אולי ברגעים אחרונים, יצא לי לכתובאני הנני כאינני

עוד סיפור/משל ל'ספר' שלי... אשמח לשמוע את הארותיכם..

 

כדרכם של חתן וכלה בימי שבע הברכות הם איחרו, התעכבו עוד כמה דקות בביתם החדש, המקושט בצבעוניות רבה, מעשה ידיהן של חברותיה הקרובות, ועוד כמה דקות בהליכה איטית אל עבר שכונת הקרוואנים שאט אט גדלה לה בהחבא.

 

אי שם במהלך הפגישות שלהם, תקופה שנראתה רחוקה מחמת השבועות הארוכים שהפרידו בין ההחלטה לחתונה, אך בפועל החלה רק לפני חודשים בודדים, איפשהו שם בשבועות הראשונים כשדברו בפתיחות על צניעות הוא הזכיר שזה לא כל כך פשוט ללכת ככה ברחוב ולהחזיק ידיים, אבל עכשיו שניהם לא הצליחו לוותר על זה, ובכל זאת הלכו קרוב-קרוב כדי שהדבר כמה שפחות יוכר.

 

כמה רגעים לפני העיקול האחרון אל עבר השורה בה הסכימו להעביר את סעודת שבע הברכות האחרונה שלהם, הוא נאנח אל תוך השקט היישובי, שהחל להתמלא ברחשי החברה ההומה מאחת החצרות הסמוכות. "מה קרה?" היא שאלה בשקט, הם פסעו עוד כמה צעדים זה לצד זו עד שהאט נעצר. "את יודעת..." הוא ניסה לשוות לקולו נימה משועשעת, אך סיים בכנות "קצת מעיק עלי כל הקטע הזה של שבע ברכות". היא התנתקה מצידו ונעמדה לפניו כך שעדיין היו קרובים מאוד, עדיין אוחזים ידיים. "כל יום במקום אחר, עם אנשים אחרים.. וכל השמחה הזו, שוב ושוב, ואותם שירים, ועוד דברי תורה.." הוא לקח אוויר לאט ונאנח שוב, קצת יותר בקלילות, "לא יודע. אנ'לא מבין מה העניין וזה קצת מעמיס עלי". היא הנהנה בראשה, נותנת לו עוד כמה רגעים. "זה לא שאני לא שמח," הוא הוסיף במין התנצלות, ומיד האירו פניו, תוך שהוא אסף את ידה השנייה אל ידו התואמת, "להיפך, אני מאושר! אבל... לא יודע", סיים, כשעיניו פונות אל האספלט הדהוי.

 

פתאום זה עלה בה, כל כך בהיר, טהור. היא לחצה את ידיו והוא נשא אליה את מבטו. "אתה זוכר את הפגישה הראשונה שלנו?" היא שאלה אותו, מחויכת מאוזן לאוזן. "ברור" הוא ענה, נדבק בחיוכהּ, "נראה לך שאשכח את השמיכה המשובצת שהבאת לפרוס על הדשא?" היא צחקה קלות בחן. "נו.." הוא זרז אותה בחיוך, "כן כן", השיבה, לוקחת אוויר, "וזוכר מה שאמרת לי על המבחן הזה ברבנות שבדיוק נבחנת בו לפני?"

 

"תזכירי לי.." אמר, מרים גבה. "אמרת שלמדת המון לפני ועשית מלא חזרות, אבל לא הרגשת שאתה יודע, וכל פעם שניסית להזכר לבד – זה לא כל כך עבד לך; אבל כשניגשת למבחן והנחת את העט על הדף – פתאום הכל התחיל לזרום ממך בלי הפסקה. כמו...", היא הרהרה לרגע קט, "כמו נקודת חולשה בסכר, שהמים פורצים ומתפרקים ממנה באין-סופיות".

 

צעדיו הכבדים של חבר שלו, שבדיוק ירד בדרך אל יעדם הפרידו בין ידיהם, ובזמן שאחל להם מזל טוב, ניתנו לה עוד כמה רגעים לחשוב על המשך דבריה.

 

"אבל כדי שזה יקרה, צריך שיהיו המון מים מאחורי הסכר. זה כל מה שאנחנו אוספים ובונים בזמן הזה, אהבה ושמחה שיתפרצו בנקודות של חולשה בהמשך", סיימה במתיקות. הוא הביט בה משתאה, ולאחר רגע התעשת ושאל אותה בשעשוע "את בטוחה שלא את זו שצריכה ללמוד בישיבה?" היא צחקה וכשהתקדם אליה חזרה ללכת לצידו, שוב מחזיקים ידיים. רגעים לפני שהגיעו אל החצר המיועדת הרגישה שהוא מהדק את ידו על ידה, היא נשאה אליו אל עיניה וראתה אותו מביט השמימה כשרוח חמה נשאה את המילים שיצאו ממנו בחיתוך שפתיים הלאה ממנה. "בכל מאדך". וחיוך.

 

הועבר לפוכ"ח (ובחזרה ללנ"ו)אחו

מחשבותיי למטה


ספרות:

הכתיבה מרגישה מאוד טבעית. יש זרימה טובה באווירה, בדיאלוג, התיאורים מרגישים "חיים" וקל לדמיין אותם. השפה נעה בין פשטות לספרותיות בהרמוניה נעימה. אני לא ממש טוב במחמאות כך שבעברית פשוטה זה אומר שיצא לך ממש מוצלח חחח


מהות:

disclaimer קצר, התגובה הטבעית שלי לרומנטיקה לרוב היא משהו כמו "מה העבודה הזאת לכם" (לכם ולא לו, לכן כנראה ייקח לי עוד זמן להיגאל)...


על פניו מדובר כאן בבחור מופנם עם נטייה לסגירוּת רגשית. הדיבור הפתוח שלו על צניעות, נושא "מביך" ו"לא נעים" - כלומר טעון רגשית - מעיד על ניתוק מסוים. ההתעקשות עוד לפני החתונה שזה לא פשוט להחזיק ידיים, היא מפגן אקראי של הצבת חומה. "דעי לך שאני סאחי ובשליטה".


בהמשך אנחנו רואים את הסלידה שלו מרעש וצלצולים, אולי גם מגילויי חיבה מוגזמים המסומלים על־ידי שבע ברכות. זה סתם, ולא צריך את זה; זה מעיק עליי. מבחינה ספרותית, יש כאן הקבלה לכך שהוא לא ראה ערך בהחזקת ידיים, אם כי מבחינה פסיכולוגית, אפשר להיות גם מופנם וגם רומנטי.


אז הבחורה היקרה שלנו כבר סדקה את חומת החזקת הידיים, אם בהתעקשות מצדה, אם בעצם נוכחותה. הקיום שלה הוא תזכורת לכך שחיבה מופגנת היא חובה. היא יוצרת זכרונות חיוביים שיעזרו בהמשך הדרך. הרעש הלבבי של שבע הברכות הוא מטען חיובי שצריכים לשמור עליו לימים קשים שיבואו, אולי בהכרח. צריכים ליצור בהווה את העבר העתידי. זאת גישה מעניינת, הייתי אומר קצת פסימית, כי יש בה מימד של חשש. היא מתעקשת להיאחז במשהו, למצות כל זכרון חתונה "קדוש", הגם שמבחינתו, הוא רואה בכך סתם עוד מטלה מעיקה. אותו מעניין יותר הכאן והעכשיו: להחזיק ידיים, ליהנות. אין מחשבה על אפשרות של עתיד אפל.


את שורת הסיום "בכל מאודך" אני מבין כהתמסרות אולטימטיבית ל"עולם האישה". היא קבעה (אולי רק בכוח המשיכה) שמחזיקים ידיים, היא הזוכרת את מה שאני שכחתי, היא זו שאמורה הייתה ללמוד בישיבה. בעצם היא זו שמבינה את החיים. יש לכך עוד ביטויים, כמו האנחה הקלילה, שהיא סמל לכניעה. זאת כניעה שבאה מתוך הערצה לעולם שהיא מביאה (כמו השמיכה המשובצת שהוא זוכר, שמסמלת פגישה טבעית עם קצת קירבה רגשית.)


מוטיב נוסף הוא ההתנצלות: לעשות משהו שהוא קצת לא בסדר. להחזיק ידיים, להחביא את זה, גם עצם הכתיבה הרומנטית. כמו אהבה אסורה בגבולות המותר. בעצם ה"סאחי" המופנם שלנו רוצה מאוד לצאת מגבולות. המשיכה העזה הוציאה אותו מהגבול הראשון של אי־החזקת ידיים, אולי גם רצתה להוציא אותו מהגבול המסורתי של "שבע ברכות" שהוא אינו מבין, הגם שנבחן ברבנות, לטובת אולי יותר זמן איכות עם אשתו? גם אם רק במחשבה. ובסוף הוא יוצא מגבול נוסף, שהוא ההסתכלות שלו על הדברים, לטובת "עולם האישה" וההסתכלות שלה, אליהם הוא מתמסר. אז אמנם, הוא לא יוצא מהגבולות מתוך יוזמה פרטית, אבל הוא מניח להם להיות שבירים. אני לא חושב שהזיכרון ה"קדוש" יועיל לו בהמשך, אבל הוא כן מועיל לו במונחים של כאן ועכשיו, כי הוא מרגיש מוגן ובטוח יותר כשהוא מתמסר לאשתו.


דעתי:

התמסרות היא דבר חיובי. יש הרבה גבולות וחסמים (בגבול ההלכה) שצריך לשבור בתקופת המפגשים וגם אחרי החתונה. ככה אפשר ליצור עולם חדש וצבעוני יותר, אולי גם מוגן יותר על־ידי שלל הצבעים.

תגובתי - אני הנני כאינני

ניתחת את זה. כאילו, הוצאת לגמרי את הקרביים החוצה. זה בסדר מצידי, נהנתי. רק מזכיר - זה אמור להיות משל לרעיון ותוכן עמוק יותר בעבודת ה'. בע"ה בהמשך, כשידרש, אכתוב את הנמשל.

אשמח לקרוא את שניהם (הנמשך ולאח"מ המשל)נפש חיה.

שכויעך

 

רק לגבי הנגיעה המוזכרת כמה וכמה פעמים לאורך הסיפור-

 

חושבת שכדאי להוריד קצת מהכמות 

 

(רומנטיקה כמו תבלין- בצורה עדינה בהחלט עושה את העבודה ...)

קבלתי.אני הנני כאינני

מעיר לעצמי לתקן אח"כ.

ודבר נוסףנפש חיה.
ממסררת 
שלחתינפש חיה.אחרונה
רווקות אם יכולתן לקבל דבר אחד בתקופה הזאת מה היה?ראומה1

בתקופת חיפוש הזוגיות.

קריזה לא?בנות רבות עלי

פניתי לרווקותראומה1

אהה חח... כן... סליחה. לא התכוונתי להפריע. כמובן.בנות רבות עלי

מקפיצה♡♥︎♡♥︎ראומה1

תשובת הצ'אט - רווקבחור עצוב

  • שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

  • חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

  • חכם, אבל שלא יתקן אותי.

  • עשיר, אבל שיהיה עניו.

  • תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

  • קליל, אבל רציני.

  • מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

  • רגיש, אבל גברי.

  • גברי, אבל מחובר לרגשות.

  • ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

  • כריזמטי, אבל צנוע.

  • מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

  • אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

  • ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

  • בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

  • חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

  • שיהיה לו תואר.

  • רצוי שניים.

  • ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

  • שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

  • אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

  • שיאהב ילדים.

  • אבל שלא ייתן להם מסכים.

  • שידע לבשל.

  • ושלא יעשה מזה עניין.

  • שיקום מוקדם לתפילה.

  • אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

  • שילמד דף יומי.

  • וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

  • שיהיה מחובר לרב.

  • אבל שיחשוב בעצמו.

  • שידע לרקוד.

  • אבל לא יותר טוב ממני.

  • שיאהב מוזיקה.

  • אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

  • שיהיה כריש במשא ומתן.

  • אבל עדין איתי.

  • שיזכור כל תאריך חשוב.

  • בלי שאני אזכיר.

  • שידע להחליף גלגל.

  • לתקן ברז.

  • להרכיב איקאה.

  • להבין במשכנתאות.

  • להשקיע בבורסה.

  • ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

  • שיהיה עמוק.

  • אבל גם זורם.

  • שידע להכיל.

  • אבל גם להציב גבולות.

  • שיכבד את ההורים שלי.

  • ויאהב את האחים שלי.

  • ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

  • שיהיה בן 29.

  • עם ניסיון החיים של בן 45.

  • והאנרגיות של בן 23.

  • בלי מטענים.

  • בלי אקסיות.

  • בלי דרמות.

  • ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

  • וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

עכשיו אותו דבר לגבריםחושבת בקופסא
עבר עריכה על ידי חושבת בקופסא בתאריך י"ד באב תשפ"ו 20:19

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

חחח שיתחתן עם עצמו או עם עץראומה1

ארץ השוקולד

יש שיר כזה

שיתקצר(:אני:)))))

אמונההפי

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתןימח שם עראפתאחרונה

בירור בצניעותחצלה

היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.

ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.

אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.

חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.

מה אתם הייתם עושים?

בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?

בעיני אין מה לדבר. אם לא שייך מבחינתך אז לא שייך.גפן36

זו הדרך שהיא בוחרת להתלבש בה.

מעטות אלה שלא מכירות את ההלכה ובדכ הן לא גדלו בחינוך הדתי.

אם היא דתיה מבית לדעתי אין מה לדבר.

זו מי שהיא בחרה להיות ואתה יכול לבחור אם מתאים לך להתחתן אם לא.

אם לא דתיה מבית זה יותר מורכב ואולי אפשר לברר בעדינות.

אני בחור. זה חשבון של אמא שלי. הצעות שהיו תפוסות -יעל11

האם שייך לגבי הצעות שאמרו לי שלא פנויות כרגע, או שבדיוק קיבלו הצעה אחרת, לשאול לאחר זמן מה את המשדך מה קורה ואם פנויה? או שלא שייך?

לענ"ד שייךאשר ברא

גם לדעתי שייךגב'

לברר אף פעם לא מזיקאביעד מילואאחרונה

אישית, אני מעדיף קסם אישי על יופי.בנות רבות עלי

יש בנות שהן לא יפות, הן פשוט לא. אבל מהדרך שהן מתבטאות, וזה כולל את כל הדרכים האפשרויות (כן, התנא שנה דרך, מצחיק) במיוחד אלו שבטוחות בעצמן. או שאני בכלל מנסה להגדיר משהו שאני נמשך אליו ספציפית ולא יודע להגדיר אותו זו גם אפשרות. אולי, נראות צעירות לגילן אבל מתנהגות כבוגרות? אולי. למעשה אני די נוטה לחשוב שזה אכן זה.

נתקלתי במישהי כזו אתמול והיא עדין תקועה לי במחשבה וזה מוזר. אז בקיצור אם היית אתמול בפתח תקווה בהיפר מור תכתבי לי. סתם.

יפה. התבגרת, החכמת,למדת להסתכל לעומק ולא בחיצוניתפ.א.

ואי לגמרי אחי.בנות רבות עלי

עכשיו מה הקטע?בנות רבות עלי

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

אתם אומריםבנות רבות עליאחרונה

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

עד כמה אתם מרגישים שמודל הזוגיות של ההורים שלכםפתית שלג

משפיע על מה שאתם מחפשים בבן\ת הזוג או על מודל הזוגיות שאתם מחפשים?

אני בטוח שזה משפיע הרבה יותר ממה שאפשר לבחון בשכל, אבל עדיין זה יכול ללמד הרבה.

לי לקח המון זמן להבין כמה שזה משפיע עלי בין אם רציתי ובין אם לא. אולי אפרט בהמשך..

תדייק ותסביר את כוונתךפ.א.

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

אני למדתי המון מהזוגיות של ההורים שליפשוט אני..

למדתי מה לא לעשות

גם אנירקאני

אותו דבר

השפיע בוודאיארץ השוקולד

בעיקר לטובהארץ השוקולד

מופתע שזה חריג

שאלה מעניינת.חתול זמני

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

פעם חשבתיoo

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

לי היו 2 מודליםעל הנס

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

ברור. מכל אינטראקציה קרובה מושפעיםברוקולי

משפיע מאודadvfb

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

..אני:)))))אחרונה

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

כוחה של מילה טובהמוקי_2020

(מיועד לכל המינים, רשום מנקודת מבט זיכרית, כי אני זכר )

מה תעדיפו יותר מתוך 2 אפשרויות.

אפשרות 1 :

בת זוג שתעגל פינות כשהיא תביע את דעתה בחיוך ונועם לגבי דברים שהיא מספרת לך, כדי לא תפגע, לא תכעס או לא תתעצבן

( גם דברים שלא קשורים אלייך אלא גם אליה או לאחרים)

אפשרות 2 :

בת זוג שתגיד הכל דוגרי, אמת טהורה, בצורה הכי ישירה. בלי לעגל. בלי לטאטא. כשאתה הולך לישון אתה יודע בדיוק מה היא חושבת באמת.אין משחקים. אין הפתעות.

עכשיו אני כבר מכיר את המגיב בתגובה השלישית שירצה מישהי שהיא גם וגם

והיא תדע מתי להיות ככה ומתי להיות ככה כאילו היא AI מהלך עם הוראות הפעלה.

אז זהו שבשאלה הזו אין כזה פטנט.

לכן, צריך לבחור מבין 2 האפשרויות כדי להבין מה תעדיפו יותר 1 או 2 .

תדמיינו שתקבלו 100% כזו לכל החיים ואז תענו.

גן עדן רוחני עוד בחייכם, לעונים

החברה של אחותי, הפספוס שלי, והלב שעדיין צובטיאיר45

הי, לא יודע אם מתאים לשתף כאן אבל בכל זאת...

אני גר בישוב מאוד קטן אי שם... היתה לאחותי חברה טובה שגדלה אצלנו ממש, ותמיד הדיבור היה היא לי ואני לה... [גם ממנה גם ממני]

בסופו של דבר כל אחד פנה לדרכו... ובאמת שכחתי ממנה עד שגענו לגיל היא לא הייתה הראשונה, אבל אני כן אגיד שלפני שנה ניסינו להציע אבל היא הייתה בוף תקופת מבחנים, מיד אח"F יצאה עם מישהו והתחתנה..

וואלה עבר לי יצאתי עם עוד, עדיין לא מצאתי...

אבל פתאום זה חזר לי בברומנג, לא יודע כל פעם שאני רואה אותה עם בעלה (נולד להם בן)... זה כן עושה משהו בלב...

ובשבוע האחרון פתאום יוצא לי לחושב עליה, ואני בלחץ מזה... מה הקשר שאני חושבב, זה כבר עבר לי.

וגם אני כאילו אומר מה אני ימצא...

בקיצור אני אוכל תסביכים...

שליחת תמונה מלפני 15 שנה +- להצעותראומה1

הציעו לי הצעה והבחור העלה תמונה שלו מלפני עשור++++

איך אני יודעת? כי איכות התמונה ירודה מאוד ומטושטשת. וגם מצאתי בגוגל תמונה עדכנית שלו ממקום עבודתו.

הוא נראה אחרת לגמריי..

זה לא נעים בלשון המעטה וגובל בעבירה על הדיבר "לא תשקר"...

אין דיבר כזהבחור עצוב

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

חחח אל תתפוס אותי על קוצו של יוד הרעיון הובןראומה1

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

אולילגיטימי?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

נחמד נחמד אבל לא ואני הכי לומדת זכותראומה1

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

אני יודע לזהות תאריך של תמונות רק לפי איכות התמונהמשה

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

מה לגבי שיאומי מקשיםחתול זמני

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

הם גרועים, אבל לא כזהמשהאחרונה

יש לכם מצלמה קצת אחרת

פעם ביקשתי מחבר שלי תמונה בשביל להעביר למישהיפשוט אני..

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

אני בדיוק בשלב שבו הבטן מתחילה לפרוץ גבולותחתול זמני

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אולי יעניין אותך