קודם כול - כן, זה בהחלט נורמלי לגיל. גיל ההתבגרות... כל אחד חווה אותו אחרת, אבל אחד המאפיינים הבולטים הוא מרדנות, בעיקר מול ההורים.

שנית - הוא גדול, ואפשר לדבר איתו שיחה מעמיקה ולהסביר לו מה עומד מאחורי האיסורים שלכם. לילדים קטנים אפשר בדרך כלל לתת כללים קבועים בלי להסביר, אבל בגיל ההתבגרות בדרך כלל זה לא יעבוד...

בשיחה אפשר גם להדגיש לו שהדבר הכי כואב לכם זו ההסתרה, יותר מעצם ה"עברה" עצמה. כי חשוב לכם שיהיה לכם ולו קשר פתוח ומשתף, כי אתם ההורים שלו, ואתם אוהבים אותו הכי בעולם ורוצים שיהיה לו טוב. ואם הוא יתרגל להסתיר מכם דברים, הוא עלול גם להסתיר דברים כואבים שעוברים עליו (אפשר לפתוח מזה רמז למוגנות), וכך לא תוכלו לעזור לו בעת הצורך.

בשיחה גם אפשר להבהיר לו שהוא באמת גדול ובוגר, ומשכך אתם סומכים עליו, ובכל זאת הוא עדיין הילד שלכם, ואתם אחראים עליו ועל שלומו ועל שמחת חייו.

אתם לא צריכים לוותר על האיסורים שקבעתם (שאני מצדיקה אותם לגמרי, אגב), אבל לעשות את זה כעת יותר מתוך שיתוף שלו, ומתוך שדר שהוא גדול ואתם סומכים עליו.

חיבוק ובהצלחה. קשה מאוד, הרגע הזה של הגילוי... מתפללת שכולכם תצמחו מזה ❤️

מדרגה. באמת אני צריכה יותר לשתף אותו לעומק הדברים

והסביבה שלו כולם צופים בכדורגל. אבל לא יודעת מה מקובל אצלכם. מצד שני אם אתם בסביבה שכן יש פלאפון חכם לילדים פה ושם סביר להניח שרב הבנים צופים בכדורגל.

ואני יודעת שיש כאלה שכן צופים, אבל הרוב לא

והוא ממש ממש אוהב ולכן לא הצליח להתגבר. ומכאן ההתלבטות הגדולה שלנו

הצפייה לא מתאימה לאורח חיים שלנו (בהתאמה לרוב רובם של החברים שלו) אבל הוא ממש רוצה...

אולי אצליח לעזור בע"ה.

א. תקנו את הספר "בוסר המלאכים" - הוא ספר מעולה, מצוין, נהדר. הדרכה מהממת ואמיתי להתמודדות עם גיל ההתבגרות. מכוון לציבור חרדי אבל זה לא משנה בכלל- יש שם עצות ששוות זהב!! 

ב. אני חושבת שאת המצב הנוכחי אפשר לחלק לשני דברים כואבים- הראשון- הילד עשה משהו שאנחנו לא מרשים והשני- הוא שיקר לנו והסתיר מאיתנו. במבט לטווח רחוק, מבחינה חינוכית, אני חושבת שהחלק הכי משמעותי שצריך לתת עליו את הדעת הוא בכלל לא משחקי הכדורגל. החלק הכי חשוב הוא הקשר ביניכם שקרה לו פה משהו לא כל כך טוב. וקשר בין הורים לילד זה הדבר הכי הכי הכי חשוב בעולם. אין חשוב ממנו. כל הורה רוצה שהילד שלו ימצא בו אוזן קשבת, שהילד שלו יבוא לשאול ולהתייעץ וגם כל ילד רוצה שההורים שלו יקבלו אותו באהבה גם הוא לא התנהג מאה אחוז, כי ילדים חייבים את הקשר הזה. 

אם למשל, הוא היה בא ואומר : אמא, אני מת לראות משחקי כדורגל, אפשר?" - ובמקום להגיד לו "לא, מה פתאום" (ולגרום לו לעשות את זה בסתר, או אצל חברים, כי זה הגיל...) היית שואלת: "באמת? למה? זה מעינן? מה מענין בזה? חברים שלך רואים?" וככה נפתח איזה שיח בנושא וזה כבר לא מושג טאבו שאסור לדבר עליו, אלא רצון שקיים אצלו והוא לא צריך להסתיר מכם. ואז מלכתחילה נוצר משהו חיובי סביב הקשר שלכם גם אם הנושא שנוי במחלוקת.  ואז אפשר ביחד איתו להבין- למה הוא כ"כ רוצה את זה? (הגיוני...בן בגיל 13...) והוא גם יהיה פתוח יותר לשמוע ברוגע למה בעיניכם זה לא כ"כ חיובי. 

תתפלאי עד כמה הם מפנימים ערכים שלנו גם אם לא נראה לנו...כאשר הערכים מוסברים בנחת, ונותנים לו חומר למחשבה על החיים שלו. 

אם יש לך אומץ...אפילו הייתי רואה איתו משחק אחד ואח"כ מנתחת איתו מה היה כזה כיף...ואם מפריע שזה יהיה בבית אפשר גם להגיד לו שאתם מבינים שזה מענין אותו אבל אתם לא רוצים שזה יהיה חלק מהאווירה בבית אז ביחד למצוא פתרון איך הוא מרוצה וגם אתם מרוצים. 

העיקר- ללכת בכוח בגיל הזה לא יניב שום תוצאות טובות. ומה שילד רוצה להשיג- הוא ישיג אותו בכל מקרה כנראה, רחוק מעיני ההורים ומידיעתם, וזה הכי גרוע! 

(הבת שלי רצתה בגיל 14 לעשות חור שלישי..הסברתי לה למה בעיני זה לא כ"כ מתאים ואחרי חצי שנה או יותר היא פשוט עשתה ובאה הביתה. לא כעסתי עליה אבל אמרתי לה שחבל שהיא עשתה בלי לדבר איתי שוב) 

לגבי שאר האחים- אין מה לעשות, קטנים נחשפים לעולם של גדולים. ואם זה לא בבית, זה בבי"ס או בשכונה או אצל בני דודים או בהסעות לבי"ס וכד'. אם מדברים על דברים, ומסבירים את דעתינו ואת ההגיון והיופי שבה, זה יתן להם חוסן נפשי. ויש הרבה בתים שבהם כל אח הולך בדרך אחרת ורואים שבסוף כל אחד הוא בפני עצמו גם אם נחשף לדברים אחרים. 

ודבר אחרון- תפילה תפילה תפילה. פשוט להתפלל עליו את כל הדברים שרוצים עבורו. 

תודה שחלקת

באמת חיפשנו ספר הדרכה, תודה על ההמלצה

האמת שהוא כן בא וביקש כמה פעמים לראות משחק וסירבתי, אז אני מבינה מדברייך שזו היתה טעות.. אבל אני בסתירה עם עצמי.. זו ממש לא אווירה שאני רוצה שיהיה חשוף אליה. מצד שני הוא מחפש (וגם מוצא) אז אולי אין לי יותר מידי ברירות ואני צריכה לתת לו?

ונכון מה שהכי כאב לי בסיפור הזה זה לא המעשה, אלא ההסתרה והשקרים.. ובזה נתמקד בשיחה איתו

ןתפילות- אני חייבת להגיע לזה

הרי כולנו היינו רוצים שהילדים שלנו יתנהגו ויעשו מה שאנחנו רוצים שהם יעשו...אבל מה לעשות, צריך להבין ולהפנים, שהילדים שלנו הם נשמות ולכל נשמה יש מסלול משלה וחיים משלה. ומגיע שלב שבו החיים פשוט ממחישים לנו את הענין...וזה גיל ההתבגרות. אין סיבה להניח שמי שרואה כדורגל בגיל 13 ימשיך בזה כל חייו...יכול להיות שזה ישאר משהו שמענין אותו ומידי פעם זה מאורר אותו לראות משחק ויכול להיות שבאיזשהו גיל הוא יבין שזה שטויות ויפנה לדברים חשובים יותר. אבל בכל מקרה, הקשר שלכם איתו יהיה יותר חשוב מכל כדורגל זה או אחר. 

וזהגם גיל שבו צריך לשחרר ולהבין שהוא יחשף ונחשף לאווירה אחרת בין אם תרצו ובין אם לא. 

אבל הדבר הכי חשוב שאתם יכולים לתת לו עכשיו- זה קשר פתוח (וזה לא תמיד קל). כלומר- האופציה היא לו "לתת לו לראות או לא לתת לו לראות". זה מתאים לגילאים צעירים יותר שבהם יש לנו יותר שליטה.

האופציה עכשיו צריכה לבוא מתוך הבנה שאם אתם לא תתנו, הוא ימצא את זה במקום אחר. וערוץ קשר ביניכם יחסם, וחבל.

לכן האופציה היא לדבר. לקחת אותו מחוץ לבית, לקנות איזו פיצה או גלידה, לשבת במקום שקט ולדבר בכנות ובנחת. "אז מה אתה אומר, כדורגל זה מענין...איזה משחק ראית? איזה קבוצה אתה אוהב? מי השחקנים? " ולאט לאט להעביר לו את המסר שזה מפריע לכם שהוא הסתיר ושאתם מעדיפים שיבוא לדבר איתכם על זה, גם אם אמרתם "לא" פעם או פעמיים. לנתב את השיחה למקום כזה שאומר- אוקיי, אנחנו מבינים ורואים שזה מעניין אותך ואתה נהנה מזה. אפילו אולי מבינים למה זה כיף...אבל חשוב לנו שתבין איך אנחנו מרגישים. אתה כבר מספיק בוגר כדי שנוכל להיות כנים איתך. אנחנו מרגישים שסתם ככה לשחק כדורגל זה אחלה, אבל אווירה של קבוצות ומשחקים ו"תרבות כדורגל " כזאץת- את זה אנחנו פחות אוהבים וגם נסביר לך למה. כי...וכי... אתה מבין מה אנחנו אומרים? לא חייב להסכים, אבל אתה מצליח להבין מה אנחנו לא אוהבים בזה?" 

ואז למצוא איזו דרך ביניים- יכול לראות פעמיים בשבוע אצל חבר, או יכול לראות בבית, אבל כשאחים שלו ישנים. או כל רעיון אחר. 

העיקר, שלא יצטרך להסתיר יותר ושלא ירגיש שהוא מאכזב אותכם ושאתם לא לתרגישו מרומים ולא תרגישו במלחמה.

אני רוצה גם להוסיף שאפילו לפני גיל ההתבגרות ולפני המחשבות על העתיד ואיך הם יתנהגו- קשה לנו ממש להבין שאין לנו שליטה על ההתנהגות של הילדים שלנו

כמו שכתבת - יש להם רצון משלהם

יש לנו אחריות וסמכות להכווין אותם ולקבוע בבית כללים אבל צריך לשמור על המודעות הזו שלמעשה אין לנו שליטה. אנחנו נעשה את חלקנו ונצטרך לסמוך עליהם ולקוות שיעשו את חלקם.

זה באמת אסימון שקשה מאוד לקבל, אנחנו רגילים ורוצים לחשוב שאנחנו מנהלים אותם אבל זה פשוט בלתי אפשרי.כבר מגיל אפס יש להם אופי ורצון והם מגיבים אלינו ולחינוך שלנו אבל לא בהכרח בדיוק כמו שהיינו רוצים

אפילו בגיל הרבה יותר צעיר אני לא באמת יכולה למנוע מהם לאכול סוכריות למשל כי הם מקבלים במקומות שאני לא שם

אבל הקו שלי ברור

ורוב הזמן הם יוותרו עליהם ויבואו אלי

ולפעמים לא

וברגע שאני מבינה את זה אני מסוגלת יותר לשחרר מצידי כדי שיהיה בהיתר ולא יהיה באיסור

לגבי כדורגל למשל - למנוע ממנו עכשיו בכל מחיר ממש לא מפחית את הסיכוי שבעתיד הוא לא יהיה מבוגר שצופה. לגמרי להפך ....

אני מסכימה שחשוב לזקק מה חשוב לכם כהורים, להבהיר את המסר מה בעיניכם שלילי בצפיה הזו וגם להחליט אם למשל צפיה ליד האחים שלו זה קו אדום שעליו אי אפשר להתגמש או איפה כן

(לצורך העניין פתרון שבו הוא צופה אבל לא בנוכחותכם הוא גם יכול להזמין בעיות .

אז תחשבו על הדברים לעומק הכי טוב אם יש מקום או הזדמנות שבה הוא צופה בבית,אבל אחים שלו כבר ישנים נניח ואתם כן רואים מה איתו ושזה נשאר על כדורגל)

אפשר כמובן גם להחליט שכדורגל זה קו אדום ולא תאפשרו שום צפיה. אבל תחשבו טוב כי בכנות יש לנו כהורים ובכלל יכולת מאוד מוגבלת לגבולות קשיחים ובאמת הוא יגיע לצפות בזה כך או כך (חברים בכיתה למשל, אם לא אז עוד כמה שנים הוא כבר יהיה ברשות עצמו) ולא בטוח ששווה לשים על זה את המשקל והמאמצים...

היו הסתרות שהילד סיפר לאחר מעשה/ תקופה.

בעיניי זו התנסות נורמלית.

אני לא מוטרדת מהסתרות ולא מהמעשים, גם אם זה דברים שאני לא בעדם, אני לא שמרנית ודי זורמת עם החיים, אלא אם זו פעולה פוגענית.

לגבי שחרור מהגבלות, יש פעמים שגבולות גורמות למרידה וחשוב להיות עם יד על הדופק.

באמת התלבטות אם הגבולות שלנו הדוקים מידי עבורו ולכן הוא מורד

או שהגבולות האדוקים האלה דווקא ישמרו עליו בסופו של דבר

כשר

בקשר לעניין של לשחרר אף פעם אי אפשר לדעת מה יפעל על הילד ועל איזה צורך זה עונה לו.

האם המתבגר צריך להרגיש ריגוש של אני עושה משהו שפורץ את הגבולות ואז אם תסכימו עם זה הוא ימצא משהו גרוע יותר.

או הפוך להגיד שסומכים עליו ולתת לו מכשיר מסונן שניתן לראות בו כדורגל.

תלוי בו ובאופי של המשפחה שלכם

לגבי ההמשך שכתבת-אכן צריכים לחשוב מה יהיה נכון עבורו. נתלבט על זה

ב"ה ב"ה ב"ה שהוא ראה רק כדורגל!!!

ולא ענייני בנות וכזה,

שימשיך להתעניין בכדורגל, תאמיני לי.. זה בסדר גמור לגילו.

תזכרי שהוא זה לא את.

ואם זה מעניין אותו- אין מה למנוע ממנו. הפוך, לשמוע ממנו בהתעניינות בלי שיפוטיות, בלי ביקורתיות מה מעניין אותו, ושהוא ירגיש בנח לספר לאמא מה מלהיב אותו. תהי שותפה לעולם שלו. ויחד עם זה תוכלי גם להכווין אותו למה שאת שואפת. בלי לפסול את מה שהוא אוהב.

הילדים שלנו הם אנשים בפני עצמם. הם לא הרובוטים של השאיפות שלנו. יש להם רצונות ואהבות ותחומי עניין,

וחשוב לשמוע, להיות חלק מעולמם, וכמובן להכווין. בעדינות ורגישות בלי שיפוטיות

הוא חולה על כדורגל

מתפללת שאצליח לראות את הדברים בעיינים כמו שכתבת. כרגע קשה לי להתחבר לעולם הזה ולאפשר לו להתחבר לעולם הזה. למרות שאני מתחילה להבין שאולי אין לי יותר מידי ברירות

ואגב, נשים כנראה לעולם לא יבינו מה כל כך מלהיב בכדורגל...

הגדול שלי בן 15.

לפני שנה גם התחיל לבכות לי למה אבא לא מרשה לי לראות משחקי כדורגל ושכל החברים שלו התורניים והאבות שלהם אפילו רואים ולמה אין לו ואטסאפ וכו'... ואמרתי לו שזה לא מרוע פשוט אבא יודע לאן זה יכול להדרדר וכו' ניסיתי להסביר והוא היה ממש בסערת רגשות (לא כתבתי אבל החלום של הבן שלי זה להיות שחקן כדורגל אמיתי, זה העולם שצעניין אותו והוא המון בספורט) קיצר בעלי הגיע מאיפשהו וקראתי לו לשיחה ושיתפתי אותו מה בן ה14 מרגיש וכו'. וישר בעלי אמר לו בחוכמה. אתה רוצה לראות? לא אמרתי לך שאסור, אמרתי לך בבית שלי אל תראה והתחיל להסביר לו שזה תרבות של גויים וכו'. והיה ויכוח דתי. הבן אמר טוב אראה אצל חבר. בעלי אמר אצל חבר תראה. בבית שלנו לא. והבן אמר לו אם לא הייתם מרשים לי הייתי רואה בחוץ בכל מקרה. אז יאללה על מי אנחנו עובדות? הם לא תמימים איפשר לאסור עליהם הכל. מי ישמע ?! אמרתי לבעלי ברוך ה' שזה רק כדורגל. אם הוא ידע איזה שטויות בעלי עשה בתיכון וכמה ההורים שלו ספגו ממנו הבן שלי ירגיש לא פייר מצידנו. אבל הנה בעלי שיחרר וגם אמר לו אתה רוצה וואטסאפ לתקשר עם החברים, אתה מספיק גדול אני מוכן. (אין לו אינטרנט ויש לנו שליטה על אפליקציות שמוריד, בקרת הורים קוראים לזה) קיצר הסכמנו להכל כי באמת מכל הלב אם כל דבר נגיד לא ולא זה יתפוצץ לנו בפנים. הוא לא ביקש ללכת לקולנוע הוא לא ביקש ללכת אפילו למגרש ולראות משחק. כולה משחק כדורגל באינטרנט.

הילדים שלנו הם פיקדון שלנו לא חייבים להיות כמונו, יש להם מסלול משלהם, אנחנו רק זכינו להביא אותם לעולם ולתת להם כלים. חייבים לשחרר את השליטה הזאת שהם צריכים לצאת לפי איזה מתכון. ובאמת לשחרר ולא כל דבר לעשות סיפור ולהגיד אלף פעם תודה שזה רק זה... ולא משהו חמור. 

כדאי לך להתחבר אליו

לקשר הטוב שלכם

זה לא רק שאין לך ברירה (הוא יגדל ואם לא עובדים על קשר טוב, אז לא רק כדורגל יהיה מאחורי גבכם..)

יש לך ברירה ובחירה להיות איתו בקשר טוב ולהתעניין בעולם שלו (במקרה הזה מדובר בכדורגל כשיש מתבגרות אז זה לשמוע את הסיפורים הלא נגמרים שלהן או כל עניין שמעסיק את הילדים..)

זו הזדמנות פז שיכולה לצמוח מהסיפור הזה-הקשר עם הילדים! זה חשוב  עבור הבכור ועבור שאר הילדים שלכם (יש לך ילד בגיל 11, זה תחילת גיל ההתבגרות והוא כבר למד להסתיר דברים מההורים כדאי גם איתו לעבוד על הקשר)

כשילד חוצה מאחורי הגב את הגבולות שקבעתם.

בנוסף לכל התגובות היפות והחכמות שכתבו לך, אני רוצה להדגיש שני דברים:

*הילדים הם פיקדון שקיבלנו אלינו, אבל אנחנו מגדלים אותם להיות עצמאיים, וזה אומר גם לבחור את הבחירות וההעדפות שלהם בעצמם. ובעצמם זה אומר שלפעמים זה לא יהיה לרצוננו, ואם נאלף אותם שאין אפשרות אחרת יקרה אחד משניים, או שהם ימרדו (הרבה פעמים בהכל), או שהם יהפכו להיות יצורים מְרָצים שמאבדים את עצמיותם (נמחקת האישיות שלהם). אני על עצמי יודעת ששתי האופציות האלה רעות מאוד בעיני. האם זה אומר לתת להם הכל תמיד? לא. אבל צריכים להיות חכמים ולבחור את המלחמות. לחשוב לעומק מה הכי חשוב בעינכם שיִשָמֶר, ועל זה להקפיד. כמו משל השמיכה, אם מושכים אותה לכוון מסוים, נחשף בצד אחר מה שרוצים שישאר מכוסה, ויוצא שכרנו בהפסדנו. מותר להביע את דעתכם וטעמכם גם בעניינים שהם לא הגבולות, אבל לכבד ולקבל את ההחלטה של הילד.

וזה מביא לנקודה השניה

*לכבד אותם כמו אדם בוגר. לראות את הטוב שלהם ולהתייחס אליו, להעריך אותו. לדבר איתם בגובה העיניים. אנחנו חיים בדור שאם נער רוצה משהו, יש לו יותר מידי אפשרויות פתוחות בפניו, לפעמים בתוך הבית ממש- בכף היד. שמעתי מהרב רימון פעם שזה אומר שכל מה שהם עושים- הם בוחרים לעשות. אם הם קמים למניין, ויושבים איתנו בשולחן שבת- הם בוחרים בזה. להגיד להם מילים טובות כמה כיף לנו וטוב לנו כשהם מקיימים בהזדהות דברים. ושוב, לכבד את ההעדפות כל עוד הן בתחום המותר גם אם זה פחות תואם את האוירה שאתם רוצים. לא לאפשר להם ואז לרדת עליהם כל הזמן. וגם אם צריך להתעקש על הגבולות- באופן מכבד ולתת להם להרגיש שמבינים אותם.

לפעמים משהו שהוא פיתוי גדול לילד ימשיך להיות פיתוי גדול גם אם זה יהיה בהיתר והוא ינסה עדיין "לגנוב" עוד זמן עם מושא הפיתוי הזה.

זה עלול לאכזב כל פעם מחדש, ומצד שני לקבל בהבנה שבגיל כזה במיוחד זה לפעמים באמת חזק ממנו. אז לעמוד על הגבולות, לא חייבים להתגמש אם הוא נתפס שוב באופן שלא הרשיתם, מצד שני לזכור שהוא ימשיך אולי לנסות אז עדיף לא לחסום את האפשרות לגמרי. סוג של להיות במידת האמת שהיא השילוב של דין ורחמים...

מקוה שהובנתי ושזה לא מבולבל מידי.

בהצלחה, חיבוק על הכאפה הזו שקיבלת עכשיו לפנים, באמת באמת לא נעים.

כי נראה שאת מנסה לשלוט

בגיל ההתבגרות רק קשר טוב

מה שאומר שבוחרים את הגבולות בפינצטה (זכותכם להציב את הגבולות של מה נכנס הביתה או לא אבל קחי בחשבון שמה שנעשה מחוץ לבית יש לנו פחות שליטה עליו, יש דברים שזה לגיטימי ויש דברים שזה מורכב יותר)

בעיני המוקד זה שיחות וקשר טוב כמה שניתן, שירגיש בנוח לבוא ולדבר אתכם

תאמיני לי שהוא יודע יפה מאוד מה הערכים שאתם מנחילים אבל מותר לו לחפש את עצמו, ולדעתי זה גם מה שבונה קומה רוחנית מדוייקת יותר בשבילו כי עד עכשיו הוא שמר על דברים בגללכם ומעכשיו הוא יעשה דברים מבחירה ואם הדת תהפך לחזית אז יש סיכוי סביר שזה מה שישאר ממנה

אני לרוב מסבירה בשיחות ממוקדות או 'על הדרך' מה עמדתי בנושאים המדוברים, יודעת שיש סיכוי סביר שהמתבגרים יבחרו אחרת, אין מה לעשות, זה לפעמים כואב, אבל בעיקר חשוב לי שישתפו אותי

כבר יצא לי לשמוע מהילדים שלי על ילדים אחרים שעושים דברים מאחורי גבם של ההורים ובעיני זה פספוס א. כי בעיני הדברים יכולים להגיע למקומות מסוכנים אם אין שם מבוגר נוכח  ב. אני מעדיפה לדעת את האמת גם אם היא כואבת

במשך החיים הילדים גדלים הם במילא יבחרו את דרכם וההורות שלנו תשנה את פניה ואם כרגע הם לא יראו בנו כתובת אז בהמשך אנחנו כבר לא נהיה רלוונטיים וזה בעיני הכי כואב ופספוס גדול שלנו כהורים (כמה בנות פה פותחות שרשורים שאמא שלהם מקסימה וכיו' אבל לא מבינה אותן.. אם לא היינו מנסים לשלוט היינו מגלים שהעזרה הכי אמיתית היא הקשבה ואיפשור לצד השני להתבטא )

ממש ממליצה על הספר בוסר המלאכים, קוראת בו כל רגע אפשרי

אז ארשום בנקודות כגי לא להכתים מדי חח

אחד האחים שלי היה ממש פורץ גבולות הוא התנסה בדברים הרבה יותר גרועים מכדורגל אמא שלי עבדה איתו פשוט ככ בחוכמה! היא הביאה לו כסף לצאץ למקומות שרצה והסכימה לו להכניס דברים שביקש הביתה אבל התנאי שלה היה הכל אתה תמיד מספר לי! מרוב שנבנה ביניהם אמון הוא היה מספר לה הכל והיא הייתה החברה הכי טובה שלו (ותביני כמה הזוי אני מדברת על גבר בשיאא גיל ההתבגרות) מרוב פתיחות היא באמת ידעה הכל ופעם אחת שהוא הגזים במשהו אז היא נתנה לו כאפה עדינה (חצי בהלצה חצי ברצינות) ואמרה לו שלא יקרה שוב

וזהו מאז הוא לא העיז לעשוץ את זה שוב הוא לא העיז לפגוע באמון שאמא שלי נתנה בו מרוב שהם היו קרובים

ואני יכולה לומר שאם אמא שלי לא הייתה נוהגת ככה וזורמת איתו אני לא יודעת איפה הןא היה היום!

היום אני יכולה להגיד לך שהוא עלה לישיבה אחרי שסיים בגרות(שזה בפני עצמו נס!)למד שם כמה שנים ואחכ המשיך ולמד והיום הוא עובד בעבודה מעולה והוא האח הכי מדהים במשפחה ואמא שלי בלוכמה ובששיתופיות שלה איתו הצילה אותו

שהבן ה"פורק גבולות" לא ישפיע על שאר האחים?

זו שאלה שמאוד מעסיקה אותי

שלא תידבקו..זה לא משהו מדבק

כל ילד הוא אדם בפני עצמו שבוחר את הדרך שלו

הבנו שהוא בחר בזה וזהו היינו אחים טובים מאוד במיוחד אני והוא הוא סיפר לי לפעמים על מה הוא עושה וכזה

עד היום כולנו בקשר ממש חזק

דווקא זה שלא ניסו להזהיר אותנו מפניו לא גרם לו להרגיש כמו מצורע הוא המשיך להיות אהןב בבית כרגיל  ..

וגם שוב אמא שלי עשתה הכל ממש בחכמה נגיד היה יום שהיא ידעה שהוא מועד ליציאות לא טובות אז היא סגרה לכולנו מלון ממש ממש שווה בצד ה2 של הארץ ואחי שלא רצה להפסיד ברור שהצטרף וככה היא הצילה אותו מכל מיני אירועים

איך הילד חשוף למשחקי כדורגל?

הרי מישהו הביא את זה לעולם שלו.

בשכונה?

בבית הספר?

בבית?

אם יש בדל של עניין, הילד מושך קצת יותר וזה תקין וזה נורמלי.

או שאת סוגרת לגמרי ואז הוא לא שומע לא מכיר, או שאת פותחת ולוקחת בחשבון שהילד יכיר קצת יותר ממה שבאמת ציפית.

ולגבי ההסתרות ולשחד את אחיו בחטיף -

אם הילד שלי מסתיר ממני דבר מה, זה אומר שהוא חושש מהתגובה שלי ולכן אני צריכה לעשות בדק בית אצל עצמי.

כך אני מאמינה וכך תמיד פעלתי.

באופן כללי ילד שפועל כך נראה שיש לו חוכמה,תושיה וסקרנות. הייתי מנסה לנתב את זה למקומות בריאים ונכונים.

דבר ראשון- כמו שכבר אמרו, הכי חשוב זה שיח פתוח איתו. לנסות לקבוע זמן קבוע, בלוח שנה, כל יום חמישי פעם בשבוע/פעם בשבועיים/ כל ראש חודשי איך שמתאים לכם- זמן איכות שלו עם אחד ההורים או שניהם. זה ממש ממש משמעותי לפיתוח הקשר לייצר חוויות משותפות. לבית קפה, טיול, סתם ארוחת בוקר בבית, שיהיה לו מקום בטוח לשתף. ליצור את הערוץ הפתוח זה אחד הדברים הכי משמעותיים. לפרגן לו על כל דבר, לגבר איתו בגובה העיניים, לחזק בו כמה שיותר צדדים חיוביים.

דבר שני-  אני יודעת שאני בסגנון אחר, אבל גם בבית שבו גדלתי כדורגל לא היה לגיטימי, והתחתנתי עם בעל שהכדורגל טבוע במשפחה שלו בדם..

לקח לי זמן להסתגל לזה, אבל יש משהו יפה בזה- הם כל המשפחה אוהדים אותה קבוצה, הולכים כל הבנים יחד למשחקים חשובים ( סבא, אבא, בן, נכד, בני דודים, דודים) וזה גיבוש שהלוואי על כולנו.. נכון שאני מבינה גם את הבעייתיות, אבל אין לי ספק שמה שמושך זה התחושה של הביחד, שכולם מאוחדים ומעודדים יחד באותה מטרה. יש משהו חזק באלפי אנשים שמתאחדים לאותה מטרה, וזה מה שמושך. ברור שיש דברים חשובים יותר מלרוץ אחרי כדור, אבל לא חסרים דברים גרועים יותר...

אולי תחפשו איך אפשר להעניק לו את החוויה הזו בדרך יותר חיובית.

בהצלחה!!

שלהיות עם הילד בחוויה ולדבר על זה, משאיר יותר סיכוי לשינוי  ול"שליטה" כביכול, מאשר הגבלות וענישה.

הבת שלי בתחילת גיל ההתבגרות

אז אצלה זה שירים וכל מיני סרטים שמעסיקים אותה. ואני רואה לפעמים בהיסטוריה אצלי חיפושים

וברור שאני לא שבעת רצון מכל דבר

אבל כל עוד זה לא בגדר תכנים פסולים ממש,

אז אני מאפשרת לה בנוכחותי, גם אם זה לא לטעמי

ככה אני גם מתעדכנת במה שהיא יודעת. והיא יכולה לתאר לי מה היא ראתה. אם יש משו שנשמע לי פחות מתאים אני דנה איתה על זה ומסבירה לה

כי כמו שכתבו, גם אם נגביל, הסקרנות תגרום להם להמשיך לחפש, וכדאי להשאיר פתח.

ואני גם בדעה, שבימינו, כשיש כל כך הרבה תכנים להשגה בקלות,

עדיף לאפשר את "הרע במיעוטו". 

מישהיא שאני מכירה והיום העא מנחת הורים גם... לפני הרבה שנים גילתה שאחד הילדים נכנס לאתרים לא צנועים( חרדים והיההלהם אינטרנט בגלל העבודה ) בהתייעצות עם רב הם החליטו לא להגיד לילד כלום רק שמו מאז סעסמא לאינטרנט . אותו ילד כמה שנים אחכ כתב להם מכתב תודה שהם ככה האמינו בו ושזו באמת היתה נפילה חד פעמית ושזה שהם שתקו ולא ביישו אותו פשןט הציל אותו.

אז פה כביכול גילו חכם את זה ולא יכולתם אולי לשתוק חגמרי אבל כן הייתי מדברת איתו שאתם מבינים את הרצון שלו ושזה לא כל כך מתאים לבית ובטח לא להסתיר ממכם דברים ושאתם אומנם לא מתחברים לדברים האלו אבל יותר חשוב לכם שיהיה אמיתי איתכם ( אגב בעיני זו הנקודה הרבה יותר מהכדורגל עצמו) ואולי תצליחו חהגיע לאיזה דרך של אמצע ומנסיון אישי כשיורדים עם הילד ונמצאיםמאיתו במקום שלו זה שומר עליו שלא יפול למקומות יותר גרועים.. אם בבית את מאפשרת את הנפיחות האלו בגבולות שמתאימים כן זה פחות מאשר שילד יוצא לרחוב ופורק לגמרי. מניסיון אישי שלי. וכמובן שתפילו והרבה.

בדיוק היום הבת שלי שאלה אותי מתי ארשה לה טלפון חכם אז הסברתי חה שבגיל הזה אני חא רוצה שיהיה לה כי זה פתח לכל מיני דברים שאני חושבת שלא כדאי שיהיו לה אבל בסוף אני לא יכולה לאסור עליה.

אגב גם באינטרנט יש לנו סינון אבל במכוון אני נותנת להם לבד לראות דברים ועוקבת מרחוק אבל כל הזמן מדגישה שבומכת עליהם שרואים מה שהם יודעים שאני מרשה..

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שמי איזבל נואה. זהו יום מאושר מאוד בחיי בזכות העזרה שנתן לי ד"ר אפטה. הוא עזר לי להחזיר את אשתי לשעבר בעזרת כישוף האהבה והקסם שלו. אני נשוי כבר 10 שנים וזה היה כל כך מפחיד ומתסכל כי אשתי בגדה וגם ביקשה גירושין, אבל כשנתקלתי בפוסט של ד"ר אפטה באינטרנט על איך הוא עזר לאנשים רבים ולעזור להם לתקן את מערכת היחסים שלהם ולגרום לאנשים להיות מאושרים במערכת היחסים שלהם, שלחתי לו הודעה במייל שלו והסברתי לו את מצבי ואז ביקשתי את עזרתו, אבל להפתעתי הגדולה, הוא ענה לי ואמר לי שהוא יעזור לי לשקם את נישואיי, והוא אמר לי מה לעשות ועשיתי הכל בהתאם ועכשיו אני ומשפחתי חוגגים עכשיו כי אשתי השתנתה לחלוטין לטובה והיא אוהבת אותי יותר. היא תמיד רוצה להיות איתי ולא יכולה לעשות כלום בלי המתנה שלי. אני ממש נהנה מהנישואים שלי עכשיו, הכל בזכות ד"ר אפטה. אמשיך להעיד באינטרנט כי ד"ר אפטה הוא מטיל כישופים אמיתי. אם אתם זקוקים לעזרתו, אתם יכולים ליצור איתו קשר דרך האימייל שלו, וואטסאפ ו-VIBER; אימייל - drapata4@gmail.com, אתם יכולים גם להוסיף אותו בוואטסאפ: (+447307347648). הוא התשובה היחידה לבעיה שלכם וגורם לכם להרגיש מאושרים במערכת היחסים שלכם.

האם אתם רוצים את האקס שלכם בחזרה, רוצים כישוף אהבה למאהב חדש, פתרון בעיות בלי ילדים?

פתרון בעיות כלכליות?

פתרון למחלות?

אתם רוצים לקבל קידום בתפקיד שלכם.

הפתרון לבעיית הגירושין

וואטסאפ או התקשרו (+447307347648) (נא להתעלם אם אינכם צריכים עזרה)

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

אבל הימים המורכבים של הגמילה זה יומיים מקסימום שלוש

וכמובן תלוי ילד

אבל אפשר לצאת לאנשהו ופתאום כן לשים טיטול

הם מבינים אם אומרים להם

כך עשיתי והיה בסדר

לאט לאט בהדרגה. וזה מסתדר

קחי בגדי החלפה

בגינה עושים בצד אם צריך

אבל פחות נוח אם צריל לנסוע,

ולדעתי פחות שייך להסתובב במקומות ציבוריים כמו סופר או לעלות על מתקנים,

אבל ברחוב, בפארק, עם ביבמה אין בעיה. פשוט כשמפספס אז מחליפים רגע ורוחצים בבית.

אם נוח אפשר להישאר בבית.

בד"כ אחרי יומיים- שלושה הראשונים כבר יש שליטה מסויימת ואז אפשר לתמרן עם הגמילה.

השתדלתי לתזמן (אם הצלחתי) אחרי שעשה פיפי. לקחתי איתי סיר ליתר בטחון ובגדי החלפה.

הייתי ממש בקשב אליו ושאלתי לעיתים קרובות, וגם לקחתי יזום.

ומקסימום אם מפספס, חוזרים הביתה.

נסיעות רחוקות פחות אהבתי, אבל גם את זה עשיתי (קניות ברמי לוי וכו').

לק"י

לא נרשמו בעיות.

בהצלחה!

לנסיעות שמתי טיטול

יום אחרי ילדתי חח, אבל זה היה 39

אני אישית עם כל ספק אפילו כביכול שטותי הלכתי למיון בקופה (רופא תורן ובחינם) לרוגע האישי

אבל מחכה שיבואו חכמות להרגיע אותך

עקרונית ההוראות הן כל שינוי בדפוס המוכר

חשבתי שיגידו לי שהכל טוב ולהרגע ושסתם שאלתי ועכשיו נלחצתי יותר, אבאלה

מה זה יכול להיות?

מה זה מיון בקופה? יש בכל קופה? פשוט באים או שצריכה הפניה?

חינם עד 19.

לק"י

(מרכז בריאות האשה).

אני פעם התייעצתי טלפונית, כי זכרתי שזה בעיה

ענתה לי האחות שאין בעיה, וזה תקין

רק על מיעוט נבדקים

אין באמור להיות ייעוץ רפואי בשום צורה! רק כתבתי כדי שאולי תתייעצי לפני שנוסעת (וכנל לכל אחת שבסיטואציה ותקרא את השרשור או תזכר בו)

ולשים חלק מהילדים באוהל בסלון/ מרפסת

לטייל ביום לפני ואחרי

אפשר לתכנן לבשל יחד ארוחת ערב, זה החוויה

והיה לי ממש קשה לישון באוהל

מתישהו התייאשתי והלכתי לישון ברכב בחניון.

אנחנו לוקחים דירה פשוטה בצפת (לא בעיר העתיקה). לקחנו אותה גם שנה שעברה והיינו ממש מרוצים.

הם לוקחים לפי מיטה/מרווח, אנחנו שמים את הילדים הקטנים על מזרנים ויצא לנו ל4 מבוגרים ו8 ילדים כ1000ש"ח ללילה.

אם מעניין אותך פרטים, בשמחה אתן לך באישי.

לא יודעת איפה אתם גרים אבל לפעמים זה מיקום שיכול להיות אטרקטיבי לאנשים אחרים.

נניח ההורים שלי השנה מצאו דירה פשוטה בצפון ונסעו ל3 ימים ובימים האלה המשפחה שגרה שם מתארחת בבית שלהם...

וגם סיכמו משאירים אחד לשני מצעים ומגבות אז נחסך המון סחיבה

החלפת דירות אני לא רוצה.

לגבי דירה- האמת ש1000 שח זה הרבה בשבילנו כרגע, למרות שזה זול

יש סיכוי למצוא באיזור 500? אם הילדים ישנו בחצר? נראה לי שזה לא מציאותי בצפון בעונה הזאת.

מזרון רק בשבילי זה אפשרי, איפה יש קמפינג שאתן ממליצות? נורמלי ולא יקר?

לישון ברכב גם לא נשמע לי תענוג גדול

מבינה שהחלפת דירות לא רלוונטית לך, אבל אולי אם תכתבי הודעה כזאת גנרית לכולם שאתם מחפשים דירה לישון בה לילה או שניים בתקופת הקיץ, ואם מישהו יוצא לנופש ויתאים שתתארחו אצלם בתשלום סמלי תשמחו לדבר.

בגלל שאתם הרבה הייתי מוסיפה גם שלא חייב מיטות לכולם ואתם תדאגו לעצמכם. וכמובם שתשאירו נקי אחריכם

גם קמפינג באתר מוסדר בתשלום מגיעים בכיף ל500₪. במקומות הזולים מגיעים לסדר גודל של 40-50 לאדם.

אפשר בחוף כינר. יש שירותים ומקלחות, משלמים רק על החנייה. יש גם שטיבלך לתפילות בבין הזמנים

ומומלץ ביותר, אבל בלי מקלחות - פארק גורן. מקום ענק, חינם לגמרי שגם כשעמוס אפשר למצוא את הפינה השקטה שלך. יש מים זורמים, יש שירותים, יש מסלול מהמם שמתחיל ישר מהחניון. אין מקלחות, אין חשמל. מגיעים פקחים, אז כדאי לדאוג לישון רק במקומות שמאושרים ללינה בתוך הפארק.

חוויה מובטחת.

מקסימום+ 1 או 2

בטח בעונה הזאת שהיא הכי יקרה בשנה

אפילו זה אי אפשר למצוא כמעט אז אני לא חושבת שזה אפשרי למצוא בכזה מחיר עם 9 ילדים...♥️

דירה ממש על קו החוף

אם תרצי פרטים בפרטי בכיף

היה ממש כיף!!!

היינו בים מלא... זה חוויה מדהימה

וזה דירה שיש בה הכל

כלי מיטה מגבות

גז מקרר מיקרו

מזגנים

זה אומר שזה גם חוסך בהוצאות כי נוח לאכול שם את כלהארוחות...

אנחנו הבאנו סיר גדול ומחבת ובישלנו הרבה

(היה אושר עד במרחק כמה דקות נסיעה )

יצא לי לישון על אחד כזה והיה לא רע

אומנם לא בצפון אבל מקום מסודר.

אני אחת שחייבת לישון על מזרן נוח לגמרי, אחרת סובלת מכאבי גב, ומזרן מתנפח (איכותי) היה לי ממש נוח.

אנחנו מתכננים לעשות קמפינג בשמורת עוז וגאו"ן בגוש עציון, זה בחינם בעיקרון. כן היינו צריכים לקנות אוהלים (שניים, יש עוד שניים שהתאומים קיבלו מתנה לבר מצווה) ויש לנו את המזרן המתנפח ממעין קמפינג שבעלי ואני עשינו פעם (השאר יישנו בשק"שים ושמיכות), כך שזה אמור להיות נוח וזול יחסית. והאוהלים יישארו לנו גם לעתיד.

בכל אופן, אפשר גם לברר על החלפת דירות, אם יש לכם דירה במקום יחסית שווה...

גנים לאומיים.

אני יכולה להמליץ על אשקלון. אומנם לא בצפון, אבל מקום נחמד מאוד. ישנים על דשא, אפשר להשכיר מזרונים או להביא מהבית. אוהלים משלכם. יש שרותים מסודרים ונקיים. מקלחות גם אחלה. מקררים, כיורים לשטוף כלים. ואפשר לטייל במקום נחמד ויפה שם. וגם לרדת לים בבוקר חוף מוכרז, כשירדנו אליו בבוקר היו שם מלא משפחות דוסיות בלבוש מלא (ילדות עם חולצות 3/4 וחצאיות...).

זה נקרא נטורה בישוב נטור בגולן. מתחמים פרטיים לאוהלים, משכירים מזרונים, יש מטבח עם גז מקררים, שירותים מקלחת, שחשוחיות מים, פינת חי, מחצלת עם משחקים לילדים.. ממש נחמד. מאמינה שיעלה יותר מסתם מקום אבל שווה לברר..תסתכלי באינטרנט מספרים

ושמעתי גם שיש אירוח זול במדרשת נוב.

ובאזור אחרי לגמרי שמעתי שיש אירוח זול בישיבה באלון מורה.

לא זוכרת את הפרטים ששמעתי על שניהם... בטח אפשר למצוא אנשי קשר דרך גוגל...

בהצלחה!

אפשר לקשור על הגג

קמפינג זול יחסית זה שמורות של רשות הטבע. תראי מחירים באתר שלהם. זה באזור 60 לאדם.

(ובמקומות הגדולים יש בד''כ השכרת מזרונים ב 10-15 למזרון).

(אם אתם לא רוצים שיהיה חם אתם יכולים ללכת ללינה במכתש רמון, ביום חם אבל בלילה נעים...)

https://www.parks.org.il/%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/

והכי זול-חוף בכנרת. יוצא לחניה ללילה פחות מ 100 לדעתי לרכב

תודה לכולכן על ההצעות והעזרה!

נבדוק את האפשרויות, תודה רבה!

יש שם שירותים, מקלחת, מתקנים לילדים, אזור למנגל, הרבה תאורה והנקודות חשמל.

מקום של שליחות והרבה אהבה לארץ ישראל.

ויש המון מעיינות באזור, צמוד לצומת הגוש, רמי לוי...

העלות זה 40 שח למבוגר, 15 לילד. (החל מהשנה)

הבית שלנו🏠

צפתי ונעים בלב העיר העתיקה

מה יש? סלון מטבח, שרוקלחת, חצר נעימה ושני חדרי שינה. (סהכ 4 מיטות מבוגרים, 2 מיטות תינוק, 2 מזרנים)

הבית מאובזר (מזגנים, פלטה, מיחם , מקרר, תנור, גז וכו).

המחיר הוא כ700₪ ללילה.

לפרטים

נחלה 0556884028

יהודה 0587506616