזיציה),

אז תמיד יש כאלה נשואות שמשגיחות ואז נותנות קונטרה ״מהצד השני״.

בהצלחה.

ב"ה

לפני שנים שמעתי רעיון יפה, התחילי לקיים מצות הפרשת חלה ומצות הדלקת נרות בכל ערב שבת. כידוע יש לאשה 3 מצוות ששיכןת רק לה המצוות הן חנ"ה  - חלה ,נידה והדלקת הנר. אני הבנתי את הרעיו כך: קיימי שתים מן המצוות האלה .הקב"ה רוצה שלימות  מה שבידך עשית הוא ידאג להשלים את החסר וכמובן תפילות תפילות תפילות

2 מהם לא שייכים *רק* לאישה.

מעבר לזה, ככל הידוע לי, כל הפוסקים (מלבד חב"ד) סוברים שבת רווקה לא תדליק נרות שבת (בנוסף לאימה כשהן באותו הבית, לא מדברת על דירת רווקות).

נראה שאתה יוצא מנקודת הנחה שלא כולן כאן מקפידות על שמירת הלכה.

אני יוצאת מנקודת הנחה שכולם כאן שומרי תו"מ, עושים את מירב ההשתדלות לשמור הלכה (כולל להפריש חלה כשצריך) - ועדיין רווקים. אני לא רואה את הקב"ה ככספומט, לא מגיע לי בן זוג כי הפרשת חלה.

בעיני זו העצה שלך מאוד מייאשת. מי אמר שהרב"ה רוצה שלימות? אני מכירה דווקא אימרות הפוכות.

אני בטוחה שכתבת את הדברים מתוך כוונה טובה, אבל אנא תקדיש עוד קצת מחשבה לאיך זה נראה מהצד השני...

אף שגם גבר יכול עקרונית לעשות אותן. זו המשנה בשבת שאומרת: "על שלוש עבירות וכו'".

נראה לי שהוא לא התכוון בקיום המצווה טכנית, אלא בהידור והקפדה יתירה בשמירת אותן מצוות. ונתפסת יותר מדי לאמרה שלו שהקב"ה רוצה שלימות. זה בסה"כ וורט נחמד להסביר מדוע ההקפדה על אותן מצוות עוזרת למצוא שידוך (מלבד זה שאם כבר מתקטננים, גם רווקה טכנית שומרת על נידה, כשהיא לא נוגעת באף אחד). מחילה על הבוטות, אבל אני חושב שבתגובה הזו הכותב לא היה הבעיה, הוא בסה"כ ניסה לעזור, ותקפת אותו סתם.

כפי שכתבתי, אני בטוחה שהוא ניסה לעזור.

אבל בסופו של דבר הוא המליץ לה (ובעצם גם לי) להקפיד על דברים שפשוט לא רלוונטיים בעיני. המשנה בשבת משייכת את ההקפדה על המצוות האלו למשהו אחר לחלוטין.

אז אני קוראת את העיצה שלו, ואומרת לעצמי, וואלה, רוב חברותי הרווקות מקפידות להפריש חלה, שומרות נגיעה, ונמצאות בבית שיש שם נרות שבת, והן רווקות.

בעיני יותר משהעצה הזאת מועילה, היא פוגעת. קודם כל מנקודת ההנחה כאילו שרוב הרווקות אינן מקפידות על הנ"ל, ודבר שני כאילו שיש קשר בין הקפדה על שמירת הלכה לבין מציאת בן זוג.

ולכן כתבתי את מה שכתבתי.

וכיוון שזו לא מצווה שמוטלת על ה"גברא" אלא על ה"חפצא", מספיק שאחד יעשה את המצווה. ובמקרה כזה, עדיף שאשה תעשה, כי זו מצווה שמיוחדת לה. המשנה בשבת אומרת שעל שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן, ובכפיפה אחת עם נידה היא מזכירה חלה והדלקת הנר. רואים שזו מצווה שמוטלת במיוחד על האשה. והמדרשים כותבים במפורש (וכן הגמרא אם אני זוכר נכון) שכיוון שחוה פגעה באדם הראשון שנחשב "חלתו של עולם" (ע"י שהחטיאה אותו), ניתנה לה מצוות חלה, וכן עוד דרשות בסגנון לגבי הדלקת הנר ונידה.

הקפדה על הדלקת נרות לדוגמא זה לא לתת לאמא להדליק, אלא שאותה בת תדליק גם בעצמה נרות. לגבי שבת, אני אישית יש לי מלא להתחזק בשמירת שבת: ללמוד את כל ההלכות שנוגעות לשבת, ולהקפיד על כולן. זה דבר עצום: הררים (התלויים בשערה). יש כ"כ הרבה הלכות שבת שצריך לשמור (כמובן, לא בא להלחיץ). ולא רק ההלכות, אלא גם תוספת שבת, להתלבש בבגדים מכובדים לשבת, להחליף סדין לפני שבת, להתארגן מספיק זמן לפני, להתכונן הכנה רוחנית לפני שבת: לקרוא שיר השירים, ללמוד משהו בבית-כנסת/בבית לפני כן (לא תמיד זה אפשרי, אבל להשתדל כמה שאפשר). לנקות ולסדר את הבית לפני שבת. להשתתף כמה שיותר בהכנות לשבת. יש מספיק הידורים שאפשר להדר בשמירת השבת, ואין בדבריו אף רמז לכך שאנשים פה לא שומרים שבת. לגבי מציאת בת זוג, אני לא יודע מה המקור של הוורט הזה, אבל ייתכן שהוא נכון (מניין לך שהוא לא נכון? בדקת את הנושא?). וגם אם אין קשר ישיר, בוודאי אין בכך אף פסול להקפיד יותר. וכמו שבנות שמחפשות את זיווגם עושות הכל, כולל הכל, כדי להצליח למצוא זיווג, אז אני חושב שגם זו עצה טובה שאפשר לנסות אותה (שוב, הוא לא פיזר פה הבטחות ואמר שמי שעושה את זה, עוד שנה בדיוק היא מתחתנת וכדו', הוא הביא את זה בגדר עצה טובה). בכללי, בוודאי שלשמור מצוות ולהיות באופן כללי בן-אדם יותר טוב זה עשוי להוביל למציאת זיווג, כמו "משנה שם-משנה מזל", כך האדם ששב בתשובה הוא אדם אחר, וממילא גם הדין שלו אחר, ואפשר שאז יהיה זכאי לשפע. אפשר גם להסביר באופן יותר עמוק, שהעיכובים היו כדי שהאדם יהיה יותר טוב. וכן, זה מתבטא ג"כ בשמירת התורה והמצוות.

יש בעיה של ברכה לבטלה שבת רווקה תדליק בבית אימה.

(ואין לי מושג למה הרחבת ככה לגבי שבת ואיך זה קשור לדיון כאן, אבל גם אני לומדת הלכות שבת, לובשת בגדים מכובדים, מתכוננת רוחנית לפני שבת וכו').

איך אתה בודק אם וורט הוא נכון או לא נכון?

כן, הפריע לי הניסוח שלו. "התחילי לקיים". כאילו מה עשיתי עד עכשיו?

"שייכות רק לה" - גם גברים חייבים בהפרשת חלה. גם בית של גברים בלבד חייב בהדלקת נר. 

וכו' מה שפירטתי לפני.

גם הניסוח שלך- "ו עצה טובה שאפשר לנסות אותה" - האם אני מקפידה על מצווה מסוימת כדי למצוא זיווג, ואם לא הולך לי, אני מחליפה הקפדה, כי אולי ההקפדה החדשה היא זו שתשבור את גב הגמל?

יש בנות (וגם בנים...) שעושות הכל כולל הכל כדי למצוא את זיווגן, ו(עדיין) לא עלתה בידן - על אף שהם מקפידים על קלה כבחמורה.

בעיני החינוך לכך שאם תקפיד יותר על X תזכה ל-Y, הוא שגוי מיסודו.

ומה שאני רואה שקרה כאן, זה שהגיע אדם נשוי, והציב משוואה: מי שמקפידה = תתחתן, מי שלא מקפידה = תישאר רווקה.

וזה משהו שהקפיץ אותי.

אם מישהי תבקש ממני עיצה איך להתחתן, הייתי מייעצת לה לפתח את עניין הזוגיות - איך, מה, כמה, למה, ולא להקפיד יותר במצווה כזאת או אחרת.

היא יכולה להדליק בלי לברך. לענות אמן על הברכה של אמא שלה ומדין שומע כעונה גם אם היא מחוייבת ברכה, היא לא צריכה לברך. את מקפידה, לא כולן מקפידות. וגם אז, אני בטוח שלכולנו יש מה להשתפר בעניין. לגבי הניסוח, לא שמתי לב, מבין את התרעומת. חייבים- כן. אבל הסברתי לך מדוע זה מיוחד דווקא לאשה, וזה כתוב במפורש במדרשים. למה גם אחרי שאמרתי לך שזה כתוב במפורש במדרש את ממשיכה לחלוק?

לא הבנתי בדיוק את השאלה. ההקפדה בדבר היא לא תלוייה בהצלחה. הצרה היא רק טריגר, והקבלה לעשות את ההקפדה צריכה להיות בלב שלם וטהור לעשות לשם שמים מבלי קשר האם זה יגרום לזיווג או לא, אבל לומר לה' כך: כמו שאני עושה שלא משורת הדין למענך, כך אני מבקש/ת ממך שתעשה שלא משורת הדין למעני, ותעזור לי למצוא את הזיווג שלי. זו גמרא מפורשת ש: "האומר סלע זה לצדקה על מנת שיחיה בני- הרי זה צדיק גמור" (עייני בגמרא שם וברש"י ותוס').

נכון, איננו יודעים חשבונות שמים, ואי אפשר לדעת אם דבר זה יגרום למציאת זיווג או דבר אחר. וגם אם יש דבר שהוא "סגולה לזיווג", אין אף הבטחה מפורשת שמי שיעשה את זה יזכה בזיווג. אין כאן אף חינוך שאם תקפיד על x תזכה ל-y. מדובר במישהי שמאוד מחפשת ורוצה זיווג, ומוכנה לעשות הכל בשביל זה, אז יש כאן עצה טובה מה גם יכול לעזור. כמו כל המאמצים בכל התחומים, גם המאמץ בתחום הקודש והעבודה העצמית חשוב. האם זה הכרחי שמי שיעשה את כל ההשתדלות יצליח למצוא את זיווגו? לא.

אם זו אכן המשוואה, אני איתך. רק אני לא חושב שזה מה שהוא אמר כאן.

עצה איך להתחתן היא כוללת את מה שאמרת, והיא גם כוללת השתדלות בתפילות ובהתחזקות בעבודת ה'. אין סתירה בין הדברים.

אתה משתמש כאן בביטוי "מיוחד דווקא לאישה", והוא כתב "שייכות רק לה". בעיני שני הניסוחים מטעים - אבל שלו הרבה יותר - כי גם גבר חייב בנרות שבת ובהפרשת חלה.

מצטטת מפניני הלכה: "יש נוהגים, שבנוסף לנרות שהאם מדליקה, כל בנותיה שהגיעו לחינוך מדליקות אף הן נרות בברכה. וכן מנהג חסידי חב"ד. אולם דעת רוב הפוסקים, שרק אם-המשפחה מדליקה נרות וכך נוהגים בכל שאר קהילות ישראל. וראוי לכל אשה להמשיך במנהג משפחתה."

אני אומרת שבאופן כללי, אנחנו צריכים שהרצון שלנו יהיה להתקרב ולדבוק בקב"ה, לא מתוך רצון שהוא יישר את התוכניות שלו לרצוננו. הבאת גמרא מפורשת, אבל יש משנה מפורשת בפרקי אבות הפוכה (ובגמרא יש מגיהים שמדובר בצדקה גמורה, לא צדיק גמור). אבל יותר מזה, גם כשכבר יש הבטחות מפורשות בתורה - יכול להיות שזה לא יתקיים, ראה מה גרם לאלישע בן אבויה לכפור.

ברור שיש הרבה מה לדון על הגישות השונות שיש בעניין, אבל זו לא הנקודה כאן.

מבחינתי, באתי להאיר למגיב שבעיני כוונתו רצויה (עידוד לרווקה במשבר), אבל הדרך שבה זה נאמר בעיני חוטאת למטרה. הסברתי בתגובתי הקודמות איך זה חוטא, מה מתפספס, איך אני קראתי את הדברים. 

מסכימה לחלוטין עם החצי השני של תגובתך.

שוב אני לא מבין איך את יכולה לומר על משהו שמיוסד במדרש שהוא מטעה. וכבר הסברתי למה זה לא קשור לברכה. (בלי קשר, המדרש מדבר על אשה לעומת הגבר, לא בהכרח אשה רווקה. אשה רווקה זה דיון שולי שלא יודע למה הוא הפך כאן לפרונט של הדיון). המצווה שייכת במיוחד לאשה. יכול להיות שאשה מסיבות הלכתיות כאלו ואחרות לא יכולה לברך, אבל זה לא אומר כלום (במיוחד שבהלכות ברכות הכלל הוא שספק ברכות להקל, ואז אפילו שיכולה להיות דעה מאוד חשובה שאומרת שיש לברך, כיוון שיש דעה אחרת שמעוררת ספק, ספק ברכות להקל).

בעקבות המשנה הזאת פקרו צדוק ובייתוס, למיטב ידיעתך. וגם המשנה לא אומרת שאי אפשר לכוון את שאר הכוונות, שהרי כתוב: "מתוך שלא לשמה יבוא לשמה" (וכן הגמרא שהבאתי. ואת לא יכולה בשם משנה למחוק גמרא, את צריכה לסדר ביניהם), אלא שהכוונה העיקרית והחשובה צריכה להיות לשם שמים, ולא לתלות את העבודה בזה. אבל על גבי העיקר, אפשר להוסיף גם את העניין הזה. והגרסא שהבאת היא לא עיקר, רש"י ותוס' גורסים כפי הגירסא שאמרתי, עד כמה שידוע לי. אני מציע לך לא לזלזל בתפיסה זו, במיוחד כשיש גמרא מפורשת שאומרת כך. מה שגרם לאלישע בן אבויה לכפור זה שהוא ראה מבחינתו שהתורה לא אמינה ולא אמיתית (ואם את מדברת על הסיפור עם אבא שלו, שם זה ממש לשם כבוד, שהוא תולה את זה בכבוד, וזה כל מה שעניין אותו, ולא שהכבוד היה נלווה). כן, עכשיו הבנתי מה הוא סובר ומה את חולקת עליו, ומה אני חולק עלייך.

"על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות: בנידה, ובחלה, ובהדלקת הנר." (שבת, ב, ו).

לא כתוב שאלו מצוות המיוחדות לנשים.

ראה את הפירוש המילוני למילה מיוחד:

"מיוחד: 1. לשון חז"ל: שהובדל והופרש מן הכלל לעמוד לבדו. מיוחד ל־ להשתייך רק לדבר מסוים." (ויקימילון)

הבעיה שלי היא עם המילה מיוחד היא בגלל זה, ועם הניסוח שלו - "רק".

ראה לדוגמה את הניסוח באתר הזה: "מצוות רבות שייכות לגברים ולנשים כאחד, ובדרך כלל לא משנה מי מבין שניהם יקיימן. כך למשל, שניהם יכולים לקבוע מזוזה או להפריש תרומות ומעשרות ללא עדיפות של אחד מהם. אך יש שלוש מצוות שאמנם שייכות לגברים ולנשים, אבל בהן ההלכה מעדיפה שאישה תקיים אותן מאשר גבר. אלו הן מצוות חלה, הדלקת הנר, ובצורה קצת שונה הלכות טהרת המשפחה.

כאשר יש אפשרות שהאישה תפריש חלה מן העיסה או תדליק נרות שבת ויום טוב - ישנה עדיפות שהיא תקיים את המצוות גם אם האיש רוצה לקיימן בעצמו. מצוות נידה אמנם נשמרת בשיתוף בין שני בני הזוג, אולם האישה היא זו המקיימת אותה בפן המעשי: היא סופרת שבעה נקיים וטובלת במקווה בסופם."

בעיני זו הדרך הנכונה להציג את העניין - וזה בלי להשתמש במילה שמגבילה את הציוויים הנ"ל לשייכות רק לאישה.

כפי שכתבתי, יש הרבה מה לדון בסוגיה, ויש דעות שונות בענין (ואפשר כמובן לעבור מצדקה לדבר על ייבום\חליצה), שכל אחד יברר את העניין עם רבותיו. זו סוגיה עקרונית שרלוונטית לדברים רבים שאנו עושים.

בעז"ה אני משתדלת כאן להגיב להודעות של אנשים שטוענים שאם תעשי X = תתחתני (משום מה זה קורה לרוב בדברים שקשורים לאורך בגדים). בעיני זה רק זורה מלח על פצעים.

עבר עריכה על ידי תות"ח! בתאריך ט"ז בניסן תשפ"ד 23:01

תקראי לפני שאת תוקפת...

בראשית רבה (וילנא) פרשה יז סימן ח (פרשת בראשית): "ומפני מה ניתן לה מצות נדה, על ידי ששפכה דמו של אדם הראשון לפיכך ניתן לה מצות נדה, ומפני מה ניתן לה מצות חלה, על ידי שקלקלה את אדם הראשון שהיה גמר חלתו של עולם, לפיכך ניתן לה מצות חלה, ומפני מה ניתן לה מצות נר שבת, אמר להן על ידי שכבתה נשמתו של אדם הראשון לפיכך ניתן לה מצות נר שבת".

כבר כתבתי שאני מסכים איתך לגבי העניין הזה שכתבת בסוף התגובה. וגם לי נראה שהמילה רק לא מתאימה.

נ.ב כמובן, הדיון ברוח טובה....!

אל תיפול רוחך. בכל מקרה את יכולה להסתייע באימון אישי לצורך העניין הזה בדיוק. יש מוצא. אין שום סיבה בעולם שלא תתחתני. אני בעדך!!!!

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!