נפרדת ממני אחרי פגישה אחת, ואני מרגישה ששפטת אותי לחומרה.
לא נתת לי הזדמנות להגיב, הצבת עובדה וזהו.
אני מרגישה שהנקודה בדייט שהיתה נקודת המפנה, היתה כששאלתי אותך איך אתה מתכנן להאכיל את הילדים שבעז"ה יהיו לך.
זאת לא היתה שאלה קנטרנית. ידעתי שאני יוצאת עם אברך, שכבר עשור יושב בישיבה ולומד, ומתכנן להמשיך. על דעת זה הסכמתי.
לא חיפשתי תשובה פרקטית בסגנון של אשטוף חדרי מדריגות או משהו כזה.
רציתי שתענה לי בעיניים נוצצות,
שתנאם לי משהו על זה שכך היא דרכה של תורה, להסתפק במועט,
שאין לך שאיפות גשמיות גבוהות.
שאתה מחפש מישהי שמוכנה להקריב רמת חיים כדי לדבוק בתורה, שהבחירה בחיי אברכות יש לה יתרונות רבים שבעיניך עולים על החסרונות.
שאתה מחפש מישהי שמוכנה לקחת את עיקר עול הפרנסה עליה, כדי לאפשר לך להתמיד.
שאתה סומך ובוטח שה' יעזור למצוא דרכים שונות כדי לחיות בכבוד.
אבל במקום זה,
ענית לי -
לא חשבתי על זה.
ועכשיו אני תוהה לעצמי,
רק מתוך הנקודה הזאת ומהמעט שהצלחתי לפגוש אותך - שמעתי עליך כל כך הרבה דברים טובים בבירורים, ואני אני בטוחה שאתה אדם משכמך ומעלה -
אבל אולי אולי
עוד לא הפנמת
מה חיי אברכות דורשים מבחורה.
ושהיא מחפשת לראות בך עוגן של אמונה וביטחון, ולהיות שותפה איתך במסירות הנפש -
אבל מתוך מקום שבודק אם מסוגלים כזוג וכמשפחה לעמוד בכך, ולהיות מוכן לתת כתף אם כן.
ראש בעננים זה מצויין, אבל בלי אפילו בוהן אחד על הקרקע -
בלי להיות עם עין פקוחה גם עליי
לראות שאני לא קורסת תחת העול.
כשאתה לא חושב על המחירים האישיים והמשפחתיים שזה דורש,
אתה נשאר בעיני כמו ילד שתלוי בהורים,
ולא כמו אדם שמוכן לנהל זוגיות ולהקים בית.
אני מרגישה שההחלטה שלי לצאת עם אברכים -
קיבלתי אותה מתוך מחשבה ובלב שלם.
התאמתי לזה את הבחירות בחיי,
של מה עשיתי אחרי האולפנה,
המקצוע שבחרתי ללמוד.
אני מחפשת מישהו שידע להעריך את הבחירות האלה שעשיתי
שידע להעריך את המחירים ששילמתי ועוד אשלם.
וזאת לא ההרגשת שקיבלתי מהתשובה שלך...
בכלל לא התעניינת בבחירות שלי
לא ניסית בכלל להבין מאיפה זה בא
הרגשתי שתייגת אותי מייד כחומרנית
שחושבת רק על כסף
ומאותו רגע, די נאטמת.
אני לא באמת חושבת שאתה קורא כאן
אבל אולי יש כאן מישהו אחר
שגם חולם להיות אברך לתקופה משמעותית
ואולי ההודעה שלי תגרום לו לחשוב על זה כבר עכשיו
ולא רק כאברך מבוגר שעדיין רווק...
