בערך בגיל שנה וחודש, הוא התחיל להתנהג קצת כמו מה שמתארים על גיל שנתיים. עכשיו בגיל שנה ושלוש, זה החריף ברמות!!!
כל דבר שאומרים לו "לא" הוא מתחיל לבכות, משתטח על הרצפה וכו'
נגיד אם יש אוכל שהוא לא רוצה, הוא מתפלש כזה על המגש בכיסא מנופף בידיים וזורק אותו ומצביע ואומר: "את זה את זה" על מה שהוא כן רוצה, ובוכה עד שלא מביאים לו את מה שמבקש (ברגע שמביאים נרגע כאילו כלום)
פותח דלתות של מקרר, ארונות, חדרים ואם סוגרים וועאליה איזה בכי נעלב
עוד דוגמא - אתמול הוא צייר ואז הכניס את הטושים לפה, אז אמרתי לו להוציא את הטושים מהפה, אמא לא מסכימה, זה לא בריא וכו' הוא מתעלם ואם אני לוקחת לו את הטוש הוא מנסה לחטוף לי ואם לא מצליח אז בוכה.
הוא שיחק עם איזה כבל חשמלי ולא אהבתי את זה, אז "החבאתי" לו את זה על כוננית גבוהה. הוא עבר שם וראה את זה ופשוט התחיל לנער את הכוננית בנסיון להפיל את הכבל.
היינו בקניון והוא התעקש ללכת ברגל ולא בעגלה ואז הוא נעצר ליד המכוניות האלה שעושות אורות וקולות ואמרתי לו שיבוא ואנחנו הולכים. הוא לא הסכים לזוז, שאלתי אם התעייף ורוצה בעגלה, הוא עושה לי "לא" עם הראש ומתיישב בהפגנתיות. ביקשתי ממנו שיבוא, התחיל לבכות בדרמטיות, ניסיתי להרים אותו, הוא בועט בי ומשתולל.
קיצר חוויה... מקווה שהדוגמאות הסבירו את הסיטואציה.
למרות שהוא ילד ממש חכם ומבין. לצורך העניין - אני אומרת לו לזרוק את החיתול לפח - זורק לפח, כשאני מגישה לו אוכל חם אז הוא שואל אותי "פו פו?" ואם אני אומרת כן, אז הוא עושה "פווו פוווו" עד שמתקרר. באמת ילד חכם ומתוק מתוק מתוק!
הוא אומר כמה מילים ראשונות, ומאוד תקשורתי בג'סטות וכאלה, אבל עוד לא באמת מדבר ממש...
רק אצלנו זה ככה או שזה נורמלי לגיל?
איך מתמודדים עם התופעה? כפרעליו, אבל הופתעתי מהמהירות שזה הגיע 🥴 בסופו של דבר לא בא לי כל היום רק לומר לא לא לא וכל היום בכי וצעקות ובעיטות.. אני רוצה שתהיה אווירה כיפית וטובה בבית, ואחהצ פשוט נהיה קשה!!! הכל בויכוח! איך אני מוצאת את עצמי מתווכחת עם ילד בן שנה ושלוש?? מה אני עושה לא נכון? 🙈🙈
בעלך מכיר את המושג משכב לידה?