שחבל שאין שני בתים-
בית א' - הבית הביולוגי שאוהב ורוצה להיות טוב.
בית ב'- בית מרווח וגדול ותמיד מצפה לכניסתך, בן בית בהרגשה ואורח בעניין הציפיות. אנשים עם מלא קשרים ופרוטקציות. אנשים משכמם ומעלה.
ואז כשרוצים לעשות קצת פוזות על בית א'
פשוט הולכים לבית ב', מתמלאים בכל מה שהיה לך חסר,
וכמגיעה השעה חוזרים לבית א'.
על אף שבין ביס לביס עולה בי מחשבה שאם בית ב' כל כך מושלם מדוע שארצה לחזור לבית א'.
שאלה קשה שדורשת תשובות.
נכנס כאן עניין הבחירה, להתחבר למקור, להיות בטוב וברע. או לברוח אל הנוח, והמושלם, והאידיאלי.
שבתכלס- הכי אידיאלי לריב עם אמא עד שהיא מתחילה לבכות לא?
את האמת שזה נכתב בתחילה בפורום שריטות ליליות אבל הרגשתי שאין כמו בבית, אז הועבר לכאן.
ונחמד שלפי ההגדרות של הבתים אפשר לקרוא אותי. נו בשביל מה זה אנונימי פה.
