אצלנו זה ישב על הרצון שיהיה פידיון, בן בכור וכו.. וגם בנים נראים לי פשוטים יותר. התחושה ליוותה אותי כל ההריון אבל עברה ברגע שילדתי. פשוט הוקסמתי מהיצור הזה ופחות שינה לי אם זה בן או בת. היום נהנית ממש מהורוד הזה ומהקטעים שהיא רוצה לבחור מה ללבוש וכו.

לא יודעת על מה יושב הפחד שלא תחווי אמהות לשני המינים, מאחלת לך שתהני גם אם תהיי אמא רק לבנות.

שגם בנים רוצים לבחור מה ללבוש

לפחות אצלנו

גם אני רציתי בן בכור, בעיקר כדי שנזכה למצווה הנוספת של פדיון הבן.

בדיעבד אני שמחה שגם המצווה הזו ובעיקר הברית נחסכו מאיתנו, כי לקח לי זמן להתאושש מהלידה הראשונה, ופחות התאים לי להראות פנים מחייכות כשאני עדיין כאובה והמומה מהלידה...

אבל בעיקר - פשוט אין כמו בת בכורה! הבת שלי היא דור רביעי של בנות בכורות, ויש משהו באופי של כולנו שדומה ומחבר אותנו זו לזו...

היא ממש יד ימיני, נהדרת, מקסימה, אשת שיח מעניינת, כבר מגיל צעיר הראתה כמה היא בוגרת... (ולמרות שהבנות האחרות די שונות ממנה, עדיין נותרה בי חקוקה המחשבה שבנות זו נחת אמיתית...)

ועוד משהו - שנה וחצי אחרי הבכורה הגיע הבן הראשון, ובאמת יכולנו להיות רגועים שיש לנו משני המינים

מקווה שמה שכתבתי קצת יעזור לך לשמוח בבת שעומדת להיוולד לך ❤️

יכולה להגיד לך שאני מרחמת על נשים עם בן בכור

שבוע אחרי לידה 1 שההתאוששות ממנה יותר קשה מלידות חוזרות צריך לעלות על שמלה ולחייך לכולן להרים אירוע וואיי ממש קשוח ביותר בדיעבד אני מודה לה' שזכינו בבת 1 (אגב אחכ הגיעו לנו בנים)

ומהצד ה2 יכולה להגיד לך שגיסתי ממש רצתה בן 1 והגיע ואז נולד עוד אחד ועוד אחד וכולם בנים והיא ממש כבר בוכה כל הריון שהיא רוצה בת🤷‍♀️

ועוד נקודת אור בת בכורה זה ברכהה!!!!! הבת שלי עוזרת לי המון היא ככ אחראית ובוגרת שומרת על הקטן כל הזמן אוהבת את כולם כמו אמא קטנה בקטע הזה זה נכס

מצד 2 רואב תבן שלי חחח גבר מצוי אוכל ישן ודואג לעצמו

כל כך חלמתי על בת בכורה

והיה לי בן

ברגע שהוא נולד נמסתי. סופית.

אהבה הייתה פשוט אמיתית, גדולה, מושלמת בטרוף

מידי פעם בעלי שואל אותי אם אני עדיין רוצה בת במקומו

וזה כל כך מצחיק אותי שחשבתי אולי זה יפגע בהורות או באהבה כי הרצון היה שונה

אז תהיי רגועה, את תהיי מולה כאמא וזה ימלא את כל כולך

אבל הלידה שלו לא היתה תקופה חלומית כמו שציפיתי. 

היה לחץ על זרוז, פחדתי שיוביל לקיסרי ולא יהיה פדיון. 

לקח לי המון המון זמן להתאושש מהלידה. בברית הייתי מחוקה. בעלי ארגן הכל לבד (היה נראה בהתאם) 

ואפילו לפדיון לא התאוששתי ככ. כל התקופה היתה לחוצה ממש, לא הרגשתי טוב, היינו אסורים... 

שמחה שיצא לנו לקיים את המצווה אבל היא לא היתה קלה ונחמדה כמו שדמיינתי. 

היום בעלי עשה סיום לכבוד תענית בכורות כי צריך לעשות בעצמו עד שהבן יגיע לגיל בר מצווה וזה היה מרגש נזכרתי שהוא בכור. 

בתכלס, אני בהריון עם בת עכשיו, ולא נעים להודות אבל מתרגשת יותר מבהריון עם הבן משום מה. וככ שמחה שאין ברית הפעם, היה לי קשוח.

ופרקטית, בת בכורה היא יד ימינה של אמא, מכירה מהמשפחה שלי, גם בהמשך החיים זה נחמד, קשר קרוב וחברה טובה. (תחשבי על עצמך בתור חמות לדוגמא, יותר קל להתחיל עם חתן מאשר עם כלה...)

זה הזכיר לי שלמדתי פעם, שעל בכור שעוד לא בר מצווה האבא אמור לצום (או להיות בסעודת סיום מסכת), ואם האבא בעצמו בכור, אז האמא צריכה לצום עבורו (או להשתתף בסעודת סיום מסכת) עד שהוא בר מצווה.

אני לא בטוחה שאני מדייקת, ובכל מקרה אף פעם לא פוסקים מהפורום, אבל רק שתדעו שיש מה לשאול. ותבררו מול רב איך צריך לנהוג...

(בעלי כרגע לא בבית אז לא יכולה לוודא איתו שאני מדייקת).

צם בשביל בנו... עד הסיום מסכת.

לא ידעתי שאם האבא בכור אז האמא צריכה לצום בשביל הבן. 

מזל שבעלי לא בכור בכל אופן, מאז שנולד אני פטורה מצומות בסביבות פסח, הריון או הנקה...

אבל אנחנו לא נוהגים אותה, בעיקר כי גם אני וגם הבת שלי לא הטיפוסים הכי חזקים בעולם, אז עדיף לנו לחסוך בצומות לגוף... (וגם אני גם ככה ב"ה הרבה פעמים פטורה מצומות קלים )

דרך אגב - בעלי (גם הוא בכור) לא עושה סיום, אלא צם כל היום...

לק"י

בבית הכנסת או שמישהו היה עושה.

מניחה שגם האשה יכולה ללמוד מסכת ולעשות סיום (יש מסכתות קצרות).

היום אני לא יכולה לעזוב אותם לבד וללכת לשמוע סיום בביהכנס.

כרווקה ברור שהכל פשוט יותר.

וממש לא כל אחת יכולה לעשות סיום לעצמה, אם מטעמי זמן או יכולות אישיות 

לק"י

ולעשות סיום מסכת לעצמי לא ניסיתי אף פעם.

לא יודעת מה וכמה זה דורש.

לא סתם נשים פטורות מכל מיני מצוות

ומחלק מהצומות בכל מיני שלבים בחיים.

כשיש משהו חובה לנשים, רוב בתי הכנסת מתארגנים כדי לאפשר את זה לוגיסטית (כמו במגילת אסתר, שיש קריאה לנשים במרווח זמן שמאפשר לבעל לחזור כדי לשמור על הילדים).

אם נשים בכורות היו חייבות בסיום מסכת / צום, מאמינה שהיתה התארגנות מערכתית לזה.

אבל זה לא המצב.

ולכן אישה שמחליטה כן לעשות את זה, זה הרבה יותר מסובך בשבילה

זה מה שנהוג אצלינו במשפחה.

בעלי הראה לי שיש מנהגים כאלו.

לק"י

לא אמהות.

נראה לי שהבנתי שהכוונה לבנות בכלל. לאו דוקא נשואות או אמהות.

(לספרדים)

לאשכמזים אולי 2.

אבל לא מכירה דעה שרווקה חייבת 3 תפילות

לק"י

ברכות השחר, שמע ועמידה.

אני לא בטוחה, אבל נדמה לי שאמהות לא חייבות גם בזה.

בכל מקרה, את צודקת שתענית בכורות היא כמו הרבה מצוות שהזמן גרמן, שנשים פטורות מהן.

אבל באמת לא ביררתי אף פעם אם זו חובה.

@יעל מהדרום

חברה שלי עושה בשביל הבן שלה, מתקשרת למישהו שנמצא בסיום, שמים את הפלאפון ליד האדם שעושה סיום והיא מקשיבה ואז שולחים לה כיבוד מהסיום ובזה נגמר העניין.

את בנו הבכור.

בכל אופן אבא שלי תמיד עושה סיום ומוציא ידי חובה את עצמו ואת כל הבכורים שמשתתפים בסיום

אבל מגיל מסויים התחלתי ללכת לשמוע את הסיום בעצמי. 

למרות שאני כרגע כמעט אף פעם לא צריכה לצום גם ככה (הנקות והריונות).

אם את פטורה בגלל צומות והריונות,

למה ילד מתחת גיל בר מצווה לא יהיה פטור?

מה הענין שההורים צריכים לצום עליו?

על בנות אףפעם לא שמעתי.

בכל מקרה, יש לי בן בכור, אז בעלי עשה עד עכשיו. השנה ב"ה חגג בר מצוה אז פעם ראשונה שהוא השתתף בעצמו בסיום...

אף פעם לא שמעתי שאמא צריכה לצום על בנה.

כן יודעת על מקרה במשפחה שהאבא גם צם וגם השתתף בסיום מסכת, עד שהבן הגיע למצוות

מעקב זקיקים מתחילים מיום 2-3 הרבה פעמים, לפעמים גם יותר מאוחר 5-6, תלוי בגישה של הרופא..

יש לך איך לשאול אותו או אחות פוריות?

רופא שעושה הזרעה חייב לתת הנחיות מדויקות ולהיות איתך בקשר עד ליום ההזרעה

זה חלק גדול מההצלחה במעקב הצמוד 

תתחילי מכשבוע- חמישה ימים לפני

אין מה להתחיל קודם.. מיותר

הרופא פריון רק נתן לי מעקב זקיקים

אני עושה הזרעה דרך בית חולים, אז רק צריכה לעדכן אותם

אני יכולה ללכת לכל מרכז בריאות האישה לעשות מעקב? (בקופה שלי)

התחילו לי קצת הפרשות, זה אןמר שאבוד החודש או שיכולה להתחיל מחר?

שוב תודה רבה!!

בהצלחה

יש שעות מיוחדות בבוקר ששמורות למטופלות פוריות. בדרך כלל ב7-8 כזה ואז הכניסה היא בלי תור.

אמורים להתחיל סביבות השבוע לפני הביוץ בדרך כלל.

במכבי יש מייל של אחיות ששולחים אליו את התוצאות ושואלים  שאלות ואחיות קוראות את זה ומעבירות לרופא ומסבירות את התשובה.  (אני שונאת את המייל הזה בטירוף. הן עונות רק פעם ביום, וצריך לדבר איתן ברחל בתך הקטנה כי הן לא מבינות כלום ממה ששואלים אותן וצריך לחכות עוד יום שלם לתשובה)

איך את אמורה לייצור קשר עם הרופא שלך?

להתחזק מול עצמנו, לשבת לכתוב מה המשעות עבורי בהבאת הנשמות האלו לעולם, להרים לעצמך על הכוחות והמסירות לשליחות האדירה הזאת.

ואז כשאצלך הדברים יותר חזקים ונטועים, זה מקרין לסביבה... בלי לנסות לשכנע אותם או משהו. פשוט כי לך טוב.

חזקי ואמצי. אני מחזיקה ממך ממש!

אני פשוט עייפה מלהתנהל עם מה שיש לי, אז עוד אחד? 🙈

אני מרגישה ממש חסרת כוחות, באלי רק לנוח לצבור כוחות אבל זה בלתי אפשרי במציאות שאני נמצאת בה, אני פשוט במרתון מטורף סביב הילדים

גם אני חזרתי מהחופשת לידה ובאותו יום גיליתי על הריון שני

כולם הרימו גבה- שירימו- זה שלהם

איזה שפע.

שיהיה לך בקלות, בנחת , בשמחה גדולה!

גידול קל ותהני!

א ש ר י י ך ! ! ! 

כל פעם שחוזרת מחלד

מלא מזל טוב

ברכה עצומה

היום אני מרגישה שזה גדול עליי

לא קל לי בכלל ואני ממש קצרה עם שאר הילדים

כמה דברים שעלו לי

א. לקחת עזרה בכסף. שמעתי בשם רבנית שמה שחוסכים על מנקה ובייביסיטר אחכ משלמים לפסיכולוגית

ב. אחרי הלידה, ממש יש תחושת הודיה לה' שהכריח אותך לקבל את המתנה הזאת. ואני לא היחידה.

ג. חוכמת הבדיעבד- הייתי רושמת למעון. כולם עד 4, את הילד שבגן לצהרון. לא היה לי את השכל לעשות את זה, רציתי להיות אמא מושלמת בכל החזיתות, תכלס היום ממרומי גילי והבנתי (בקריצה) מבינה שזאת הייתה טעות. אם רלוונטי לך- תקחי את העצה.

זאת תקופה לא קלה, אח"כ הם גדלים ונהיה קל יותר

הם גם מתחילים לעזור

בהצלחה אהובה!!

הריון אחד מישהי הגיבה- אוי ואבוי  עוד פעם?

והיו כאלה ש- מה זה מבחירה?

אהה והכי- רגע.. מה בן כמה הקטן שלך בדיוק?(לרגע רציתי לשאול אם היא רוצה לדעת גם באיזה תאריך היה הליל טבילה)

היו פעמים שהרגשתי שאסור לי להתלונן על כלום כי הרי אני בחרתי אז כאילו איך אני מעיזה אני בישלתי את הדייסה לעצמי..

והיה לי פעם בעבודה אחת שאשכרה קיבלתי צעקות בערך על זה שאני בהריון ואיך לא סיפרתי בשבוע 4 בערך בראיון...(למה שאספר ביום שראיתי 2 פסים..?כדי שלא תקבלו אותי? לעדכן גם בתוצאות של הבטא...???)

למדתי הרבה מכל זה להיות על מקומי

גם אם את לא תכננת עכשיו הריון

את לא חייבת כלום לאף אחד

גם לעבודה אין סמכות להחליט על חייך הפרטיים

תהיי על מרומך

זה מה שה' זימן לך

ואת בסדר גמור

והשאר-י מחדדו

אל תבהלי אם יעירו משהו...תסנני רגשית

תגובות של אנשים בכל מני נושאים

בלי קשר ספציפי להריון

זה יכול מאד להציק

ההתערבות במשהו פרטי

האנרגיות שזה מצריך

לפעמים זה גם ככה קשה ואז זה מוסיף קושי

בפעם האחרונה שחוויתי את זה

חברה אמרה לי משפט יפה

'יש אנשים שחיים דרך חיים של אנשים אחרים'

כלומר התגובות שלהם

זה בעצם החוויה שלהם

אני בעיקר למדתי לא להסביר

לזכור שזה שלי ולא שלהם

אם בא לי לשתף אני אשתף

ואם בא לי לשתוק אז אני אשתוק

גם אם זה גורם לאנשים מבוכה 

ואני ממש ממליצה על זה.

בגדול אני יכולה לענות וגם יודעת לענות.

אבל מצאתי שלשתוק זה יותר יעיל לטווח ארוך.

למשל מקרה אמיתי:

שכנה- למה כ"כ מוקדם? מה זה מבחירה?

אני- ממשיכה לשחק עם הילדים שלי מבלי לזכות אותה במבט

האישה הולכת נבוכה

אני חושבת שזכותי לא לענות על שאלות חטטניות.

נחמדה ומקצועית מאןד.

לפעמים טיפה קרירה ולפעמים יותר נחמדה אבל אצלי היתה שליחה ממש טובה ב"ה 

אם את מחפשת רופאה נחמדה ולבבית, יש אחרות. היא ממוקדת  ועונה לשאלות בצורה מקצועית.

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

אוף אוף אוף.

את עצמאית או שכירה?

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

בהצלחה!

צריכה לבדוק את זה...

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️