לילות קיץ חמים, זיעה קרה ותחושת בחילה קלה. מאורעות היום הותירו בי רושם. כמעט אפשר לכנותם 'נדודים', בגוף ובנפש - מתקרב ומתרחק אך לבסוף בורח.ישבנו על הדשא, הפעם בלי מצע תחתינו, משוחחים. בתחילה על הא ועל דא, בעיקר על מה שהיה, קצת על מה שיהיה, ואז התחלנו לצלול אל המים העמוקים. תחושת מחנק קלה, ריחוק, לא מה שחשבתי, בעיקר לא מה שקיוויתי. כנראה לטובה, אבל ללב קשה להאמין לשכל.
(הקשר עוד לא הותר רשמית)


